סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דְּאִיעַבַּר מִקָּלוּט כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן
בָּעֵי רָבָא הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְהִפְרִישׁ שׁוֹר וּבָא אַחֵר וְגָנַב מִי פָּטַר גַּנָּב נַפְשֵׁיהּ בְּכֶבֶשׂ לְרַבָּנַן בְּעוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דִּתְנַן הֲרֵי עָלַי עוֹלָה יָבִיא כֶּבֶשׂ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר יָבִיא תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה
מַאי מִי אָמְרִינַן שֵׁם עוֹלָה קַבֵּיל עִילָּוֵיהּ אוֹ דִלְמָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ אֲנָא מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר בָּעֵינָא לְמֶיעְבַּד
בָּתַר דְּאִיבַּעְיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ גַּנָּב פֹּטֵר עַצְמוֹ בְּכֶבֶשׂ לְרַבָּנַן בְּעוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה
רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא אָמַר רָבָא הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְהִפְרִישׁ שׁוֹר וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ פֹּטֵר עַצְמוֹ בְּכֶבֶשׂ לְרַבָּנַן וּבְעוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה
מַתְנִי' מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ בּוֹ שׁוּתָּפוּת הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ הַנּוֹחֵר וְהַמְעַקֵּר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה
גְּמָ' מַאי חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ אָמַר רַב חוּץ מִדָּבָר הַנִּיתָּר עִמּוֹ בִּשְׁחִיטָה וְלֵוִי אָמַר חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ וְכֵן תַּנְיָא בְּמַתְנִיתָא חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ
מֵיתִיבִי מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ חוּץ מֵרַגְלָהּ חוּץ מִקַּרְנָהּ חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה רַבִּי אוֹמֵר דָּבָר הַמְעַכֵּב בִּשְׁחִיטָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה
וְשֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב בִּשְׁחִיטָה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר חוּץ מִקַּרְנָהּ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה
בִּשְׁלָמָא לְלֵוִי כְּתַנָּא קַמָּא אֶלָּא לְרַב כְּמַאן
אָמְרִי רַב דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ וְחוּץ מֵרַגְלָהּ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּץ מִקַּרְנָהּ חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר וּטְבָחוֹ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן וּמְכָרוֹ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן
וְרַבִּי סָבַר וּטְבָחוֹ מִידֵּי דְּהָוֵי בִּטְבִיחָה לְאַפּוֹקֵי מִידֵּי דְּלָא הָוְיָא בִּטְבִיחָה וּמְכָרוֹ דֻּומְיָא דִּטְבִיחָה
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר סָבַר קַרְנָא דְּלָא לְמִגַּז קָיְימָא הָוֵי שִׁיּוּר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה גִּיזּוֹתֶיהָ דִּלְמִיגַּז קָיְימִי לָא הָוֵי שִׁיּוּר וּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה
וְאִידַּךְ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר סָבַר יָדָיו וְרַגְלָיו דִּצְרִיכִי טְבִיחָה הָוֵי שִׁיּוּר וְלָא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה קַרְנֶיהָ וְגִיזּוֹתֶיהָ דְּלָא צְרִיכִי טְבִיחָה לָא הָוֵי שִׁיּוּר
קַשְׁיָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר
תָּנוּ רַבָּנַן הַגּוֹנֵב הַקִּיטַּעַת וְאֶת הַחִיגֶּרֶת וְאֶת הַסּוֹמָא וְכֵן הַגּוֹנֵב בֶּהֱמַת הַשּׁוּתָּפִין חַיָּיב וְשׁוּתָּפִים שֶׁגָּנְבוּ פְּטוּרִים וְהָתַנְיָא שׁוּתָּפִין שֶׁגָּנְבוּ חַיָּיבִין
אָמַר רַב נַחְמָן לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשׁוּתָּף שֶׁגָּנַב מֵחֲבֵירוֹ כָּאן בְּשׁוּתָּף שֶׁגָּנַב מֵעָלְמָא
אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן יָכוֹל שׁוּתָּף שֶׁגָּנַב מֵחֲבֵירוֹ וְשׁוּתָּפִים שֶׁגָּנְבוּ יְהוּ חַיָּיבִין תַּלְמוּד לוֹמַר וּטְבָחוֹ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשׁוּתָּף שֶׁטָּבַח לְדַעַת חֲבֵירוֹ כָּאן בְּשׁוּתָּף שֶׁטָּבַח שֶׁלֹּא לְדַעַת חֲבֵירוֹ
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה מְכָרָהּ חוּץ מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם חוּץ מִמְּלַאכְתָּהּ חוּץ מֵעוּבָּרָהּ מַהוּ
אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא לָא תִּבְּעֵי לָךְ דְּהָא שַׁיַּיר בַּהּ כִּי תִּבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר דְּעוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ מַאי מֵימָר אָמְרִינַן כֵּיוָן דִּמְחוּבָּר בַּהּ הָוֵי שִׁיּוּר אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּלְמִפְרַשׁ מִינַּהּ קָאֵי לָא הָוֵי שִׁיּוּר
אִיכָּא דְּאָמְרִי כֵּיוָן דְּלָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא לָא הָוֵי שִׁיּוּר אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּצְרִיךְ לְאִישְׁתְּרוֹיֵי בַּהֲדַהּ בִּשְׁחִיטָה כְּמַאן דְּשַׁיַּיר בְּגוּפַהּ דָּמֵי תֵּיקוּ
בָּעֵי רַב פָּפָּא גְּנָבָהּ קְטָעָהּ וּמְכָרָהּ מַהוּ מִי אָמְרִינַן מַאי דִּגְנַב הָא לָא זַבֵּין אוֹ דִלְמָא מָה דְּזַבֵּין הָא לָא שַׁיַּיר תֵּיקוּ
תָּנוּ רַבָּנַן גָּנַב וְנָתַן לְאַחֵר וְטָבַח גָּנַב וְנָתַן לְאַחֵר וּמָכַר

רש"י

דאיעבר מקלוט כרבי שמעון. קלוט פרסותיו קלוטות ונולד מן הטהור ורבי שמעון קרי ליה טמא דתניא בכורות (דף ו:) רבי שמעון אומר גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה ואפילו עברתו מן הטהור משור גמור קאסר ליה ר''ש ופליג עליה רבי יהושע היכא דעברתו מן הטהור משור שאינו קלוט ומתירו בסימן אחד של טהרה או מעלה גרה או מפריס פרסה ודורש את זה לא תאכלו את הגמל זה אי אתה אוכל בסימן אחד אבל יש אחר שאתה אוכל בסימן אחד ואי זה זה טמא הנולד מן הטהור ועיבורו מן הטהור יכול אף עיבורו מן הטמא כלומר יכול כשם שאני מכשיר בו כך אני מכשיר בבנו אם נתעברה פרה הימנו ת''ל שה כשבים ושה עזים עד שיהא נולד משני כבשים שיהו אביו ואמו כבשים וההיא פסולא דבנו דנפקא ליה לר' יהושע מכבשים משמע ליה לרבא משה: מי פטר גנב נפשיה. גבי בעלים: בכבש. דאמר ליה עולה קא מחייבת ועולה משלימנא לך ולא אפסדתך תו מידי דהא יוצא בה אתה ידי נדרך: גנב פטר עצמו. דאתשלומין דבעלים מחייב והרי הוציאו ידי נדרו ואפסידא דהקדש מיפטר דמבית האיש כתיב ולא הקדש ואליבא דר' שמעון נקט לה דאמר קדשים שחייב באחריותן חייב פלוגתייהו דרבנן ור''א וטעמייהו בפרק בתרא דמנחות: מתני' או שהיתה לו בו שותפות. קודם שגנבו לא קרינן ביה ומכרו כולו באיסורא: הנוחר. קורעו מנחיריו עד לבו: והמעקר. עוקר סימנין: פטור. ואפי' לרבנן דהא לאו שחיטה היא כלל: גמ' מאי חוץ מאחד ממאה. כלומר ממאי קאמרינן דאי שייריה הוי שיורא: הניתר עמו. כגון מבשרו אבל שיורת עורה וקרניה וגיזותיה לא הוי שיור: ולוי אמר. אפילו גיזותיה הוי שיור: המעכב בשחיטה. דבר שאם ניטל הימנה נעשית בו נבילה מחיים כגון וושט או קנה או הירך וחלל שלה או כבד או אחד מבני מעיים דלא מתיר לה שחיטה אבל ידה ורגלה מן הארכובה ולמטה לא וטעמא דכולהו מפרש לקמן: אלא לרב דאמר כמאן. אי כת''ק אפי' חוץ מגיזותיה אי כרבי אפילו ידה נמי לא: מידי דהוי בטביחה. הוי שיור במכירה: ור''ש בן אלעזר. לא דריש דומיא דטביחה ומיהו גיזותיה לא הוי שיור דלמיגז קיימי: את הקיטעת. אע''ג דליכא כולה חייב דמאי דגנב הא זבין כוליה: שותף שגנב מחבירו. פטור מארבעה וחמשה אפי' מחלק חבירו דליכא וטבחו כולו באיסורא: שותף שטבח לדעת חבירו. משלמין בין שניהם דאיכא וטבחו כולה בחיובא דהטובח חייב על חלקו וחבירו נמי עשאו שליח והא רבינן לעיל (דף עא.) דיש שליח לדבר עבירה הכא דאמרינן תחת לרבות את השליח: שותף שטבח שלא לדעת חבירו. פטור דליכא וטבחו כולו בחיובא דבההוא פלגא דחבריה לא נעשה שליח והוה ליה כטובח ומוכר אחר הגנב דפטור ועל חלקו נמי פטור הואיל וליכא וטבחו כולו בחיובא ואף על גב דאמרן לעיל חמשה בקר ואפי' חמשה חצאי בקר הני מילי היכא שגנב בהמת השותפין וטבחו ואחר כך הודה לאחד מהם על חלקו דבשעת טביחה הואי כוליה בחיובא והכי אמרינן בהגוזל (לקמן דף קו:) דשותף שטבח שלא לדעת חבירו פטור: חוץ משלשים יום. אעשה בה מלאכתי: חוץ ממלאכתה. אם תרצה לשוחטה שחוט מיד ואם תעשה בה מלאכה המלאכה היא שלי מי הוי שיור או לא: עובר ירך אמו הוא. פלוגתא בתמורה (ל: לא.): גנב ונתן לאחר וטבח. לא נתן במתנה דא''כ אפילו לא טבח מחייב אנתינה משום מכירה כדקתני סיפא אלא עשאו שליח לטביחה או למכירה:

תוספות

מי פטר נפשיה כו'. אבל הנודר עצמו פשיטא דמצי פטר נפשיה אי לא בעי למיעבד מצוה מן המובחר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר