|
טקסט הדף מנוקד
וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם רַבָּנַן מִי קָתָנֵי הֵן שֶׁלּוֹ אֵינוֹ חַיָּיב לְהַכְרִיז קָתָנֵי וְיַנִּיחַ וְיֵיתֵי יִשְׂרָאֵל וְיָהֵיב בֵּיהּ סִימָנָא וְשָׁקֵיל
תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב אַסִּי מָצָא חָבִית יַיִן בְּעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם מוּתֶּרֶת מִשּׁוּם מְצִיאָה וַאֲסוּרָה בַּהֲנָאָה בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן בָּהּ סִימָן מוּתֶּרֶת בִּשְׁתִיָּה לְמוֹצְאָהּ כְּמַאן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר שְׁמַע מִינַּהּ כִּי קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בְּרוֹב גּוֹיִם אֲבָל בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל לָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל נָמֵי קָאָמַר וְרַב אַסִּי סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא וְכִי מֵאַחַר דַּאֲסִירָא בַּהֲנָאָה מוּתֶּרֶת מִשּׁוּם מְצִיאָה לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רַב אָשֵׁי לְקַנְקַנָּהּ הָהוּא גַּבְרָא דְּאַשְׁכַּח אַרְבָּעָה זוּזֵי דְּצַיְירִי בִּסְדִינָא וּשְׁדוּ בִּנְהַר בֵּירָן אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה אֲמַר לֵיהּ זִיל אַכְרֵיז וְהָא זוֹטוֹ שֶׁל יָם הוּא שָׁאנֵי נְהַר בֵּירָן כֵּיוָן דְּמִתְּקִיל לָא מִיָּאַשׁ וְהָא רוּבָּא גּוֹיִם נִינְהוּ שְׁמַע מִינַּהּ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּרוֹב גּוֹיִם שָׁאנֵי נְהַר בֵּירָן דְּיִשְׂרָאֵל סָכְרוּ לֵיהּ וְיִשְׂרָאֵל כָּרוּ לֵיהּ כֵּיוָן דְּיִשְׂרָאֵל סָכְרוּ לֵיהּ אֵימוֹר מִיִּשְׂרָאֵל נְפַל וְכֵיוָן דְּיִשְׂרָאֵל כָּרוּ לֵיהּ לָא מִיָּאַשׁ רַב יְהוּדָה הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל בְּשׁוּקָא דְּבֵי דַיְסָא אֲמַר לֵיהּ מָצָא כָּאן אַרְנָקִי מַהוּ אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן בָּהּ סִימָן מַהוּ אֲמַר לֵיהּ חַיָּיב לְהַחְזִיר תַּרְתֵּי אֲמַר לֵיהּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין כִּי הָא דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אַשְׁכַּח הָנָךְ חֲמָרֵי בְּמַדְבְּרָא וְאַהְדְּרִינְהוּ לְמָרַיְיהוּ לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין רָבָא הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בְּשׁוּקָא דְגִלְדָּאֵי וְאָמְרִי לַהּ בְּשׁוּקָא דְרַבָּנַן אֲמַר לֵיהּ מָצָא כָּאן אַרְנָקִי מַהוּ אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן בָּהּ סִימָן מַהוּ אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ וַהֲלֹא עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ נַעֲשָׂה כְּצוֹוֵחַ עַל בֵּיתוֹ שֶׁנָּפַל וְעַל סְפִינָתוֹ שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם הָהוּא דַּיּוֹ דְּשָׁקֵיל בִּשְׂרָא בְּשׁוּקָא וְשַׁדְיֵהּ בְּצִנְיָיתָא דְּבֵי בַּר מָרִיּוֹן אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ וְהָא רוּבָּא דְּיִשְׂרָאֵל נִינְהוּ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל שָׁאנֵי דַּיּוֹ דִּכְזוֹטוֹ שֶׁל יָם דָּמֵי וְהָא אָמַר רַב בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן אָסוּר בְּעוֹמֵד וְרוֹאֵהוּ רַבִּי חֲנִינָא מָצָא גְּדִי שָׁחוּט בֵּין טְבֶרְיָא לְצִיפּוֹרִי וְהִתִּירוּהוּ לוֹ אָמַר רַבִּי אַמֵּי הִתִּירוּהוּ לוֹ מִשּׁוּם מְצִיאָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם שְׁחִיטָה כְּרַבִּי חֲנַנְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּתַנְיָא הֲרֵי שֶׁאָבְדוּ לוֹ גְּדָיָיו וְתַרְנְגוֹלָיו הָלַךְ וּמְצָאָן שְׁחוּטִין רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר וְרַבִּי חֲנַנְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַתִּיר אָמַר רַבִּי נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה כְּשֶׁמְּצָאָן בְּאַשְׁפָּה וְדִבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי כְּשֶׁמְּצָאָן בַּבַּיִת מִדְּהִתִּירוּהוּ לוֹ מִשּׁוּם שְׁחִיטָה רוּבָּא יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל אָמַר רָבָא רוֹב גּוֹיִם וְרוֹב טַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּי אַמֵּי אַשְׁכַּח פַּרְגִּיּוֹת שְׁחוּטוֹת בֵּין טְבֶרְיָא לְצִיפּוֹרִי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי וְאָמְרִי לַהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְאָמְרִי לַהּ בֵּי מִדְרְשָׁא וַאֲמַרוּ לֵיהּ זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַשְׁכַּח קִיבּוּרָא דְאִזְלֵי בֵּי אָזְלוֹיֵי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְאָמְרִי לַהּ בְּבֵי מִדְרְשָׁא וַאֲמַרוּ לֵיהּ זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ מַתְנִי' וְאֵלּוּ חַיָּיב לְהַכְרִיז מָצָא פֵּירוֹת בִּכְלִי אוֹ כְּלִי כְּמוֹת שֶׁהוּא מָעוֹת בְּכִיס אוֹ כִּיס כְּמוֹת שֶׁהוּא צִבּוּרֵי פֵירוֹת צִבּוּרֵי מָעוֹת רש"יואיבעית אימא לעולם רבנן. ובשאינה טמון ולא תפשוט מינה דמודו ליה ברוב כנענים: מי קתני כו' אינו חייב להכריז קתני. דכיון דרובא כנענים דלמא דכנענים הוא ושלו נמי לא הויא דלא אזלי רבנן בתר רובא בממונא: מותרת משום מציאה. דאינו חייב להכריז: ואסורה בהנאה. ולקמיה פריך א''כ מה היתר יש במציאתה: בא ישראל ונתן סימן. יצאת מספק יין כנענים ומותרת בשתיה למוצאה דכיון דרובא כנענים נתייאשו הבעלים: ושדו בנהר בירן. ומושלכין בנהר בירן: דמתקיל. יש בו מכשולים אבנים וסתימת גדר שעושין לדגים ולא מיאש סבר לא יוכל הנהר להוליכם חוץ למכשולים ורגילים היו לסוכרו ולנקותו ולכרותו שישטפו מימיו וסומך שימצאם כשיסכרו אותו וינקום: סכרו ליה. שקורין נשנ''ש בלע''ז כמו עושי שכר אגמי נפש (ישעיה יט): אימא מישראל נפיל. לפיכך חייב להכריז ולא אמרינן יניח כדאמרינן לעיל ברוב כנענים לרבנן: לא מיאש. שהכורה ימצאם: דבי דיסא. שמוכרים שם חטים כתושין לדייסא ורבים מצויין שם: בתר תריסר ירחי שתא. מצאם: דגלדאי. רצענים: דיו. עוף שקורין אוזלטו''ר והוא לשון דיה: ושדיה בצנייתא דבי בר מריון. השליכתו בין דקלים של בר מריון: אסור. שמא נתחלף בנבילה: ורואהו. משנטלו עד שהשליכו: כשמצאו באשפה. שדרך נבילה להשליכה באשפה: פרגיות. גוזלות: אשכח קיבורי דאזלי ביה אזלויי. מצא פקעיות של טווי למכמורות ורשתות במקום שהציידין מצויין: אזלוי. ציידים העושים מכמורות: מתני' מצא פירות בכלי. וסתם כלי יש בו סימן: כמות שהוא. ריקן: כיס. יש בו סימן לבעלים: צבורי פירות. בגמ' מפרש סימנייהו או מנין או מקום: תוספותסבר כוותיה בחדא. ולא בעי למימר דסבר כרבנן דא''כ תפשוט דמודו רבנן ברוב כנענים ומכל מקום יש לפשוט דהלכה כמותו ברוב כנענים: לבתר תריסר ירחי שתא כו'. פי' הן עצמן החזיר אע''ג דלא היה צריך ליתן רק דמיהם כדתנן בפרקין (דף כח:) כל דבר שעושה ואוכל מטפל בו י''ב חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן אבל רש''י פירש שמצאן אחר י''ב חדש שנאבדו קשה דמנלן . שיהא בשביל כך למוצא דהאובד אינו מתיאש שסבור שהמוצא יסבור שמקרוב נאבדו ויכריז: לפנים משורת הדין. מאשר יעשון נפקא לן לקמן בפרקין (דף ל:) תימה דלא מייתי קרא הכא כדמייתי לקמן בעובדא דר' ישמעאל ובהגוזל קמא (ב''ק דף ק. ושם ד''ה לפנים) בעובדא דרבי חייא במראה דינר לשולחני ונמצא רע ולקמן בסוף פרק האומנין (דף פג.) מייתי קרא אחרינא למען תלך בדרך טובים שהוא מדברי קבלה ושביק קרא דאשר יעשון שהוא מדברי תורה וי''ל דלא מייתי קרא דאשר יעשון אלא במקום שאחרים חייבין והוא פטור כמו במראה דינר דאחרים דבעו למילף חייבים ור' חייא דלא בעי למילף פטור ולפנים משורת הדין שילם כמו אחרים וכן בעובדא דרבי ישמעאל דזקן ואינו לפי כבודו הוה ועשה לפנים משורת הדין כמו אחרים והכא בשמעתין דהדרינהו בתר תריסר ירחי שתא כ''ע פטורים לכך לא מייתי קרא הכא ומ''מ משום לפנים משורת הדין בעי ליה לאהדורי כיון שאינו מתחסר ממונא אבל בסוף האומנין (שם) בהנהו שקולאי ששברו לו החבית ועשו לו הפסד גדול משום לפנים משורת הדין אין לו להפסיד לכך מייתי קרא למען תלך בדרך טובים: אתא לקמיה דרב גרסי' כדמשמע בירושלמי פרק אין מעמידין ואפילו לספרים דגרסי אביי פריך שפיר מבשר שנתעלם מן העין דאף ע''ג דלא קיימא לן כרב כדפרישית לעיל (דף כג: ד''ה מחרוזות) מדפריך בפרק גיד הנשה (חולין דף צה: ושם) ורב היכי אכיל בשרא מ''מ פריך שפיר דכיון דחזי המוצא שהעוף השליכם שם אפילו מאן דפליג ארב מודה הכא דאסור דאימור נטלה מעיר שרובה כנענים ומשני בעומד ורואהו שנטלה מעיר שרובה טבחי ישראל ולרב מיירי בעומד ורואה שנטלה לפני טבחי ישראל: הרי שאבדו כו'. ה''ה נגנבו ואע''ג דעבר על לא תגנוב לא עבר על לאו דנבילה ובתוספתא (פ''ב דחולין) תניא בהדיא הרי שאבדו או נגנבו והכא נקט אבדו אורחא דמילתא: שמצאן באשפה. בפ''ק דחולין (ד' יב:) מפרש נראין דברי רבי יהודה לרבי חנניא כשמצאן באשפה שבשוק שאף רבי חנניא לא פליג עליה אלא באשפה שבבית ובעובדא דהכא שמצאן בדרך בלא אשפה הוי כאשפה שבבית: אתא לקמיה דרבי אסי גרסי' אע''ג דבכל דוכתי חשיב רבי אמי ברישא כדאמר (גיטין דף נט:) רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דארעא דישראל אף על גב שגדול ממנו אין תימה שבא לפניו לישאל לפי שחבירו היה אבל אי גרסינן רבי אבא קשה דרבי אבא היה תלמידו של רבי אמי כדמוכח גבי נסכא דרבי אבא (שבועות דף מז.) ואיך היה בא לפניו (לעולם): הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|