סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַתְיָא לְאִחַלּוֹפֵי בְּרִאשׁוֹן הָא קָא אָתֵי רֶגֶל שְׁלִישִׁי
תָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה כׇּל מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵידָה הָיָה מַכְרִיז עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְאַחַר רֶגֶל אַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ שְׁלֹשָׁה וְיַחְזוֹר שְׁלֹשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַכְרִיזִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּמִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מוֹדִיעִין לִשְׁכֵינָיו וְלִמְיוּדָּעָיו וְדַיּוֹ
מַאי מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין דְּאָמְרִי אֲבֵידְתָּא לְמַלְכָּא רַבִּי אַמֵּי אַשְׁכַּח אוּדְיָיא דְּדִינָרֵי חַזְיֵיהּ הָהוּא רוֹמָאָה דְּקָא מִירְתַת אֲמַר לֵיהּ זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ דְּלָאו פָּרְסָאֵי אֲנַן דְּאָמְרִי אֲבֵידְתָּא לְמַלְכָּא
תָּנוּ רַבָּנַן אֶבֶן טוֹעִ[י]ן הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם כׇּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה נִפְנֶה לְשָׁם וְכׇל מִי שֶׁמּוֹצֵא אֲבֵידָה נִפְנֶה לְשָׁם זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִימָנִין וְנוֹטְלָהּ וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵת אֶבֶן הַטּוֹעִ[י]ן
מַתְנִי' אָמַר אֶת הָאֲבֵידָה וְלֹא אָמַר סִימָנֶיהָ לֹא יִתֵּן לוֹ וְהָרַמַּאי אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סִימָנֶיהָ לֹא יִתֵּן לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ עַד שֶׁתִּדְרוֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא אִם אֵינוֹ רַמַּאי
גְּמָ' אִתְּמַר רַב יְהוּדָה אָמַר אֲבֵידְתָּא מַכְרֵיז וְרַב נַחְמָן אָמַר גְּלִימָא מַכְרֵיז
רַב יְהוּדָה אָמַר אֲבֵידְתָּא מַכְרֵיז דְּאִי אָמְרַתְּ גְּלִימָא מַכְרֵיז חָיְישִׁינַן לְרַמַּאי
רַב נַחְמָן אָמַר גְּלִימָא מַכְרֵיז לְרַמַּאי לָא חָיְישִׁינַן דְּאִם כֵּן אֵין לַדָּבָר סוֹף
תְּנַן אָמַר אֶת הָאֲבֵידָה וְלֹא אָמַר אֶת סִימָנֶיהָ הֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן לוֹ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֲבֵידְתָּא מַכְרֵיז הָא קָא מַשְׁמַע לַן אַף עַל גַּב דְּאָמַר גְּלִימָא כִּי לָא אָמַר סִימָנִין לָא מַהְדְּרִינַן לֵיהּ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ גְּלִימָא מַכְרֵיז אָמַר אִיהוּ גְּלִימָא וְאָמַר אִיהוּ גְּלִימָא צְרִיכָא לְמֵימַר כִּי לָא אָמַר סִימָנִין לָא מַהְדְּרִינַן לֵיהּ
אָמַר רַב סָפְרָא לְעוֹלָם גְּלִימָא מַכְרֵיז אָמַר אִיהוּ גְּלִימָא וְאָמַר אִיהוּ סִימָנִין וּמַאי לֹא אָמַר אֶת סִימָנֶיהָ לָא אֲמַר סִימָנִין מוּבְהָקִין דִּידַהּ
וְהָרַמַּאי אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אֶת סִימָנֶיהָ הֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן לוֹ תָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה כׇּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה הָיָה נוֹתֵן סִימָנִין וְנוֹטְלָהּ מִשֶּׁרַבּוּ הָרַמָּאִין הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים לוֹ צֵא וְהָבֵא עֵדִים דְּלָאו רַמַּאי אַתְּ וְטוֹל
כִּי הָא דַּאֲבוּהּ דְּרַב פָּפָּא אִירְכַס לֵיהּ חַמְרָא וְאַשְׁכְּחוּהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אֲמַר לֵיהּ זִיל אַיְיתִי סָהֲדִי דְּלָאו רַמַּאי אַתְּ וְטוֹל אֲזַל אַיְיתִי סָהֲדֵי אֲמַר לְהוּ יָדְעִיתוּן בֵּיהּ דְּרַמַּאי הוּא אֲמַרוּ לֵיהּ אִין אֲמַר לְהוּ אֲנָא רַמָּאָה אֲנָא אֲמַרוּ לֵיהּ אֲנַן לָאו רַמַּאי אַתְּ קָאָמְרִינַן אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מִסְתַּבְּרָא לָא מַיְיתֵי אִינִישׁ חוֹבְתָּא לְנַפְשֵׁיהּ
מַתְנִי' כׇּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל וְדָבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יִמָּכֵר שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲשֵׁבוֹתוֹ לוֹ רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ
מָה יְהֵא בַּדָּמִים רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵין חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן
גְּמָ' וּלְעוֹלָם אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי כׇּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל כְּגוֹן פָּרָה וַחֲמוֹר מִטַּפֵּל בָּהֶן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן
עֲגָלִים וּסְיָיחִין מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן אֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִין מִטַּפֵּל בָּהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק תַּרְנְגוֹלֶת כִּבְהֵמָה גַּסָּה תַּנְיָא נָמֵי הָכִי תַּרְנְגוֹלֶת וּבְהֵמָה גַּסָּה מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן עֲגָלִים וּסְיָיחִין מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשִׁים יוֹם מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן אֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִין וְכׇל דָּבָר שֶׁטִּיפּוּלוֹ מְרוּבֶּה מִשְּׂכָרוֹ מִטַּפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשָׁה יָמִים מִכָּאן וְאֵילָךְ שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן
קַשְׁיָא עֲגָלִים וּסְיָיחִין אַעֲגָלִים וּסְיָיחִין אֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִין אַאֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִין
עֲגָלִים וּסְיָיחִין אַעֲגָלִים וּסְיָיחִין לָא קַשְׁיָא הָא דְּרִעְיָא וְהָא דְּפִטּוּמָא
אֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִין אַאֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִין נָמֵי לָא קַשְׁיָא הָא בְּרַבְרְבֵי הָא בְּזוּטְרֵי
וְשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל תָּנוּ רַבָּנַן וַהֲשֵׁבוֹתוֹ לוֹ רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ שֶׁלֹּא יַאֲכִיל עֵגֶל לַעֲגָלִים וּסְיָח לִסְיָיחִין אֲווֹזָא לַאֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹל לְתַרְנְגוֹלִין
מָה יְהֵא בַּדָּמִים רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יִשְׁתַּמֵּשׁ וְכוּ' עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי

רש"י

(אתי לאחלופי בשני. שמא יש שהוא סבור שאמר רגל שני:) אודיא דדינרי. כלי מלא זהובים: וזו היא ששנינו. במסכת תענית (דף יט.) בחוני המעגל: צאו וראו אם נמחת אבן טוען. אם נכסת בגשמים שגבהו הגשמים למעלה הימנו ויש גשמים יותר מדאי ואתפלל עליהם שילכו: חיישינן לרמאי. שמא שמע האובד מתאונן בין שכיניו טליתי נאבדה וזה יודע את סימניה . וכשישמע את מוצאה מכריז טלית מצאתי יקום ויתן סימניה הלכך אבידתא מכריז ואינו נותן לב לומר טלית זו אבדתי ואלו סימניה: אין לדבר סוף. דהשתא נמי מסיק אדעתיה ואמר אם טלית היא שמצאת אלו סימניה: אי אמרת בשלמא אבידתא מכריז. ולא מזכיר שם החפץ אצטריך תנא לאשמועינן דאע''ג דאמר האי טלית אבדתי צריך ליתן סימנין: אמרו ליה אין. כסבורין שאמר להן ידעיתון ביה דלאו רמאי הוא שכך היה לו לשואלן: מסתברא. שזה היה דעתן מתחילה ואין כאן משום מגיד וחוזר ומגיד: לא מייתי איניש חובה לנפשיה. וכשהביאן לב''ד בטוח היה שלא יעידו חובתו: מתני' כל דבר שעושה ואוכל. אם אבידה זו דבר שיכולין להאכילו את שכר מעשיו כגון שור וחמור יעשה ויאכל ולא ימכור אותו המוצא אם שהו בעליו מלדרשו שכל אדם נוח לו בבהמתו שהכירה בו כבר ולימדה לרצונו: ראה היאך תשיבנו לו. שלא תאכילנו חצי דמיו שא''כ אין זו השבה: לפיכך. מפרש בגמרא: גמ' ולעולם. וכי עד עולם זקוק זה לטפל בטורח שמירה: שם דמיהן. מוכרן ומניח הדמים אצלו: עגלים וסייחין. דקין שאין עושין מלאכה: תרנגולין. זכרים שאין מטילין בצים: כבהמה גסה. שעושה ואוכלת ומטפל בה י''ב חדש דיכול להאכילה דמי בצים: מטפל. אנשמיטר''א בלע''ז: הא דרעיא הא דפטומא. הא דקתני שלשה [חדשים] בארץ מרעה ובזמן הדשאים שאין טיפולו מרובה והא דקתני ל' [יום] בזמן שאין מרעה וצריך לפטמה על אבוסה ממה שבבית שדמיה יקרים: רברבי. אוכלין הרבה הלכך ג' ימים דהא אוקימנא בזכרים: שלא יאכיל עגל לעגלים. מן העגלים שנמצא לא יאכיל לו דמי עגל: עד כאן לא פליגי. לעניין להתחייב באבידתו:

תוספות

אבן טוען. מפרש בירושלמי כשם שהאבן אינה יכולה למחות כך אין יכולים להתפלל על רוב טובה: שם דמיהן. לקמן גבי עסקא דרב ספרא אפרש בע''ה: עד כאן לא פליגי אלא בנשתמש בהן. לאו דוקא נשתמש דאם נשתמש לר''ע נמי חייב באחריותן כיון דלדידיה אסור להשתמש א''כ הוי שולח יד בפקדון ואפילו החזיר אין בכך כלום דהא ר''ע סבר בפרק המפקיד (לקמן דף מג:) דבעינן דעת בעלים אלא ודאי נשתמש לאו דוקא כדפרישית אלא בשכר שמוש שמותר להשתמש קאמר דלרבי טרפון דאית ליה דמותר להשתמש חייב באחריותן דבההוא הנאה דאי מיתרמי ליה זבינא שקיל להו וזבין בהו הוי עלייהו שומר שכר ולר''ע דאסור להשתמש בהן פטור אבל אם לא היה מותר להשתמש היה פטור לכ''ע והיינו כרבה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר