סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

חַכִּים יִתְקְרֵי וְרַבִּי לָא יִתְקְרֵי וְאַסּוּ דְּרַבִּי עַל יָדוֹ תְּהֵא רַבִּי וְרַבִּי נָתָן סוֹף מִשְׁנָה רַב אָשֵׁי וְרָבִינָא סוֹף הוֹרָאָה
וְסִימָנָךְ עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם
אָמַר רַב כָּהֲנָא אִישְׁתַּעִי לִי רַב חָמָא בַּר בְּרַתֵּיה דְּחַסָּא רַבָּה בַּר נַחְמָנִי אַגַּב שְׁמָדָא נָח נַפְשֵׁיהּ אֲכַלוּ בֵּיהּ קוּרְצָא בֵּי מַלְכָּא אֲמַרוּ אִיכָּא חַד גַּבְרָא בִּיהוּדָאֵי דְּקָא מְבַטֵּל תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי מִיִּשְׂרָאֵל יַרְחָא בְּקַיְיטָא וְיַרְחָא בְּסִתְוָא מִכְּרָגָא דְּמַלְכָּא
שַׁדַּרוּ פְּרֵיסְתְּקָא דְמַלְכָּא בָּתְרֵיהּ וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ עֲרַק וַאֲזַל מִפּוּמְבְּדִיתָא לְאַקְרָא מֵאַקְרָא לְאַגְמָא וּמֵאַגְמָא לְשִׁחִין וּמִשִּׁחִין לִצְרִיפָא וּמִצְּרִיפָא לְעֵינָא דְמַיִם וּמֵעֵינָא דְמַיִם לְפוּמְבְּדִיתָא בְּפוּמְבְּדִיתָא אַשְׁכְּחֵיהּ אִיקְּלַע פְּרֵיסְתְּקָא דְמַלְכָּא לְהָהוּא אוּשְׁפִּיזָא דְּרַבָּה קָרִיבוּ תַּכָּא קַמֵּיהּ וְאַשְׁקוּהוּ תְּרֵי כָּסֵי וְדַלְיוּהּ לְתַכָּא מִקַּמֵּיהּ הֲדַר פַּרְצוּפֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ
אֲמַרוּ לֵיהּ מַאי נַעֲבֵיד לֵיהּ גַּבְרָא דְמַלְכָּא הוּא אֲמַר לְהוּ קָרִיבוּ תַּכָּא לְקַמֵּיהּ וְאַשְׁקוּהּ חַד כָּסָא וְדַלְיוּהּ לְתַכָּא מִקַּמֵּיהּ וְלִתַּסֵּי עֲבַדוּ לֵיהּ הָכִי וְאִתַּסִּי אֲמַר מִידָּע יָדַעְנָא דְּגַבְרָא דְּקָא בָעֵינָא הָכָא הוּא בְּחֵישׁ אַבָּתְרֵיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ אֲמַר אָזֵלְינָא מֵהָא אִי מִקְטָל קָטְלוּ לְהָהוּא גַּבְרָא לָא מְגַלֵּינָא וְאִי נַגֹּידֵי מְנַגְּדִין לֵיהּ מְגַלֵּינָא
אַתְיוּהּ לְקַמֵּיהּ עַיְּילֵיהּ לְאִדְּרוֹנָא וְטַרְקֵיהּ לְבָבָא בְּאַנְפֵּיהּ בְּעָא רַחֲמֵי פְּרַק אֲשִׁיתָא עֲרַק וַאֲזַל לְאַגְמָא הֲוָה יָתֵיב אַגִּירְדָּא דְּדִקּוּלָא וְקָא גָרֵיס קָא מִיפַּלְגִי בִּמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא אִם בַּהֶרֶת קוֹדֶמֶת לְשֵׂעָר לָבָן טָמֵא וְאִם שֵׂעָר לָבָן קוֹדֵם לַבַּהֶרֶת טָהוֹר
סָפֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר טָהוֹר וְכוּלְּהוּ מְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא אָמְרִי טָמֵא וְאָמְרִי מַאן נוֹכַח נוֹכַח רַבָּה בַּר נַחְמָנִי דְּאָמַר רַבָּה בַּר נַחְמָנִי אֲנִי יָחִיד בִּנְגָעִים אֲנִי יָחִיד בְּאֹהָלוֹת
שַׁדַּרוּ שְׁלִיחָא בָּתְרֵיהּ לָא הֲוָה מָצֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְמִקְרַב לֵיהּ מִדְּלָא הֲוָה קָא פָסֵיק פּוּמֵּיהּ מִגִּרְסֵיהּ אַדְּהָכִי נְשַׁב זִיקָא וַאֲוַושׁ בֵּינֵי קְנֵי סְבַר גּוּנְדָּא דְפָרָשֵׁי הוּא אֲמַר תִּינַח נַפְשֵׁיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא וְלָא יִמְּסַר בִּידָא דְמַלְכוּתָא
כִּי הֲוָה קָא נָיְחָא נַפְשֵׁיהּ אֲמַר טָהוֹר טָהוֹר יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה אַשְׁרֶיךָ רַבָּה בַּר נַחְמָנִי שֶׁגּוּפְךָ טָהוֹר וְיָצָאתָה נִשְׁמָתְךָ בְּטָהוֹר נְפַל פִּתְקָא מֵרְקִיעָא בְּפוּמְבְּדִיתָא רַבָּה בַּר נַחְמָנִי נִתְבַּקֵּשׁ בִּיְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה נְפַקוּ אַבָּיֵי וְרָבָא וְכוּלְּהוּ רַבָּנַן לְאִיעֲסוֹקֵי בֵּיהּ לָא הֲווֹ יָדְעִי דּוּכְתֵּיהּ אֲזַלוּ לְאַגְמָא חֲזוֹ צִפְּרֵי דִּמְטַלְּלִי וְקָיְימִי אָמְרִי שְׁמַע מִינַּהּ הָתָם הוּא
סַפְדוּהּ תְּלָתָא יוֹמֵי וּתְלָתָא לֵילָוָתָא נְפַל פִּתְקָא כׇּל הַפּוֹרֵשׁ יְהֵא בְּנִידּוּי סַפְדוּהּ שִׁבְעָה יוֹמֵי נְפַל פִּתְקָא לְכוּ לְבֵיתְכֶם לְשָׁלוֹם
הָהוּא יוֹמָא דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דַּלְיֵיהּ זַעְפָּא וּדְרִי לְהָהוּא טַיָּיעָא כִּי רְכִיב גַּמְלָא מֵהַאי גִּיסָא דִּנְהַר פָּפָּא וְשַׁדְיֵיהּ בְּהָךְ גִּיסָא אֲמַר מַאי הַאי אָמְרִי לֵיהּ נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כּוּלֵּי עָלְמָא דִּידָךְ הוּא וְרַבָּה בַּר נַחְמָנִי דִּידָךְ אַתְּ דְּרַבָּה וְרַבָּה דִּידָךְ אַמַּאי קָא מַחְרְבַתְּ לֵיהּ לְעָלְמָא נָח זַעְפָּא
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בַּעַל בָּשָׂר הֲוָה יוֹמָא חַד הֲוָה חַמִּימָא לֵיהּ הֲוָה סָלֵיק וְיָתֵיב אַשִּׁינָּא דְטוּרָא אֲמַר לַהּ לִבְרַתֵּיהּ בִּתִּי הָנִיפִי עָלַי בִּמְנִיפָא וַאֲנִי אֶתֵּן לִיךְ כִּכָּרִין דְּנֵרְדְּ אַדְּהָכִי נְשַׁבָא זִיקָא אֲמַר כַּמָּה כַּכְּרִין דְּנֵרְדְּ לְמָרֵי דֵּיכִי
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה וְכוּ' הַכֹּל לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי בְּאַתְרָא דִּנְהִיגִי מִכְרַךְ רִיפְתָּא וּמִשְׁתֵּה אַנְפָּקָא דְּאִי אָמַר לְהוּ קַדִּימוּ וְאַיְיתֵי לְכוּ אָמְרוּ לֵיהּ לָא כֹּל כְּמִינָךְ
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ צֵא וּשְׂכוֹר וְכוּ' מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי וְאִם פָּסַק לָהֶן מְזוֹנוֹת

רש"י

ה''ג. חכים איתקרי רבי לא אתקרי: ספרא דאדם הראשון. שהראהו הקב''ה דור דור וסופריו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו: רבי ורבי נתן סוף המשנה. כל זה כתוב לשם: סוף המשנה. סוף תנאים עד ימיהן אמרו איש את דבריו בבית המדרש והיו תלמידים גורסים שמועה שמועה לבדה ולא היו מסכתות סדורות וסדר וקבץ על הסדר והם כללו האמור בדורות שלפניהם וסדרו את המסכתות ואחריהם לא יוסיפו אלא מעט: סוף הוראה. סוף כל האמוראין עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר אלא כשהיתה שאלה נשאלת בטעם המשנה בבית המדרש או שאלה על מעשה המאורע בדין ממון או איסור והיתר כל אחד ואחד אומר טעמו ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה והקשו קושיות שיש להשיב ופירוקים שראוים לתרץ הם והאמוראים שעמהם וקבעו הכל בגמ' כגון איתיביה מיתיבי ורמינהי איבעיא להו והתרוצים שעליהן מה ששיירו אותן שלפניהן ואותן שאמרו לפניהם הקושיות והתירוצין שעליהם לא קבעום בגמ' על סדר המסכתות והמשנה שסידר רבי ובאו רב אשי ורבינא וקבעום: וסימנך עד אבוא אל מקדשי אל. מקדשי סימנא דרב אשי אבינה. סימנא דרבינא לאחריתם סימן סוף הוראה: רבה בר נחמני. בר פלוגתיה דרב יוסף: אגב שמדא נח נפשיה. מחמת אימת מלכות מת: דקא מבטל וכו'. שנקבצין אליו בניסן ותשרי לשמוע דרשות של פסח ושל חגים וכשמבקשין שלוחי המלך לגבות המס גולגולת של כל חדש וחדש אינם נמצאים בבתיהם: פריסתקא. שליח: איקלע פריסתקא. ללון באותו פונדק שהיה רבה נחבא בו: אשקיה תרין כסי ודליוה לתכא. ושדים הממונים על הזוגות מזיקין את השותה זוגות ובני הבית לא נתכוונו לכך: אמרו לו בני הפונדק לרבה. מאי נעביד: נגודי מנגדי לי. ואם ייסרוני ביסורים אגלה: וטרקיה לבבא. סגר הדלת: פרק אשיתא. נפלה החומה: אגירדא דדיקלא. על גזע דקל קצוץ: אם בהרת קדמה לשער לבן טמא. דשער לבן שפרח בו הוא סימן לטומאה כדכתיב (ויקרא יג) והנה נהפך שער לבן בבהרת: טהור. לפי מה שכתוב בתורה: גונדא. גדוד של פרשים שמחפשין אחריו: בפומבדיתא. והוא ראש ישיבה בה: מטללי. עושין צל בכנפיהן: דלי זעפא. גבה רוח סערה: את דרבה. אתה אוהבו של רבה: רבי שמעון בן חלפתא כו'. משום דאיירי ברישא דאגדתא בבעלי בשר נקט לה: ככרין דנרד. אגודות של נרד והוא עשוי כשיבולין: למרי דיכי. לבעליו של רוח זה: אנפקא. כלי מחזיק רביעית: מעשה לסתור. וכי דרך בני אדם להביא מעשה על דבריו לסותרו דקתני ברישא הכל כמנהג המדינה ותנא מעשה אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה כו':

תוספות

(לעיל) ואיתסי. והא דחזינהו לעיניה דהוו מחרכן לפי שעדיין היה ניכר אי נמי לאחר זמן סיפר לו כך: אוקמינהו לפני התיבה שלשתן כדדריש במדרש דבתענית צבור יורדין לפני התיבה שלשה כדכתיב (שמות יז) וידי משה כבדים ואהרן וחור וגו': . אחתינהו לרבי חייא ובניו. ואע''ג דתני במגילה (דף כד: ושם ד''ה כשאתה) אין מורידין לפני התיבה לא מאנשי חיפא ולא מאנשי בית שאן שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין ור' חייא לא היה יכול לומר וחכיתי כדאמר התם ה''מ היכא דאפשר באחר הכא לא הוה אפשר באחר.: רבי שמעון בן חלפתא בעל בשר הוה. משום ר' אלעזר בר' שמעון דהוה בעל בשר נקט נמי האי עובדא ומה שהמתין עד כאן לפי שכל דבר דבוק לחבירו עד כאן: דאי אמר להו קדימו ואייתי לכו אמרו ליה לא. פי' אי אמר קדימו להשכים מעלות השחר דאייתי לכו ריפתא ואנפקא ולא תתבטלו ממלאכתכם אמרי ליה לא אלא בהנץ החמה נאכל ואח''כ נעשה מלאכתנו ואית ספרים דגרסי דאי אמרי להו קדימו ואתי בתרייכו אמרי ליה לא וה''פ פועלין היה להם לאכול ריפתא או אנפקא בביתו של בעה''ב קודם שיעשו מלאכה ואם אמר להם אל תתבטלו אלא לכו עתה בשדה כל זמן שאין המאכל מזומן ושם אביא לכם ריפתא ואנפקא אמרי ליה לא אלא עתה נאכל בבית וכן לגירסא ראשונה יש לפרש כן:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר