סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רָבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹנָתָן וּמְתָרֵץ לִקְרָאֵי כְּרַבִּי יוֹנָתָן דְּתַנְיָא אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם מַשְׁמַע דְּאִיתֵיהּ בְּתַרְוַיְיהוּ וּמַשְׁמַע נָמֵי דְּכִי אִיתֵיהּ בַּחֲדָא וְלֵיתֵיהּ בַּחֲדָא פָּטוּר
וּכְתִיב בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם מַשְׁמַע דְּלֵיתֵיהּ בְּתַרְוַיְיהוּ מַשְׁמַע נָמֵי דְּכִי אִיתֵיהּ בַּחֲדָא וְלֵיתֵיהּ בַּחֲדָא חַיָּיב
לוֹמַר לָךְ הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה אֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּרָה וּמֵתָה צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה
אֵיפוֹךְ אֲנָא מִסְתַּבְּרָא שְׁאֵלָה עֲדִיפָא מִשּׁוּם דְּקָא מַיְיתֵי לַהּ לִרְשׁוּתֵיהּ
אַדְּרַבָּה שְׁבוּרָה וּמֵתָה עֲדִיפָא שֶׁכֵּן חַיָּיב בָּאוֹנָסִין
אִי לָא שְׁאֵלָה שְׁבוּרָה וּמֵתָה מַאי עָבֵיד וְאִי לָאו שְׁבוּרָה וּמֵתָה שְׁאֵלָה מַאי עָבֵיד אֲפִילּוּ הָכִי שְׁאֵלָה עֲדִיפָא שֶׁכֵּן חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ
רַב אָשֵׁי אָמַר אָמַר קְרָא וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְלֹא רֵעֵהוּ עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הָא רֵעֵהוּ עִמּוֹ פָּטוּר
אִי הָכִי בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ וְאִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לְמָה לִי אִי לָאו הָנָךְ הֲוָה אָמֵינָא הַאי אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא הוּא
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא שְׁאָלָהּ לְרִבְעָהּ מַהוּ כִּדְשָׁיְילִי אִינָשֵׁי בָּעֵינַן וּלְהָכִי לָא שָׁיְילִי אִינָשֵׁי אוֹ דִלְמָא טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם הֲנָאָה וְהַאי נָמֵי הָא אִית לֵיהּ הֲנָאָה
שְׁאָלָהּ לֵירָאוֹת בָּהּ מַהוּ מָמוֹנָא בָּעֵינַן וְהָאִיכָּא אוֹ דִלְמָא מָמוֹנָא דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא
שְׁאָלָהּ לַעֲשׂוֹת בָּהּ פָּחוֹת מִפְּרוּטָה מַהוּ מָמוֹנָא בָּעֵינַן וְאִיכָּא אוֹ דִלְמָא כׇּל פָּחוֹת מִפְּרוּטָה לֹא כְּלוּם הִיא
שָׁאַל שְׁתֵּי פָּרוֹת לַעֲשׂוֹת בָּהֶן פְּרוּטָה מַהוּ מִי אָמְרִינַן זִיל בָּתַר שׁוֹאֵל וּמַשְׁאִיל וְאִיכָּא אוֹ דִּלְמָא זִיל בָּתַר פָּרוֹת וְכֹל חֲדָא וַחֲדָא לֵיכָּא מָמוֹנָא
שָׁאַל מִשּׁוּתָּפִין וְנִשְׁאַל לוֹ אֶחָד מֵהֶן מַהוּ כּוּלּוֹ בְּעָלָיו בָּעֵינַן וְהָא לֵיכָּא אוֹ דִלְמָא מֵהָהוּא פַּלְגָא דִּידֵיהּ מִיהָא מִיפְּטַר
שׁוּתָּפִין שֶׁשָּׁאֲלוּ וְנִשְׁאַל לְאֶחָד מֵהֶן מַהוּ כּוּלּוֹ שׁוֹאֵל בָּעֵינַן וְלֵיכָּא אוֹ דִלְמָא בְּהָהִיא פַּלְגָא דְּשַׁיְילֵיהּ מִיהַת מִיפְּטַר
שָׁאַל מֵהָאִשָּׁה וְנִשְׁאַל בַּעְלָהּ אִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה וְנִשְׁאַל לַבַּעַל מַהוּ קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן גּוּף דָּמֵי אוֹ לָא
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְהִשָּׁאֵל לִי עִם פָּרָתִי מַהוּ בְּעָלָיו מַמָּשׁ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא אוֹ דִלְמָא שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ וְאִיכָּא
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי בַּעַל פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ שָׁלִיחַ פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹנָתָן וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה
בַּעַל פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לַחֲבֵירוֹ לְפֵירוֹת רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא
רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי וְרֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי
שָׁלִיחַ פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹנָתָן וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס כׇּל נְדָרִים שֶׁתְּהֵא אִשְׁתִּי נוֹדֶרֶת מִכָּאן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הָפֵר לָהּ וְהֵפֵיר לָהּ יָכוֹל יְהוּ מוּפָרִין תַּלְמוּד לוֹמַר אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מָצִינוּ בְּכׇל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ
אֲמַר לֵיהּ רַב עִילִישׁ לְרָבָא הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ צֵא וְהִשָּׁאֵל עִם פָּרָתִי מַהוּ תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם אֵינוֹ כְּמוֹתוֹ
תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ הָנֵי מִילֵּי שָׁלִיחַ דְּבַר מִצְוָה הוּא אֲבָל עֶבֶד דְּלָאו בַּר מִצְוָה לָא אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵין שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ הָנֵי מִילֵּי שָׁלִיחַ אֲבָל עֶבֶד יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ דָּמְיָא
אֲמַר לֵיהּ מִסְתַּבְּרָא יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ דָּמְיָא
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא בַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ

רש"י

רבא סבר לה כרבי יונתן. דאמר אחד אחד משמע ומתרץ דרשא דקראי כרבי יונתן למידרש כי הני מתניתא דלעיל: דתניא ותניא אידך לא גרסינן אלא קראי קא נקיט והא דמפיך בהא דרבא וקא נקיט קראי איפכא לאו דוקא ונראה בעיני שטעו בגירסא להגיה בספרים דסברי דהא מתני' קמייתא כרבי יאשיה וההיא מתרץ אביי ובתרייתא כרבי יונתן וההיא תירץ רבא ולא היא דכל כמה דנקטיה להו לקראי בין כסדר בין הפוך בין לר' יאשיה בין לר' יונתן חדא דרשא היא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ותרוייהו מתני' מתרץ אביי כר' יאשיה ורבא כר' יונתן: איפוך אנא. לומר שבשעת שבירה פוטרתו ולא בשעת שאילה: שכן חייב באונסין. על אותה שעה מתחייב הוא: שכן חייב במזונותיה. ע''י: רב אשי אמר. מקרא גופיה משמע דאשעת שאלה קפיד דמעם רעהו משמע לא רעהו עצמו נשאל לו ועלה מסיק קרא שלם ישלם אלמא אשעת שאלה קפידא קאי: אי לאו הנך. דהדור ופריש מילתא טפי לא הוה מצינו למילף מעם רעהו ולא רעהו עצמו דאיכא למימר אורחיה דקרא למישתעי הכי ול''ש בבעלים ול''ש בלא בעלים חייב והשתא דגלי סיפא דבבעלים פטור ואחד מינייהו קאי פטור ולא על חבירתה ילפינן מיניה גילוי מילתא דאשעת שאלה קפיד: שאלה לרבעה. הוא עצמו: מהו. מחייב באונסיה או לא: ליראות. שיהא נראה עשיר חשוב ולא ימשכו בעלי בתים ידיהן ממנו להקיפו באמנה ובאשראי: הנאה מיניה. שנהנה בבהמה עצמה: שאל שתי פרות וכו'. את''ל פחות מפרוטה לאו כלום הכא מאי: מן השותפין. פרה שהיא של שניהן: שותפין ששאלו. לחרוש בה קרקע של שותפות: ונשאל. הבעלים: לאחד מהן. למלאכתו שאינה של שותפות: כולו שואל בעינן. שיהא הבעל נשאל לכל שואל פרתו: שאל מן האשה. פרה של נכסי מלוג: ונשאל לו בעלה. למלאכתו: אשה ששאלה. לחרוש קרקע מלוג ונשאלו הבעלים לבעל למלאכת עצמו: קנין פירות. שהבעל אוכל פירות מלוג כקנין הגוף דמי והוה ליה בעלים שואל ונשאל כאילו קרקע ופרה שלו: השאל לי. בשבילי: המוכר שדהו לפירות. שיאכל לוקח פירותיה ב' ג' שנים ואחר זמן תחזור לבעלים. מביא בכורים וקורא ארמי אובד אבי וכל הפרשה (דברים כו) וקורא אני בו הנה הבאתי ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי דקנין פירות כקנין הגוף: לאפוטרופוס. היה הולך למדינת הים ומינה אפוטרופא על נכסיו לזון אשתו ובניו: עבד דלאו בר מצוה לא. ושליחות נפקא לן (לעיל דף עא:) מאתם גם אתם לרבות שלוחכם דבעינן דומיא דמשלח שיהיו דיניו נוהגים בו וזה אין דין שואל נוהג בו וגם משאיל שאין לו כלום בלא רבו:

תוספות

ממונא דמיתהני מיניה. פירוש שמשתמש בו: ממונא בעינן והאיכא. פי' דממונא בעינן שישאיל לו והאיכא ואית ליה נמי הנאה מיניה: ונשאל לו אחד מהן. תימה מאי קמיבעיא ליה דכיון דאם נשאלו לו כל הבעלים פטור מהכל השתא יפטר מחציו כדאמרי' במרובה (ב''ק דף עא:) חמשה בקר אפי' חמשה חצאי בקר וי''ל דהתם סברא הוא שישלם לפי מה שגנב אבל שאילה בבעלים אין סברא לפטור והוי כחדוש ואין לך בו אלא חדושו: שאל מן האשה. תימה דמה כח יש לאשה להשאיל בנכסי מלוג שהפירות לבעל ולבעל יש לו כח להשאיל בלא רשותה והיא אינה יכולה להשאיל כלל ואמאי נקט שאל מהאשה ויש לומר דאין הבעל יכול להשאיל או למכור פירות נכסי מלוג בלא רשותה כדאמר רבא בהאשה שנפלו (כתובות דף פ:) משום רווחא דביתא אי נמי ה''ק שאל מן האיש נכסי מלוג שהן של אשה מהו: בעל פלוגתיה דר' יוחנן וריש לקיש. לא בעי למימר פלוגתא דתנאי היא דאיפליגו גבי המוכר עבדו ע''מ שישמשנו עד ל' יום אי ראשון הוי בדין יום או יומים או שני דאיכא מ''ד (ב''ק דף צ.) דפליגי דמר דריש תחתיו ומר דריש כספו אי נמי אפי' למ''ד התם כקנין הגוף דמי היינו משום שמשייר המוכר לעצמו פירות בעין יפה אבל בעלמא לא: שליח פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה דתניא כו'. וא''ת היכי מדמה שאילה בבעלים לנדרים דהא שום דרשא איכא לרבי יאשיה דלא הוי שליח כמותו דבעלמא לא פליגי וי''ל דטעמא דרבי יאשיה התם משום דכתיב תרי זימני אישה אישה יקימנו ואישה יפרנו למעוטי שלוחו וה''נ כתיב בעליו תרי זימני אי נמי משום דלשון בעליו ואישות משמע ליה הוא דוקא ולא שלוחו:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר