סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַהְדַּר לֵיהּ כְּלִילָא דְּיָילֵי נַקְּרִינְהוּ לְעֵינֵיהּ יוֹמָא חַד אֲתָא וִיתִיב קַמֵּיהּ אֲמַר חֲזִי מַר הַאי עַבְדָּא בִּישָׁא מַאי קָא עָבֵיד אֲמַר לֵיהּ מַאי אֶעֱבֵיד לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ נִלְטְיֵיהּ מָר אֲמַר לֵיהּ כְּתִיב גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל אֲמַר לֵיהּ הַאי לָאו מֶלֶךְ הוּא אֲמַר לֵיהּ וְלִיהְוֵי עָשִׁיר בְּעָלְמָא וּכְתִיב וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר וְלֹא יְהֵא אֶלָּא נָשִׂיא וּכְתִיב וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר
אֲמַר לֵיהּ בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ וְהַאי לָאו עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ אֲמַר לֵיהּ מִסְתְּפֵינָא מִינֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ לֵיכָּא אִינִישׁ דְּאָזֵיל דְּלֵימָא לֵיהּ דַּאֲנָא וְאַתְּ יָתֵיבְנָא אֲמַר לֵיהּ כְּתִיב כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר
אֲמַר לֵיהּ אֲנָא הוּא אִי הֲוַאי יָדַעְנָא דִּזְהִרִי רַבָּנַן כּוּלֵּי הַאי לָא הֲוָה קָטֵילְנָא לְהוּ הַשְׁתָּא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא אֲמַר לֵיהּ הוּא כִּבָּה אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם דִּכְתִיב כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר יֵלֵךְ וְיַעֲסוֹק בְּאוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם דִּכְתִיב וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם אִיכָּא דְּאָמְרִי הָכִי אֲמַר לֵיהּ הוּא סִימֵּא עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם דִּכְתִיב וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה יֵלֵךְ וְיִתְעַסֵּק בְּעֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם דִּכְתִיב הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם
אֲמַר לֵיהּ מִסְתְּפֵינָא מִמַּלְכוּתָא אֲמַר לֵיהּ שַׁדַּר שְׁלִיחָא וְלֵיזִיל שַׁתָּא וְלִיעַכַּב שַׁתָּא וְלֶהְדַּר שַׁתָּא אַדְּהָכִי וְהָכִי סָתְרַיתְּ [לֵיהּ] וּבָנְיַית [לֵיהּ] עֲבַד הָכִי שְׁלַחוּ לֵיהּ אִם לֹא סָתַרְתָּה אַל תִּסְתּוֹר וְאִם סָתַרְתָּה אַל תִּבְנֵי וְאִם סָתַרְתָּה וּבָנִיתָ עַבְדֵי בִּישָׁא בָּתַר דְּעָבְדִין מִתְמַלְכִין אִם זַיְינָךְ עֲלָךְ סִפְרָךְ כָּאן לָא רֵכָא וְלָא בַּר רֵכָא הוֹרְדוֹס [עַבְדָּא] קָלָנְיָא מִתְעֲבִיד
מַאי רֵכָא מַלְכוּתָא דִּכְתִיב אָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ וְאִי בָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ
אָמְרִי מִי שֶׁלֹּא רָאָה בִּנְיַן הוֹרְדוֹס לֹא רָאָה בִּנְיָן נָאֶה [מִיָּמָיו] בְּמַאי בַּנְיֵיהּ אָמַר רַבָּה בְּאַבְנֵי שִׁישָׁא וּמַרְמְרָא אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּאַבְנֵי כּוּחְלָא שִׁישָׁא וּמַרְמְרָא אַפֵּיק שָׂפָה וְעַיֵּיל שָׂפָה כִּי הֵיכִי דִּנְקַבֵּיל סִידָא סְבַר לְמִשְׁעֲיֵיהּ בְּדַהֲבָא אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן שִׁבְקֵיהּ דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי דְּמִיחְזֵי כִּי אִידְווֹתָא דְיַמָּא
וּבָבָא בַּר בּוּטָא הֵיכִי עֲבַד הָכִי וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ דָּנִיֵּאל מִפְּנֵי שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁנֶּאֱמַר לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָאָיךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵי אַרְכָא לִשְׁלֵוְתָךְ וְגוֹ' וּכְתִיב כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא וּכְתִיב וְלִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וְגוֹ'
אִיבָּעֵית אֵימָא שָׁאנֵי עַבְדָּא דְּאִיחַיַּיב בְּמִצְוֹת וְאִיבָּעֵית אֵימָא שָׁאנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּאִי לָא מַלְכוּת לָא מִתְבְּנֵי
וְדָנִיֵּאל מְנָלַן דְּאִיעֲנַשׁ אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וְאָמַר רַב הֲתָךְ זֶה דָּנִיאֵל הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲתָכוּהוּ מִגְּדוּלָּתוֹ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁכׇּל דִּבְרֵי מַלְכוּת נֶחְתָּכִין עַל פִּיו מַאי אִיכָּא לְמֵימַר דְּשַׁדְיוּהוּ לְגוּבָּא דְאַרְיָיווֹתָא
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה הַכֹּל לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי אַתְרָא דִּנְהִיגִי בְּהוּצָא וְדַפְנָא
לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא דִּנְפַל לִרְשׁוּתָא דְּחַד מִינַּיְיהוּ אִי נָמֵי דְּפַנִּינְהוּ חַד לִרְשׁוּתָא דִידֵיהּ מַהוּ דְּתֵימָא נִיהְוֵי אִידַּךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה קָא מַשְׁמַע לַן
וְכֵן בְּגִינָּה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ וְכֵן בְּגִינָּה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ הָא סְתָמָא אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ
אֵימָא סֵיפָא אֲבָל בִּקְעָה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדּוֹר אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ הָא סְתָמָא מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ הַשְׁתָּא סְתָם גִּינָּה אָמְרַתְּ לָא סְתָם בִּקְעָה מִיבַּעְיָא
אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר וְכֵן סְתָם גִּינָּה וּבִמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר בְּבִקְעָה מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ אֲמַר לֵיהּ רָבָא אִם כֵּן מַאי אֲבָל אֶלָּא אָמַר רָבָא הָכִי קָתָנֵי וְכֵן סְתָם גִּינָּה כִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר דָּמֵי וּמְחַיְּיבִין אוֹתוֹ אֲבָל סְתָם בִּקְעָה כִּמְקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ דָּמֵי וְאֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ
אֶלָּא אִם רָצָה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה וְעוֹשֶׂה חֲזִית מַאי חֲזִית אָמַר רַב הוּנָא אַכְפְּיֵהּ לֵיהּ לְקַרְנָא לְבַר וְנַעֲבֵיד מִלְּגָיו עָבֵיד חַבְרֵיהּ נָמֵי מִלְּבַר וְאָמַר דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא אִי הָכִי הַשְׁתָּא נָמֵי גָּיֵיז לֵיהּ חַבְרֵיהּ וַאֲמַר דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא גִּיזּוּזָא מִידָּע יְדִיעַ
אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב הוּנָא מִיכְפָּא לְקַרְנָא מִלְּגָיו וְנֶעְבַּד מִלְּבַר גָּיֵיז לֵיהּ חַבְרֵיהּ וְאָמַר דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא אִי הָכִי הַשְׁתָּא נָמֵי לָיֵיף לֵיהּ חַבְרֵיהּ וְאָמַר דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא לִיפּוּפָא מִידָּע יְדִיעַ וְהָא מִבַּחוּץ קָתָנֵי קַשְׁיָא
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר

רש"י

אהדר ליה כלילא דיילי. האנקה מתרגמינן ילא (ויקרא יא) והוא שרץ שקורין הרצו''ן ושערו קשה כמחטין ועשה לו עטרה מעורו סביבות עיניו: השתא מיהא [דאנא ואת]. אנא ואת שנינו כאן ואין שומע: הנני מחלל את מקדשי. סיפיה דקרא מחמד עיניכם: מסתפינא ממלכותא. כפופים היו למלכות רומיים: מתמלכין. נוטלין רשות: אי זיינך עלך ספרך כאן. אם נתגאית בכלי מלחמתך שהרגת בית אדוניך ספר יוחסין שלך בידינו הוא [ידענו] שאתה עבד: לא רכא כו'. לא מלך ולא בן מלך: קלניא מתעביד. נעשה בן חורין מאליו: שישא. שיש ירוק שקורין ביי''ש: ומרמרא. שיש לבן: כוחלא. שיש צבוע כעין כחול: אידוותא דימא. גלי הים [שהם נעים ונדים והעין מתעששת בראייתן]: נענש דניאל. לקמיה מפרש עונשו: מלכי ישפר עלך. עצתי תיטב בעיניך: במיחן עניין. בחנינת עניים: בכן תהא ארכא לשלותך. [יהא אורך] לשלומך: כולא מטא. כל החלום של פורענות בא עליו: לקצת ירחין תרי עשר. בשביל עצתו של דניאל תלה לו שנים עשר חדש: בהוצא. לולבי דקלים: ודפנא. ענפי עץ ערמונים שקורין לו''ר ופרי שלו קורין ביי''ש: פשיטא. דהאבנים של שניהם דאפי' לא פסק לן דינא דמתני' המלמדנו שמתחלה בין שניהם עשאוה על כרחם היו חולקין בשוה האבנים שהרי ברשות שניהם מונחים ויד מי מהם תגבר: (הג''ה בפי' ר''ח קמ''ל דלא בעינן ראיה אלא שותף מפיק מיניה בלא ראיה ואיהו דטעין דדיליה נינהו עליו הראיה וכל כה''ג הכי דיינינן ליה וזה הדין מפורש עוד כמו כן בפרק הבית והעלייה בתחילתו איבעית אימא בשותפין כי האי גוונא אנוחי אבנים ברשות חבירו לא קפדי וחזקת רשות לאו כלום הוא שמעינן מינה דכל כהאי גוונא דמילתא דידיעא בשותפתא לתרוייהו אע''ג דמנחי ברשותא דחד מינייהו לא יכול למיטען דידי נינהו דברשותי מנחי דקי''ל שותפין לא קפדי אהדדי ע''כ): השתא סתם גינה אמרת לא. אע''פ שהיזק ראיה קשה: אמר אביי כו'. האי מקום שנהגו לגדור דקתני מתני' אבקעה קאי: א''כ מאי אבל בבקעה. הא מינה סליק והכי איבעי למיתני אבל מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו: מכפייה לקרנא לבר. ראשי הכותל יכוף לצד חבירו וכל חזית לשון קצה הוא וכן שנינו בתמיד (פ''ב מ''ד) גבי מערכה וחזיתה מזרחה ראשי הגזירין וכן מחזה מול מחזה דמלכים (א ז) ראשי הנסרים מוסבין זה מול זה ועבי' מאבראי כופה לצדי ראשי הכותל שמחבר בראשו אבנים וטיט ומעבהו: דידי ודידיה הוא. כדקתני מתניתין כשעושין אותו בין שניהם עושין חזית מכאן ומכאן: השתא נמי גייז לה. לההיא כפופה שהיא לצדו ואימא דידי ודידיה הוא ולא עשינו חזית: מלגיו. לצד שלו ולקמיה פריך הא מבחוץ קתני: לייף ליה. מחבר חזית אחרת לצדו:

תוספות

שכל דברי מלכות נחתכין על פיו. לפי תרגום [של] אחשורוש נענש הרבה שנהרג דכתיב ויגידו למרדכי את דברי אסתר ולא כתב התם התך לפי שהרגו המן על שהיה משיב דברים בין אסתר למרדכי ומיהו גמ' שלנו אין תופס כן דדרשינן במגילה (דף טו.) והתך להיכן הלך ומפרש לפי שאין משיבין על הקלקלה: הכי קתני וכן בגינה סתם כו'. וסיפא נמי יש לפרש כן אבל סתם בקעה ומקום שלא נהגו לגדור בגינה אין מחייבין אותו: והא מבחוץ קתני קשיא. ותיובתא אינה דמצינן למימר היינו שבולט חוץ לחומה מ''מ קשיא היא דא''כ מחוץ הוה ליה למיתני: . גייז ליה חבריה ושדי ליה. אע''ג דלעיל אמר גזוזא מידע ידיע בהוצא לא ידיע:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר