|
טקסט הדף מנוקד
אֲמַר לֵיהּ אֶיסְתְּרֵיהּ אֲנָא וְאֶבְנְיֵיהּ אֲמַר לֵית לִי דּוּכְתָּא לְמֵידַר בַּהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא אוֹגַר לָךְ דּוּכְתָּא אֲמַר לֵיהּ לָא טָרַחְנָא לָא קָא מִתְּדַר לִי שׁוּף אַכְּרֵיסָךְ וְעוּל וָשׁוּף אַכְּרֵיסָךְ וּפוֹק
אָמַר רַב חָמָא בְּדִינָא קָא מְעַכֵּב וְהָנֵי מִילֵּי דְּלָא מָטוּ כְּשׁוּרֵי לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה אֲבָל מָטוּ כְּשׁוּרֵי לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה מָצֵי אָמַר לֵיהּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה רְשׁוּתָא דִידִי הוּא וְלָא מְשַׁעְבַּד לָךְ וְהָנֵי מִילֵּי דְּלָא אַתְנוֹ גַּבֵּי הֲדָדֵי אֲבָל אַתְנוֹ גַּבֵּי הֲדָדֵי סָתְרִי וּבָנוּ וְכִי אַתְנוֹ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי עַד כַּמָּה אָמְרוּ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבָּה מִשְּׁמֵיהּ דְּמָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ רוּמוֹ כַּחֲצִי אׇרְכּוֹ וְכַחֲצִי רׇחְבּוֹ אֲמַר לְהוּ רַבָּה לָאו אָמֵינָא לְכוּ לָא תִּיתְלוֹ בֵּיהּ בּוּקֵי סְרִיקֵי בְּרַב נַחְמָן הָכִי אָמַר רַב נַחְמָן כִּי דְּדָיְירִי אִינָשֵׁי וְכַמָּה אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ כִּי הֵיכִי דְּעָיְילִי אִיסּוּרְיָתָא דְמָחוֹזָא וְהָדַר הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה בָּנֵי אֲשִׁיתָא אֲחוֹרֵי כַּוֵּוי דְּחַבְרֵיהּ אָמַר לֵיהּ קָא מַאַפְלַתְּ עֲלַי אֲמַר לֵיהּ סָכַרְנָא לָךְ הָכָא וְעָבֵידְנָא לָךְ כַּוֵּוי לְעֵיל מֵאֲשִׁיתַאי אֲמַר לֵיהּ קָא מַרַעְתְּ לֵיהּ לַאֲשִׁיתַאי אֲמַר לֵיהּ סָתַרְנָא לָךְ לַאֲשִׁיתָךְ עַד דּוּכְתָּא דְכַוֵּוי וּבָנֵינָא לַהּ וְעָבֵידְנָא לָךְ כַּוֵּוי בְּבִנְיָנָא לְעֵיל מֵאֲשִׁיתַאי אֲמַר לֵיהּ אֲשִׁיתָא מִתַּתָּאָה עַתִּיקָא וּמִלְּעֵיל חַדְתָּא לָא קָיְימָא אֲמַר לֵיהּ סָתַרְנָא לַהּ עַד לְאַרְעָא וּבָנֵינָא לַהּ וְעָבֵידְנָא לָךְ כַּוֵּוי בְּגַוַּהּ אֲמַר לֵיהּ חֲדָא אֲשִׁיתָא חַדְתָּא בְּכוּלֵּיהּ בֵּיתָא עַתִּיקָא לָא קָיְימָא אָמַר לֵיהּ סָתַרְנָא לַהּ לְכוּלֵּיהּ בֵּיתָא וּבָנֵינָא לָךְ כַּוֵּוי בְּבִנְיָנָא אֲמַר לֵיהּ לֵית לִי דּוּכְתָּא לְמֵידַר בַּהּ אֲמַר לֵיהּ אָגַירְנָא לָךְ דּוּכְתָּא אֲמַר לֵיהּ לָא טָרַחְנָא אָמַר רַב חָמָא בְּדִין קָא מְעַכֵּב הַיְינוּ הָךְ וְהָא תּוּ לְמָה לִי הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאַף עַל גַּב דְּלָא מִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא תִּיבְנָא וּבֵי צִיבֵי בְּעָלְמָא הָנְהוּ בֵּי תְרֵי אַחֵי דְּפָלְגִי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי חַד מַטְיֵיהּ אִסְפְּלִידָא וְחַד מַטְיֵיהּ תַּרְבִּיצָא אֲזַל הָהוּא דְּמַטְיֵיהּ תַּרְבִּיצָא וְקָא בָנֵי אֲשִׁיתָא אַפּוּמָּא דְאִסְפְּלִידָא אֲמַר לֵיהּ קָא מַאַפְלַתְּ עֲלַי אֲמַר לֵיהּ בְּדִידִי קָא בָנֵינָא אָמַר רַב חָמָא בְּדִין קָאָמַר לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא שְׁנֵי אַחִין שֶׁחָלְקוּ אֶחָד מֵהֶן נָטַל שְׂדֵה כֶרֶם וְאֶחָד מֵהֶן נָטַל שְׂדֵה לָבָן יֵשׁ לוֹ לְבַעַל הַכֶּרֶם אַרְבַּע אַמּוֹת בִּשְׂדֵה לָבָן שֶׁעַל מְנָת כֵּן חָלְקוּ אֲמַר לֵיהּ הָתָם דְּעַלּוּ לַהֲדָדֵי אֲבָל הָכָא מַאי דְּלָא עַלּוּ לַהֲדָדֵי וְכִי בְּשׁוּפְטָנֵי עָסְקִינַן דְּהַאי שָׁקֵיל אִסְפְּלִידָא וְהַאי שָׁקֵיל תַּרְבִּיצָא וְלָא עַלּוּ לַהֲדָדֵי אֲמַר לֵיהּ נְהִי דְּעַלּוּ לַהֲדָדֵי דְּמֵי לִיבְנֵי כְּשׁוּרֵי וְהוּדְרֵי דְּמֵי אַוֵּירָא לָא עַלּוּ לַהֲדָדֵי וְלֵימָא לֵיהּ מֵעִיקָּרָא אִסְפְּלִידָא פְּלַגְתְּ לִי הַשְׁתָּא מְשַׁוֵּית לִי אִידְּרוֹנָא אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי שְׁמָא בְּעָלְמָא פְּלַג לֵיהּ מִי לָא תַּנְיָא הָאוֹמֵר בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לֶתֶךְ הִגִּיעוֹ שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא וְהוּא דְּמִיתְקְרֵי בֵּית כּוֹר פַּרְדֵּס אֲנִי מוֹכֵר לָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ רִמּוֹנִים הִגִּיעוֹ שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא וְהוּא דְּמִיתְקְרֵי פַּרְדֵּס כֶּרֶם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ גְּפָנִים הִגִּיעוֹ שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא וְהוּא דְּמִיתְקְרֵי כַּרְמָא מִי דָּמֵי הָתָם מָצֵי אֲמַר לֵיהּ מוֹכֵר לְלוֹקֵחַ שְׁמָא זַבֵּינִי לָךְ הָכָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ אַדַּעְתָּא דְּהָכִי פְּלַגִי דְּדָאֵירְנָא בֵּיהּ כִּי הֵיכִי דְּדָרוּ אֲבָהָתַן אֲמַרוּ לֵיהּ רש"י
שוף אכריסך. שחה קומתך עד כריסך: כשורי. קורות העלייה: אבל אתנו אהדדי. כשחלקו אם תשפל עלייה יסתרוהו הבית ויבנוהו: עד כמה. תשפיל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות: כאותה ששנינו. בהמוכר פירות המקבל עליו מחבירו לבנות לו בית עושה רומו כחצי ארכו וחצי רחבו כבנין ההיכל שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים וגבהו שלשים: איסוריתא. חבילות קנים ארוכין: והדר. מחזיר עצמו לכל צדדין: סכרנא לך הכא. אסתום לך חלונותיך באבנים וטיט ואפתח לך למעלה מכותלי בגובה כתליך חלונות אחרים שיאירו בביתך: קמרעת לאשיתאי. כשתפתח בה חלונות תנוע החומה מחמת המכה: סתרנא לך. הכותל מראש גובהו עד שיגיע למקום החלונות שאעשה לך: לא קיימא. שאין טיט החדש נדבק יפה בטיט הישן שיבש כבר: דאע''ג דקא משתמש בה בציבי ותיבני. ואין הוא עצמו דר בתוכו מצי א''ל לא מצינא דאטרח להוציא העצים והתבן: אספלידא. טרקלין יפה: תרביצא. גינה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו: בדנפשאי אנא בנינא. בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים דהשתא הוא דפלגינוהו: ד' אמות לעבודת הכרם. שהיו חורשין אותה בשוורים: דעלו אהדדי. שנתן בעל הכרם לבעל השדה לבן דמים של עילוי הכרם הילכך כרם בעי למשקל עם עבודתו: בשופטני עסקינן. וכי שוטה היה שנטל גינה חלקה כנגד בית בנוי ולא נטל עילוי דמים: והשתא אידרונא. חדר אפל ואני על מנת אספלידא נתתי עילוי דמים: שמא בעלמא. אם אספלידא שמא ואע''פ שאינו כשאר אספלידא לא בטיל שמו: בית כור. לפי חשבון סאתים כחצר המשכן:
תוספות
שוף אכריסך. פ''ה שחה קומתך ולר''י נראה שוף לשון שפשוף שמתחכך בארץ: בוקי סריקי. אנשים רקים מתרגמינן גוברין סריקין (שופטים יא): היינו הך. וא''ת והא אשמעינן בהאי עובדא דחדתא אעתיקא לא קאי דלא שמעינן מההיא דלעיל ולעיל איצטריך כדאמרינן וה''מ דלא מטו כשורי למטה מי' וכו' וי''ל דמילתא דפשיטא היא דחדא חדתא וכולה עתיקא לא קאי ומשום הא לא הוה צריך לאתויי האי עובדא: אספלידא. פרש''י טרקלין יפה ובערוך פירש מערה כדמתרגם (תהלים נג) מפני שאול במערה באספלידא ואור''י דאספלידא דהכא א''א להיות מערה מדקאמר נמי דעלו להדדי בכשורי והודרי ובמערה ליכא כשורי והודרי ועוד מדקאמר מעיקרא אספלידא והשתא. אידרונא ובמערה ליכא אורה כלל ומפרש ר''י דאספלידא דהכא הוי אכסדרה שיש בה אורה גדולה שפרוצה ברוח אחד כדאמרינן בלא יחפור (לקמן דף כה.) עולם דומה לאכסדרה וכו' וכן מוכח בהקומץ רבה (מנחות דף לג: ושם ד''ה אספלידא) דאמר אביי חזינא להו לאספלידי דבי מר דאית להו פצימי ולית להו מזוזה ופריך מיתיבי בית שער ואכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה: א''ל בדידי קבנינא. פ''ה אתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים ותימה שהיה יכול להאפילו עליו שלא יהא לו בטרקלין אורה כלל ועוד דמאי קאמר באוירא לא עלו אהדדי פשיטא דעלו נמי באוירא דבית בלא אורה אינו שוה כלום ומפרש ר''ת שמאספלידא היה יכול לראות לשדותיו דרך התרביצא ודקאמר מאפלת עילווי היינו שהיה מעכבו שלא היה יכול לראות שדותיו וקרי לה נמי אידרונא שלא היה יכול להביט למרחוק וכן מפרש ההוא דלקמן אין להם חלונות זה על זה ומיהו קשיא לר''י דמאי קפריך מאי שנא מהא דתניא כו' התם ודאי יש לו ד' אמות לפי שהם צורך לעבודת הכרם אבל הכא זה לא היה צורך האספלידא מש''ה בדין קאמר ליה ונראה לר''י דודאי היה מאפיל עליו האורה שלא היה בו אורה גדולה כאשר צריך לאכסדרה אבל עדיין היה בו אור גדול והא דאמר ומכנגדן מרחיק ד' אמות שלא יאפיל היינו שלא יאפיל לגמרי עד שלא יהא ראוי להשתמש בו יפה ומש''ה קרי ליה אידרונא משום דלגבי אכסדרה אידרונא היא והשתא נמי אתי שפיר דלא עלו להדדי באוירא שהוא צורך האכסדרא: והוא דקרו ליה בית כור. וכגון שהלוקח יודע שיש לו קרקע שקרוי בית כור דאל''כ הרי הטעהו ואפי' אם רואה בשעת מכירה שאין שם בית כור יכול לומר סבור הייתי שהיית משלים לי בית כור ואם תאמר ונימא דדמים מודיעים ואם נתן לו דמי בית כור אפילו קרו ליה בית כור ישלים לו בית כור שלם ויש לומר דמיירי כגון דאוזיל גביה ואינו נותן לו אפילו דמי לתך ואי קרו ליה בית כור אפילו אין בו אלא לתך הגיעו ואי לא קרו ליה בית כור חייב לתת לו בית כור שלם אי נמי דלא אוזיל גביה וכגון דנתן לו דמי לתך והשתא אי לא קרו ליה בית כור היה יכול לומר לוקח אם תרצה לתת לי בית כור שלם ולעמוד במקחך עמוד ואם לאו תחזור לי מעותי אבל אי קרו ליה בית כור הגיעו אע''פ שאין בו אלא לתך:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|