סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בִּסְתָמָא קָנֵי עוּמְקָא וְרוּמָא כִּי גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מַאי הָוֵי כֵּיוָן דְּגָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים חֲשִׁיב
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ זֹאת אוֹמֶרֶת הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁדְּיוֹטָא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלִּי דְּיוֹטָא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלּוֹ וְאָמְרִינַן לְמַאי הִלְכְתָא רַב זְבִיד אָמַר שֶׁאִם רָצָה לְהוֹצִיא בָּהּ זִיזִין מוֹצִיא רַב פָּפָּא אָמַר שֶׁאִם רָצָה לִבְנוֹת עֲלִיָּיה עַל גַּבָּהּ בּוֹנֶה
וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בִּסְתָמָא לָא קָנֵי לְמָה לִי עַל מְנָת אַהֲנִי לֵיהּ עַל מְנָת דְּאִי נָפֵיל הָדַר בָּנֵי לָהּ
מַתְנִי' לֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עוּמְקָא וְרוּמָא וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ
וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ לִיקַּח דֶּרֶךְ
מְכָרָן לְאַחֵר רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ
גְּמָ' יְתֵיב רָבִינָא וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ הַיְינוּ בּוֹר הַיְינוּ דּוּת אֲמַר לֵיהּ רָבָא תּוֹסְפָאָה לְרָבִינָא תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא אֶחָד הַבּוֹר וְאֶחָד הַדּוּת בְּקַרְקַע אֶלָּא שֶׁהַבּוֹר בַּחֲפִירָה וְהַדּוּת בְּבִנְיָן יָתֵיב רַב אָשֵׁי וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ הַיְינוּ בּוֹר הַיְינוּ דּוּת אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא אֶחָד הַבּוֹר וְאֶחָד הַדּוּת בַּקַּרְקַע אֶלָּא שֶׁהַבּוֹר בַּחֲפִירָה וְהַדּוּת בְּבִנְיָן
וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ וְכוּ' מַאי לָאו בְּהָא קָא מִפַּלְגִי

רשב"ם

ואי סלקא דעתך בסתמא קני עומקא ורומא. כדקפרכת לעיל: כי גבוה י' טפחים מאי הוי. אמאי לא קנה אלא לאו ש''מ דרומא מסתמא לא קני לא גג גבוה עשרה ולא אויר מי' ואילך והוא הדין דלא קני עומקא מסתמא כלל כרב דימי ומיהו גג שאין לו מעקה גבוה י' קני מסתמא להשתמש על הגג דאין זה בכלל רום אלא בכלל גוף הבית ממש כעליית הבית: ומדחינן גבוה עשרה חשיב בית בפני עצמו ולא מיבטיל לגבי בית בסתמא עד דמפרש עומקא ורומא אבל אויר הגג עד לרקיע דהיינו רומא והוא הדין לעומקא קני מסתמא: ת''ש דאמר ריש לקיש כו'. מדרב פפא מקשי אי אמרת בשלמא דמסתמא קני לוקח עומקא ורומא היינו דאהני תנאה דע''מ שהוא מיותר לכדרב פפא שאם רצה מוכר לבנות על גבי הדיוטא ולהגביה בניינין אחרים ברומו של בית בונה דאי לא אתני הוה קני ליה לוקח לרומא שעל גבי הדיוטא מסתמא דרומו של בית קונה בכ''מ מסתמא ואפי' היכא דאיכא דיוטא העליונה שהיא של מוכר אלא אי ס''ד דמסתמא לא קני לוקח רומא אלא של מוכר הוא ל''ל ע''מ מאי אהני תנאי המיותר בלא תנאיה נמי הוה קני מוכר לדיוטא העליונה ולרומו של בית ואם היה רוצה לבנות בונה וקס''ד דהאי מקשה דהכי איתיה לפירושה דמילתיה דרב פפא כדפרישית לה: ה''ג בפירוש רבינו חננאל דאי נפלה הדר בני לה. לעולם מסתמא לא קני לוקח רומא ודקאמרת ייתור תנאה ל''ל להכי אהני דאי נפלה דיוטא הדר בני לה וכדפרישית לעיל דרב פפא לאו בבנין ע''ג דיוטא איירי אלא בבנין דיוטא עצמה אם תפול כן נראה שיטת שמועה זאת בעיני ויש שיטות אחרות ואין בהן ממש: מתני' אע''פ שכתב לו עומקא ורומא. כדאוקמה רב דימי בגמרא לעיל דעומקא ורומא בסתמא לא קני ואהני עומקא ורומא למיקני עומקא ורומא ולא למיקני בור ודות שתשמישן חלוק מן הבית שאינו עשוי אלא לשאוב ממנו מים: וצריך. המוכר ליקח ממנו דרך מן הלוקח לילך לבור ודות שלו דמוכר בעין יפה מוכר דברי ר''ע ורבנן סבירא להו דמוכר בעין רעה מוכר ושייר דרך לעצמו ממה שמכר: בזמן שאמר ליה חוץ מאלו. חוץ מבור ודות ותנאי שלא לצורך הוא שהרי אינן בכלל בית אלא לטפויי מילתא קאתי ושייר לו דרך ולרבנן לא אתא לטפויי כלל דבלאו הכי שייר לעצמו דרך ולרווחא דמילתא אמר כן שלא יאמר הלוקח כל הבית מכרת לי ולא עכבת דרך שאין כל מוכרין בקיאין בדינין והלכך פירש כל כך: מכרן. לבור ודות לאחר והבית עיכב לעצמו: רבי עקיבא אומר א''צ הלוקח ליקח לו דרך. לבור ודות שקנה דמוכר בעין יפה מכר לו: גמ' היינו בור והיינו דות. איזהו בור ואיזהו דות והלא אין היכר בין זה לזה ששניהן עמוקין בקרקע ויש בהן מים מכונסין ולמה לי למיתני תרתי: בחפירה. בקרקע קשה שמחזיק מים בלא בנין: בבנין. חופרין בור בעפר תיחוח ובונין לו כותל אבנים ומקרי דות והלכך אי תנא בור הוה אמינא ה''מ בור שהוא בחפירה אבל דות שהוא בבנין כעין הבית הרי הוא בכלל בית ואי תנא דות משום דבנין בפני עצמו הוא וחשיב אבל בור לא חשיב וליבטל גבי בית צריכא:

תוספות

ואי סלקא דעתך בסתמא קני כי גבוה י' טפחים מאי הוי. פי' בקונ' אי בסתמא קני אויר שלמעלה מן הגג שהוא גבוה עשרה מן הגג וגם הבנין שלמטה ממנה יקנה והגג שבאמצע לא יקנה ואין סברא שיהא הפסק בקנינו וזה דחקו לרבינו שמואל לפרש דלא קאי אע''פ שכתב לו עומקא ורומא דמתניתין אגג דאי קאי אגג א''כ כי נמי בסתמא לא קני תקשי ליה הכי דכשכתב לו עומקא ורומא קני בנין שלמטה מן הגג ואויר שלמעלה והגג שבאמצע לא קני ומשני כיון דגבוה עשרה טפחים חשיב ולא קני ליה לגג אבל אויר שלמעלה קני וכך פירש הקונטרס וכן צריך לפרש דלא מצי למימר כיון דלא קני גג לא קני נמי אויר שלא יהא הפסק בקנינו דהא מוכח בסמוך בהדיא דאי אמר בסתמא קני רומא אפי' כשהגג גבוה עשרה קני האויר למעלה הימנו עד לרקיע אע''ג דלא קני גג דפריך מדרב פפא דאמר אם רצה לבנות על גבה בונה וסלקא דעתך דעל גבה ממש קאמר באויר שלמעלה מן הגג ויבנה על גבי עמודים שלא יכביד על הכותל ואי ס''ד בסתמא לא קני. ל''ל על מנת פי' והלא בלא ע''מ נמי יכול לבנות עלייה באויר שלמעלה מן הגג ואי כי אמר בסתמא נמי קני כשגג גבוה י' לא קנה לאויר שלמעלה דא''כ כי נמי בסתמא קני תקשי ליה ע''מ ל''ל וזהו דוחק לפי' רבינו שמואל שהמקשה הוא מקשה מכח אותה סברא שאין נראה לו שיהא הפסק בקנינו והגמ' אינו חושש ממנו ונראה לר''י לפרש דקאי ארישא אבל לא את הגג כדפרי' לעיל והכי פריך הכא א''א בשלמא דבסתמא לא קני עומקא ורומא כיון דבטורח בעי לקני רומא אתי שפיר דכיון דגג גבוה עשרה טפחים דלא קנה גג דבדבר מועט מתבטל הקנין דלא בטל גג אגב בית אלא אי אמרת דבסתמא קנה כיון שנקל כל כך לקנות א''כ אפי' גג שיש לו מעקה גבוה עשרה יקנה כיון דבעין יפה כל כך מוכר דאפי' בסתמא קני רומא ומשני לעולם בסתמא קני רומא ואפ''ה לא מזבין ליה גג גבוה י' בסתמא אם לא שכתב עומקא ורומא כיון דחשיב ורבינו תם אין נראה לו מה שפי' הקונ' דדיוטא גג שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים דבמסכת שבת מוכח דלשון דיוטא הוא שורה דתנן בהזורק (דף צו.) שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברה''ר המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שתיהם בדיוטא אחת כו' משמע בשורה אחת שאינם זו כנגד זו ועוד דמאי דמפרש מילתיה דרב פפא דאי נפלה הדר בני לה הא לא משמע הכי לישנא דרב פפא דקאמר שאם רוצה לבנות עלייה על גבה בונה דמשמע דעל גבה ממש של דיוטא ועוד שצריך לדחוק ולחלק בין הך דיוטא לההיא דהבית והעלייה ונראה לר''ת דיוטא עליונה היא שורת אבנים עליונה של חומה שהגג עומד עליה וקאמר למאי הלכתא קאמר ע''מ שהדיוטא עליונה שלי הלא אינו יכול להסירה אם היה רוצה שכל הבית מכר לו ולענין מה היא שלו ומפרש רב זביד שאם רוצה להוציא בה זיזין מוציא פירוש על שורה עליונה אע''פ שמכביד על הבית ורב פפא אמר אם רצה לבנות עלייה על גבה בונה ע''ג עמודים שלא יכביד על הבית אבל להכביד אינו רשאי ופריך אלא לרב פפא מאי זאת אומרת דאע''ג דיכול לבנות עלייה על גבה הא מסקינן דעומקא ורומא מסתמא לא קני וא''כ כיון דלא מהני דבוריה לשייר בגוף הבית ואינו יכול להכביד מאי זאת אומרת דהא פשיטא דמהני דבוריה אם נפלה דהדר בני לה וממתניתין שמעינן דייתור לשון מהני אבל לרב זביד אתי שפיר זאת אומרת דמשייר בגוף הבית ולמאי דמסקי' דבסתמא לא קנה עומקא ורומא מסיק לרב פפא לענין דאי נפל הדר בני לה לאו אעלייה קאי אלא אם נפל הבית ואינו רוצה הלוקח לבנותו הרי בעל עלייה בונה את הבית והעלייה ע''ג עמודים כאשר בתחלה ויושב בה עד שיתן לו יציאותיו וא''ת ומאי נפקא ליה מינה במה שהבית בנוי תחת העלייה כיון שהעלייה אינה בנויה ע''ג כתלי הבית אלא ע''ג עמודים הקבועין בחצר בלא בית נמי יכול לעשות כן ואמר ר''ת שלא יפחד תמיד שלא תפחת העלייה ויפול לארץ ועוד דנפקא ליה מינה שלא ינשב הרוח תחת העלייה ויתקרר וקשיא לפי' ר''ת דאמר בפרק זה בורר (סנהדרין דף לא.) אחד אומר בדיוטא עליונה ואחד אומר בדיוטא תחתונה מעשה בא לפני רבי וצירף עדותן ואי דיוטא שורת חומה היאך הלוה חבירו על שורת חומה אלא משמע דהיינו תקרה ובשילהי כיצד משתתפין (עירובין דף פח.) נמי תנן שתי דיוטות זו כנגד זו מקצתם עשו עוקה כו' לא משמע כלל שורת חומה אלא תקרה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר