סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וַיִּמְשְׁחוּ לַה' לְנָגִיד וּלְצָדוֹק מַקִּישׁ נָגִיד לְצָדוֹק מָה צָדוֹק מֶחֱצָה לוֹ וּמֶחֱצָה לְאֶחָיו אַף נָגִיד מֶחֱצָה לוֹ וּמֶחֱצָה לְאֶחָיו
וְצָדוֹק גּוּפֵיהּ מְנָלַן דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר 'וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו' מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן וּמֶחֱצָה לְבָנָיו
מַתְנִי' לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים אֶלָּא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מַרְבֶּה הוּא לוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְסִירוֹת אֶת לִבּוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילּוּ אַחַת וּמְסִירָה אֶת לִבּוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים דַּאֲפִילּוּ כַּאֲבִיגַיִל
גְּמָ' לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ
דְּתַנְיָא אַלְמָנָה בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר 'לֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה' דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עֲשִׁירָה מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ עֲנִיָּיה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ וְאַתָּה חַיָּיב לְהַחְזִיר לָהּ וְאַתָּה מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ
וְאָמְרִינַן מַאי קָאָמַר הָכִי קָאָמַר מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מְמַשְׁכְּנָהּ אַתָּה חַיָּיב לְהַחֲזִיר לָהּ וְאַתָּה מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ אַלְמָא רַבִּי יְהוּדָה לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא
בְּעָלְמָא רַבִּי יְהוּדָה לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא וְשָׁאנֵי הָכָא דִּמְפָרֵשׁ טַעְמָא דִקְרָא מַה טַּעַם לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים מִשּׁוּם דְּלֹא יָסוּר לְבָבוֹ
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לָךְ מִכְּדִי בְּעָלְמָא דָּרְשִׁינַן טַעְמָא דִּקְרָא אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וְלִישְׁתּוֹק וַאֲנָא אָמֵינָא מָה טַעַם לֹא יַרְבֶּה מִשּׁוּם דְּלֹא יָסוּר לֹא יָסוּר לְמָה לִי אֲפִילּוּ אַחַת וּמְסִירָה אֶת לִבּוֹ הֲרֵי זוֹ לֹא יִשָּׂאֶנָּה אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים לֹא יַרְבֶּה דַּאֲפִילּוּ כַּאֲבִיגַיִל
הָנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מְנָלַן דִּכְתִיב וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִישִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן
וְקָאָמַר לֵיהּ נָבִיא אִם מְעַט וְאֹסִיפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה כָּהֵנָּה שֵׁית וְכָהֵנָּה שֵׁית דְּהָווּ לְהוּ תַּמְנֵי סְרֵי
מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא אֵימַר כָּהֵנָּה תַּרְתֵּי סְרֵי וְכָהֵנָּה עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי 'לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים' יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לְמַאן דְּדָרֵישׁ וָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה הָווּ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי 'לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים' יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה
וְתַנָּא דִּידַן מַאי טַעְמֵיהּ אָמַר רַב כָּהֲנָא מַקִּישׁ כָּהֵנָּה בָּתְרָא לְכָהֵנָּה קַמָּא מָה כָּהֵנָּה קַמָּא שֵׁית אַף כָּהֵנָּה בָּתְרָא שֵׁית
וְהָא הֲוַאי מִיכַל אָמַר רַב עֶגְלָה זוֹ מִיכַל וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ עֶגְלָה שֶׁחֲבִיבָה עָלָיו כְּעֶגְלָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר לוּלֵי חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי וְגוֹ'
וּמִי הֲווֹ לְמִיכַל בְּנֵי וְהָכְתִיב וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָלָד עַד יוֹם מוֹתָהּ אָמַר רַב חִסְדָּא עַד יוֹם מוֹתָהּ לֹא הָיָה לָהּ בְּיוֹם מוֹתָהּ הָיָה לָהּ
מִכְּדֵי בָּנִים הֵיכָא קָא חָשֵׁיב לְהוּ בְּחֶבְרוֹן וְאִילּוּ מַעֲשֶׂה דְּמִיכַל בִּירוּשָׁלַיִם הֲוָה דִּכְתִיב וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' וַתִּבֶז וְאָמַר רַב יְהוּדָה וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף שְׁקַלְתֵּהּ מִיכַל לְמִיטְרַפְסַהּ אֶלָּא אֵימָא עַד אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הָיָה לָהּ מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הָיָה לָהּ
וְהָכְתִיב וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם לְמַלּוֹיֵי שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵ[ה] מַאי נָשִׁים וּמַאי פִּלַגְשִׁים אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָשִׁים בִּכְתוּבָּה וּבְקִידּוּשִׁין פִּלַגְשִׁים בְּלֹא כְּתוּבָּה וּבְלֹא קִידּוּשִׁין
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים הָיוּ לוֹ לְדָוִד וְכוּלָּן בְּנֵי יְפַת תּוֹאַר הָיוּ וּמְגַדְּלֵי בְלוֹרִיּוֹת הָיוּ וְכוּלָּן יוֹשְׁבִין בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל זָהָב וּמְהַלְּכִין בְּרָאשֵׁי גְיָיסוֹת הָיוּ וְהֵם הָיוּ בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִין שֶׁל בֵּית דָּוִד
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב תָּמָר בַּת יְפַת תּוֹאַר הָיְתָה שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה דַּבֶּר נָא (עַל) [אֶל] הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בַּת נִישּׂוּאִין הֲוַאי אֲחָתֵיהּ מִי הֲוָה שַׁרְיָא לֵיהּ אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ בַּת יְפַת תּוֹאַר הָיְתָה
וּלְאַמְנוֹן רֵעַ וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד (וְהָיָה) [וְיוֹנָדָב] אִישׁ חָכָם וְגוֹ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אִישׁ חָכָם לְרִשְׁעָה
וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹנָדָב שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל וְגוֹ' עַד וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת הַבִּרְיָה וַתִּקַּח הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שֶׁעָשְׂתָה לוֹ מִינֵי טִיגּוּן
וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד מַאי טַעְמָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק נִימָא נִקְשְׁרָה לוֹ וַעֲשָׂאַתּוּ כְּרוּת שׇׁפְכָה וְכִי נִקְשְׁרָה לוֹ אִיהִי מַאי עֲבַדָה אֶלָּא אֵימָא קָשְׁרָה לוֹ נִימָא וַעֲשָׂאַתּוּ כְּרוּת שׇׁפְכָה
אִינִי וְהָא דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיׇפְיֵךְ שֶׁאֵין לָהֶן לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא שְׂעַר בֵּית הַשֶּׁחִי וְלָא בֵּית הָעֶרְוָה שָׁאנֵי תָּמָר דְּבַת יְפַת תּוֹאַר הֲוַאי
וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וְאֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה גָּדֵר גָּדוֹל גָּדְרָה תָּמָר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ לִבְנוֹת מְלָכִים כָּךְ לִבְנוֹת הֶדְיוֹטוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם לַצְּנוּעוֹת כָּךְ לַפְּרוּצוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזְרוּ

רש"י

וימשחו אותו. בשלמה כתיב: והיתה לאהרן ולבניו. בלחם הפנים כתיב: מתני' שמנה עשרה. לקמן נפקא לן: גמ' עשירה ממשכנין אותה. לפי שאינה צריכה לאותו כסות להחזירו לה בלילה: משיאה שם רע. שתכנס לביתך שחרית וערבית: למאן דדריש וי''ו. ר''ע בד' מיתות ב''ד (לקמן דף נא.) ישמעאל אחי בת ובת אני דורש: חרשתם בעגלתי. שמשון קרי לה לאשתו כשהגידה להם חידתו: ואמר רב שקלה מיכל למטרפסה. זה היה פרעון חטאתה מה שנכתב בצידו לא היה לה ולד אלמא מההוא מעשה ואילך לא הוה לה אבל מקמי הכי איכא למימר דהוה לה: והא כתיב ויקח דוד עוד. אלמא טובא הוו ליה נשים: יפת תואר. הנשבית במלחמה כדכתיב (דברים כח) וראית בשביה: תמר. אחות אבשלום בת יפת תואר היתה קודם שנתגיירה בלב שלם מעכה אמו ילדה לו לדוד את תמר והיתה אצלו בתורת יפת תואר: ועתה דבר נא וגו'. תמר מנסיב ליה עצה לאמנון: מי הוה שרייה ליה אלא שמע מינה. עדיין לא נתגיירה אמו כשילדתה ותנן ולד שפחה וכותית מישראל אין לו קורבת אב במסכת יבמות (דף כב.) מי שיש לו בן מ''מ וכו': והתחל. עשה עצמך כחולה: הבריה. מאכל טיגון פריי''ט: שלא היה להם לבנות ישראל. קודם שחטאו וגבהו בנות ציון (ישעיה ג): לא שער בית השחי. תחת אצילי זרועותיהן: גדרה תמר. בדמעתה וזעקתה ונהגה עצמה בבזיון נשאו שאר נשים ק''ו בעצמן מה בנות מלכים אירע קלקול זה בהדיוטות על אחת כמה וכמה:

תוספות

דאי ס''ד בת נישואין הואי אחתיה מי הוה שרייה ליה. מכאן קשה לפ''ה שפירש בפ''ק דקידושין (דף כב.) והבאתה אל תוך ביתך מלמד שלא ילחצנה במלחמה פי' שלא יבא עליה במלחמה ומשמע מתוך פי' הקונטרס דאפילו ביאה ראשונה אסורה במלחמה עד לאחר כל המעשים כולן וא''כ לא בא דוד על מעכה רק לאחר שנתגיירה וא''כ בת נישואין היא והיכי שריא תמר לאמנון אחתיה היא ועוד דהא אמרינן (שם דף כא.) דלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע משמע שבמלחמה ביאה ראשונה הואי לכך פירש ר''ת . התם שלא ילחצנה במלחמה לבא עליה ביאה שניה ומחלוקת בירושלמי בין רב ושמואל מן הפי' דרב אמר אינה מותרת במלחמה אלא ביאה ראשונה ושמואל אמר אף לא ביאה ראשונה ולא ביאה שניה וזה לשון הירושלמי תרתי מילין אתון אמרין משמיה דרב וליתא הכא אתון אמרין משמיה דרב אסור לבא עליה ביאה שניה ואני אומר לא ביאה ראשונה ולא ביאה שניה וא''כ קשיא לשמואל הך דהכא כדפרישית על כן נראה למימר דתמר לא היתה בת דוד שאמה כבר היתה מעוברת כשבאת למלחמה והא דכתיב (שמואל ב יג) כי כן תלבשנה בנות המלכים מעילים מתוך שגדלה בחיקו של דוד קרי לה בת מלך:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר