סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מַתְנִי' וְאֵלּוּ הֵן שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהׇרְגוֹ וְאַחַר הַזָּכָר וְאַחַר הַנַּעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אֲבָל הָרוֹדֵף אַחַר בְּהֵמָה וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אֵין מַצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִין לְרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהׇרְגוֹ שֶׁנִּיתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ' וְהָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא מִנַּיִין לָרוֹאֶה אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁהוּא טוֹבֵעַ בַּנָּהָר אוֹ חַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ אוֹ לִסְטִין בָּאִין עָלָיו שֶׁהוּא חַיָּיב לְהַצִּילוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ' אִין הָכִי נָמֵי
וְאֶלָּא נִיתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ מְנָלַן אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִנַּעֲרָה הַמְאוֹרָסָה מָה נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לְפוֹגְמָהּ אָמְרָה תּוֹרָה נִיתָּן לְהַצִּילָהּ בְּנַפְשׁוֹ רוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהׇרְגוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
וְכִי עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין דְּבֵי רַבִּי תָּנָא הֶקֵּישָׁא הוּא 'כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ' וְכִי מָה לָמַדְנוּ מֵרוֹצֵחַ
מֵעַתָּה הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד מַקִּישׁ רוֹצֵחַ לְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה מָה נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה נִיתָּן לְהַצִּילָהּ בְּנַפְשׁוֹ אַף רוֹצֵחַ נִיתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ
וְנַעֲרָה מְאוֹרָסָה גּוּפַהּ מְנָלַן כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל 'וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ' הָא יֵשׁ מוֹשִׁיעַ לָהּ בְּכׇל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעַ
גּוּפָא מִנַּיִן לָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא טוֹבֵעַ בַּנָּהָר אוֹ חַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ אוֹ לִסְטִין בָּאִין עָלָיו שֶׁהוּא חַיָּיב לְהַצִּילוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ' וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא אֲבֵדַת גּוּפוֹ מִנַּיִין תַּלְמוּד לוֹמַר 'וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ'
אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי בְּנַפְשֵׁיהּ אֲבָל מִיטְרַח וּמֵיגַר אָגוֹרֵי אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
תָּנוּ רַבָּנַן אֶחָד הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהׇרְגוֹ וְאַחַר הַזָּכָר וְאַחַר נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְאַחַר חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין וְאַחַר חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת מַצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשׁוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט אֵין מַצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשׁוֹ
נֶעֶבְדָה בָּהּ עֲבֵירָה אֵין מַצִּילִין אוֹתָהּ בְּנַפְשׁוֹ יֵשׁ לָהּ מוֹשִׁיעַ אֵין מַצִּילִין אוֹתָהּ בְּנַפְשׁוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הָאוֹמֶרֶת 'הַנִּיחוּ לוֹ' שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנָּה
מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר קְרָא וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָה חֵטְא מָוֶת נַעַר זֶה זְכוּר נַעֲרָה זוֹ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה חֵטְא אֵלּוּ חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת מָוֶת אֵלּוּ חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין
כֹּל הָנֵי לְמָה לִי צְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא נַעַר מִשּׁוּם דְּלָאו אוֹרְחֵיהּ אֲבָל נַעֲרָה דְּאוֹרְחַהּ אֵימָא לָא
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא נַעֲרָה מִשּׁוּם דְּקָא פָגֵים לַהּ אֲבָל נַעַר דְּלָא קָא פָגֵים לֵיהּ אֵימָא לָא
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָנֵי

רש"י

מתני' ואלו שמצילין אותן. מן העבירה: בנפשן. ניתנו ליהרג לכל אדם כדי להצילן מן העבירה ומקראי נפקי: אבל הרודף אחר בהמה. לרבעה והרוצה לעבוד עבודת כוכבים ולחלל שבת וכל שכן שאר כריתות ומיתות ב''ד שאינן עריות דלא ניתן להצילו בנפשו אלא מדבר שהוא ערוה ויש בה קלון ופגם לנרדף כגון זכר ונערה המאורסה ומיהו רוצח בהדיא כתיב ביה והאי דנקט בהמה משום דדמיא לעריות ונקט נמי עבודת כוכבים משום דסד''א תיתי בק''ו כדלקמן ושבת נמי תיתי בגזירה שוה: גמ' לא תעמוד. לא תעמוד עצמך על דמו אלא הצילהו: לפגמה. לביישה ולזלזלה אמרה תורה נתנה להצילה בנפשו כדילפינן לקמן מואין מושיע לה: מן הדין. ק''ו: הקישא הוא. שהוקש רוצח לנערה המאורסה וכל היקש וגזירה שוה המופנת הרי הוא כמפורש במקרא ועונשין ממנו לפי שלא ניתנה למדרש מעצמו אבל מקל וחומר שאדם דן ק''ו מעצמו אע''פ שלא קבלו מרבו אין עונשין ממנו כדילפינן במכות (דף יד.): וכי מה למדנו מרוצח. כאן לפטור את האונס דקאמר ליה קרא אין לנערה חטא מות כי כאשר יקום איש דמשמע כי היכי דהתם אונס פטור הכי נמי פטורה אלא משמע שזה בא ללמד על הנערה ונמצא שנכתב כאן ללמד הימנה כלומר נמצא אף למד דמשום מילי אחריני איתקוש ותרוייהו ילפי מהדדי: מה נערה המאורסה ניתן להצילה. מן העבירה בנפשו אף רוצח וכו' ואכתי ילפא נערה מרוצח שתהרג ואל תעבור כדלקמן ומיהו הכא לא אסיקנא במילתיה דר' דאגב גררא אתיא: ומדקאמר אין מושיע. מכלל דבעיא תשועה: אבדת גופו. כגון נטבע בנהר מניין שאתה מצווה על השבתו: ת''ל והשבותו לו. קרא יתירא הוא למדרש השב את גופו לעצמו: הני מילי בנפשו. אם זה הרואהו יכול להצילהו יצילהו: קמ''ל. לא תעמוד על דם רעך לא תעמוד על עצמך משמע אלא חזור על כל צדדין שלא יאבד דם רעך: חייבי כריתות וחייבי מיתות ב''ד דעריות קאמר דאיכא עבירה ופגם ותנא דמתני' נמי הכי סבירא ליה מדלא קא מרמינן סתמא אסתמא ותנא הני והוא הדין לכל עריות: אלמנה לכהן הגדול. כ''ג הרודף אלמנה לאונסה אע''פ שיש שם פגם דקא משוי לה חללה אין מצילין אותה בנפשו כדמפרש לקמן דחייבי לאוין אין ניתנין להציל בנפשם: נעבדה בה עבירה. כבר: אין מצילין. דהא אפגימה לה וקרא אפגימה קפיד מדגלי בהני ולא בעבירות אחרות: יש מושיע לה. ע''י דבר אחר בלא הריגה אין הורגין אותו ברדיפתו שהרי כשישיגוהו יהיה לה מושיע: האומרת. למצילין הרודפין אחריו הניחו לו ואל תרדפו אחריו שלא יהרגנה קודם שתשיגוהו אף על פי דאנוסה היא ומיראה היא דקאמרה אין מצילין אותה וטעמא מפרש לקמן: לנערה חטא מות. אכולהו קאי אין מושיע לה וקרא יתירא הוא ולדרשה דהא כתיב ולנערה לא תעשה דבר: נער כתיב וקרינן נערה נדרש מקרא ונדרש מסורת נער להביא את הזכור נערה כמשמעו: דלאו אורחיה. ליבעל ואיכא בזיון ובשת גדול: פגים לה. בבתולין ומגנה על בעלה:

תוספות

ומה נערה המאורסה שלא בא וכו'. וא''ת ההוא פגם חמור מרוצח שזה בסקילה וזה בסייף לאו פירכא היא דהכא לא קפיד קרא אאיסורא אלא אפגימ' דהא נעבדה בה עבירה או שאין מקפדת על פגמה אין מצילין אותה בנפשו כדמוכח שמעתין ופשיטא דיש פגם גדול בנהרג מבנערה המאורסה שנאנסה וא''ת ומנא לן דאפגימ' קפיד רחמנא דילמא אאיסורא קפיד מדאיצטריך למעוטי עובד עבודת כוכבים ומחלל שבת ובהמה ובקונטרס פי' לקמן דאפגימ' קפיד מדגלי בהני ולא בעבירות אחרות ועוד י''ל דאין מושיע לה משמע דאבושתה קפיד קרא: הרי זה בא ללמד ונמצא למד. פירוש ונמצא אף למד דהא ללמד נמי אתא כדדרשינן לקמן מה רוצח יהרג ואל יעבור וכן בההוא דלעיל בפרק ד' מיתות (דף נד.) משכבי אשה מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה וקאמר הרי זה בא ללמד ונמצא למד והיינו נמי אף למד דהא ילפינן מיניה העראה בזכור בההיא שמעתין ולשמואל דמחייב אזכר בבן ג' שנים והא דאמר בריש פ''ב דחולין (דף כח.) גבי צבי ואיל הרי זה בא ללמד ונמצא למד מה פסולי המוקדשים בשחיטה התם נמי יש לפרש דאף למד קאמר דללמד אפסולי המוקדשין נמי קא אתי לפטור מן המתנות כדדרשינן בפ''ק דבכורות (דף טו.): אף רוצח ניתן להצילו בנפשו. ואם תאמר מוהוכה בכל אדם נפקא כדדרשינן לעיל (דף עב:) וי''ל דהתם רשות ואשמעינן קרא דאין לו דמים אבל הכא קמ''ל דחובה להציל: להצילו בנפשו כו'. משמעות הלשון שמצילין הנרדף בנפשו של רודף אבל לא יתכן לפרש כן ברודף אחר הבהמה וכיוצא בה לפיכך נראה לפרש דמצילין את האדם מן העבירה בנפשו של עצמו אבל קשה מנערה המאורסה דקאמר שניתן להצילה בנפשו וא''ת וכיון דמהכא ילפינן דרוצח ניתן להצילו בנפשו למה לי קרא בטובע בנהר וחיה גוררתו השתא חברו הורג כדי להציל התם לא כ''ש ולא מסתבר למימר דחבירו הורג טפי לאפרושי מאיסורא אלא נראה דאי מהכא ה''א עשה קמ''ל התם דעובר בלאו דלא תעמוד על דם רעך: תלמוד לומר והשבותו לו. הכא מוקי ליה לאבידת גופו ובפרק שני דבבא מציעא (דף כח: מוקי ליה שלא יאכיל עגל לעגלים התם דריש והשבותו והכא לו יתירה: חייבי כריתות וחייבי מיתות ב''ד. בעריות מיירי דומיא דנערה וא''ת תיפוק ליה מדאיתקוש כל עריות בפ' אחרי מות כדאמרינן בריש הבא על יבמתו (יבמות דף נד:) י''ל מדמעט בהמה ש''מ דלא מקשינן הכי מיהו קשה הא בהמה לא איתקש מדמיבעיא לן קרא לרבות העראה בבהמה בפרק ד' מיתות (לעיל דף נה.): נער נערה. פירש בקונטרס נער כתיב וקרי נערה נדרש מקרא ומסורת ואף על גב דאמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף מ: ושם) גבי קנס כל מקום שנאמר נער אפילו קטנה במשמע הכא הוי מצי למיכתב נערה דעל כרחיך לאו בקטנה איירי אלא בבת עונשין ועוד יש לפרש דטובא נערה כתיבי בפרשה ומיהו בסמוך משמע דמחד דריש דקאמר איידי דכתב נער כתב נמי נערה פירוש איידי דכתב נער למעוטי בהמה כתב נערה כלומר כפשטיה דקרא דעל כרחיך נערה קרינן דהא בנערה מישתעי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר