סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

חַבְרֵיהּ דְּמִיכָה דִּכְתִיב וְאִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים אָמַר אֶל רֵעֵהוּ בִּדְבַר ה' הַכֵּינִי נָא וַיְמָאֵן הָאִישׁ לְהַכּוֹתוֹ וּכְתִיב וַיֹּאמֶר לוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ [וְגוֹ']
וְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ כְּגוֹן עִדּוֹ הַנָּבִיא דִּכְתִיב כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי וּכְתִיב וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּכְתִיב וַיָּשׇׁב אִתּוֹ וּכְתִיב וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ לוֹקֶה אָמַר לֵיהּ מַאן דְּאָכֵיל תַּמְרֵי בְּאַרְבְּלָא לָקֵי מַאן מַתְרֵי בֵּיהּ אָמַר אַבָּיֵי חַבְרֵיהּ נְבִיאֵי
מְנָא יָדְעִי אָמַר אַבָּיֵי דִּכְתִיב כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' [אֱלֹהִים] דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ וְדִילְמָא הֲדַרוּ בֵּיהּ אִם אִיתָא דְּהָדְרִי בֵּיהּ אוֹדוֹעֵי הֲווֹ מוֹדְעִי לְכֻלְּהוּ נְבִיאֵי
וְהָא יוֹנָה דַּהֲדַרוּ בֵּיהּ וְלָא אוֹדְעוּהּ יוֹנָה מֵעִיקָּרָא נִינְוֵה נֶהְפָּכֶת אֲמַרוּ לֵיהּ אִיהוּ לָא יְדַע אִי לְטוֹבָה אִי לְרָעָה
הַמְוַותֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא מְנָא יָדַע דְּאִיעֲנַשׁ דִּיהַב לֵיהּ אוֹת וְהָא מִיכָה דְּלָא יְהַב לֵיהּ אוֹת וְאִיעֲנַשׁ הֵיכָא דְּמוּחְזָק שָׁאנֵי
דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה הֵיכִי שְׁמַע לֵיהּ יִצְחָק אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל הֵיכִי סָמְכִי עֲלֵיהּ וְעָבְדִי שְׁחוּטֵי חוּץ אֶלָּא הֵיכָא דְּמוּחְזָק שָׁאנֵי
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם אַחֵר מַאי
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל שָׂטָן דִּכְתִיב וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וְגוֹ' אָמַר שָׂטָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זָקֵן זֶה חֲנַנְתּוֹ לְמֵאָה שָׁנָה פְּרִי בֶטֶן מִכׇּל סְעוּדָה שֶׁעָשָׂה לֹא הָיָה לוֹ תּוֹר אֶחָד אוֹ גּוֹזָל אֶחָד לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ אָמַר לוֹ כְּלוּם עָשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנוֹ אִם אֲנִי אוֹמֵר לוֹ 'זְבַח אֶת בִּנְךָ לְפָנַי' מִיָּד זוֹבְחוֹ מִיָּד וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם
וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָמְדוּ עָלָיו מִלְחָמוֹת הַרְבֵּה וְהָיָה לוֹ גִּבּוֹר אֶחָד וְנִצְּחָן לְיָמִים עָמְדָה עָלָיו מִלְחָמָה חֲזָקָה אָמַר לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ עֲמוֹד לִי בְּמִלְחָמָה זוֹ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ רִאשׁוֹנוֹת אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם נִיסֵּיתִיךָ בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת וְעָמַדְתָּ בְּכֻלָּן עַכְשָׁיו עֲמוֹד לִי בְּנִסָּיוֹן זֶה שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֵין מַמָּשׁ בָּרִאשׁוֹנִים
אֶת בִּנְךָ שְׁנֵי בָּנִים יֵשׁ לִי אֶת יְחִידְךָ זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ תַּרְוַיְיהוּ רָחֵימְנָא לְהוּ אֶת יִצְחָק וְכׇל כָּךְ לָמָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו
קְדָמוֹ שָׂטָן לַדֶּרֶךְ אָמַר לוֹ הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ כִּי עַתָּה תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא אָמַר לוֹ אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ
אָמַר לוֹ הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ אָמַר לוֹ זְכׇר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּלָא קָא שָׁמַיע לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד הַשֶּׂה לְעוֹלָה וְאֵין יִצְחָק לְעוֹלָה אָמַר לוֹ כָּךְ עוֹנְשׁוֹ שֶׁל בַּדַּאי שֶׁאֲפִילּוּ אָמַר אֱמֶת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ
רַבִּי לֵוִי אָמַר אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק אָמַר לוֹ יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ בְּמִצְוֹת שֶׁאַתָּה מַלְתָּ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים וַאֲנִי בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה אָמַר לוֹ וּבְאֵבֶר אֶחָד אַתָּה מְגָרֶה בִּי אִם אוֹמֵר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'זְבַח עַצְמְךָ לְפָנַי' אֲנִי זוֹבֵחַ מִיָּד וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם
תָּנוּ רַבָּנַן נָבִיא שֶׁהִדִּיחַ בִּסְקִילָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּחֶנֶק מַדִּיחֵי עִיר הַנִּדַּחַת בִּסְקִילָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּחֶנֶק
נָבִיא שֶׁהִדִּיחַ בִּסְקִילָה מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן אָתְיָא הַדָּחָה הַדָּחָה מִמֵּסִית מָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה אַף כָּאן בִּסְקִילָה
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִיתָה כְּתִיבָא בֵּיהּ וְכׇל מִיתָה הָאֲמוּרָה בְּתוֹרָה סְתָם אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק
מַדִּיחֵי עִיר הַנִּדַּחַת בִּסְקִילָה מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן גְּמִירִי הַדָּחָה הַדָּחָה אוֹ מִמֵּסִית אוֹ מִנָּבִיא שֶׁהִדִּיחַ
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן גָּמַר הַדָּחָה הַדָּחָה מִנָּבִיא
וְלִיגְמַר מִמֵּסִית דָּנִין מֵסִית רַבִּים מִמֵּסִית רַבִּים וְאֵין דָּנִין מֵסִית רַבִּים מִמֵּסִית יָחִיד אַדְּרַבָּה דָּנִין הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט וְאֵין דָּנִין הֶדְיוֹט מִנָּבִיא
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן כֵּיוָן שֶׁהִדִּיחַ אֵין לְךָ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִזֶּה
אָמַר רַב חִסְדָּא

רש"י

חבריה דמיכה. דכתיב ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר ה' הכני נא זה היה מיכיהו בן ימלא שנתנבא אותו היום על אחאב ליפול ביד ארם מפני שנפל בן הדד בידו ושלחו לשלום והיינו דקאמר אחאב ליהושפט לא ידבר עלי טוב כי אם רע מפני שנתנבא כבר את זו עליו ולא קיבל חבירו את דבריו דכתיב וימאן האיש להכותו: עדו הנביא. שנתנבא על מזבח ה' בבית אל שהיה ירבעם מקטר עליו ובדברי הימים גבי יאשיהו כתיב והוא היה עדו: כי כן צוה אותי. בדבר ה' לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים (במקום הזה) ועבר על דברי עצמו ושמע לדברי הנביא השקר ואכל ושתה: תמרי בארבילא. תמרים הנתונים בכברה: דילמא הדרו ביה. פמליא של מעלה וניחם על הרעה והם אינם יודעים והיאך מתרינן בו התראת ספק: והא יונה דהדרו ביה. מהפוך את נינוה: מעיקרא נינוה נהפכת אמרו ליה. ברוח הקדש ומשמע נמי לטובה שיהפכו מעשיהם מרעה לטובה וכיון ששבו נתקיימה הנבואה ולא מיהדר הוא: ואיהו דלא ידע. הוא היה טועה וסבור שהוא לרעה: מנא ידע. האי גברא שזה נביא אמת שהקב''ה עונשו והלא שמא סבור שזהו נביא שקר לפיכך מוותר על דבריו: היכא דהוחזק. שהוא צדיק ונביא אמת: שאני. ולא בעי אות: היכי שמע ליה יצחק. שהוא דבר אמת מה שלא נאמר לשום אדם להקריב את בנו: שחוטי חוץ. שהרי בית המקדש היה בירושלים: הנסה דבר אליך תלאה. וכי היה לאוהבך לנסותך בדבר שהיא תלאה אותך ומכרית את זרעך: הנה יסרת רבים. רצית והחיית' לו כל באי העולם בדברים ועתה הנה בא להלאותך ולבהלך: נביא שהדיח. שמתנבא בשם הקב''ה לעבוד עבודת כוכבים: הדחה. כתיב הכא כי דבר סרה להדיחך וכתיב במסית כי ביקש להדיחך וגו': מיתה כתב ביה. והך גזירה שוה לא גמר מרביה דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו: ורבי שמעון גמר הדחה הדחה מנביא. דבעיר הנדחת אגמריה רביה גזירה שוה מסיני לדון הדחה הדחה ומסתברא דמנביא אגמריה הלכה למשה גזירה שוה זו כדיהיב טעמא למלתיה:

תוספות

אליהו בהר הכרמל וכו'. משמע דבשם הקב''ה היה מתנבא לעבור וכיון דמוחזק מהימנינן ביה אע''ג דלא יהיב אות ובהאשה רבה (יבמות דף צ: ושם) נפקא לן דכתיב אליו תשמעון אפי' אמר לך עבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה כגון אליהו בהר הכרמל ותימה מאי קא פריך התם וליגמר מיניה כיון דע''פ הדיבור היה מתנבא מה שייך למילף מיניה לעבור משום תקנה דרבנן שלא על פי הדיבור ועוד למה לן הכא טעמא משום דאיתחזק בנביאות הא אפילו בלא נביא שרי לב''ד לעבור משום מיגדר מילתא ויש לומר דמדקדק התם מלישנא דברייתא דקתני הכל לפי שעה דמשמע הכל מפני צורך השעה ואי על פי הדיבור למה לי צורך השעה בין לצורך בין שלא לצורך צריך לקיים צוויו של מקום אלא ודאי בנביא שעשה מדעתו קא אמרה ברייתא דמיירי קרא והא דבעי הכא איתחזק היינו משום דכי איתחזק בנביאות סומכין עליו במה שהיה מבטיח לירידת אש ושוחטין על הבטחתו קדשים בחוץ שבזכותו ובתפלתו תרד אש מהשמים ויהיה מגדר מילתא בדבר שיתקדש שמו של הקב''ה ברבים ויחזרו ישראל למוטב ומיהו בקראי משמע שעל פי הדיבור עשה דכתיב באליהו וכדברך עשיתי וגו' ופרש''י מאור הגולה בפירושו לנביאים וכדברך עשיתי שהקרבתי בשעת איסור הבמות ונראה לומר דכיון דעל פי הדיבור שרי משום צורך שעה הוא הדין שלא על פי הדיבור שהרי אין נביא רשאי לחדש דבר כדאיתא בפ''ק דמגילה (דף ב:) ועוד י''ל דהא דקאמר אליהו וכדברך עשיתי לא שאמר לו הקב''ה אלא מקרא היה דורש דכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך ואמרינן עתידין בניך לעשות כמעשה נכרים פירוש לשחוט בחוץ ואני מסכים על ידו ולפי שהיה נביא מוחזק סמכו עליו שעליו נאמר מקרא זה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר