סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אִי אִיסְטָטִית הִיא זוֹ אֲפִילּוּ כַּת רִאשׁוֹנָה נָמֵי לָא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ שֶׁקְּדָמוֹ וַהֲרָגוֹ
מַאי דַהֲוָה הֲוָה אֶלָּא אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמַר אִם אֵינָהּ אֶלָּא כַּת אַחַת נֶהֱרֶגֶת אִי אִיכָּא טְפֵי אֵין נֶהֱרָגִין הָא בִּלְבַד קָאָמַר קַשְׁיָא
הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲתַאי סָהֲדִי וְאִישְׁתַּקּוּר אַיְיתִי סָהֲדִי וְאִישְׁתַּקּוּר אֲזַלָה אַיְיתִי סָהֲדִי אַחֲרִינֵי דְּלָא אִישְׁתַּקּוּר אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הוּחְזְקָה זוֹ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אִם הִיא הוּחְזְקָה כׇּל יִשְׂרָאֵל מִי הוּחְזְקוּ
זִימְנִין הָווּ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲתָא כִּי הַאי מַעֲשֶׂה לְקַמַּיְיהוּ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הוּחְזְקָה זוֹ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן אִם הוּחְזְקָה זוֹ כׇּל יִשְׂרָאֵל מִי הוּחְזְקוּ הֲדַר חַזְיֵהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בִּישׁוּת אֲמַר לֵיהּ שָׁמְעַתְּ מִילֵּי מִבַּר נַפָּחָא וְלָא אֲמַרְתְּ לִי מִשְּׁמֵיהּ
לֵימָא רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּרַבָּנַן
אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ אֲנָא דַּאֲמַרִי לָךְ אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָא אָמְרִי רַבָּנַן הָתָם דְּלֵיכָּא דְּקָא מְהַדַּר אֲבָל הָכָא אִיכָּא הָא דְּקָא מְהַדְּרָא
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָתָם דְּאָמְרִינַן אַטּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא גַּבֵּי הָנֵי הָווּ קָיְימִי אֲבָל הָכָא הָנֵי יָדְעִי בְּסָהֲדוּתָא וְהָנֵי לָא יָדְעִי בְּסָהֲדוּתָא
מַתְנִי' אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין שֶׁהֲרֵי הַצַּדּוּקִין אוֹמְרִים עַד שֶׁיֵּהָרֵג שֶׁנֶּאֱמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ
אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וַהֲרֵי אָחִיו קַיָּים וְאִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ יָכוֹל מִשָּׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ עֵדוּתָן יֵהָרְגוּ תַּלְמוּד לוֹמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ הָא אֵינָם נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין
גְּמָ' תָּנָא בְּרִיבִּי אוֹמֵר לֹא הָרְגוּ נֶהֱרָגִין הָרְגוּ אֵין נֶהֱרָגִין אָמַר אָבִיו בְּנִי לָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא
אָמַר לוֹ לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין דְּתַנְיָא אִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח [אֶת] אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ אֵין לִי אֶלָּא בַּת אָבִיו שֶׁלֹּא בַּת אִמּוֹ וּבַת אִמּוֹ שֶׁלֹּא בַּת אָבִיו בַּת אִמּוֹ וּבַת אָבִיו מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה
עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין אִם עָנַשׁ עַל בַּת אָבִיו שֶׁלֹּא בַּת אִמּוֹ וּבַת אִמּוֹ שֶׁלֹּא בַּת אָבִיו בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין
עוֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ אֵין לִי אֶלָּא בַּת אָבִיו שֶׁלֹּא בַּת אִמּוֹ וּבַת אִמּוֹ שֶׁלֹּא בַּת אָבִיו בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא
עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי מִן הַדִּין מָה אִם הוּזְהַר עַל בַּת אִמּוֹ שֶׁלֹּא בַּת אָבִיו וּבַת אָבִיו שֶׁלֹּא בַּת אִמּוֹ בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין
חַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר רָשָׁע רָשָׁע
חַיָּיבֵי גָּלִיּוֹת מִנַּיִן אָתְיָא רָצַח רֶצַח
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טָבַאי אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא הָרַגְתִּי עֵד זוֹמֵם לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צַדּוּקִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיֵּהָרֵג הַנִּדּוֹן
אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא שָׁפַכְתָּ דָּם נָקִי שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּזּוֹמּוּ שְׁנֵיהֶם וְאֵין לוֹקִין עַד שֶׁיִּזּוֹמּוּ שְׁנֵיהֶם
מִיָּד קִבֵּל עָלָיו רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טָבַאי שֶׁאֵינוֹ מוֹרֶה הוֹרָאָה אֶלָּא לִפְנֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח וְכׇל יָמָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טָבַאי הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָעֵד וְהָיָה קוֹלוֹ נִשְׁמָע וְכִסְבוּרִין הָעָם לוֹמַר קוֹלוֹ שֶׁל הָרוּג אָמַר קוֹלִי שֶׁלִּי הוּא תֵּדְעוּ לְמָחָר הוּא מֵת אֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי דִּלְמָא בְּדִינָא קָם בַּהֲדֵיהּ אִי נָמֵי פַּיּוֹסֵי פַּיְּיסֵיהּ
מַתְנִי' עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת אִם מִתְקַיֶּימֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם לָמָּה פָּרַט הַכָּתוּב בִּשְׁלֹשָׁה אֶלָּא לְהַקִּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם מָה שְׁלֹשָׁה מְזִימִּין אֶת הַשְּׁנַיִם אַף הַשְּׁנַיִם יָזוֹמּוּ אֶת הַשְּׁלֹשָׁה וּמִנַּיִן אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מָה שְׁנַיִם אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם זוֹמְמִין אַף שְׁלֹשָׁה אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלׇשְׁתָּם זוֹמְמִין וּמִנַּיִן אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא בָּא הַשְּׁלִישִׁי לְהָקֵל אֶלָּא לְהַחֲמִיר עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ
וְאִם כֵּן עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יְשַׁלֵּם שָׂכָר לַנִּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּעוֹשֵׂי מִצְוָה
וּמָה שְׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל עֵדוּתָן בְּטֵלָה אַף שְׁלֹשָׁה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל עֵדוּתָן בְּטֵלָה מִנַּיִן אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים

רש"י

שקדמו והרגו. את הכת הראשונה קודם שתבוא כת שניה: מאי דהוה הוה. ולמה לי למיתני אלא כת ראשונה: בלבד. משמע שיש עוד אחרת: אישתקור. הכחישו זה את זה בדרישות בית דין כשבדקום: הוחזקה זו. להביא עדי שקר ולא נקבל עוד עדות אחרת: אם היא הוחזקה. לחזר אחריהם כל ישראל מי הוחזקו לשמוע לה שתחזיק את האחרים כשקרים: זמנין. פעם אחרת: הדר חזייה לר' אלעזר בישות. החזיר ריש לקיש את פניו ונסתכל ברבי אלעזר בפנים זועפות שהבין ריש לקיש ששמע ר' אלעזר דבר זה מפי רבי יוחנן וכשאמרה לו לא אמרה בשמו: דאמר כר' יהודה. במתניתין איסטטית היא זו והוחזקה להזים: דליכא דקא מהדר. שאין אדם מחזר אחריהם לשכרם ולהרגילם תמיד לבוא לבית דין ולהזים את כל הבאים: דקא מהדרא. לבקש ולשכור עדי שקר: הני ידעי בסהדותא. אלו האחרונים ידעי בעדותה של זו: מתני' עד שיגמר הדין. אלא אם כן נגמר תחלה הדין של הנדון ליהרג ואחר כך הוזמו: נפש בנפש. בעדים זוממין כתיב לא תחוס עינך נפש בנפש: לעשות לאחיו. משמע שהרי אחיו עדיין קיים: יכול משקבלו עדותן. ובאה להם הזמה מיד קודם גמר דינו של נדון יהרגו: גמ' בריבי אומר. כך היה שמו: הרגו. שלא הוזמו עד שנהרג הנדון על פיהם: חייבי מלקיות מנלן. אמתניתין קאי דאמר אין עושין דין הזמה עד שיגמר הדין ויליף לה מנפש בנפש דמשתעי בחייבי מיתות חייבי מלקות מנלן העידוהו שחייב מלקות והוזמו מנלן דאין לוקין אלא אם כן נגמר הדין תחלה על פיהם: חייבי גליות מנלן. העידוהו שחייב לגלות והוזמו ותנן במתניתין סופג את הארבעים מנלן עד שיגמר הדין דהני הואיל ולאו מדין כאשר זמם קא מתרבו לא אתי מלקות דידהו מגזירה שוה דרשע רשע דמההוא לא ילפינן אלא עדים זוממין שהרשיעו הנידון ללקות (או למיתה) דהאי רשע רשע בנידונין כתיב: אראה בנחמה. לא אראה בנחמה וגמרא הפכו לברכה פ''א אראה בנחמה נשבע ימותו בניו ואראה בנחמתן: אם לא הרגתי עד זומם . שלא הוזם אלא אחד מהם והרגתיו: שהרי אמרו חכמים כו'. מתניתין היא מה שנים אין נהרגין עד שיזומו שניהם דכתיב והנה עד שקר העד ואמר מר (סוטה דף ב:) כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד: אלא בפני שמעון. שאם יטעה יורהו: כסבורין. הכל בלילה או ביום ואינן רואין אותו: מתני' מה שנים אין נהרגין עד שיזומו שניהם. כדפרישית לעיל: ר' עקיבא אומר לא בא השלישי כו'. לא הוצרך ללמדנו זאת דממילא ידעינן ששנים מזימין את השלשה שהרי השנים כשרים לכל עדיות וממילא ידעינן שאין זוממין עד שיזומו כולם שהרי כולם כאחד נעשו עדים וקרא כתיב והנה עד שקר העד ולא בא אלא להחמיר עליו שלא תאמר הואיל ובלאו הוא היתה העדות מתקיימת לא יעשו בו דין הזמה לימדך הכתוב שאף הוא מן מקיימי דבר: על אחת כמה וכמה כו'. שמצינו מדה הטובה מרובה ממדת פורענות במדה טובה הוא אומר (שמות לד) נוצר חסד לאלפים במדת פורענות הוא אומר (שם) על שלשים ועל רבעים:

תוספות

איסטטית היא. ברב אלפס פי' לשון סטים (שבת דף פט:) חייבי מלקיות מנין פי' מנין דאין לוקין עד שיגמר הדין על . פיהם וא''ת ואמאי לא בעי נמי כן חייבי ממון מנין דאין משלמין ממון עד שיגמר דינו על פיהם וי''ל דכמו דבדיני נפשות דרשינן עד שיגמר דינו מקרא דנפש בנפש דכתיב בעדים זוממין כמו כן כתיב ממון בעדים זוממין דכתיב . יד ליד לא ינקה דמפקי מיניה (כתובות דף לב:) דממונא משלמין ודרשינן מיניה עד שיגמר הדין: חייבי גליות מנין. פירוש מנין דאין לוקין עד שיגמר דינו וקשיא דהא כשהעידו אחייבי גליות הרי הן חייבי מלקות וחייבי מלקות כבר גמרנו מרשע רשע ופ''ה דמההיא לא ילפינן אלא עדים הזוממין שהרשיעו הנדון ללקות או למיתה דהאי קרא דרשע רשע בנידונין כתיב אבל כשהרשיעו הנדון לגלות לא גמרינן: אף השנים מזימין הג' ומנין אפי' הן מאה ת''ל עדים. תימה אימא דעדים אתא אפי' לארבעה ונמצא אחד קרוב או פסול יותר מן הג' דכתיבי בקרא אבל טפי מארבעה לא וי''ל כיון שכת אחת מזמת שתי כתות הוא הדין מאה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר