סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר יָלְפִינַן מִמֹּשֶׁה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לָא יָלְפִינַן מִמֹּשֶׁה שָׁאנֵי מֹשֶׁה דְּרַב גּוּבְרֵיהּ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְּדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְּדִבְרֵי זֶה אֶלָּא שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אֲבָל אִם בָּא לוֹמַר בְּסוֹף כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה מֵעֵין כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה אוֹמֵר
אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אִם יֵשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹמֵר בְּבִרְכַּת חוֹלִים וְאִם צָרִיךְ לְפַרְנָסָה אוֹמֵר בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אֲבָל אִם בָּא לוֹמַר אַחַר תְּפִלָּתוֹ אֲפִילּוּ כְּסֵדֶר יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמֵר
מַתְנִי' וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם קָלֶנְדָּא וּסְטַרְנוּרָא וְקַרְטֵיסִים וְיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מַלְכֵיהֶם וְיוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כׇּל מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה יֵשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה אֵין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה אֲבָל יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ וְיוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם וְיוֹם שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִין וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד
גְּמָ' אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא קָלֶנְדָּא שְׁמוֹנָה יָמִים אַחַר תְּקוּפָה סְטַרְנוּרָא שְׁמוֹנָה יָמִים לִפְנֵי תְּקוּפָה וְסִימָנָךְ אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וְגוֹ'
תָּנוּ רַבָּנַן לְפִי שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ אָמַר אוֹי לִי שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם עָמַד וְיָשַׁב שְׁמוֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית [וּבִתְפִלָּה]
כֵּיוָן שֶׁרָאָה תְּקוּפַת טֵבֵת וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ אָמַר מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת עֲשָׂאָן לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים הוּא קְבָעָם לְשֵׁם שָׁמַיִם וְהֵם קְבָעוּם לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם יוֹמֵי זוּטֵי חֲזָא יוֹמֵי אֲרִיכֵי אַכַּתִּי לָא חֲזָא אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם הָא חֲזָא לֵיהּ יוֹמֵי זוּטֵי וְיוֹמֵי אֲרִיכֵי (דְּהָוֵי) זוּטֵי כּוּלֵּי הַאי לָא חֲזָא
תָּנוּ רַבָּנַן יוֹם שֶׁנִּבְרָא בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו חַמָּה אָמַר אוֹי לִי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְיַחְזוֹר עוֹלָם לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם הָיָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית וּבוֹכֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְחַוָּה בּוֹכָה כְּנֶגְדּוֹ כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא עָמַד וְהִקְרִיב שׁוֹר שֶׁקַּרְנָיו קוֹדְמִין לְפַרְסוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּמִצְחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס מַקְרִין תַּרְתֵּי מַשְׁמַע אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַקְרָן כְּתִיב
אָמַר רַב מַתְנָה רוֹמִי שֶׁעָשְׂתָה קָלֶנְדָּא וְכׇל הָעֲיָירוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ מִשְׁתַּעְבְּדוֹת לָהּ אוֹתָן עֲיָירוֹת אֲסוּרוֹת אוֹ מוּתָּרוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קָלֶנְדָּא אֲסוּרָה לַכֹּל הִיא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין אֲסוּרָה אֶלָּא לְעוֹבְדֶיהָ בִּלְבָד
תָּנָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ רוֹמִי עָשְׂתָה קָלֶנְדָּא וְכׇל עֲיָירוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ מִשְׁתַּעְבְּדוֹת לָהּ הִיא עַצְמָהּ אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא לְעוֹבְדֶיהָ בִּלְבָד
סְטַרְנְלָיָא וּקְרָטֵסִים וְיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מַלְכֵיהֶם וְיוֹם שֶׁהוּמְלַךְ בּוֹ מֶלֶךְ לְפָנָיו אָסוּר אַחֲרָיו מוּתָּר וְגוֹי שֶׁעָשָׂה (בּוֹ) מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵין אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ
אָמַר רַב אָשֵׁי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא דְּקָתָנֵי יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ וְיוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם וְיוֹם שֶׁיָּצָא בּוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין אֵין אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד וְאוֹתוֹ הָאִישׁ
בִּשְׁלָמָא אוֹתוֹ הַיּוֹם לְאַפּוֹקֵי לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אֶלָּא אוֹתוֹ הָאִישׁ לְאַפּוֹקֵי מַאי לָאו לְאַפּוֹקֵי מְשֻׁעְבָּדָיו שְׁמַע מִינַּהּ
תַּנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּטָהֳרָה הֵן כֵּיצַד גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ וְזִימֵּן כׇּל הַיְּהוּדִים שֶׁבְּעִירוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְשׁוֹתִין מִשֶּׁלָּהֶן וְשַׁמָּשׁ שֶׁלָּהֶן עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִילּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ
וְאֵימָא עַד דְּאָכֵיל אָמַר רָבָא אִם כֵּן נֵימָא קְרָא וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ מַאי וְקָרָא לְךָ מִשְּׁעַת קְרִיאָה הִלְכָּךְ

רש"י

ר' יהושע סבר ילפינן ממשה. להסדיר שבח תחלה הלכך יתפלל י''ח תחלה דאיכא שבח בתחלתן: דרב גובריה. גדולת מעשיו וחכמתו רבה ונאה לו לשבח ולהעדיף בשבחו של מלך מלכי המלכים אבל איניש בעלמא מיחזי כיוהרא: מעין כל ברכה וברכה. אם היה משכח תלמודו מאריך בחונן הדעת אם בעל תשובה הוא מאריך בהרוצה בתשובה וכן כולן: מתני' ואלו אידיהן. דאסורין ג' ימים לפניהן: קלנדא וסטרנורא. כולהו מפרש בגמרא: ויום הלידה. של מלך עושין כל בני מלכותו יום איד משנה לשנה ומקריבין זבחים: שריפה. ששרפו עליו כלי תשמישו כדרך המלכים: יש בה עבודת כוכבים. כלומר אותו היום עובדין עבודת כוכבים והוא להן יום איד וכן משנה לשנה כל ימי בנו ובכל הנך דחשבינן הכא חשיבי ליה ואסור ג' ימים לפניהן: אבל יום תגלחת זקנו כו'. שאין זמן קבוע לרבים אלא כל אחד ואחד כשמגלח עושה יום איד: בלוריתו. כשמספר פעמים הרבה מניח בלורית מאחריו ומגלחה משנה לשנה ויום שמגלחה עושה יום איד: ויום שעלה מן הים. מקריב זבחים לעבודת כוכבים על דבר שניצל ובכל הנך אינו אסור אלא אותו היום ולא לפניו ולא לאחריו דלא חשיבי כולי האי: גמ' אחר התקופה. היא תקופת טבת והיו עושין ח' ימים רצופין איד כדלקמן: וסימנך. שלא תחליף לומר קלנדא קרי אותן דלפני התקופה: אחור וקדם צרתני. אחור כתיב ברישא מתני' נמי הנך דלאחר התקופה תנא ברישא: יום שמתמעט והולך. מתשרי ועד טבת: הא חזא ליה. יומי אריכי ביום תקופת תמוז והיה לו לידע שמנהגו של עולם הוא: שקרנותיו קודמות לפרסותיו. דאמר מר כל מעשה בראשית בקומתן נבראו שור עם קרניו מגודלין וכיון שיצא ראשו תחלה נמצאו קרנותיו קודמות לפרסותיו: [ותיטב לה' משור פר. אמר דוד ותיטב לה' תפלתי משור שביום שהיה שור דהיינו אותו יום שנולד כדכתיב שור או כשב וגו' הרי עשוי ונגמר כפר שהוא בן ג' שאפילו מקרניו לא חסר]: רומי שעשתה קלנדא. תקנו אותו יום להקריב זבחים וכל עיירות הסמוכות לה לרומי יודעין אנו שהן משתעבדות לה לרומי ליתן המס ולהביא להן כל צרכיהן אבל אותן עיירות אין עושין קלנדא מי הוי אסור לשאת ולתת עמהם דנימא הואיל ומשועבדות לרומי יש לומר מה שהן קונין עכשיו יביאו לרומי להקריבן בני רומי: או מותרות. הואיל ואין מקריבין הן ואין יום איד זה שלהן: לעובדיה. בני רומי: היא עצמה. כלומר כל עצמה של איסור אינה אלא לעובדיה: וסטרנליא וקרטסים. סיפא דבריית' וכולהו מפרש לקמן: עובד כוכבים. ביום משתה בנו פלח לעבודת כוכבים על שהגיע לכך: אף אנן נמי תנינא. כרבי יוחנן דעיירות המשועבדות מותרות: אלא אותו האיש למעוטי מאי. פשיטא דמי שלא גילח היום ושאר עובדי כוכבים שלא עלו בו ביום מן הים מותרין: אלא לאו למעוטי אנשים משועבדים. לאותו האיש דמותרין דלא אמרינן מאן דזבני ממטו ליה למפלח: בטהרה. כלומר בלא כוונה ואין שמים על לב: וקרא לך. משמע שאתה קרוי לו מעלה אני על אכילתך כאילו הוא מזבחו:

תוספות

אם בא לומר אחר תפלתו אף כסדר יוה''כ אומר. משמע אבל באמצע תפלתו לא ומה שנהגו עתה בתעניות ב' וה' שנוהגין להאריך בפסוקי דרחמי ובסליחות בברכת סלח לנו איכא למימר דציבור שאני מידי דהוה אהא דאמרינן (ברכות ד' לד.) אל ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות והא קמן שנהגו קרובץ בג' ראשונות אלא לאו שמע מינה דצבור שאני: ה''ג ר''ת מקרן כתיב. כי אין נראה לו דמקרן נראה קרן אחת יותר ממקרין:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר