|
טקסט הדף מנוקד
כָּאן קוֹדֶם חֲזָרָה כָּאן לְאַחַר חֲזָרָה וּמִשְׁנָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ
רַב מַלְכִּיָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּחְלִיקִין פָּנֶיהָ בְּשׁוּמַּן חֲזִיר רַב חִסְדָּא אָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּחוֹמֶץ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בִּשְׂרַף הָעׇרְלָה כְּמַאן כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הָעׇרְלָה אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּירִי אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַד כָּאן לָא פְּלִיג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּקִטְפָא דִּגְוָזָא אֲבָל בְּקִטְפָא דְּפֵירָא מוֹדֵי וְהַיְינוּ דִּתְנַן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי בְּפֵירוּשׁ שֶׁהַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הֶעָלִין וּבִשְׂרַף הָעִיקָּרִין מוּתָּר בִּשְׂרַף הַפַּגִּין אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּירִי בֵּין לְרַב חִסְדָּא בֵּין לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק תִּתְּסַר בַּהֲנָאָה קַשְׁיָא דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא מַאי דִּכְתִיב לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים לְמָה תַּלְמִיד חָכָם דּוֹמֶה לִצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטֹין מְגוּלָּה רֵיחָהּ נוֹדֵף מְכוּסָּה אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁמְּכוּסִּין מִמֶּנּוּ מִתְגַּלִּין לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ קְרִי בֵּיהּ עֲלוּמוֹת וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת אוֹהֲבוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ קְרִי בֵּיהּ עַל מָוֶת וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנּוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת אֶחָד הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶחָד הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר עֲלָמוֹת קְרִי בֵּיהּ עוֹלָמוֹת מַתְנִי' וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה חֵלֶב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ וְהַפַּת וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ הַשֶּׁמֶן וְהַשְּׁלָקוֹת וּכְבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וָחוֹמֶץ וְטָרִית טְרוּפָה וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה כִּלְבִּית שׁוֹטֶטֶת בּוֹ וְהַחִילֵּק וְקוֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית וּמֶלַח שְׂלָקוֹנְדִית הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה גְּמָ' חָלָב לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ אִי מִשּׁוּם אִיחַלּוֹפֵי טָהוֹר חִיוָּר טָמֵא יָרוֹק וְאִי מִשּׁוּם אִיעָרוֹבֵי נֵיקוּם דְּאָמַר מָר חָלָב טָהוֹר עוֹמֵד חָלָב טָמֵא אֵינוֹ עוֹמֵד אִי דְּקָא בָעֵי לִגְבִינָה הָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּקָא בָעֵי לֵיהּ לְכַמְכָּא וְנִשְׁקוֹל מִינֵּיהּ קַלִּי וְנֵיקוּם כֵּיוָן דִּבְטָהוֹר נָמֵי אִיכָּא נַסְיוּבֵי דְּלָא קָיְימִי לֵיכָּא לְמֵיקַם עֲלַהּ דְּמִילְּתָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא אֲפִילּוּ תֵּימָא דְּקָבָעֵי לֵהּ לִגְבִינָה אִיכָּא דְּקָאֵי בֵּינֵי אִטְפֵי וְהַפַּת אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פַּת לֹא הוּתְּרָה בְּבֵית דִּין מִכְּלָל דְּאִיכָּא מַאן דְּשָׁרֵי אִין דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר פַּעַם אַחַת יָצָא רַבִּי לַשָּׂדֶה וְהֵבִיא גּוֹי לְפָנָיו פַּת פּוּרְנִי מַאֲפֵה סְאָה אָמַר רַבִּי כַּמָּה נָאָה פַּת זוֹ מָה רָאוּ חֲכָמִים לְאוֹסְרָהּ מָה רָאוּ חֲכָמִים מִשּׁוּם חַתְנוּת אֶלָּא מָה רָאוּ חֲכָמִים לְאוֹסְרָהּ בַּשָּׂדֶה כִּסְבוּרִין הָעָם הִתִּיר רַבִּי הַפַּת וְלָא הִיא רַבִּי לֹא הִתִּיר אֶת הַפַּת רַב יוֹסֵף וְאִיתֵּימָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה אָמַר לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה אֶלָּא אָמְרוּ פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי לְמָקוֹם אֶחָד וְרָאָה פַּת דָּחוּק לַתַּלְמִידִים אָמַר רַבִּי אֵין כָּאן פַּלְטֵר כִּסְבוּרִין הָעָם לוֹמַר פַּלְטֵר גּוֹי וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא פַּלְטֵר יִשְׂרָאֵל אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר פַּלְטֵר גּוֹי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא פַּלְטֵר יִשְׂרָאֵל אֲבָל בִּמְקוֹם דְּאִיכָּא פַּלְטֵר יִשְׂרָאֵל לָא וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר פַּלְטֵר גּוֹי הָנֵי מִילֵּי בַּשָּׂדֶה אֲבָל בָּעִיר לָא מִשּׁוּם חַתְנוּת אַיְבוּ הֲוָה מְנַכֵּית וְאָכֵיל פַּת אַבֵּי מִצְרֵי אֲמַר לְהוּ רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לָא תִּשְׁתַּעוּ בַּהֲדֵיהּ דְּאַיְבוּ דְּקָאָכֵיל לַחְמָא דַּאֲרַמָּאֵי וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן שֶׁמֶן רַב אָמַר דָּנִיאֵל גָּזַר עָלָיו וּשְׁמוּאֵל אָמַר רש"יכאן קודם חזרה. אותה משנה דשחיטת חולין דקיבת עובד כוכבים נבלה ואסורה נשנית קודם שחזר בו ר' יהושע מדבריו שאמר לו לר' ישמעאל מפני שמעמידין אותה בקיבת נבילה וסבר לאו פירשא היא: וכאן לאחר חזרה. הך דשני שמואל מפני שמעמידין אותה בעור אבל קיבה עצמה שריא לאחר חזרה שחזר בו ר' יהושע מפני תשובתו של ר' ישמעאל: ומשנה. הנשנית בשחיטת חולין (דף קטז.) קודם חזרה: לא זזה ממקומה. לא עקרוה לגמרי דהואיל ונשנית נשנית אבל אין הלכה כמותה שהרי חזר בו: שמעמידין אותה בחומץ. שהחומץ מעמיד חלב ולקמן פריך לה א''כ ליתסר בהנאה: בקטפא דגוזא. בשרף היוצא מן העץ: אבל בקטפא דפירי. בשרף הפירי עצמו: מגולה ריחה נודף. והיינו דכתיב שמן תורק שמך כשמגלין אותה ומריקין שמנה כלומר כשאתה מלמד תורה לתלמידים אז יצא לך שם: מתגלין לו. מעצמן בלא טורח כשהוא מלמדן: מתני' ר' ובית דינו התירו את השמן. לא גרסי' דהא לאו איהו שרייה אלא ר' יהודה נשיאה בר בריה שרייה כדאמר בגמ' מסתמיך ואזיל רבי יהודה נשיאה ור' יהודה נשיאה דגמ' היינו רבי יהודה הנשיא בנו של ר''ג בר' שהיה בימי האמוראים וה''נ אמרינן בגמרא ר' יהודה הנשיא בנו של ר''ג הורה כו' ואילו רבי בנו של רשב''ג היה כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (ב''מ פד:): והשלקות. כל דבר שבישלו עובד כוכבים ואפילו בכלי טהור וכולהו משום חתנות: וכבשין. לכבוש דגים וירק וראש ורגלים של בהמה בחומץ: וטרית. מין דגים קטנים מלוחים: טרופה. שנטרפו ונשתברו הדגים ואין ניכרין הלכך חיישי לטמאים: וציר שאין בה דגה כלבית שוטטת בו. שדרך כלבית ליגדל מאליה בציר של דגים טהורים ואם יש ציר דג טמא עמו לא תגדל כלבית בו והיא עצמה טמאה: והחילק. מין דגים קטנים טהורים והיא סולתנית ואין לה סנפיר וקשקשת ועתיד לגדל לאחר זמן סנפיר וקשקשת וקיימא לן דמותרת ואמר בגמרא מפני מה אסרוה מפני שעירבונה עולה עמה דגים טמאים הדומים לה הלכך לא שנא טרופה ול''ש אינה טרופה איכא למיחש לאחד מאלף ביניהם דדמו ליה ולא מינכרי אבל טרית אין שקץ דומה לה הלכך כי אינה טרופה שריא: חלתית. מין פירי הוא שקורין לזר''א בלע''ז ומחתכין את קרטיו בסכין ואסור משום שמנוניתא דסכינא: ומלח שלקונדית. מפרש בגמ' (לקמן לט:): גמ' ניקום. יעמידנו ע''י קיבה לגבינה: לכמכא. מאכל: קלי. מעט: נסיובי. מישג''א: ליכא למיקם עלה דמלתא. שמא נתערב בו חלב טמא וכשהעמידו עומד טהור שבו והטמא נשאר עם הנסיובי הלכך אין זה נסיון להכשיר הראשונים לאכול אבל לגבינה סלקא דעתא השתא דמותר: ואי בעית אימא. אפילו לגבינה נמי אסור: דאיכא. נסיובי דקיימי בגבינה: ביני אטפי. בתוך הגומות שבגבינה וחיישינן שמא מן החלב טמא שלא עומד נשאר עם הנסיובי בגומות: פורני. הוא תנור שהוא גדול ופיו מן הצד וכל תנור שבמשנה קטן הוא ומקום שפיתת ב' קדירות ופיו למעלה: לאוסרה בשדה. דליכא למיחש לאימשוכי דאקראי בעלמא הוא: מנכית. נושך: אבי מצרי. בשדות אצל המצרים: זליפתן. פליטתן שפולטין ומזיעין שמנונית איסור שבלעו: תוספותמפני שמעמידין בשרף ערלה. וערלה של עובדי כוכבים אסורה כמו שנפרש בפ''ה. בעה''י (עיין בתוס' קידושין דף לו: ד''ה כל מצוה): דברים המכוסין ממנו מתגלין לו. פי' שבני אדם מגלין לו רזיהן לפי שנהנין ממנו עצה ותושיה כמו שמפרש במס' אבות (פ''ו מ''א): לגבינה איכא דקאי ביני אטפי. פירוש ליקח חלב מן העובד כוכבים לעשות גבינה אבל לעיל גבי ליקח גבינה של עובד כוכבים ליכא למיחש לחלב טמא כיון שעושה אותו לצרכו ליכא למיחש דלמא עירב בו חלב טמא כיון שאינו עומד: מכלל דאיכא למאן דשרי. מדקאמר פת לא הותרה בב''ד מכלל דאי בעי הוה שרי ליה אלמא לא פשט איסורו ומכאן סמכו עתה לאכול פת של עובדי כוכבים כיון שלא פשט איסורו בכל ישראל ויש לסמוך על דברי רשב''ג ור''א בר צדוק דאמרי אין גוזרין גזרה על הצבור אלא א''כ רוב הצבור יכולין לעמוד בו ועוד ראיה דאמר לקמן (דף לז.) בימינו תתיר אף את הפת ולא הניח להתיר אלא משום דהוו קרו ליה ב''ד שריא ואחריו באו בית דין אחר שהתירוהו ועוד דאמרי בירושלמי דפרקין ובפ''ק דשבת פת עמדו עליו והתירוהו ומי שנזהר מפת של עובדי כוכבים מותר לאכול עם מי שאינו נזהר בקערה אחת אע''פ שטעם פת עובד כוכבים מתערב בפת ישראל דאין להחמיר לאסור ע''י תערובת כדאמר בפ''ק דחולין (דף ו.) דלא גזרו על תערובת דמאי וכה''ג במנא דעובדי כוכבים שרי דליתיה לפת בעיניה דלא גזרו אלא היכא דאיתא בעיניה: זליפתן. פ''ה פליטתן ונראה שאותה פליטה באה מכח השמן שהריקו מכלי האיסור כדאמרינן לקמן (דף עה.). או מזלגן במי זיתים ולשון זילוף ק''ק שלא מצינו זילוף רק לשון שפיכה כמו תעשה זילוף (פסחים דף כ:): הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|