|
טקסט הדף מנוקד
דְּרַבִּי ווֹלֶס לֹא נִצְרְכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ שׁוּתָּפוּת וְקָא מַשְׁמַע לַן יִשְׂרָאֵל הוּא דְּלָא מְבַטֵּל דְּנׇכְרִי אֲבָל נׇכְרִי דְּנַפְשֵׁיהּ מְבַטֵּל
אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַבָּרַיְיתָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵין לָהּ בְּטִילָה עוֹלָמִית מַאי עוֹלָמִית אָמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי ווֹלֶס לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְגוֹי בָּהּ שׁוּתָּפוּת וְקָא מַשְׁמַע לַן דְּיִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ פָּלַח מַתְנִי' כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ קָטַע רֹאשׁ אׇזְנָהּ רֹאשׁ חוֹטְמָהּ רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִיסְּרָהּ בִּיטְּלָהּ רָק בְּפָנֶיהָ הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ גֵּרְרָהּ זָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ רַבִּי אוֹמֵר בִּיטֵּל וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא בִּיטֵּל גְּמָ' כִּי לֹא חִיסְּרָהּ בְּמַאי בִּיטְּלָהּ אָמַר רַב זֵירָא שֶׁפְּחָסָהּ בְּפָנֶיהָ רָקַק בְּפָנֶיהָ וְהִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר חִזְקִיָּה דְּאָמַר קְרָא וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמַעְלָה וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה וְגוֹ' דְּאַף עַל גַּב דְּקִלֵּל מַלְכּוֹ וֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמַעְלָה אֶל אֶרֶץ יַבִּיט מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ רַבִּי אוֹמֵר בִּיטֵּל וְכוּ' זְעֵירִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב חַד אָמַר מַחְלוֹקֶת בְּצוֹרֵף גּוֹי אֲבָל בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי הַכֹּל בִּיטֵּל וְחַד אָמַר בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל מַחְלוֹקֶת אִיבַּעְיָא לְהוּ בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל מַחְלוֹקֶת אֲבָל צוֹרֵף גּוֹי דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא בִּיטֵּל אוֹ דִלְמָא בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי נִרְאִין דְּבָרַיי כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְחַבְּלָהּ וְדִבְרֵי חֲבֵירַיי שֶׁמְּכָרָהּ לְעוֹבְדָהּ מַאי לְחַבְּלָהּ וּמַאי לְעוֹבְדָהּ אִילֵּימָא לְחַבְּלָהּ לְחַבְּלָהּ מַמָּשׁ לְעוֹבְדָהּ לְעוֹבְדָהּ מַמָּשׁ מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר בִּיטֵּל וּמַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר לֹא בִּיטֵּל אֶלָּא לָאו לְחַבְּלָהּ לְמִי שֶׁעָתִיד לְחַבְּלָהּ וּמַנּוּ צוֹרֵף יִשְׂרָאֵל לְעוֹבְדָהּ לְמִי שֶׁעָתִיד לְעוֹבְדָהּ וּמַנּוּ צוֹרֵף גּוֹי וּשְׁמַע מִינַּהּ בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת לָא הָכִי קָאָמַר אָמַר רַבִּי נִרְאִין דְּבָרַיי לַחֲבֵירַיי כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְחַבְּלָהּ וּמַנּוּ צוֹרֵף יִשְׂרָאֵל שֶׁאַף חֲבֵירַיי לֹא נֶחְלְקוּ עָלַי אֶלָּא כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְעוֹבְדָהּ אֲבָל לְחַבְּלָהּ מוֹדוּ לִי מֵיתִיבִי הַלּוֹקֵחַ גְּרוּטָאוֹת מִן הַגּוֹיִם וּמָצָא בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה אִם עַד שֶׁלֹּא נָתַן מָעוֹת מָשַׁךְ יַחֲזִיר אִם מִשֶּׁנָּתַן מָעוֹת מָשַׁךְ יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל מַחְלוֹקֶת הָא מַנִּי רַבָּנַן הִיא אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּצוֹרֵף גּוֹי מַחְלוֹקֶת אֲבָל בְּצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי הַכֹּל בִּיטֵּל הָא מַנִּי שָׁאנֵי הָתָם דְּאַדַּעְתָּא דִּגְרוּטָאוֹת זַבֵּין אַדַּעְתָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה לָא זַבֵּין תָּנוּ רַבָּנַן לָוָה עָלֶיהָ אוֹ שֶׁנָּפְלָה עָלֶיהָ מַפּוֹלֶת אוֹ שֶׁגְּנָבוּהָ לִיסְטִין אוֹ שֶׁהִנִּיחוּהָ הַבְּעָלִים וְהָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם רש"יא''ר הילל לא נצרכה אלא שיש לו. לישראל שותפות בה והא גופה לא אצטריך לאשמועינן דהא נמי פשיטא שאינו יכול לבטל חלקו של עובד כוכבים שאפילו שלו אין יכול לבטל אלא למידק מינה ישראל הוא דלא מבטל חלק העובד כוכבים אבל עובד כוכבים יכול לבטל חלק עצמו ולא אמרינן כי היכי דחלקו של ישראל לא בטיל חלק של עובד כוכבים נמי לא בטיל: שיש לו לעובד כוכבים בה שותפות. אפילו ביטל עובד כוכבים חלקו ההוא דישראל לא בטיל: וקמ''ל ישראל אדעתא דנפשיה פלח. ולא תלי בדעת עובד כוכבים: מתני' פחסה. מיעכה בקורנס: גררה. בטיט סחוב והשלך: אינה בטילה. דלפום שעתא רתח עלה והדר פלח לה כל הני ביטולי בעובד כוכבים קמיירי: גמ' שפחסה בפניה. וקלקל צורתה: מנהני מילי. דהדר פלח לה: וקלל במלכו. מקלל את עבודת כוכבים שלו ומבזה אותה: ופנה למעלה. לבו למעלה לשמים: ואל ארץ יביט. חוזר ועובד עבודת כוכבים שלו: זעירי משמיה דרבי יוחנן ור' ירמיה בר אבא משמיה דרב. פליגי בטעמא דמתני': סתם לוקחי מתכת צורפים הן: בצורף עובד כוכבים. שמכרה עובד כוכבים לצורף חבירו התם קאמרי רבנן דלא בטלה דסבר המוכר כיון דלוקח זה עובד כוכבים הוא פלח לה ולא תבר לה: אבל מכרה עובד כוכבים לצורף ישראל. מסתמא בטלה מדעתיה דמידע ידע דהאי תבר לה: נראין דבריי שמכרה לחבלה. דביטל: ודברי חביריי. דלא ביטל כשמוכרה לעובדה ומדקתני נראין דברי בהא אבל דברי חביריי אין נראין בה מכלל דחבריה נמי בלחבלה פליגי ומדקאמר נראין דברי חביריי בלעובדה אבל דבריי אין נראין בה מכלל דאיהו נמי עלה פליג וה''ק אני שמעתי בשתיהן ביטל והן שמעו בשתיהן לא ביטל ונראית שמועתי משמועת חביריי בלחבלה ושמועת חביריי משמועתי בלעובדה: אילימא לחבלה ממש. שנתנה ע''מ לחבלה: מ''ט דמ''ד ביטל. בלעובדה הא בהדיא אמר ליה לשם עבודת כוכבים אלמא לא אפקיה מוכר מכלל עבודת כוכבים: ומ''ט דמ''ד לא ביטל. בלחבלה הא ודאי בטלה מדעתיה: ומנו צורף ישראל. והאי סתמא זבין ליה ודקאמרי רבנן דלא ביטל מימר אמר האי צורף ישראל הדר מזבין לה לעובד כוכבים ופלח לה ור' סבר כיון דצורף ישראל הוא מידע ידע האי עובד כוכבים דסתמא חבולי מחביל לה ומתיכה בכור: לא. לעולם בצורף ישראל אפילו לרבנן ביטל והאי דקאמר ר' נראין דבריי כשמכרה לחבלה לאו דפליגי רבנן עליה דנימא נראין דבריי לשומעי מחלוקתינו מדברי חביריי אלא ר' לפרושי פלוגתייהו אתא ולאשמועינן דבצורף עובד כוכבים הוא דפליגי וה''ק נראין דבריי לחביריי ומודים הם לי כשמכרה למי שעתיד לחבלה שדברי חביריי כשמכרה לעובדה הן ולישנא דמלתא דיקא הכי מדלא קתני ונראין דברי חביריי אלא ודברי חביריי מכלל דנראין דרישא לחביריו קאמר דנראין הלכך אי הוה תני סיפא ונראין הוה משמע ונראין דברי חביריי לי בלעובדה וא''כ במאי פליגי: גרוטאות. שברי כספים: אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר. לעובד כוכבים ויבטלנה ואחר כך אם ירצה יקחנה ממנו ואע''ג דמשך לא אמרינן עבודת כוכבים של ישראל היא ואינה בטילה דהא משיכה בטעות הואי דלא ידע שיש בהן עבודת כוכבים: אם משנתן מעות משך. יוליך הנאה לים המלח ואין רשאי להחזירה לעובד כוכבים וליטול מעותיו ואע''ג דמשיכה בטעות הואי כיון דיהב דמי כי הדר שקלינהו מיחזי כמאן דמזבן אלמא אע''ג דזבין עובד כוכבים לישראל קתני אסורה דלא בטלה: אי אמרת בשלמא כו' אלא אי אמרת לצורף ישראל דברי הכל בטלה הא. מתניתין דישראל הוי לוקח וקתני יוליך לים המלח מני: שאני התם. דהאי עובד כוכבים אדעתא דעבודת כוכבים לא זבין לא ידע שיש שם עבודת כוכבים אבל היכא דזבין עבודת כוכבים לבדה לצורף ישראל דברי הכל ביטלה מדעתו: לוה עליה. עובד כוכבים אפילו מצורף ישראל: או שנפלה עליה מפולת. ואינו חש לפנותה: או שגנבוה ליסטים. ואינו מחזר אחריה: תוספותאבל בצורף ישראל. לאו דווקא צורף דאפי' שאינו צורף נמי דכל ישראל לגבי עבודת כוכבים כצורפין מדמותיב מהלוקח גרוטאות ואי כשאינו צורף אסור מאי קפריך דלמא בשאינו צורף איירי אלא איידי דנקט צורף עובד כוכבים נקט נמי צורף ישראל: או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת. פירוש וה''ק אף בצורף ישראל הריב''ן גריס תיקו והדר גריס מיתיבי א''ר נראין כו' ומותיב למ''ד מחלוקת בצורף עובד כוכבים אלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת אבל ליכא למימר דלמיפשט בעיין אתי וקא מוכח דבתרוייהו פליגי כדמשמע מתוך פ''ה דא''כ כי קמשני לדחות שאין דוקא ולא פליגי אלא בחדא כלומר לצורף עובד כוכבים א''כ תקשי למ''ד בצורף ישראל פליגי והוה ליה למימר תינח למ''ד בצורף עובד כוכבים מחלוקת אלא למ''ד בצורף ישראל דוקא מחלוקת היכי לישני דאין לומר דלישני נראין דבריי לי במכרה לחבלה ודברי חביריי במכרה לעובדה דהכי הוה ליה לשנויי ועוד דאין זה מעין מקומות אחרים בהמוכר הספינה (ב''ב דף עט.) גבי הקדש וכן בפרק קמא דחולין (דף יב.) גבי אשפה שבשוק ומיהו יש ליישב הגירסא כמו שהיה בספרים וכפ''ה ובא לפשוט הבעיא וקאמר הכי ת''ש א''ר נראין כו' אלמא בצורף ישראל נמי פליגי ואיפשיטא בעיין דבין בזו ובין בזו פליגי ותקשי למ''ד בצורף עובד כוכבים דוקא פליגי דלא אתיא ברייתא כפשטיה ודחי כלומר אפי' למ''ד דבצורף עובד כוכבים דוקא פליגי יש לפרש הברייתא כן ומיהו הפשיטות לא נדחית דלמ''ד בצורף ישראל פליגי והא אף בצורף ישראל קאמר ונ''ל דזהו עיקר דודאי הפשיטות לא נדחית דלגירסת הריב''ן נמי יש להקשות אמאי קאמר תיקו הא כמ''ד בצורף ישראל מחלוק' אי אפשר ליישב הברייתא אם לא שאמר בין בזו ובין בזו מחלוקת ולא קשיא דקאמר תיקו ופשיט בתר הכי דהכי אשכחן בפרק בתרא (דף סח.) גבי בעיא דפוגם מעיקרא מחלוקת דקיימא בתיקו ובתר הכי פשיט ליה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|