סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

חַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ וְחַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ וְחַד לְלֹא עִיבְּרָה לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ
וּצְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד הֲוָה אָמֵינָא הֵיכָא דְּעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ וּזְמַנּוֹ דְּאִידְּחִי מִפֶּסַח לִגְמָרֵי אֲבָל עִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ דַּחֲזֵי לְפֶסַח שֵׁנִי אֵימָא לָא
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָנֵי תַּרְתֵּי מִשּׁוּם דְּאִידְּחִי לְהוּ מִמִּילְּתַיְיהוּ אֲבָל הֵיכָא דְּלָא עִבֵּר לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ דַּחֲזֵי לְפֶסַח אֵימָא לָא צְרִיכִי
אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשׁוּם חַטַּאת נַחְשׁוֹן כְּשֵׁירָה דְּאָמַר קְרָא זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַחַטָּאוֹת
יָתֵיב רָבָא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֵיתִיבֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁירוֹת וְעָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה
לְפִי שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לִזְבָחִים שֶׁהַקּוֹמֵץ מַחֲבַת לְשֵׁם מַרְחֶשֶׁת מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא מַחֲבַת חֲרֵיבָה לְשֵׁם בְּלוּלָה מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין שֶׁהִיא חֲרֵיבָה
אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵּן שְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן קַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן זְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן
טַעְמָא דְּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין הָא אֵין מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין לָא אַמַּאי לֵימָא זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַמְּנָחוֹת
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ נַחְשׁוֹן כְּשֵׁירָה אֵין כַּפָּרָה לְמֵתִים
וְלֵימָא מֵת בְּעָלְמָא
הָא קָא מַשְׁמַע לַן טַעְמָא דְּמֵת הָא דְּחַי דּוּמְיָא דְּנַחְשׁוֹן פְּסוּלָה וּמַאי נִיהוּ חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע
הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת כְּנַחְשׁוֹן כְּשֵׁירָה חַטַּאת נַחְשׁוֹן עוֹלָה הִיא
אִיכָּא דְּאָמַר אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת נַחְשׁוֹן פְּסוּלָה חַטַּאת נַחְשׁוֹן עוֹלָה הִיא
וְלֵימָא חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע עִיקַּר חַטָּאת נָקֵט
אָמַר רַב חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת דָּם לְשֵׁם חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה כְּשֵׁירָה
לְשֵׁם חַטַּאת נָזִיר לְשֵׁם חַטַּאת מְצוֹרָע פְּסוּלָה הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ
בָּעֵי רָבָא חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מַהוּ מִי אָמְרִינַן כָּרֵת כְּמוֹתָהּ
אוֹ דִילְמָא אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ
רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי כּוּלְּהוּ לִפְסוּלָא מַאי טַעְמָא וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת לְשֵׁם אוֹתָהּ חַטָּאת
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא [בַּעְיָא דְּרָבָא] הֵיכִי מַתְנִיתוּ לַהּ
אֲמַר לֵיהּ אֲנַן בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים מַתְנֵינַן לַהּ [וְהָכִי מַתְנֵינַן לָהּ] אָמַר רָבָא חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת דָּם וְחַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה פְּסוּלָה עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע כְּשֵׁירָה
וּבָעֲיִין לַהּ הָכִי בָּעֵי רָבָא חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מַהוּ מִי אָמְרִינַן כָּרֵת כְּמוֹתָהּ אוֹ דִילְמָא אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ
תֵּיקוּ
אִיתְּמַר שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁירָה
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְיָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל
וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁירָה אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְלָא יָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל
וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּאִיתְּמַר

רש"י

עיברה זמנו. זמן שחיטת הפסח: לא זמנו ולא שנתו. ואם שחטו קודם הפסח לשם שלמים כשר ואע''ג דחזי לפסח ראשון: ממילתייהו. מפסח ראשון: משמיה דמבוג. שם חכם: חטאת ששחטה לשם חטאת נחשון. שעיר חטאת [דחנוכת] הנשיאים: כשרה. ולא הויא שינוי קדש דלא אמרי' חטאת נחשון כיון דלדורון אתי ולא לכפרה על חטא הרי היא כשחיטה לשם עולה וכ''ש דשינוי בעלים לא הוי דלא שחטה להתכפר בה נחשון: ועלו לבעלים. ר''ש פליג אמנחות ומודה בזבחים: מחבת ומרחשת. שני כלים שבהם מטגנים את המנחות שכל המנחות היו עשר עשר חלות מחבת צפה ומעשיה קשים מתוך שהכלי צף מעשיה מתפשטין והאור שורף את השמן מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין ורכין שאין האור שורף את השמן וכשמניח אדם אצבעו עליה נראה כמו רוחשת: חריבה. מנחת חוטא שאין בה שמן דכתיב (ויקרא ה) לא ישים עליה שמן: מעשיה מוכיחין. דמחשבה הניכרת שהיא שקר סבר ר''ש דלא מהניא: שחיטה אחת לכולן. וכי שחיט עולה לשם חטאת ליכא הכירא דמשקר הילכך מהניא מחשבה כ''ך שמעת''י במנחו''ת: טעמא כו'. אלמא אפי' לרבי שמעון דמהדר להיכשירא לא יליף מזאת תורה וכ''ש דמדרבנן קשיא לך דאמרי אף במנחות לא עלו אלמא לא דרשי תורה להכי ולרבא דאמר לעיל (דף ז.) חטאת חלב ששחטה לשם חטאת דם כשירה ליכא למיפרך מינה דהתם כיון דכי הדדי נינהו דתרוייהו חטאת סתמא שמייהו וכפרת שתיהן שוה על הכרת אין שם שינוי קודש והרי חטאת לשם חטאת נשחטה ואילו מנחת מחבת ומנחת מרחשת אין שמותיהן שוין זו שמה לבדה וזו שמה לבדה אלא לרב קשיא דהא לשם חטאת נחשון שינוי גמור הוא שהרי היא כעולה וקאמר כשרה משום תורת חטאת: אלא אי איתמר. דרב הכי איתמר ובשינוי בעלים איתמר: שיתכפר בה. היינו שינוי בעלים: שאין כפרה למתים. הילכך לא קרינא ביה במחוייב כפרה כמותו: הא חי. אם שחטה בשינוי בעלים לשם אדם חי: דומיא דנחשון. שמחוייב חטאת שאינה על חטא הדומה לשעיר נחשון כגון חטאת נזיר ומצורע הבאות להכשיר פסולה: ופרכינן הני עולות נינהו. ואנן קים לן לעיל (דף ז.) חטאת ששחטה על מי שמחוייב עולה כשירה והני כעולה דמו: פשיטא ל''ג: עיקר חטאת נקט. שורש החטאת שהיא היתה חטאת יחיד ראשונה: לשם חטאת עבודת כוכבים. רבותא נקט אע''ג דלא דמיא לשאר חטאות שהן בכבשה או שעירה והיא אינה כשירה בכבשה אלא בשעירה: בעיא דרבא היכי מתניתו לה. וכיון דאמרת דרבא בכולהו פסיל ואפילו חטאת חלב לשם חטאת דם כ''ש לשם חטאת דטומאת מקדש וקדשיו: מי אמרינן כרת כמותה. והוה ליה מחוייב כפרה כמותו וקרינן ביה עליו ולא על חבירו וחבירו דומיא דידיה או דילמא כו' דאין קבוע כמותו שבא בעולה ויורד: שחטה לשמה. שלא חישב על השחיטה אלא על הזריקה חישב בשעת שחיטה דהיינו מעבודה לעבודה: מחשבין מעבודה לעבודה. כלומר מחשבה מועלת מעבודה לעבודה במחשבת שלא לשמו: דילפינן ממחשבת פיגול. דמהניא ביה הכי דתנן בפרק שני (לקמן דף כז:) השוחט את הזבח על מנת לזרוק דמו למחר פיגול: אין מחשבין מעבודה לעבודה. בשלא לשמו דלא ילפינן לה מפיגול דהתם עיקר מחשבתו המביאה לידי פיגול זו היא שיחשוב בעבודה זו לעשות עבודה אחרת מן אחת העבודות להאכיל לאדם או למזבח חוץ לזמנו וזריקה אכילת מזבח היא והוא הדין אם חישב על הקטרת החלב שאינה מן עבודות הילכך לא דמיא לשלא לשמו:

תוספות

חד לעיברה שנתו וזמנו. ה''ה שנתו בלא זמנו ואע''פ שבשעה שהקדישו לא היה ראוי לפסח דכשיגיע זמנו תעבור שנתו דאפי' מפריש נקיבה לפסחו או זכר בן שתי שנים תורת שלמים עליו כדתנן במי שהיה טמא (פסחים דף צז:) ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים: איתיביה רב משרשיא לרבא כו'. תימה מאי קושיא הא רבא הוא דמפרש טעמא דר''ש בריש מנחות (דף ג:) מזאת תורת ואומר ר''ת דהכא גרסי' רבה ורבה לטעמיה דמשני התם כאן בשינוי קודש כאן בשינוי בעלים ועוד י''ל דאפי' גרסינן רבא רוצה ליישב דברי רב לכולהו אמוראי דהתם ולפי' ר''ת קשה דנראה דרב משרשיא תלמידו של רבא היה ולא של רבה ועוד י''ל שרוצה רבא ליישב דברי רב משמיה דמבוג אפי' כרבנן דפליגי עליה דר''ש דלית להו זאת תורת ורב משרשיא כשהקשה לו מר''ש היה יכול להקשות ממתני' דמנחות אלא ניחא ליה למיפרך מברייתא דאפי' לר''ש דמכשיר לא מזאת תורת מכשיר וכן משמע מפי' הקונטרס ואע''ג דבפ' דם חטאת (לקמן דף צב.) דרשינן תורה אחת לכל החטאות וליכא מאן דפליג היינו במידי דכתיבא בהדיא בחטאת גופה דרשינן ליה לכ''ע כגון הני דפרק דם חטאת אבל שינוי קודש לא כתב בחטאת ובריש איזהו מקומן (לקמן דף מח.) דדריש תורה אחת לכל האשמות וקאמר הניחא למאן דאית ליה תורת אלא למאן דלית ליה תורת היינו לר''ש ולרבנן בריש מנחות (דף ג:) לרבא: לשם חטאת נזיר לשם חטאת מצורע. לעיל (דף ז.) איכא שמעתא אחריתי דרב דמחלק בין שוחט [לשם חטאת] לשוחט לשם עולה ושם פירשתי תרתי דרבא למה לי: ושחט אותה לחטאת. לעיל בפירקין דרשינן ליה למילתא אחריתי ושמא הכא דריש מדלא כתיב ושחט לחטאת אותה: על מי שמחוייב חטאת דטומאת מקדש וקדשיו מהו: מיהו גרע ממי שאינו מחוייב כלום: מחשבין מעבודה לעבודה. כדאמר כגון משחיטה לזריקה (כמו שינוי בעלים) אבל משחיטה לקבלה לא דהא מפיגול יליף לה וק''ו דרב אשי דיליף משינוי בעלים לא הוי אלא משחיטה לזריקה כמו שינוי בעלי'
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר