סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דִּלְהִשְׁתַּטֵּף כׇּל גּוּפוֹ אֲפִילּוּ לְכַתְּחִילָּה שַׁפִּיר דָּמֵי מַנִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּתַנְיָא לֹא יִשְׁתַּטֵּף אָדָם בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּחַמִּין אָסוּר בְּצוֹנֵן מוּתָּר
וְנִסְתַּפֵּג אֲפִילּוּ בְּעֶשֶׂר אֲלוּנְטִיּוֹת רֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן וְסֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן רֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ הָנֵי דְּלָא נְפִישִׁי בְּהוּ מַיָּא כֵּיוָן דְּחַד הוּא אָתֵי לִידֵי סְחִיטָה וְסֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן אֲפִילּוּ הָנֵי דִּנְפִישִׁי בְּהוּ מַיָּא כֵּיוָן דְּרַבִּים נִינְהוּ מַדְכְּרִי אַהֲדָדֵי
תָּנוּ רַבָּנַן מִסְתַּפֵּג אָדָם בַּאֲלוּנְטִית וּמַנִּיחָהּ בַּחַלּוֹן וְלֹא יִמְסְרֶנָּה לָאוֹלְיָירִין מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִים עַל אוֹתוֹ דָּבָר רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִסְתַּפֵּג בַּאֲלוּנְטִית אַחַת וּמְבִיאָהּ בְּיָדוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף הִלְכְתָא מַאי אֲמַר לֵיהּ הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הָא רַבִּי הָא שְׁמוּאֵל הָא רַבִּי יוֹחָנָן רַבִּי שִׁמְעוֹן הָא דַּאֲמַרַן רַבִּי דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי כְּשֶׁהָיִינוּ לְמֵדִין תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּתְקוֹעַ הָיִינוּ מַעֲלִין שֶׁמֶן וַאֲלוּנְטִית מֵחָצֵר לַגַּג וּמִגַּג לְקַרְפֵּף עַד שֶׁהָיִינוּ מַגִּיעִין אֵצֶל מַעְיָן שֶׁהָיִינוּ רוֹחֲצִין בּוֹ שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִסְתַּפֵּג אָדָם בַּאֲלוּנְטִית וּמְבִיאָהּ בְּיָדוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה מִסְתַּפֵּג אָדָם בַּאֲלוּנְטִית וּמְבִיאָהּ בְּיָדוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה וּתְנַן וְנִסְתַּפֵּג אֲפִילּוּ בְּעֶשֶׂר אֲלוּנְטִיּוֹת לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ הָהוּא כְּבֶן חֲכִינַאי מַתְנֵי לַהּ
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָאוֹלְיָירִין מְבִיאִין בַּלָּרֵי נָשִׁים לְבֵי בָנֵי וּבִלְבַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה בָּהֶן רֹאשָׁן וְרוּבָּן סִכְנִיתָא צָרִיךְ לְקַשֵּׁר שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְמַטָּה אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְמַטָּה מִכְּתֵפַיִים אֲמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מָחוֹזָא כִּי מְעַבְּרִיתוּ מָאנֵי לִבְנֵי חֵילָא שַׁרְבִּיבוּ בְּהוּ לְמַטָּה מִכְּתֵפַיִם
סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין תָּנוּ רַבָּנַן סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִים בְּשַׁבָּת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל הֵיכִי עָבֵיד רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר סָךְ וְאַחַר כָּךְ מְמַשְׁמֵשׁ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר סָךְ וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּבַת אַחַת
אֲבָל לֹא מִתְעַמְּלִין אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָסוּר לַעֲמוֹד בְּקַרְקָעִיתָהּ שֶׁל דְּיוֹמְסֵת מִפְּנֵי שֶׁמְעַמֶּלֶת וּמְרַפָּא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב כׇּל יָמֶיהָ שֶׁל דְּיוֹמְסֵת עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם וַעֲצֶרֶת מִן הַמִּנְיָן אִיבַּעְיָא לְהוּ עֲצֶרֶת בַּתְּחִלָּה לְהַאי גִּיסָא אוֹ לְהַאי גִּיסָא תָּא שְׁמַע דְּאָמַר שְׁמוּאֵל כּוּלְּהוּ שַׁקְיָינֵי מִדִּיבְחָא וְעַד עֲצַרְתָּא מְעַלּוּ דִּילְמָא הָתָם הוּא דְּכַמָּה דְּקָרִיר עָלְמָא מְעַלֵּי אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם הַבְלָא הוּא כֵּיוָן דְּחַמִּים עָלְמָא טְפֵי מְעַלֵּי
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ חַמְרָא דִּפְרוֹגִיתָא וּמַיָּא דִדְיוֹמְסֵת קִיפְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים מִיִּשְׂרָאֵל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ אִיקְּלַע לְהָתָם אִימְּשִׁיךְ בָּתְרַיְיהוּ אִיעַקַּר תַּלְמוּדֵיהּ כִּי הֲדַר אֲתָא קָם לְמִיקְרֵי בְּסִפְרָא בְּעָא לְמִקְרֵי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם אָמַר הַחֵרֵשׁ הָיָה לִבָּם בְּעוֹ רַבָּנַן רַחֲמֵי עֲלֵיהּ וַהֲדַר תַּלְמוּדֵיהּ וְהַיְינוּ דִּתְנַן רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבֹא אַחֲרֶיךָ שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּימוּהָ בְּיָדְךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן תָּנָא לֹא רַבִּי נְהוֹרַאי שְׁמוֹ אֶלָּא רַבִּי נְחֶמְיָה שְׁמוֹ וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שְׁמוֹ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי שֶׁמַּנְהִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה
אֲבָל לֹא מִתְגָּרְרִין תָּנוּ רַבָּנַן אֵין גּוֹרְרִין בְּמִגְרֶרֶת בַּשַּׁבָּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם הָיוּ רַגְלָיו מְלוּכְלָכוֹת בְּטִיט וּבְצוֹאָה גּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה עֲבַדָא לֵיהּ אִימֵּיהּ מַגְרַרְתָּא דְכַסְפָּא
אֵין יוֹרְדִין לְקוֹרְדִימָא וְכוּ' מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם פִּיקָא
וְאֵין עוֹשִׂין אַפִּיקְטְוִיזִין בְּשַׁבָּת אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּסַם אֲבָל בַּיָּד מוּתָּר תַּנְיָא רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אַף בַּחוֹל אָסוּר מִפְּנֵי הֶפְסֵד אוֹכָלִין
וְאֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לַפּוֹפֵי יָנוֹקָא בְּשַׁבָּת שַׁפִּיר דָּמֵי וְהָאֲנַן תְּנַן אֵין מְעַצְּבִין הָתָם בְּחוּמְרֵי שִׁדְרָה דְּמֶיחְזֵי כְּבוֹנֶה
וְאֵין מַחֲזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר אָמַר רַבִּי חָנָא בַּגְדָּתָאָה אָמַר שְׁמוּאֵל

רש"י

גמ' דלהשתטף. שופכן על גופו דלאו דרך רחיצה היא שרי לכתחילה אפי' בחמין: סיפא. אבל עשרה בני אדם כו': ומניחה בחלון. הסמוכה לכותל המרחץ: לאוליירין. בלנים: על אותו דבר. סחיטה: הא רבי והא ר''ש כו'. הרי כל אלו שמתירין: מחצר לגג כו'. ר''ש לטעמיה דאמר בעירובין (דף עד.) אחד גגות אחד חצירות וא' קרפיפות כולן רשות אחת הן לטלטל מזה לזה ואפילו של בעלים הרבה: עד שהיינו מגיעין כו'. ומסתמא לא היו מניחין אותה על המעין במקום הפקר: כבן חכינאי מתני לה. דברי בן חכינאי מסיים בה ולאו סתמא: האוליירין. בלנין: מביאין בלרי נשים. סדינים שהנשים מסתפגין בהם מותר להביאן דרך מלבוש לבית המרחץ: סכניתא. סודר גדול שתלוי לו בין כתפיו וראשו עטוף בו: צריך לקשור שני ראשיה. זה בזה שלא תפול מראשו: כי מעבריתו מאני לבני חילא. כשתביאו בגדי העובדי כוכבי' בני החיל המוטלי' עליכם לשמשן ואתם מביאים להם בשבת דרך רשות הרבים: שרביבו בהו למטה מכתפיים. שלא יהיו שוליהם מונחים בכתפיהם אלא משוכי' למטה שיהא נראה לבוש: סך ואח''כ ממשמש. [דקסבר] בחול ממשמש ואחר כך סך: דיומסית. שם נהר שמימיו מלוחים: שמעמלת. מחממת: ומרפא. שהטיט מלוח: כל ימיה. ימי רפואתה: להאי גיסא כו'. מתחלת הימים או בסוף: שקייני. משקין לרפואה: מדבחא לעצרת. אלמא עצרת בסוף: חמרא דפרוגיתא. שם מדינה שיינה משובח: קפחו עשרת השבטים. שהיו בעלי הנאה ועסוקים בכך ולא היו עוסקים בתורה ויצאו לתרבות רעה: להתם. לפורגיתא ודיומסית: אימשיך בתרייהו. אחר היין והרחיצה: איעקר תלמודיה. נעקר תלמודו ושכחו: החרש. היה לבם: הוי גולה למקום תורה. אם ת''ח אתה אל תשב אלא במקום ת''ח חברך ואל תאמר תלמידים הם יבואו אלי ודי לי בכך למה אהיה גולה: שחביריך יקיימוה בידך. שתהא רגיל אצלם וכשתשנה מסכת אחת והם אחרת תשמענה ותהא סדורה בפיך ואל תשתכח הימנה: ואל בינתך אל תשען. לומר חכם גדול אני וזכרן וכשאחזור פרק זה או מסכת זו לא תשתכח חברתה ממני: מגררת. אשטריי''ל ואדם מגרר בה: מגירתא דכספא. לשבת: משום פיקא. טיט של אותו נהר מחליק ובגדי האדם נישורין במים כשהוא נופל ואתי לידי סחיטה: אלא בסם. דדמי לרפואה וגזירה משום שחיקת סמנין: אבל ביד. להכניס יד לתוך גרונו עד שיקיא מותר: מפני הפסד אוכלין. שבמעיו ומתוך כך הוא רעב וחוזר ואוכל: לפופי. אונמלוטי''א כמו שעושי' לקטן שיתיישבו אבריו ולא יתעקם: בחומרי שדרה. חוליות של שדרה שנתפרקה אחת מהן ולאחר זמן קמיירי דאי ביום לידה אמרי' (לעיל דף קכט:) כל האמור בפ' תוכחה דיחזקאל עושין לחיה בשבת:

תוספות

דתניא א''ר כשהיינו למדין תורה כו'. מסתמא יחידי היה שלא היה אלא אחד מתלמידיו עמו כשהיה רוחץ כדתניא במקום שנהגו (פסחים דף נא.) שלא ירחוץ תלמיד עם רבו ואם היה רבו צריך לו מותר ומסתמא ר''ש לא היה צריך אלא לאחד כשהיה רוחץ וכשהיו שבים לביתם היה התלמיד נושא האלונטית בפני עצמה שר''ש לא היה נושא עמו דהא ס''ל שיחיד מותר להביאה ולא חיישינן לסחיטה והא דקאמר היינו ר''ל כל אחד ואחד בפני עצמו כשהיה מגיע יומו לשמש רבו ולעיל בפ' כירה (דף מ:) גרסינן מעשה בתלמיד של ר' מאיר שנכנס אחריו לבית המרחץ ויש ספרים דגרסי תלמידיו ואיננו ובכל הספרים גרסי לקמן בפרק שואל (דף קנא:) תלמידו. מ''ר: צריך לקשר שני ראשיה למטה. בגיטין בפ' הנזקין (דף נט.) מפרש דסכניתא הוא בגד דק דאמרינן סוכני וחומר כי אמגוזא ופלגא דאמגוזא ומשום הכי צריך לקשר שני ראשיה למטה שלא יפריחנו מעליו הרוח ואתי לאתויי או משום דנראה כעין משוי לפי שהוא דק מאד ואינו נראה מלבוש אא''כ נראה קשור: אין מעצבין את הקטן. פירשנו [בריש כל הכלים] (דף קכ''ג.) ד''ה אסובי:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר