סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁיַּמְתִּין קוֹשְׁרִין אֶת הַלֶּחִי לֹא שֶׁיַּעֲלֶה אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף וְכֵן קוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה סוֹמְכִין אוֹתָהּ בְּסַפְסָל אוֹ בַּאֲרוּכּוֹת הַמִּטָּה לֹא שֶׁתַּעֲלֶה אֶלָּא שֶׁלֹּא תּוֹסִיף
גְּמָ' וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר שֶׁנִּכְנַס אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ בִּיקֵּשׁ לְהָדִיחַ קַרְקַע אָמַר לוֹ אֵין מְדִיחִין לָסוּךְ קַרְקַע אָמַר לוֹ אֵין סָכִין קַרְקַע בְּקַרְקַע מִחַלְּפָא מֵת בְּקַרְקַע לָא מִיחַלַּף
כֹּל לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן מְבִיאִין כְּלִי מֵיקַר וּכְלֵי מַתָּכוֹת וּמַנִּיחִין עַל כְּרֵיסוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּפוּחַ וּפוֹקְקִין אֶת נְקָבָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּיכָּנֵס בָּהֶן הָרוּחַ וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחׇכְמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף זֶה חוּט הַשִּׁדְרָה וְתָרוּץ גּוּלַּת הַזָּהָב זֶה אַמָּה וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ זֶה הַכָּרֵס וְנָרוֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר זֶה פֶּרֶשׁ וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם
אָמַר רַב הוּנָא וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חַגָּא אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמַּנִּיחִין דִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹשִׂין כׇּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַב פַּפֵּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת וְנוֹפֶלֶת לוֹ עַל פָּנָיו וְאוֹמֶרֶת לוֹ טוֹל מַה שֶּׁנָּתַתָּ בִּי
מַתְנִי' אֵין מְעַצְּמִין אֶת הַמֵּת בַּשַּׁבָּת וְלֹא בַּחוֹל עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ וְהַמְעַצֵּים עִם יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן הַמְעַצְּמוֹ עִם יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים מָשָׁל לְנֵר שֶׁכָּבָה וְהוֹלֶכֶת אָדָם מַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ עָלֶיהָ מִיָּד כָּבְתָה תַּנְיָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַצְּמוּ עֵינָיו שֶׁל מֵת נוֹפֵחַ לוֹ יַיִן בְּחוֹטְמוֹ וְנוֹתֵן שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו וְאוֹחֵז בִּשְׁנֵי גּוּדְלֵי רַגְלָיו וְהֵן מִתְעַצְּמִין מֵאֲלֵיהֶן
תַּנְיָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת אָמְרָה תּוֹרָה חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם בָּטֵל מִן הַמִּצְוֹת וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּמֵּתִים חׇפְשִׁי כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשָׂה חׇפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת
תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי אֵין צָרִיךְ לְשׁוֹמְרוֹ מִן הַחוּלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים אֲבָל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵת צָרִיךְ לְשׁוֹמְרוֹ מִן הַחוּלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים שֶׁנֶּאֱמַר וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי אֵימָתוֹ מוּטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת כֵּיוָן שֶׁמֵּת בָּטְלָה אֵימָתוֹ
אָמַר רַב פָּפָּא נְקִיטִינַן אַרְיֵה אַבֵּי תְּרֵי לָא נָפֵיל הָא קָא חָזֵינַן דְּנָפֵיל הָהוּא כִּדְרָמֵי בַּר אַבָּא דְּאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אֵין חַיָּה שׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם עַד שֶׁנִּדְמָה לוֹ כִּבְהֵמָה שֶׁנֶּאֱמַר אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָסוּר לִישַׁן בַּבַּיִת יְחִידִי וְכׇל הַיָּשֵׁן בַּבַּיִת יְחִידִי אֹחַזְתּוֹ לִילִית
תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא וּמָצוּי לְךָ וְעוֹדְךָ בְּיָדֶךָ וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחׇכְמָתוֹ וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרוֹתֶיךָ עַד [אֲשֶׁר] (שֶׁ)לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ אֵלּוּ יְמֵי הַמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁיעְבּוּד מַלְכִיּוֹת בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ תַּנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים עַל מִדָּה זוֹ שֶׁאִם הוּא לֹא בָּא בָּא בְּנוֹ וְאִם בְּנוֹ לֹא בָּא בֶּן בְּנוֹ בָּא שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם אָמַר רַב יוֹסֵף נְקִיטִינַן הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לָא מִיעֲנֵי וְהָא קָא חָזֵינַן דְּמִיעֲנֵי אִם אִיתָא דְּמִיעֲנֵי אַהְדּוֹרֵי אַפִּתְחָא לָא מַהְדַּר אֲמַר לַהּ רַבִּי חִיָּיא לִדְבֵיתְהוּ כִּי אָתֵי עַנְיָא אַקְדִּימִי לֵיהּ רִיפְתָּא כִּי הֵיכִי דְּלַקְדְּמוּ לִבְנַיִךְ אֲמַרָה לֵיהּ מֵילָט קָא לָיְיטַתְּ לְהוּ אֲמַר לַהּ קְרָא קָא כְּתִיב כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם
תַּנְיָא רַבִּי גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי אוֹמֵר וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כׇּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם
עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר זוֹ פַּדַּחַת וְהַחוֹטֶם וְהַיָּרֵחַ זוֹ נְשָׁמָה וְהַכּוֹכָבִים אֵלּוּ הַלְּסָתוֹת וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם זוֹ מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי אָמַר שְׁמוּאֵל הַאי דִּמְעֲתָא עַד אַרְבְּעִין שְׁנִין הָדְרָא מִכָּאן וְאֵילָךְ לָא הָדְרָא וְאָמַר רַב נַחְמָן הַאי כּוּחְלָא עַד אַרְבְּעִין שְׁנִין מַרְוַוח מִכָּאן וְאֵילָךְ אֲפִילּוּ מְלֵי כְּאַכְסְנָא דְגַרְדָאֵי אוֹקוֹמֵי מוֹקֵים אַרְווֹחֵי לָא מַרְוַוח מַאי קָא מַשְׁמַע לַן דְּכַמָּה דְּאַלִּים מִכּוּחְלָא טְפֵי מְעַלֵּי רַבִּי חֲנִינָא שְׁכִיבָא לֵיהּ בַּרְתֵּיהּ לָא הֲוָה קָא בָכֵי עֲלַהּ אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ תַּרְנְגוֹלְתָּא אַפֵּיקְתְּ מִבֵּיתָךְ אֲמַר לַהּ תַּרְתֵּי תְּכָלָא וְעִיוְרָא סָבַר לַהּ כִּי הָא דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קַצַּרְתָּה שֵׁשׁ דְּמָעוֹת הֵן שָׁלֹשׁ יָפוֹת וְשָׁלֹשׁ רָעוֹת שֶׁל עָשָׁן וְשֶׁל בְּכִי

רש"י

שימתין. שלא יסריח מחמת חום הסדין והכרים: קושרין את הלחי. של מת שהיה פיו הולך ונפתח קושרין את לחייו כדי שלא יפתח פיו יותר: ולא שיעלה. להסגר ממה שנפתח דהיינו מזיז אבר אלא שלא יוסיף ליפתח: סומכין אותה בספסל. שהרי תורת כלי עליו: לא שתעלה. דהוה ליה בונה: גמ' ואמר לו אין סכין. אלמא דבר האסור לטלטל אסור לסוך: קרקע בקרקע מיחלף. כלומר ההוא לאו משום טלטול הוא אלא משום אשוויי גומות ואע''ג דמרחץ רצפת אבנים הוא וליכא למיחש לאשוויי גומות מיחלף מיהא בקרקע אחר: כל צרכי המת לאתויי מאי. דלא תנן: כלי מיקר. שמביאים קרירות כגון זכוכית: ואף שלמה אמר בחכמתו. שכריסו של מת ניפחת ונבקעת: זה חוט השדרה. שהוא כמין חבל ולבן ככסף: זו אמה. שהוא מעין של תולדה כמו גולות מים (יהושע טו): זה פרש. וגלגל לשון גלל (יחזקאל ד): אל הבור. שנופל לתוך פיו: כחגים. בתענוגים: מתני' אין מעצמין. את עיניו בשבת אפילו אחר יציאת הנפש דמזיז בו אבר: שופך דמים. כדמפרש בברייתא בגמ' שבטורח מועט מקרב מיתתו: גמ' ואוחז בשני גודלי רגליו. עוצרן באצבעותיו: וחתכם. לשון חיותכם: אריה אבי תרי לא נפיל. להורגן כדכתי' ומוראכם תרי וכתיב על כל חית הארץ ואפי' ארי: כדרמי בר אבא. דנקנסה עליו מיתה ונדמה לארי כבהמה: נמשל. מי שחיה מושלת בו בידוע שכבהמה נדמה: עשה. צדקה: עד שאתה מוצא. למי לעשות: ומצוי לך. ממון: ועודך בידך. עודך ברשותך קודם שתמות: לא זכות. לא דבר לזכות בו שכולם עשירים: ולא חובה. לאמץ לב ולקפוץ יד: על מדה זו. שלא יבא לידי עניות דדבר המזומן הוא לבא או עליו או על בנו או על בן בנו: ונתן לך רחמים. שתרחם על הבריות: זו פדחת. המצח שהוא חלק ומצהיר יותר מכל הפרצוף: זה חוטם. שהוא תואר פני אדם: זו נשמה. כדכתיב נר אלהים נשמת אדם (משלי כ): הלסתות. לחיים: ושבו העבים. חשכת עינים יבא ויכסה המאור אחר שירבה בבכיה בזקנותו מחמת תשות כח וצרות רבות עליו: מרווח. מאור עינים: אפילו מליא. כחלא בעיניו כמכחול גדול: כאביסנא של גרדאי. כובד של גרדיים אינשובל''ש בלע''ז: אוקומי. המאור מוקים שלא יחשיך יותר ממה שהוא: מאי קמ''ל. בהא דאמר אפי' כאביסנא דגרדאי: אלים. עב: מכוחלא. עץ שהוא מכניס בשפופרת ונותן בעיניו וקורין לו מכחול: תיכלא ועיורא. שיכול בנים ועיורון הדמעה: של בכי. מתוך אבל וצרה:

תוספות

אין פירוש לקטע זה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר