סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר מַאי טַעְמָא מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיֹאמְרוּ אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא אָכַלְנוּ בְּהֵאִיר מִזְרָח הַשְׁתָּא נָמֵי נֵיכוֹל
וְלָא יָדְעִי דְּאֶשְׁתָּקַד לָא הֲוָה עוֹמֶר הֵאִיר מִזְרָח מַתִּיר וְהַשְׁתָּא דְּאִיכָּא עוֹמֶר עוֹמֶר מַתִּיר וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְמִצְוָה מִשּׁוּם מִצְוָה לֵיקוּם וְלִיגְזוֹר
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּשִׁיטַת רַבִּי יְהוּדָה אֲמָרָהּ דְּאָמַר מִן הַתּוֹרָה אָסוּר שֶׁנֶּאֱמַר עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה
עַד עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם וְקָסָבַר עַד וְעַד בַּכְּלָל
וּמִי סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ וְהָא מִיפְלָג פְּלִיג עֲלֵיהּ דִּתְנַן מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה הוּא אָסוּר דִּכְתִיב עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה
רַבִּי יְהוּדָה הוּא דְּקָא טָעֵי הוּא סָבַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִדְּרַבָּנַן קָאָמַר וְלָא הִיא מִדְּאוֹרָיְיתָא קָאָמַר וְהָא הִתְקִין קָתָנֵי מַאי הִתְקִין דָּרַשׁ וְהִתְקִין
רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָכְלִי חָדָשׁ בְּאוּרְתָּא דְּשִׁיתְּסַר נַגְהֵי שִׁבְסַר קָסָבְרִי חָדָשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּרַבָּנַן וְלִסְפֵיקָא לָא חָיְישִׁינַן
וְרַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי אָכְלִי בְּצַפְרָא דְּשִׁבְסַר קָסָבְרִי חָדָשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּאוֹרָיְיתָא
וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִדְּרַבָּנַן קָאָמַר וְכִי תַּקֵּין לְיוֹם הֶנֶף לִסְפֵיקָא לָא תַּקֵּין
אָמַר רָבִינָא אָמְרָה לִי אֵם אֲבוּךְ לָא הֲוָה אָכֵיל חָדָשׁ אֶלָּא בְּאוּרְתָּא דְּשִׁבְסַר נַגְהֵי תְּמָנֵיסַר דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה וְחָיֵישׁ לִסְפֵיקָא
מַתְנִי' הָעוֹמֶר הָיָה מַתִּיר בַּמְּדִינָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בְּמִקְדָּשׁ אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּבִיכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קוֹדֶם לָעוֹמֶר אִם הֵבִיא פָּסוּל קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יָבִיא אִם הֵבִיא כָּשֵׁר
גְּמָ' יָתֵיב רַבִּי טַרְפוֹן וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ מָה בֵּין קוֹדֶם לָעוֹמֶר לְקוֹדֶם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם
אָמַר לְפָנָיו יְהוּדָה בַּר נְחֶמְיָה לֹא אִם אָמַרְתָּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר שֶׁכֵּן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הֶדְיוֹט תֹּאמַר קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הֶדְיוֹט
שָׁתַק רַבִּי טַרְפוֹן צָהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נְחֶמְיָה אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא יְהוּדָה צָהֲבוּ פָּנֶיךָ שֶׁהֵשַׁבְתָּ אֶת זָקֵן תְּמֵהַנִי אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי אוֹתוֹ הַפֶּרֶק פְּרֹס הַפֶּסַח הָיָה כְּשֶׁעָלִיתִי לָעֲצֶרֶת שָׁאַלְתִּי אַחֲרָיו יְהוּדָה בֶּן נְחֶמְיָה הֵיכָן הוּא וְאָמְרוּ לִי נִפְטַר וְהָלַךְ לוֹ
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְדִבְרֵי יְהוּדָה בֶּן נְחֶמְיָה נְסָכִים בִּיכּוּרִים שֶׁהִקְרִיבָם קוֹדֶם לָעוֹמֶר כְּשֵׁירִין פְּשִׁיטָא
מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם הוּא דְּהוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הֶדְיוֹט אֲבָל הָכָא דְּלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ לָא קָא מַשְׁמַע לַן כׇּל שֶׁכֵּן הָכָא דְּלָא אִיתְּסַר כְּלָל
(סֵדֶר הֲנָצָא גְּלֵי פִּיל סִימָן) בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מַהוּ שֶׁיַּתִּירוּ שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן
הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן דְּזַרְעִינְהוּ בֵּין הָעוֹמֶר לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וַחֲלֵיף עֲלַיְיהוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְעוֹמֶר מַאי כְּסִדְרָן שַׁרְיָין שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן לָא שַׁרְיָין אוֹ דִלְמָא שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן נָמֵי שַׁרְיָין
אָמַר רַבָּה תָּא שְׁמַע וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים בְּמִנְחַת הָעוֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר מֵהֵיכָן בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין אַתָּה אוֹמֵר מִן הַשְּׂעוֹרִין אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַחִיטִּין
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר אָבִיב בְּמִצְרַיִם וְנֶאֱמַר אָבִיב לְדוֹרוֹת מָה אָבִיב הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם שְׂעוֹרִין אַף אָבִיב הָאָמוּר לְדוֹרוֹת שְׂעוֹרִין
וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מָצִינוּ יָחִיד שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחִיטִּין וְחוֹבָתוֹ מִן הַשְּׂעוֹרִין
וְצִיבּוּר שֶׁמְּבִיאִין חוֹבָתָן מִן הַחִיטִּין מְבִיאִין חוֹבָתָן מִן הַשְּׂעוֹרִין וְאִם אַתָּה אוֹמֵר בָּא מִן הַחִיטִּין לֹא מָצִינוּ צִיבּוּר שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַשְּׂעוֹרִין
דָּבָר אַחֵר אִם אַתָּה אוֹמֵר עוֹמֶר בָּא מִן הַחִיטִּין אֵין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּיכּוּרִים
וְאִם אִיתָא דִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן שַׁרְיָין מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּמַקְרֵיב עוֹמֶר מֵהָנָךְ דְּאַשְׁרוּשׁ קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבָתַר הָעוֹמֶר דְּאֶשְׁתָּקַד
וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵהָנָךְ דְּאַשְׁרוּשׁ קוֹדֶם לָעוֹמֶר דְּהַשְׁתָּא וּבָתַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּאֶשְׁתָּקַד
מִי סָבְרַתְּ

רש"י

והתנן משחרב כו'. ואמרינן מאי טעמא כו': אמר רב נחמן רבן יוחנן בשיטת רבי יהודה אמרה. דאמר מן התורה הוא אסור לאחר חורבן ולאו משום גזירה שמא יבנה: עצם. עצמו של יום: קסבר חדש חוצה לארץ דרבנן. ולספיקא שמא למחר יהיה ששה עשר לא חיישינן: רבנן דבי רב אשי. בעו לאמתוני עד שיאיר מזרח: בצפרא דשיבסר. דאי נמי שיתסר הוא הרי התיר האיר המזרח: דקסבר חדש בחוצה לארץ דאורייתא. הלכך חיישינן לספיקא ולא אכלי מאורתא ובצפרא אכלי ליה ולא חיישינן לתקנת רבן יוחנן בן זכאי משום דגזירה דרבנן היא שמא יבנה כו' וחשו רבנן למיגזר ביום הנף גופיה ולספיקא לא תקנו להמתין כל היום: וסבר לה כרבי יהודה. דאמר כל יום הנף אסור מן התורה וחדש אסור בחוצה לארץ דאורייתא הלכך חייש לספיקא להמתין כל היום: מתני' מנחות. מנחת סוטה: [מנחת בהמה]. מנחת נסכים [של בהמה]: קודם לשתי הלחם לא יביא. מנחות משום דגבי שתי הלחם כתיב מנחה חדשה שתהא חדשה לכל המנחות והביכורים כדמפרש בפ' כל קרבנות (לקמן פג:): ואם הביא כשר. בגמ' מפרש טעמא: גמ' מה בין קודם העומר לקודם שתי הלחם. כלומר מאי שנא גבי עומר דאם הביא פסול וגבי שתי הלחם אם הביא כשר: צהבו פניו. שמח: פרס הפסח. שתי שבתות קודם הפסח דתניא (פסחים דף ו.) שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום רשב''ג אומר שתי שבתות על שם ששתי שבתות חצי ל' יום פרוס קרי להו לשון פרוסה: נסכים ביכורים. מיין שביכר קודם לעומר והקריבם כשרין: לדברי רבי יהודה בר' נחמיה. דתלי טעמא בהואיל ומותרין להדיוט הני נמי מותרין להדיוט קודם לעומר דעומר אינו אסור אלא מין דגן ולא יין והא דקתני מתני' ואם הביא פסול לאו אביכורים דפירות האילן קאי: מהו דתימא התם. גבי מנחות קודם לשתי הלחם הוא אם הביא כשר: משום דהותר מכללו. שנאסר להדיוט קודם לעומר והותר לאחר העומר אבל הכא דלא הותר מכללו להדיוט שהרי מעולם לא נאסר אימא לא: מהו שיתירו שלא כסדרן. למקדש היכי דחליף עלייהו שתי הלחם קודם לעומר: מביאין חובתן מן השעורים. עומר: אין שתי הלחם ביכורים. שהרי תקרב למזבח מחיטי שנה זו ורחמנא קרינהו בכורים דכתיב וביום הבכורים: ואם איתא דשלא כסדרן שריין משכחת לה. דבא עומר מן החטים והוו להו שתי הלחם בכורים כגון דזרע באייר דאשרוש קודם לשתי הלחם דאשתקד ושתי הלחם דהנך דזרע בתמוז דאשרוש קודם לעומר דהאידנא ולבתר שתי הלחם דאשתקד דהוו להו ביכורים לכל חטים דתלו בהם דהא לא קרוב מהנך חטין דתלו בשתי הלחם דהאידנא דהנהו חטין דאתא עומר מינייהו שרינהו שתי הלחם דאשתקד והאי עומר אתא מינייהו והנך שתי הלחם דהשתא הוו בכורים לכל מנחות הבאות מאותן חטים שבאין להתיר אלא מדלא אמר הכי שמע מינה אכתי לא אישתרי עומר הנך חטין דהנך שתי הלחם דאישתקד (לא) שרו להו ואי הוה אתי עומר מינייהו אישתכח דאכל בפסח מהנך חיטי דתלו בשתי הלחם דהאידנא ולא הוו ביכורים: מי סברת. האי דבעינן שתי הלחם:

תוספות

בשיטת רבי יהודה אמרה. דאמר מן התורה היא דאסורה מדוחק קושיא אחרת תירץ כן רב נחמן דבסוף לולב הגזול (סוכה מא.) דפריך התם מחצות היום ולהלן לישתרי ועוד משני התם דאיבני בליליא או סמוך לשקיעת החמה ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דהכא לא מצו סברי כההוא שינויא ותימה מנא להו לרבי יוחנן ולרבי שמעון בן לקיש דפליג שום תנא עליה דרבי יהודה דקאמרי אף בזמן שבית המקדש קיים האיר המזרח מתיר: קסבר חדש בחוצה לארץ דרבנן. דפליגי תנאי בספ''ק דקידושין (דף לז.): לא אם אמרת קודם לעומר וכו'. תימה דנקט האי לישנא דהוה ליה למימר קודם לעומר אסור משום דבעינן ממשקה ישראל (יחזקאל מה) ונראה דרבי טרפון נמי לא אישתמיטתיה האי טעמא אלא דקשיא ליה מה בין קודם לעומר לקודם שתי הלחם ונילף קודם לשתי הלחם מקודם לעומר ולהכי מהדר ליה בהאי לישנא לא אם אמרת קודם לעומר שכן לא הותר מכללו

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר