|
טקסט הדף מנוקד
גְּמָ' וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא שׁוֹר בְּמָנֶה וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה לֹא יָצָא
שׁוֹר זֶה וְנִסְתָּאֵב שָׁאנֵי שְׁנֵי שְׁווֹרִין אֵלּוּ עוֹלָה וְנִסְתָּאֲבוּ רָצָה יָבִיא בִּדְמֵיהֶן אֶחָד וְרַבִּי אוֹסֵר מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ גָּדוֹל וְהֵבִיא קָטָן וְאַף עַל גַּב דְּנִסְתָּאֵב לְכִתְחִילָּה לָא שָׁרֵי רַבִּי וְלִפְלוֹג נָמֵי בְּרֵישָׁא רַבִּי אַכּוּלַּהּ מִילְּתָא פְּלִיג וְנָטַר לְהוּ לְרַבָּנַן עַד דְּמַסְּקִי מִילְּתַיְיהוּ וַהֲדַר מִיפְּלִיג עֲלַיְיהוּ תֵּדַע דְּקָתָנֵי אַיִל זֶה עוֹלָה וְנִסְתָּאֵב רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ כֶּבֶשׂ זֶה לְעוֹלָה וְנִסְתָּאֵב רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל וְרַבִּי אוֹסֵר שְׁמַע מִינַּהּ אִיבַּעְיָא לְהוּ מִמִּינָא לְמִינָא מַאי תָּא שְׁמַע שׁוֹר זֶה עוֹלָה וְנִסְתָּאֵב לֹא יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל אֲבָל מֵבִיא בְּדָמָיו שְׁנֵי אֵילִים וְרַבִּי אוֹסֵר לְפִי שֶׁאֵין בִּילָּה שְׁמַע מִינַּהּ אִי הָכִי מַאי אִירְיָא תְּרֵי אֲפִילּוּ חַד נָמֵי דְּהָא בְּנִסְתָּאֵב לְרַבָּנַן לָא שָׁנֵי לְהוּ בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן רַבִּי אוֹסֵר לְפִי שֶׁאֵין בִּילָּה טַעְמָא דְּאֵין בִּילָּה הָא יֵשׁ בִּילָּה שְׁרֵי וְהָתְנַן אַיִל זֶה עוֹלָה וְנִסְתָּאֵב רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ כֶּבֶשׂ זֶה עוֹלָה וְנִסְתָּאֵב יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל וְרַבִּי אוֹסֵר תְּרֵי תַנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי וּבִטְהוֹרִים עֵגֶל וְהֵבִיא פַּר כֶּבֶשׂ וְהֵבִיא אַיִל יָצָא סְתָמָא כְּרַבָּנַן רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם [כּוּ'] אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר זְבִיד אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר שׁוֹר זֶה עוֹלָה אֲבָל אָמַר שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה הוּקְבַּע וְדִלְמָא עָלַי לַהֲבִיאוֹ קָאָמַר אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר זְבִיד אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר שׁוֹר זֶה עוֹלָה אִי נָמֵי אָמַר שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה אֲבָל אָמַר שׁוֹר זֶה וְדָמָיו עָלַי עוֹלָה הוּקְבַּע מַתְנִי' הָאוֹמֵר אֶחָד מִכְּבָשַׂי הֶקְדֵּשׁ וְאֶחָד מִשְּׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ וְהָיוּ לוֹ שְׁנַיִם הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ שְׁלֹשָׁה בֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶם הֶקְדֵּשׁ פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁפֵּירַשְׁתִּי אוֹ שֶׁאָמַר לִי אַבָּא וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ גְּמָ' אַלְמָא מַקְדִּישׁ בְּעַיִן יָפָה מַקְדִּישׁ אֵימָא סֵיפָא בֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ אַלְמָא מַקְדִּישׁ בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ אָמַר שְׁמוּאֵל חוֹשְׁשִׁין אַף לְבֵינוֹנִי דִּלְגַבֵּי קָטָן עַיִן יָפָה הוּא הֵיכִי עָבֵיד אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב מַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיּוּמַם וּמַחֵיל לֵיהּ לִקְדוּשְּׁתֵיהּ בַּגָּדוֹל אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר אֶחָד מִשְּׁווֹרַי הֶקְדֵּשׁ אֲבָל אָמַר שׁוֹר בִּשְׁווֹרַי הֶקְדֵּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ תּוֹרָא בְּתוֹרַאי קָאָמַר אִינִי וְהָאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בַּיִת בְּבָיתַּי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מַרְאֵהוּ עֲלִיָּיה לָאו מִשּׁוּם דִּגְרִיעַ לָא מְעוּלֶּה שֶׁבַּבָּתִּים מֵיתִיבִי שׁוֹר בִּשְׁווֹרַי הֶקְדֵּשׁ וְכֵן שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ וְכוּלָּם יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת וּדְמֵיהֶן חוּלִּין תַּרְגּוּמָא אַשּׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים וְהָא וְכֵן קָאָמַר תַּרְגְּומַאּ אַגָּדוֹל מֵיתִיבִי בַּיִת בְּבָיתַּי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ וְנָפַל מַרְאֵהוּ נָפוּל עֶבֶד בַּעֲבָדַיי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ וָמֵת מַרְאֵהוּ מֵת רש"יגמ' והא אמרת רישא. אפילו לרבנן: שור במנה כו'. ואמאי יביא בדמיו שנים: זה ונסתאב שאני. דכיון דאמר זה אקריב עולה ונסתאב אזל ליה נדריה דזה לא מצי למיקרב אבל התם דאמר הרי עלי שור במנה חייב עד שיביאנו: גדול והביא קטן. שבכל מקום שנים חשובים מאחד ואפילו שניהם שוין: ואף על גב דנסתאב. איכא למימר חלף ליה נדריה ובאחריות נמי לא ליחייב דהא אמר אלו אפילו הכי לכתחילה לא שרו: ליפלוג נמי ברישא. שור זה עולה ונסתאב יביא בדמיו שנים דהוי קטן והביא גדול נמי ליפלוג ולימא ורבי אוסר דלא שני ליה בין קטן והביא גדול לגדול והביא קטן: תדע. דארישא דנדר קטן והביא גדול נמי פליג: ורבי אוסר. אלמא בכבש אסר נמי רבי להביא בדמיו איל דהוי קטן והביא גדול דומיא דשור זה ונסתאב דלא יביא בדמיו שנים: ממינא למינא מאי. שור זה עולה ונסתאב מהו שיביא בדמיו שני אילים: לא יביא בדמיו איל . דקטן הוא יותר מדאי אבל יביא בדמיו שני אילים אלמא ממינא למינא שרי: לפי שאין בילה. שצריך להביא עמהם שתי מנחות בשני כלים ואין יכול לערבן בכלי אחד הלכך לא מיחזי כי ההוא דנדרו דנדר מידי דבאה מנחתו בכלי אחד וקא מייתי בשני כלים וקס''ד דאי לאו משום המנחות לא איכפת לן אקרבנות אי נדר חד ומייתי תרין הואיל ומכח קמא אתו אבל מנחות דמביא מביתו בעינא דומיא דנדרו: אי הכי. דממינא למינא שרי מאי איריא כו': תרי תנאי. דאיכא דסבירא ליה דאפילו בנסתאב אסרי רבנן בגדול והביא קטן לכתחילה: הא יש בילה שרי. לאיתויי ממינא למינא: ורבי אוסר. אע''ג דבכלי אחד אתיא מנחתו אפילו הכי לא מייתי מדמיו אלא דומיא דידיה: תרי תנאי כו'. דאיכא דקפיד אמנחות ואיכא דקפיד אקרבן גופיה: ובטהורים. סיפא דברייתא דשור זה עולה ונסתאב לא יביא בדמיו איל ובטהורים דלא נפל בהן מום: הוקבע. אחריותו עליו להביאו עולה אחת ולא לשתי עולות: ודלמא עלי להביא. לזה עולה קאמר וכיון דנסתאב אזל ליה נדריה שור זה לדמיו אם נסתאב הוקבע לעולה אחד דאי מייתי ב' עולות לא יצא אבל אי לא אמר עלי יצא כי היכי דעביד ליה דאינו חייב באחריותו: מתני' אחד מכבשי הקדש. למזבח: בינוני שבהן הקדש. מפרש בגמ': פירשתי. איזה מהן ולא ידעתי איזה: או שאמר לי אבא. בשעת מיתתו אחד משוורי הפרשתי להקדש: ואיני יודע. לאיזהו מהן: הגדול שבהן הקדש. דמסתמא מוטב שבהן הקדיש דכתיב מבחר נדריכם (דברים יב): גמ' חוששין אף לבינוני. דכיון דאמר אחד מהן הקדש לא ידענא אהי מינייהו חייל הקדש אי אגדול או אבינוני דהוי עין יפה לגבי קטן הלכך אתרווייהו חייל ומיהו לא קרב למזבח אלא חד מינייהו אבל היכא דאמר פירשתי ליכא לספוקי דודאי גדול פירש: היכי עביד. דמישתרי ליה חד מינייהו: ומחיל לקדושתיה בגדול. דממה נפשך אי אבינוני חל ולאו אגדול הרי זה נסתאב וחיללו בגדול ואי אגדול חל מעיקרא נמצא בינוני חולין מעיקרא: לא שנו. דחוששין אף לבינוני: תורא בתוראי. שור החשוב בשוורי: מראהו עלייה. שמראהו לעלייתו ואומר לו זו מכרתי לך קא סלקא דעתך עלייה ממש קאמר דגריעא דירתה משל בית אלמא בית בביתי לאו החשובה בביתי קאמר והוא הדין לתורא בתוראי: שור בשוורי הקדש. עולה: הגדול שבהן הקדש. עולה וכל האחרים ימכרו לצרכי עולות שמא אכל חד איכא למימר זה עולה: ודמיהן חולין. דקדש אינו תופס דמיו אלא בעל מום שיצא לחולין דנתפסין דמיו בקדושתו אבל האי דלא נפיק לחולין ולצורך קדשים נמכר אין דמיו קדושים ולהקדש נמי לא גזיל מידי דהא יהיב ליה הגדול שבהן קתני מיהא וכולן ימכרו כו' דחוששין לכולן אף על גב דאמר שור בשוורי וקשיא לרב נחמן: תרגומא. הא דקתני וכולן ימכרו לצרכי עולות: אשור של הקדש שנתערב באחרים. אבל אשור בשוורי ליכא לספוקי דגדול משמע: והא וכן קתני. דמשמע דין שניהם שוה: תרגומא. הא דקתני וכן אגדול דכן דינו שוה דנותן הגדול להקדש אבל לגבי ספיקא ליכא בשור בשוורי: ונפל. אחד מביתו מראהו ואומר זהו שמכרתי לך: תוספותלפי שאין בילה. שצריך להביא שני מנחות עמהן בב' כלים ואין יכול לערבן יחד בכלי אחד הלכך לא מיחזי כי ההוא דנדרו ומן הדם לא חיישינן אם נתערב ולכל הפחות אם נתערב סולתן יכול לערב לכתחילה כדאמרן לעיל גבי יין: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|