סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְלִיפְרְקִינְהוּ וְלִיכַסִּינְהוּ בָּעֵינַן הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה
וּכְמַאן אִי כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה הָאָמַר שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה
אִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה הָאָמַר לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה
אָמַר רַב יוֹסֵף רַבִּי הִיא וְנָסֵיב לַהּ אַלִּיבָּא דְתַנָּאֵי בִּשְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר
וְאִיבָּעֵית אֵימָא כּוּלַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא וְשָׁפַךְ וְכִסָּה מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא שְׁפִיכָה וְכִסּוּי יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר שְׁפִיכָה פְּדִיָּיה וְכִסּוּי
וְהַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי אֲפִילּוּ תֵּימָא קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא שְׁפִיכָה וְכִסּוּי יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר שְׁפִיכָה גְּרִירָה וְכִסּוּי
מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר אָמַר קְרָא חַיָּה אוֹ עוֹף מָה חַיָּה אֵינָהּ קֹדֶשׁ אַף עוֹף אֵינוֹ קֹדֶשׁ
אִי מָה חַיָּה שֶׁאֵין בְּמִינוֹ קֹדֶשׁ אַף עוֹף שֶׁאֵין בְּמִינוֹ קֹדֶשׁ אוֹצִיא תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָן קֹדֶשׁ
לָא כְּחַיָּה מָה חַיָּה לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ אַף עוֹף לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ
אֲמַר לֵיהּ יַעֲקֹב מִינָאָה לְרָבָא קַיְימָא לַן חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה לְסִימָנִין אֵימָא נָמֵי בְּהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה לְכִסּוּי
אֲמַר לֵיהּ עָלֶיךָ אָמַר קְרָא עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם מָה מַיִם לָא בָּעֵי כִּסּוּי אַף הַאי נָמֵי לָא בָּעֵי כִּסּוּי
אֶלָּא מֵעַתָּה יַטְבִּילוּ בּוֹ אָמַר קְרָא אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר הָנֵי אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא
וְאֵימָא הָנֵי מִילֵּי לְמַעוֹטֵי שְׁאָר מַשְׁקִין דְּלָא אִיקְּרוֹ מַיִם אֲבָל דָּם דְּאִיקְּרִי מַיִם הָכִי נָמֵי
תְּרֵי מִיעוּטֵי כְּתִיבִי מֵעֵין מַיִם וּבוֹר מַיִם
אֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי לְמַעוֹטֵי שְׁאָר מַשְׁקִין חַד לְמַעוֹטֵי זוֹחֲלִין וְחַד לְמַעוֹטֵי מְכוּנָּסִין
תְּלָתָא מִיעוּטֵי כְּתִיבִי מַעְיָן מַיִם וּבוֹר מַיִם מִקְוֵה מַיִם
תָּנוּ רַבָּנַן אֲשֶׁר יָצוּד אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר יָצוּד נִצּוֹדִין וְעוֹמְדִין מֵאֲלֵיהֶן מִנַּיִן כְּגוֹן אֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִים
תַּלְמוּד לוֹמַר צֵיד מִכׇּל מָקוֹם אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יָצוּד לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא בַּהַזְמָנָה הַזֹּאת
תָּנוּ רַבָּנַן כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא לְתֵאָבוֹן
יָכוֹל יִקַּח אָדָם מִן הַשּׁוּק וְיֹאכַל תַּלְמוּד לוֹמַר וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ יָכוֹל יִזְבַּח כׇּל בְּקָרוֹ וְיֹאכַל כָּל צֹאנוֹ וְיֹאכַל תַּלְמוּד לוֹמַר מִבְּקָרְךָ וְלֹא כׇּל בְּקָרְךָ מִצֹּאנְךָ וְלֹא כׇּל צֹאנְךָ
מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה יִקַּח לְפָסוֹ לִיטְרָא יָרָק עֲשָׂרָה מָנֶה יִקַּח לְפָסוֹ לִיטְרָא דָּגִים חֲמִשִּׁים מָנֶה יִקַּח לְפָסוֹ לִיטְרָא בָּשָׂר מֵאָה מָנֶה יִשְׁפְּתוּ לוֹ קְדֵרָה בְּכׇל יוֹם וְאִינָךְ אֵימַת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת
אָמַר רַב צְרִיכִין אָנוּ לָחוֹשׁ לְדִבְרֵי זָקֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַבָּא מִמִּשְׁפַּחַת בְּרִיאִים הֲוָה אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּרוּטָה בְּתוֹךְ כִּיסוֹ יְרִיצֶנָּה לַחֶנְווֹנִי אָמַר רַב נַחְמָן כְּגוֹן אָנוּ לוֹוִין וְאוֹכְלִין
כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ מִגֵּז כְּבָשִׂים יְהֵא מַלְבּוּשֶׁךָ וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים לְעוֹלָם יִמְכּוֹר אָדָם שָׂדֶה וְיִקַּח עַתּוּדִים וְאַל יִמְכּוֹר אָדָם עַתּוּדִים וְיִקַּח שָׂדֶה וְדֵי חֲלֵב עִזִּים דַּיּוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵחֲלֵב גְּדָיִים וּטְלָאִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ
לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ לַחְמְךָ קוֹדֶם לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן תֵּן חַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ מִיכָּן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ בָּשָׂר וְיַיִן
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן

רש"י

וליפרקינהו. ויהיו מותרים באכילה והדר ליכסייה לדם: בעינן העמדה והערכה: אין פודין את הקדשים לאחר מיתה מפני שכתוב בהן (ויקרא כז) והעמיד את הבהמה לפני הכהן (והרים) [והעריך] אותה הכהן ולאחר מיתה אינה יכולה לעמוד: וכמאן. מוקמת למתניתין דתרצת לה בהני תרי טעמי שחיטה שאינה ראויה לאו שחיטה היא ובעינן העמדה והערכה: אי כר''מ דאמר. בפ''ב דתמורה (דף לב: ע''ש): הכל היו בכלל העמדה והערכה. אחד קדשי מזבח שנפל בהם מום ואחד קדשי בדק הבית: האמר. במתני' (לקמן דף פה.) השוחט ונמצאת טריפה חייב לכסות אלמא שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה: ר''ש. סבירא ליה התם קדשי מזבח בכלל העמדה והערכה קדשי בדק הבית לא היו: רבי היא. מתניתין רבי סתמה לפי דעתו ונסיב מילתיה כי הני תרי תנאי בחדא כמר שראה דבריו של זה בזו ושל זה בזו: והשתא דאתית להכי. דדרשינן כה''ג: אפילו תימא בקדשי מזבח. ודקאמרת ליגרריה וליכסייה אמר קרא כו': מה חיה. סתמא אינה קדש שאינה ראויה להקריב: אוציא תורים ובני יונה. מדין כסוי ואפילו הן של חולין: הואיל ויש במינן קדש. אלא לא גרסי': לא חלקת בה. דכולן חייבות בכסוי דהא אין בה קדושה: אף עופות לא תחלוק בהם. לומר מין זה חייב ומין זה פטור ומיהו חולין בעינן כחיה: לסימנין. שאין סימני חיה מפורשת אלא בבהמה כתיב (דברים יד) כל בהמה מפרסת פרסה וגו': אימא נמי בהמה בכלל חיה לכסוי. דהא ילפינן בבהמה המקשה (לעיל דף ע:) דאף בהמה בכלל חיה: אלא מעתה יטבילו בו. כיון דמים אקרי: אך מעין ובור. בפרשת שרצים כתיב דמשמע אך מעין ובור יטהר את מי שנטמא בשרצים: אבל דם דאקרי מים ה''נ. דמטבילין: זוחלין. שאר משקין שנתנן במקום מדרון והזחילן למקוה דאילו גבי מים קי''ל בתמורה בפ''ק (דף יב.) השאיבה מטהרת ברבייה והמשכה אם רבו מי גשמים עד כ''א סאין ממשיך לתוכן שאובין בזחילה י''ט סאין: תלת מיעוטי. דמים אכולהו קאי: מעין מים. ולא שאר משקין ואפילו זוחלים: בור מים. ולא שאר משקין ואפילו מכונסין: מקוה מים. ולא דם: אלא בהזמנה הזאת. כאילו הוא צד שאינה מזומנת לו כלומר לא יאכל בשר תדיר שלא יעני: מבקרך. אם יש לו בעדרו יקח ואם לאו לא יקנה בשוק: כל בקרו. אם אין לו אלא שור אחד יזבחנו: לפסו. לקדרתו לשון אילפס: משקל ליטרא ירק. אבל בשר לא יאכל: דגים היו בזול במקומם יותר מן הבשר: ישפות. כשנותנין קדרה על הכירה קרי שפיתה: ואינך אימת. אלו האחרים שאמרו ליטרא דגים וליטרא בשר אימת יאכלוה אם לא בכל יום: לחוש. ולהסתפק במזונות קלים: אבא ממשפחת בריאים. רבי יוחנן קרי לרב אבא: כגון אנו. שאין אנו בריאים: מי שאין לו אלא פרוטה יריצנה לחנוני. ולא יסגף עצמו בעינוי ויצטרך לבריות יותר: אמר רב נחמן כגון אנו. רב נחמן אחר דורו של ר' יוחנן היה ותמיד העולם היה משתנה והולך ולא היה בריא כאותן שבימי רבי יוחנן ולפיכך הוא אומר כגון אנו דאפילו אין לנו הפרוטה עלינו ללוות ולאכול: כבשים ללבושך. מקרא הוא בספר משלי קנה לך צאן ויהא לך הגיזין ללבוש: ויקח עתודים. צאן שיש לו מהם חלב לפרנסה וגיזין ללבוש: דיו לאדם. הכי משמע די חלב עזים די לך בחלבם ולא תשחטם ותאכלם: תן חיים לנערותיך. לבני ביתך למד דרכי חיים להסתפק במזונות קלים:

תוספות

וליפרקינהו וליכסינהו. תימה מנלן שצריך לפדותו ולחייבו בכסוי ועוד דמתניתין ואין נוהג במוקדשין קתני ואי פריק להו אין זה מוקדשין וי''ל דהכי פריך כיון שסופו לפדותו משום הפסד קדשים לכשיפדה הוה למפרע שחיטה ראויה א''כ ליכסינהו ואפילו קודם פדייה ועוד דאית ליה לר''ש כל העומד לפדות כפדוי דמי ואפילו לא יפדם לבסוף הויא שחיטה ראויה משום שחיטת קדשים דהויא שחיטה ראויה לר''ש אפילו נשפך משום דכל העומד לזרוק כזרוק דמי כדאמרינן במרובה (ב''ק דף עו:): בעינן העמדה והערכה. וא''ת והא כל זמן שמפרכסין בני העמדה והערכה נינהו כדאמר לעיל בפרק ב' (דף ל.) וכ''ת בעינן העמדה והערכה הא תנן שחט בה שנים או רוב שנים ומפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה ודוחק לומר דהכא איירי בעוף דאין בו חיות כל כך דהכשרו בסימן אחד דאין סברא לחלק ומפרש ה''ר שמעיה דשחט בה שנים או רוב שנים היינו כדאמרינן בהעור והרוטב (לקמן דף קכא.) דישראל בטמאה ועובד כוכבים בטהורה כדפירש ר''ח לעיל בפ''ב (דף ל.) והתם דוקא מפרכסת היא כחיה דע''י שחיטה אינה ניתרת באכילה והויא כחיה עד שתמות וכן הא דקאמר התם בפ''ב מדמי פסח מי אידחו וחשובה מפרכסת כחיה כשלא גמר שחיטה איירי דבשחיטה פורתא לא משתריא באכילה אבל הכא דבשחיטה זו משתרי באכילה לאו בני העמדה והערכה נינהו: יצא זה שמחוסר שפיכה גרירה וכיסוי. ולא דמי לדם הניתז (לקמן דף פז:) דהתם אם לא היה ניתז לא היה צריך גרירה אבל כאן אי אפשר בלא גרירה: מה חיה שאינה קדש. וא''ת והא אפילו קדשים טעונים כסוי דתנן בפרקין (לקמן דף פה.) קדשים בחוץ רבי מאיר מחייב ויש לומר דאינה קדש בפנים קאמר: עשרה מנה יקח ליטרא דגים נ' מנין יקח ליטרא בשר. במקומם היו דגים בזול יותר מן הבשר כדפירש בקונטרס אבל במדרש אומר אורחים יום ראשון אווזין ותרנגולים יום ב' דגים יום שלישי בשר [רביעי] קטנית:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר