סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַלִּיבָּא דְּמַאן
אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָאָמַר לֹא מְבַטֵּל עוֹר וְאִי אַלִּיבָּא דְרַבִּי עֲקִיבָא פְּשִׁיטָא הָאָמַר מְבַטֵּל עוֹר
לְעוֹלָם אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְכִי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא מְבַטֵּל עוֹר הָנֵי מִילֵּי שֶׁפְּלָטַתּוּ חָיָה אֲבָל פְּלָטַתּוּ סַכִּין בָּטֵיל
תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאָלָל הַמְכוּנָּס אִם יֵשׁ כְּזַיִת בְּמָקוֹם אֶחָד חַיָּיבִין עָלָיו וְאָמַר רַב הוּנָא וְהוּא שֶׁכִּנְּסוֹ
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא פְּלָטַתּוּ סַכִּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָמֵי לָא בָּטֵיל רַב הוּנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פְּלָטַתּוּ סַכִּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּטֵיל רַב הוּנָא דְּאָמַר כְּמַאן
אֶלָּא לְעוֹלָם פְּלָטַתּוּ סַכִּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא בָּטֵיל וְרַב הוּנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא
פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא כִּי קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הָנֵי מִילֵּי פְּלָטַתּוּ סַכִּין אֲבָל פְּלָטַתּוּ חַיָּה לָא בָּטֵיל
קָא מַשְׁמַע לַן טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן לָא שְׁנָא פְּלָטַ[תּוּ] חַיָּה וְלָא שְׁנָא פְּלָטַ[תּוּ] סַכִּין כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא מִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר בְּעוֹר מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן
מַתְנִי' אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן עוֹר הָאָדָם וָעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִשּׁוּב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף עוֹר חֲזִיר הַבָּר
וָעוֹר חֲטֶרֶת שֶׁל גָּמָל הָרַכָּה וְעוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ וָעוֹר הַפְּרָסוֹת וְעוֹר בֵּית הַבּוֹשֶׁת וָעוֹר הַשְּׁלִיל וְעוֹר שֶׁל תַּחַת הָאַלְיָה וָעוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחוֹמֶט רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַלְּטָאָה כְּחוּלְדָּה
וְכוּלָּן שֶׁעִבְּדָן אוֹ שֶׁהִילֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה טְהוֹרִין חוּץ מֵעוֹר הָאָדָם רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת
גְּמָ' אָמַר עוּלָּא דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם טָהוֹר וּמָה טַעַם אָמְרוּ טָמֵא גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹרוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין
וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא וְכוּלָּן שֶׁעִיבְּדָן אוֹ שֶׁהִילֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה טְהוֹרִין חוּץ מֵעוֹר אָדָם אָמַר עוּלָּא דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם שֶׁעִבְּדוֹ טָהוֹר וּמָה טַעַם אָמְרוּ טָמֵא גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹרוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין
מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא כׇּל שֶׁכֵּן אַסֵּיפָא וּמַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא אֲבָל אַרֵישָׁא טוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא
וְעוֹר חֲזִיר [וְכוּ'] בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר הַאי אַשּׁוּן וְהַאי רַכִּיךְ וּמָר סָבַר הַאי נָמֵי רַכִּיךְ
עוֹר חֲטֶרֶת שֶׁל גָּמָל הָרַכָּה וְכַמָּה גָּמָל הָרַכָּה אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא טָעֲנָה
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְעוֹן וְלֹא טָעֲנָה מַהוּ בָּעֵי אַבָּיֵי לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְעוֹן וְטָעֲנָה מַהוּ תֵּיקוּ
יָתֵיב רֵישׁ לָקִישׁ וְקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ כַּמָּה גָּמָל הָרַכָּה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבָּא הָכִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא טָעֲנָה אֲמַר לֵיהּ תִּיב לְקִבְלִי
יָתֵיב רַבִּי זֵירָא וְקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ כַּמָּה גָּמָל הָרַכָּה אֲמַר לֵיהּ רָבִין בַּר חִינָּנָא הָכִי אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא טָעֲנָה הֲוָה קָתָנֵי לַהּ אֲמַר לֵיהּ חֲדָא הָוְיָא לָךְ אֲמַרְתְּ
תָּא חֲזִי מָה בֵּין תַּקִּיפֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לַחֲסִידֵי דְבָבֶל
וְעוֹר הָרֹאשׁ וְכוּ' וְכַמָּה עֵגֶל הָרַךְ עוּלָּא אָמַר בֶּן שְׁנָתוֹ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כׇּל זְמַן שֶׁיּוֹנֵק אִיבַּעְיָא לְהוּ הֵיכִי קָאָמַר עוּלָּא בֶּן שְׁנָתוֹ וְהוּא שֶׁיּוֹנֵק

רש"י

פלוגתא דר' ישמעאל ור''ע בפירקין (לקמן דף קכד.) במתני' דקתני היו עליו שני חצאי זיתים מטמאין במשא שהרי נשא כזית נבלה ואין מטמא במגע דאין נוגע וחוזר ונוגע ור''ע אומר לא במגע ולא במשא אלמא לר' ישמעאל לא מבטל עור ולר''ע מבטל: ה''ג אי אליבא דר''ע פשיטא. דהא מתניתין היא: לעולם אליבא דרבי ישמעאל. ואשמועינן רב הונא דכי אמר רבי ישמעאל לא מבטל עור הני מילי בפלטתו חיה שנעשה שלא מדעת אבל פלטתו סכין מדעת ביטלו: ואמר רב הונא והוא שכנסו. אחר הפשט דגלי דעתיה דלא בטליה מעיקרא אבל לא כנסו לא מדמוקים לה בשכנסו מכלל דבשפלטתו סכין בשנים ושלשה מקומות קאמר וקתני חייבין עליו אלמא אי בטלינהו איהו במתכוין בטילי אבל עור לא מבטל דאי בטלינהו עור תו לא הדרי למיהוי נבלה: אי אמרת בשלמא פלטתו סכין לרבי ישמעאל נמי לא מבטל. עור: רב הונא. דאוקמה לרבי יהודה בשהיה זית מתחלה לחצאין ואפ''ה לא בטלינהו עור מעיקרא הוא דאמר כרבי ישמעאל דאוקמיה לרבי יהודה אליבא דרבי ישמעאל ורבנן כר''ע: אלא אי אמרת פלטתו סכין. רבי ישמעאל מודי דמבטל עור: רב הונא. דאוקמה לדר' יהודה כשהיה זית זה מתחלה לחצאין ואפ''ה לר' יהודה לא בטיל: דאמר כמאן. בשלמא אי לא דרב הונא דאמר והוא שכנסו הוה מוקמינא לר' יהודה בשפלטתו תחלה ביחד ומש''ה לא בטיל דכי פליגי רבי ישמעאל ור''ע בשתי חצאי זיתים פליגי אבל בכזית שלם מודו כדתני ריש פלוגתייהו עור שיש עליו כזית בשר כו' ורבנן סברי כי מודו רבי ישמעאל ור''ע בכזית שלם הני מילי בפלטתו חיה אבל פלטתו סכין אפילו כזית בטל אבל השתא דאוקמה רב הונא בשני חצאי זיתים דאמר כמאן: הכי גרסינן אלא לעולם פלטתו סכין לרבי ישמעאל נמי לא בטיל ורב הונא דאמר אליבא דר''ע. כלומר הא דאמר רב הונא לעיל העור מבטלו אליבא דר''ע אמרה וההיא דר' יהודה אליבא דר' ישמעאל: קמ''ל. רב הונא דאפי' פלטתו חיה מפני שעור מבטלו משמע טעמא בעור תליא ואף על גב דלא בטלינהו איהו: מתני' אלו שעורותיהן. מטמאין כבשרן: ועור חזיר של ישוב. מפני שהוא רך ואוכלין אותו: חטרת. חלדרוב''א שיש לו לגמל: גמל הרכה. מפרש בגמרא עד כמה נקראת רכה: עגל הרך. נמי מפרש בגמרא עד כמה: ועור הפרסות. כעין שחותכין הרגלים וכל אותו העור רך הוא: בית הבושת. בית הרחם של נקבה: ועור של תחת האליה. עור הזנב מתחת מקום שאין שער מפני שהוא רך: האנקה. הריצו''ן: הלטאה. ליתיירד''א: חומט. לימצ''א שתחלת ברייתו בכעדשה צא ובדוק בתיק שלה שגדל והולך עמה תחלתו כעדשה ממש הוא בשוליו: הלטאה כחולדה. עורה חלוק מבשרה: וכולן שעיבדן. כל אלו שאמרו שהן מטמאין כבשר אם עיבדן נעשה עור ובטלו מתורת בשר וטהורין: או שהילך בהן. ששטחן לדרוס עליהן ברגלים שהוא קצת עיבודן: יש להן עורות. ואין מטמאין כבשרן: גמ' דבר תורה עור האדם טהור. דלאו בשר הוא ולא הוי בכלל מת: שטיחין. למטה ולקתדרא לישב עליהן ששוטחין עור על גבי מטה במקום חבלים: מאן דמתני לה. לדעולא: ארישא. דאפילו כי לא עיבדו נמי לא מטמא אלא מדרבנן כל שכן אסיפא דהא דקתני חוץ מעור האדם דאף על גב דעיבדו טמא מדרבנן הוא ומשום דעולא: ומאן דמתני לה. גזירה דעולא אסיפא: אבל ארישא. כשלא עיבדו סבירא ליה דטומאתו מן התורה: אשון. קשה: שלא טענה. משוי: תיב לקבלי. שאמרת לי דבר טעם ויישר כחך: הוה קתני לה. חוזר ושונה פעם שניה כסבור שלא שמעה: חדא הויא לך אמרת. דבר חידוש אחד היה בידך שאין בידינו הרי אמרתו ולמה תחזור ותשננו פעם שניה להראות חכמתך: ר''ל מתקיפי דארעא דישראל הוה כדאמרינן בפרק קמא דיומא (דף ט:) מאן דמשתעי ריש לקיש בהדיה יהבי ליה עיסקא בלא סהדי והכא א''ל תיב לקבלי ורבי זירא דמבבל סלק להכא כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (ב''מ דף פה.) רבי זירא אותיב ארבעין תעניתי דנשתכח מיניה תלמודא דבבלאי ומחסידי דבבל הוה כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (שם) רבי זירא (אותיב) כל תלתין יומין בדיק נפשיה ושגר תנורא וסליק בגוה חזי מאי אכספיה לההוא מדרבנן: והוא שיונק. אבל פירש מלינק אף על פי שעדיין הוא בתוך שנתו כבר הוקשה עורו ואם עבר שנתו נמי אף על פי שיונק לא דתרתי בעינן:

תוספות

אי אמרת בשלמא פלטתו סכין לרבי ישמעאל לא בטלה רב הונא דאמר כר' ישמעאל. וא''ת והא ר' ישמעאל בלא כנסו קאמר ור' יהודה בעי כנוס כדאמר רב הונא וי''ל דפלוגתייהו דר' ישמעאל ור''ע בפלטתו חיה לכך לא בעי ר' ישמעאל כנוס אבל פלטתו סכין אי לא בטל לרבי ישמעאל צריך נמי כניסה ועוד דרבי ישמעאל נמי בכנסו איירי ואין זה דוחק כמו דמפרש מילתיה דרבי יהודה הכי: רב הונא דאמר כמאן. לעיל (דף קכא.) כי קאמר וחד אמר מקצת פלטתו חיה ומקצת פלטתו סכין דבעי למימר דפלטתו סכין הוי פלוגתא דר' יהודה ורבנן דלר' יהודה לא בטל לא מצי למפרך דאמר כמאן אי אמרת לר' ישמעאל דבטל כדפריך הכא דאיכא לאוקומי דר' יהודה דאית ביה כזית יחד אבל לרב הונא פריך שפיר כדפי' בקונט': דאמר כמאן. וא''ת ודילמא הא דאמר רב הונא ב' חצאי זיתים שישנן על העור העור מבטלו מיירי בלא כנסו אבל כנסו מודה דלא בטל וי''ל דהא פשיטא ולא איצטריך ליה לרב הונא לאשמועינן דעור מבטלן עוד דהעור מבטלן משמע מתחלה העור מבטל ותו לא מהני להו כנוס): עור אדם טהור. כדמפרש טעמא בריש דם הנדה (נדה דף נה.) דלא הוי דומיא דעצם אדם דעור גזעו מחליף: עורות אביו ואמו שטיחין כו'. ואע''ג דמת אסור בהנאה ובכל אדם אסור לעשות מעורו שטיחין כו' מ''מ לא הוו גזרי רבנן משום הך חששא שיהיה טמא אלא משום אביו ואמו דחמיר טובא וא''צ לומר דנקט אביו ואמו משום דשכיחי גביה: אבל רישא טומאה דאורייתא היא. והשתא חשיב עור אין גזעו מחליף משום דמקומו נעשה צלקת על בשר כדאמרינן פרק דם הנדה (גז''ש):

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר