סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בְּעוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וְזֶה אֲנִי נוֹטֵל סַגִּיא הָנְהוּ פֵּירֵי חַדְתֵי הֲווֹ דְּלֵוִי בַּר סִימוֹן גּוּפֵיהּ לָא הֲוָה קָנֵי לְהוּ וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ זִיל וּטְרוֹף אַקַּן דְּלִיתְגַּבְהוּ וְנִיקְנִינְהוּ לֵוִי בַּר סִימוֹן וַהֲדַר לַיקְנִינְהוּ נִיהֲלָךְ בְּסוּדָר
מַתְנִי' לֹא יִטּוֹל אָדָם אֵם עַל בָּנִים אֲפִילּוּ לְטַהֵר אֶת הַמְצוֹרָע וּמָה אִם מִצְוָה קַלָּה שֶׁהִיא כְּאִיסָּר אָמְרָה תּוֹרָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים קַל וָחוֹמֶר עַל מִצְוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה
גְּמָ' תַּנְיָא רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין לְךָ כׇּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ שֶׁאֵין תְּחִיַּית הַמֵּתִים תְּלוּיָה בָּהּ בְּכִבּוּד אָב וָאֵם כְּתִיב לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן כְּתִיב לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים
הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גּוֹזָלוֹת וְעָלָה וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם וְלָקַח אֶת הַבָּנִים וּבַחֲזָרָתוֹ נָפַל וָמֵת הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה וְהֵיכָן טוֹבָתוֹ שֶׁל זֶה אֶלָּא לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ בְּעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ לְעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב
וְדִלְמָא לָא הֲוָה הָכִי רַבִּי יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה חֲזָא וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבֵירָה הֲוָה מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה
וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה דִּכְתִיב לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב זוֹ מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה
הָכִי קָאָמַר אִם אִיתָא דְּאִיכָּא שְׂכַר מִצְוֹת בְּהַאי עָלְמָא תַּהֲנֵי לֵיהּ וְתַגֵּן עֲלֵיהּ דְּלָא לֵיתֵי לִידֵי הִרְהוּר וְלִיתַּזַּק אֶלָּא שְׂכַר מִצְוֹת בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִים בַּחֲזָרָתָם שָׁאנֵי
וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִים לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזָרָתָן סוּלָּם רָעוּעַ הֲוָה וּמָקוֹם דְּקָבוּעַ הֶיזֵּקָא שָׁאנֵי דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי
אָמַר רַב יוֹסֵף אִלְמָלֵא דַּרְשֵׁיהּ אַחֵר לְהַאי קְרָא כְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר בְּרַתֵּיה לָא חֲטָא מַאי חֲזָא אִיכָּא דְּאָמְרִי כִּי הַאי מַעֲשֶׂה חֲזָא וְאִיכָּא דְּאָמְרִי לִישָּׁנָא דְּרַבִּי חוּצְפִּית הַמְתוּרְגְּמָן חֲזָא דַּהֲוָה מוּטֶּלֶת בָּאַשְׁפָּה אָמַר פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת יִלְחוֹךְ עָפָר וְהוּא לָא יָדַע לְמַעַן יִיטַב לְךָ בְּעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב וּלְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ בְּעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ
הֲדַרַן עֲלָךְ שִׁילּוּחַ הַקֵּן וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת חוּלִּין

רש"י

בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגיא: כבית הלל במסכת ביצה (דף י.): פירי חדתי. ביצים שהטילה אותם האם ולא עמדה מעליהם מעולם ולא קנתה לו חצרו ללוי דאסור לזכות בהן כל זמן שהאם רובצת עליהם ולוי היה צריך לילך לקנות ומה שלא קנה אינו יכול להקנות ואם יקנה לו בסודר יכול לחזור בו: זיל טרוף אקן דליתגבהו. אמהות וליקנינהו לוי לפירות על ידו חצירו ויקנהו לוי ניהלך בסודר: מתני' שהיא כאיסר. שאין בה חסרון כיס אלא דבר מועט: גמ' שמתן שכרה בצדה. כגון כבוד אב ואם ושלוח הקן שלא תוכל להבין מתן שכרה שעתידין המתים להחיות: לעולם שכולו טוב. שאין בו לא היזק ולא יסורין אלא טובה ובשילהי פרק קמא דקדושין (דף לט:) אמרינן דרבי יעקב עובדא חזא באחד שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ונטל את הבנים וקיים כבוד אב ואת ושלוח הקן ובחזרתו נפל ומת היכן טובתו של זה והיכן אריכות ימיו אלא הוי אומר למען ייטב לך לעולם שכולו טיב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך:

תוספות

אין פירוש לקטע זה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר