סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דְּלָא אִבְּצִיל זִירְתָּא אֲבָל אִבְּצִיל זִירְתָּא לֵית לַן בַּהּ
אָמַר רַב פָּפָּא לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא אִישְׁתִּי שִׁיכְרָא אֲבָל אִישְׁתִּי שִׁיכְרָא לֵית לַן בַּהּ
תָּנוּ רַבָּנַן לֹא יֹאכַל אָדָם בָּצָל מִפְּנֵי נָחָשׁ שֶׁבּוֹ וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא שֶׁאָכַל חֲצִי בָצָל וַחֲצִי נָחָשׁ שֶׁבּוֹ וְחָלָה וְנָטָה לָמוּת וּבִקְּשׁוּ חֲבֵירָיו רַחֲמִים עָלָיו וְחָיָה מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לוֹ:
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל שֵׁכָר מְעָרְבִין בּוֹ וּפוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַתְקֵיף לַהּ רַב כָּהֲנָא פְּשִׁיטָא וְכִי מָה בֵּין זֶה לְמֵי צֶבַע דִּתְנַן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מֵי צֶבַע פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין אָמְרִי הָתָם מַיָּא דְצִבְעָא מִיקְּרֵי הָכָא שִׁיכְרָא אִיקְּרִי
וּבְכַמָּה מְעָרְבִין סָבַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְמֵימַר בִּתְרֵין רִבְעֵי שִׁכְרָא כְּדִתְנַן הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס וְתָנֵי עֲלַהּ כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה מַאי כּוֹס יָפֶה כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ רוֹבַע רְבִיעִית כְּדֵי שֶׁיִּמְזְגֶנּוּ וְיַעֲמוֹד עַל רְבִיעִית וְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא כֹּל חַמְרָא דְּלָא דָּרֵי עַל חַד תְּלָת מַיָּא לָאו חַמְרָא הוּא
וְקָתָנֵי סֵיפָא וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין בִּרְבִיעִית וְכׇל הַשּׁוֹפְכִין בִּרְבִיעִית מִדְּהָתָם עַל חַד אַרְבַּע הָכָא נָמֵי עַל חַד אַרְבַּע
וְלָא הִיא הָתָם הוּא דִּבְצִיר מֵהֲכִי לָא חֲשִׁיב אֲבָל הָכָא לָא דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּשָׁתוּ כָּסָא בְּצַפְרָא וְכָסָא בְּפַנְיָא וְסָמְכִי עִילָּוַיְהוּ
תְּמָרִים בְּכַמָּה אָמַר רַב יוֹסֵף תְּמָרִים בְּקַב אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא אָכַל גְּרוֹגְרוֹת וְשִׁילֵּם תְּמָרִים תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה
הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא לְפִי דָמִים דַּאֲכַל מִינֵּיהּ בְּזוּזָא וְקָא מְשַׁלֵּם לֵיהּ בְּזוּזָא מַאי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה בְּזוּזָא אֲכַל בְּזוּזָא קָא מְשַׁלֵּם אֶלָּא לָאו לְפִי מִדָּה דַּאֲכַל מִינֵּיהּ גְּרִיוָא דִּגְרוֹגְרוֹת דְּשָׁוְיָא זוּזָא וְקָא מְשַׁלֵּם לֵיהּ גְּרִיוָא דִתְמָרִים דְּשָׁוֵי אַרְבְּעָה וְקָתָנֵי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה אַלְמָא תְּמָרִים עֲדִיפִי
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְעוֹלָם דַּאֲכַל מִינֵּיהּ בְּזוּזָא וְקָא מְשַׁלֵּם בְּזוּזָא וּמַאי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה דַּאֲכַל מִינֵּיהּ מִידֵּי דְּלָא קָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבֹינָא וְקָא מְשַׁלֵּם לֵיהּ מִידֵּי דְּקָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבֹינָא
שְׁתִיתָא אָמַר רַב אַחָא בַּר פִּנְחָס תְּרֵי שַׁרְגּוּשֵׁי כִּיסָאנֵי אָמַר אַבָּיֵי תְּרֵי בוּנֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא
אָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם הָנֵי כִּסָאנֵי מְעַלּוּ לְלִיבָּא וּמְבַטְּלִי מַחְשְׁבָתָא
וְאָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם הַאי מַאן דְּאִית לֵיהּ חוּלְשָׁא דְּלִיבָּא לַיְיתֵי בִּישְׂרָא דְּאַטְמָא יַמִּינָא דְּדִיכְרָא וְלַיְיתֵי כַּבּוּיֵי דְרֵעִיתָא דְּנִיסָן וְאִי לֵיכָּא כַּבּוּיֵי דְרֵעִיתָא לַיְיתֵי סוּגְיָינֵי דַעֲרַבְתָּא וְנִיכַבְּבֵיהּ וְנֵיכוּל וְנִשְׁתֵּי בָּתְרֵיהּ חַמְרָא מַרְקָא:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כׇּל שֶׁהוּא לִיפְתָּן כְּדֵי לֶאֱכוֹל בּוֹ כֹּל שֶׁאֵינוֹ לִיפְתָּן כְּדֵי לֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ בָּשָׂר חַי כְּדֵי לֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ בָּשָׂר צָלִי רַבָּה אָמַר כְּדֵי לֶאֱכוֹל בּוֹ וְרַב יוֹסֵף אָמַר כְּדֵי לֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ
אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּהָנֵי פָּרְסָאֵי אָכְלִי טַבְהָקִי בְּלָא נַהֲמָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּפָרְסָאֵי הֲווֹ רוּבָּא דְעָלְמָא וְהָתְנַן בִּגְדֵי עֲנִיִּים לַעֲנִיִּים בִּגְדֵי עֲשִׁירִים לַעֲשִׁירִים

רש"י

דלא אבצל זרתא. שלא גדלו זרת [יש להם ארס] בבצל: נחש שבו. ארס שרף הבצל: ופוסל את המקוה. כשאר מים שאובין: מתקיף לה רב כהנא מה בין זה למי צבע. ופשיטא דפוסל: שיכרא מיקרי. וסד''א אין עליו שם מים: תרין ריבעי שיכרא. תרי לוגין דלוג רובע קב: המוציא יין בשבת: כדי מזיגת כוס. כמו שנותנין יין חי בכוס כדי למוזגו במים: רובע רביעית. רובע לוג יין חי: וקתני סיפא. דהמוציא יין ושאר כל המשקין הוצאתן ברביעית דהיינו לוג: ומדהתם. בהוצאת שבת בעינן על חד דיין ארבע דשיכרא דביין תני רובע רביעית ובשאר כל המשקין תני רביעית: הכא נמי. גבי עירוב בעינן ארבע ואמר רב לעיל מערבין בשני רביעית יין אלמא בשיכרא תרי לוגי בעינן: דשתי כסא. של רביעית לוג שכר בצפרא וכסא בפניא וסמיך עלייהו: אכל גרוגרות. של תרומה בשוגג: בזוזא. בשוה זוז: וקא משלם ליה. תמרים היקרים מגרוגרת ולא שילם לו לפי מדה אלא לפי דמים: אלמא תמרים עדיפי. ותנן לעיל גבי עני בגורן קב גרוגרות ואמר רב וכן לעירוב וכ''ש תמרים דודאי סגי להו בהכי: א''ל אביי. מהא לא תשמע דתמרים עדיפי לעולם גרוגרות עדיפי ולפי דמים משלם ומאי ברכה. דקפיץ עליה זבינא. לוקחים ולענין עירוב בעינן טפי מקב: שתיתא. מאכל שעושין מקמח קלי שנתייבש בתנור ונותנין דבש לתוך התבשיל: שרגושי. תרוודין: כיסני. קליות: בוני. מדות: מחשבתא. דאגה: כבויי דרעייתא דניסן. צפיעי בקר: סוגייני דערבתא. קיסמין של ערבה: ונכבביה. יעשה מהן גחלת ויצלה בהן אותו בשר וניכול: חמרא מרקא. יין מזוג: כדי לאכול בו. כל שהוא לפתן שיעורו כדי לאכול בו ללפת בו את הפת מזון ב' סעודות: כדי לאכול הימנו. שיהו כל שתי הסעודות ממנו: בשר חי. אינו לפתן ובעינן כדי לאכול ממנו: בשר צלי. פליגי ביה אי הוי ליפתן אי לא: טבהקי. חתיכות: בגדי עניים. שלש על שלש מקבלין טומאה לעניים: בגדי עשירים. שלשה על שלשה מקבלין טומאה אף לעשירים:

תוספות

מפני נחש שבו. פ''ה ארס של שרף בצל ור''ח פי' העמוד ... שבתוכו שמתעגל בתוכו כמין גבעול ומתקבצין בו זרע הבצל אותו העמוד נקרא נחש של בצל: הכא שכר איקרי. ואפ''ה פוסל המקוה והא דאמר בפ''ק דמכות דיין מזוג אינו פוסל את המקוה אפילו כשיש בו ג' לוגין מים שאובין משום דחמרא מזיגא מיקרי שאני שכר דכל עיקרו אינו אלא מים ועוד דהתם מיקרי חמרא מזיגא ושם חמרא עילוי' ופירי לא פסיל המקוה: כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית. משמע דכוס של ברכה טעון מזיגה וכן בפרק ג' שאכלו (ברכות נ:) ובהמוכר פירות (ב''ב דף צז:) אמר ואין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים ותימה דבפרק שלשה שאכלו (ברכות נא.) אמרינן עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה וחשיב חי ותירץ רש''י דחי דקאמר היינו שיתננו חי בכוס ואחר כך ימזוג לאפוקי שלא ימזגנו בכוס זה ויתננו בכוס אחר שמברך עליו ור''ת מפרש דחי היינו מזוג ולא מזוג דאמר בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין דף ע.) אינו חייב עד שישתה יין חי ומוקי לה במזוג ולא מזוג ונותן בו קצת מים בתחילת הברכה ובברכת הארץ מוסיף עליו מים עד שיהא מזוג כראוי כדאמר בפ' ג' שאכלו (ברכות נא.) שמוסיף בברכת הארץ והיינו מים ולא כמו שפירש שם בקונט' שמוסיף יין ובני נרבונה מפרשים דחי קאי אכוס ולאפוקי כוס שבור דכולהו עשרה דברים קאי אכוס ושייך חי בכוס כדאמר (ב''ק נד.) שבירתן זו היא מיתתן ובפרק בתרא דמכות (דף טז:) אמר ריסק ט' נמלין ואחד חי ר''ל אותו חי שלם: ויעמוד על רביעית. נראה כמו שפי' רש''י בהמוציא (שבת דף עו:) דכוס של ברכה צריך שיהא בה רובע רביעית הלוג כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית הלוג ולא כטועים שמפרשים רובע רביעית הקב דהיינו רביעית הלוג כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית הקב דהיינו לוג דהא בנזיר בפרק שלשה מינים (דף לח.) חשיב הך דשאר משקין ברביעית דמייתי הכא ומשמע הכא ובהמוציא (שבת דף עו.) דהיינו שיעור כוס יפה אחר מזיגתו והנהו דחשיב בנזיר הוי רביעית הלוג מדחשיב רביעית שמן לנזיר דיליף מקרא בהתודה דהוי חצי שיעור של תודה ותנן בפ' שתי מדות (מנחות דף פח:) חצי לוג שמן לתודה ועוד תני התם ז' מדות של לח היו במקדש רביעית הלוג מה היא משמשת רביעית מים למצורע רביעית שמן לנזיר וחשיב נמי רביעית דם מטמא באהל דהיינו רביעית הלוג כדמשמע בפרק כ''ג בנזיר (דף נג.) דאמר חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע קב עצמות ורביעית דם לא לכל ופריך נמי התם ותו ליכא והאיכא מי רביעית נוטלין מהן לידים והיינו מי רביעית הלוג כדמוכח במס' ידים (פ''א מ''א): כל חמרא דלא דרי על חד תלת והא דאמר בדיני ממונות (סנהדרין דף לז.) אל יחסר המזג שאם נצרך אחד מהם לצאת רואין אם יש שם כ''ג דמשמע דמזוג הוי שני חלקים מים אומר ר''י דקרא איירי ביין השרוני דהוי ב' חלקים מים דליכא לאוקמא קרא בסתם מזוג רביעית דסנהדרין למאי חזי אבל שליש חזי לדיני נפשות ליהוי סנהדרי קטנה: אלמא תמרים עדיפי. ואם תאמר כיון דעדיפן דילמא לא בעינן קב ויש לומר דמייתי ראיה דיותר מקב לא בעי: בגדי עניים. דווקא בטומאת מדרס יש חילוק בין עניים לעשירים דביחוד תליא מילתא ואין דרך עשיר לייחד פחות משלשה על שלשה טפחים ואם ייחד בטלה דעתו אבל בטומאת מת אין חילוק ואף לעשירים הוי בשלש על שלש דבפרק במה מדליקין (שבת דף כו:) תניא שלש על שלש מניין תלמוד לומר והבגד ולא מפליג בין עניים לעשירים ועוד דבמסכת כלים פרק כ''ז (משנה ב) תנן דבגד מטמא שלשה על שלשה למדרס ושלש על שלש למת ועל כרחך בעשירים מיירי דבעניים תנן פכ''ח (משנה ח) בגדי עניים אף על פי שאין בהם שלשה על שלשה טמאין מדרס כך פר''ת ודלא כפ''ה דסוף כירה (שבת דף מז.) שלש על שלש לא מטמא ביד עשיר כלל:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר