|
טקסט הדף מנוקד
אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר לַחֲשָׁשָׁא לְאַחְזוֹקִינְהוּ מִי אָמַר
אִיבַּעְיָא לְהוּ עֵד מִפִּי עֵד מַהוּ לְעֵדוּת בְּכוֹר רַב אַסִּי אָסַר וְרַב אָשֵׁי שָׁרֵי אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי לְרַב אָשֵׁי וְהָא תָּנָא דְבֵי מְנַשֶּׁה אֵין עֵד מִפִּי עֵד כָּשֵׁר אֶלָּא לְעֵדוּת הָאִשָּׁה תְּנִי אֶלָּא לְעֵדוּת שֶׁהָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לָהּ בִּלְבָד רַב יֵימַר אַכְשַׁר עֵד מִפִּי עֵד בִּבְכוֹר קָרֵי עֲלֵיהּ מָרִימָר יֵימַר שָׁרֵי בּוּכְרָא וְהִלְכְתָא עֵד מִפִּי עֵד כָּשֵׁר לְעֵדוּת בְּכוֹר אָמַר רַבִּי אִילְעָא לֹא הָיוּ מוּחְזָקִין בּוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר וּבָא אֶחָד וְאָמַר שֶׁהוּא בְּכוֹר וּמוּמוֹ עִמּוֹ נֶאֱמָן מַאי קָא מַשְׁמַע לַן שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר תְּנֵינָא הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם הוּא דְּאִי בָּעֲיָא לָא אָמְרָה אֲבָל הָכָא דְּלָא סַגִּיא דְּלָא אָמְרָה דְּקָדָשִׁים בְּחוּץ לָא אָכֵיל אֵימָא לָא הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִי מִשּׁוּם הָכִי הֲוָה שָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא דְּנִיכָּר וְאָכֵיל לֵיהּ מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא מֵהָהוּא גַּבְרָא דְּאוֹגַר לֵיהּ חֲמָרָא לְחַבְרֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ לָא תֵּיזִיל בְּאוֹרְחָא דִּנְהַר פְּקוֹד דְּאִיכָּא מַיָּא זִיל בְּאוֹרְחָא דְּנַרֶשׁ דְּלֵיכָּא מַיָּא אֲזַל בְּאוֹרְחָא דִּנְהַר פְּקוֹד וּמִית חֲמָרָא וַאֲתָא וַאֲמַר לֵיהּ בְּאוֹרְחָא דִּנְהַר פְּקוֹד אָזְלִי וּמִיהוּ מַיָּא לָא הֲווֹ וַאֲמַר רָבָא מָה לוֹ לְשַׁקֵּר אִי בָּעֵי אָמַר בְּאוֹרְחָא דְּנַרֶשׁ אֲזַלִי וַאֲמַר אַבָּיֵי מָה לוֹ לְשַׁקֵּר בִּמְקוֹם עֵדִים לָא אָמְרִינַן הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם וַדַּאי אִיכָּא מַיָּא הָכָא וַדַּאי שָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא חֲשָׁשָׁא הוּא וּבִמְקוֹם חֲשָׁשָׁא אָמְרִינַן מָה לוֹ לְשַׁקֵּר יָתֵיב רָבִינָא וְקָאָמַר לְהַאי שְׁמַעְתָּא בְּלָא גַּבְרָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא זוּטֵי לְרָבִינָא אֲנַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אִילְעָא מַתְנִינַן לַהּ רַבִּי צָדוֹק הֲוָה לֵיהּ בּוּכְרָא רְמָא לֵיהּ שְׂעָרֵי בְּסַלֵּי בַּהֲדֵי דְּקָאָכֵיל אִיבְּזַע שִׂיפְתֵּיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לוֹ כְּלוּם חִילַּקְנוּ בֵּין חָבֵר לְעַם הָאָרֶץ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֵן אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לוֹ חִילַּקְנוּ בֵּין חָבֵר לְעַם הָאָרֶץ אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לָא אָמַר לוֹ וַהֲ[לֹ]א רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי הֵן אָמַר לוֹ הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלוּ בַּעֲלֵי תְרִיסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ עָמַד הַשּׁוֹאֵל וְשָׁאַל כְּלוּם חִילַּקְנוּ בֵּין חָבֵר לְעַם הָאָרֶץ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לָאו אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ לִי הֵן יְהוֹשֻׁעַ עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בְּךָ עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר הֵיאַךְ אֶעֱשֶׂה אִילְמָלֵי אֲנִי חַי וְהוּא מֵת יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַמֵּת עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי הֵיאַךְ חַי יָכוֹל לְהַכְחִישׁ אֶת הַחַי וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וְדוֹרֵשׁ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו עַד שֶׁרִינְּנוּ כׇּל הָעָם וְאָמְרוּ לְחוּצְפִּית הַמְתוּרְגְּמָן עֲמוֹד וְעָמַד מַתְנִי' נֶאֱמָן הַכֹּהֵן לוֹמַר הֶרְאֵיתִי בְּכוֹר זֶה וּבַעַל מוּם הוּא גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב נֶאֱמָן הַכֹּהֵן לוֹמַר בְּכוֹר זֶה נָתַן לִי יִשְׂרָאֵל בְּמוּמוֹ מַאי טַעְמָא כֹּל מִילְּתָא דַּעֲבִידָא לְאִיגַּלּוֹיֵי לָא מְשַׁקְּרִי בַּהּ אִינָשֵׁי אָמַר רַב אָשֵׁי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא נֶאֱמָן הַכֹּהֵן לוֹמַר הֶרְאֵיתִי בְּכוֹר זֶה וּבַעַל מוּם הוּא מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן כֹּל מִילְּתָא דַּעֲבִידָא לְאִיגַּלּוֹיֵי לָא מְשַׁקְּרִי בַּהּ אִינָשֵׁי הָתָם הוּא דְּקָדָשִׁים בְּחוּץ לָא אָכֵיל אֲבָל הָכָא כֵּיוָן דַּחֲשִׁידִי חֲשִׁידִי מֵתִיב רַב שֵׁיזְבִי הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵין נֶאֱמָן עַל הַמַּעֲשֵׂר קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן אוֹ מִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר אֵינוֹ נֶאֱמָן אַמַּאי נֵימָא כֹּל מִילְּתָא דַּעֲבִידָא לְאִיגַּלּוֹיֵי לָא מְשַׁקְּרִי בַּהּ אִינָשֵׁי שָׁאנֵי הָתָם רש"ילאחזוקינהו. בחשודים מי אמר ר''מ חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה היכא דמוחזק לן דעובר על דבר א': לעדות בכור. להעיד שלא הטיל בו מום זה בכוונה: לעדות אשה. שמת בעלה במדינת הים: תני אלא לעדות שאשה כשרה. ובעדות בכור נמי אשה כשרה דאמרינן הלכתא כרבן שמעון ואפי' בתו: יימר שרי בוכרא. יימר המתיר בכורות לשון גנאי: לא היו מוחזקין. בטלה שהוא בכור ובא כהן בעליו ואמר בכור הוא זה ומומו עמו שלא הוטל מום זה בכוונה ואתי לאחוויי לחכם אי קבוע הוא אי עובר הוא: נאמן. דהפה שאסר ואמר בכור הוא התיר ואמר מומו עמו: אשת איש הייתי. ולא היינו מוחזקין בה שהיא אשת איש מעולם: נאמנת. ומותרת להנשא: דאי בעיא לא אמרה. כלומר אי הוה חשידא להינשא בחיי בעלה בלא גירושין הוה שתקה ולא אמרה אשת איש הייתי דהא בפנויה מחזקינן לה: אבל הכא בבכור דלא סגיא דלא אמר. בכור הוא דלימא ליה חכם מום קבוע הוא או עובר דקדשים תמימים אין הכהן נחשד לאכול בחוץ דבר כרת הוא אבל נחשד להטיל בו מום דלאו בעלמא הוא ולא יהא נאמן קמ''ל דנאמן: דאם כן. דהוא הטיל בו מום הוה שדי ביה מום הניכר אפי' לעם הארץ שהוא מום ותו לא הוה בעי למיתי קמן ולמימר בכור הוא דהא אין אדם אחר יודע שהוא בכור ובקדשים בחוץ נמי ליכא לספוקיה דהא מום ניכר שדא ביה והיכא דאנן יודעין שהוא בכור ליכא למימר הכי דבעל כרחך אתי לקמן דאי הוה שחיט ליה בלא מומחה כיון דכולי עלמא ידעי שהוא בכור הוו חשדי ליה: במקום עדים. דאנן סהדי דכל שעתא איכא מיא וה''נ כיון דאנן סהדי דכהנים חשודים על המומין לא נימא מה לי לשקר: הכא ודאי שדא ביה מומא. בתמיה: להא שמעתא. דר' אילעאי: בלא גברי. בסתמא אמר ליה לא היו מוחזקין בו שהוא בכור כו': כלום חילקנו בין כהן חבר לכהן עם הארץ. ומי חשדינן אנא למישדי ביה מומא בכוונה ככהן עם הארץ: הן. חלקנו ולא חשידת: בעלי תריסין. מגינים תלמידי חכמים הנלחמים במלחמה של תורה: היאך אעשה. יכול להכחישו: אילמלי אני חי והוא מת. הייתי יכול להכחיש ולומר לא אמרתי: היאך יכול החי להכחיש את החי. ודאי כך אמרתי וחוזרני בי: עמוד ועמד. שתוק ושתק: מתני' הראיתי בכור זה. לחכם ואמר לי שמום קבוע הוא ושוחטו ובלבד שיהו לו עדים שלא הטילו בו: גמ' נאמן הכהן לומר. לחכם בכור זה נתן ישראל במום זה שבו: דעבידא לאיגלויי. דאתי חכם ואמר לא התרתיו לך: לא. לעולם אימא לך מילתא דעבידא לאיגלויי משקרי אינשי והכא היינו טעמא דמהימן דלא חשידי כהני לאכול קדשים תמימים בחוץ הלכך אי לאו דשרי ליה חכם לא הוה אמר שרא ליה ושחיט ליה בלא התרת מומחה: אבל הכא. דקא מחוי ליה לחכם ואמר במום נתן לי ישראל כדי שלא יצטרך להביא עדים שמאליו נפל בו כיון דחשידי כהני להטיל מום ולמימר נפל מאליו חשידי נמי להטיל מום ולמימר ישראל נתנו לי במומו: קח לי ממי שהוא נאמן. שאינו לוקח פירות מעם הארץ או ממי שלוקח מעם הארץ ומעשר דמאי קודם שימכרם: אין שליח זה נאמן. לומר שמנאמן לקחתיו: תוספותאימר דא''ר מאיר לחששא כו'. מתוך הלשון משמע דאליבא דר' מאיר קאמר ולא סבירא לן כוותיה אלא אפילו במוחזק עובר על דבר א' לא הוי חשוד על כל התורה כולה ואע''ג דבפרק זה בורר (סנהדרין דף כז.) אמר אביי עבריין אוכל נבילות להכעיס פסול לעדות ומוקים לה כרבי מאיר וקיימא לן כוותיה דהוא מיע''ל קג''ם היינו דוקא לענין עדות דרחמנא אמר אל תשת רשע עד אבל בשאר מילי לא חשיד ומיהו ר' מאיר דקאמר התם עד זומם פסול לכל התורה כולה ה''נ הוה מצי למינקט אחד משאר דברים ולא נקט עד זומם אלא לאפוקי מדר' יוסי דאפילו עד זומם נמי מכשר לדיני נפשות כשהוזם בדיני ממונות: ואמר רבא מה לו לשקר. רבה גרסינן שהיה רבו של אביי ולא רבא דרבא אית ליה בהדיא בחזקת הבתים (ב''ב דף לג:) דמה לו לשקר במקום עדים לא אמרינן דאמר דאביי ורבא לא סבירא להו הא דרב חסדא כו': בא לפני רבן גמליאל אמר ליה לאו. והלכה כן הוא דאין חילוק בין חבר לעם הארץ דבפרק בתרא דיומא (דף עח.) גבי ר' יוסי בן זימרא דכהן הוה ומיבעיא ליה אי הלכה כר' מאיר דאמר חשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו אי כרשב''ג דאמר נאמן על של חבירו ש''מ דלרבי מאיר לא היה מתיר אע''פ שהיה חבר: עמד השואל ושאל. בפ' נערה בנדרים בירושלמי דריש מדכתיב ועמדו שני האנשים בוי''ו דשואל הלכות ואגדות צריך לעמוד: עמוד על רגליך ויעידו בך. לא גרסי' ויעידו בך לא כאן ולא בפרק תפלת השחר ברישיה (ברכות כז:) דמה עדות שייך כאן אלא בסנהדרין בריש פרק כהן גדול (דף יט.) גרסינן ליה גבי עובדא דינאי ואגב פשטא דהתם נכתב כאן: היאך החי יכול להכחיש החי. כלומר סבור הייתי להעלים ואיני יכול ובקונט' פירש דודאי כך אמרתי וחזרתי בי וא''א כן דבפרק תפלת השחר (ברכות דף כז:) פסק שם הלכה כמותו: רבי חוצפית המתורגמן. מעשרה הרוגי מלכות: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|