|
טקסט הדף מנוקד
עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָּהּ כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹצִיא עֲשָׂרָה מִינֵי זֶמֶר נִמְצֵאת כּוּלָּהּ מוֹצִיאָה מֵאָה מִינֵי זֶמֶר בְּמַתְנִיתָא תָּנָא הִיא אַמָּה וּגְבוֹהָ אַמָּה וְקַתָּא יוֹצָא הֵימֶנָּה וַעֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָּהּ כׇּל אֶחָד מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זֶמֶר נִמְצֵאת כּוּלָּהּ מוֹצִיאָה אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְסִימָנָיךְ מַתְנִיתָא גּוּזְמָא
וְעַבְדֵי כֹהֲנִים הָיוּ כּוּ' לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמַאן דְּאָמַר עֲבָדִים הָיוּ קָסָבַר עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה וּכְלִי לְבַסּוֹמֵי קָלָא הוּא דַּעֲבִידָא וּמַאן דְּאָמַר לְוִיִּם הָיוּ קָסָבַר עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי וְתִסְבְּרָא רַבִּי יוֹסֵי מַאי קָסָבַר אִי קָסָבַר עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה עֲבָדִים סַגִּיא אִי קָסָבַר עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי לְוִיִּם בָּעֵינַן לְעוֹלָם קָסָבַר עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה וְהָכָא בְּמַעֲלִין מִדּוּכָן לְיוּחֲסִין וּלְמַעַשְׂרוֹת קָמִיפַּלְגִי מַאן דְּאָמַר עֲבָדִים הָיוּ קָסָבַר אֵין מַעֲלִין מִדּוּכָן לֹא לְיוּחֲסִין וְלֹא לְמַעַשְׂרוֹת מַאן דְּאָמַר לְוִיִּם הָיוּ קָסָבַר מַעֲלִין מִדּוּכָן בֵּין לְיוּחֲסִין בֵּין לְמַעַשְׂרוֹת וּלְמַאן דְּאָמַר יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ קָסָבַר מַעֲלִין מִדּוּכָן לְיוּחֲסִין וְלֹא לְמַעַשְׂרוֹת תָּנוּ רַבָּנַן הַשִּׁיר מְעַכֵּב אֶת הַקׇּרְבָּן דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְעַכֵּב מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר קְרָא וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָה כַּפָּרָה מְעַכֶּבֶת אַף שִׁירָה מְעַכֶּבֶת וְרַבָּנַן הָהוּא לְאִידַּךְ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָה כַּפָּרָה בַּיּוֹם אַף שִׁירָה בַּיּוֹם אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לְעִיקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה' אֱלֹהָיו אֵיזֶהוּ שֵׁירוּת שֶׁבְּשֵׁם הֱוֵי אוֹמֵר זֹה שִׁירָה וְאֵימָא נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם מִדִּכְתִיב לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ מִכְּלָל דְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים לָאו שֵׁירוּת הִיא רַב מַתְנָה אָמַר מֵהָכָא תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב הֱוֵי אוֹמֵר זֹה שִׁירָה וְאֵימָא דִּבְרֵי תוֹרָה דִּכְתִיב פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מְשַׂמְּחֵי לֵב אִיקְּרִי טוֹב לָא אִיקְּרִי וְאֵימָא בִּכּוּרִים דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ בְכׇל הַטּוֹב טוֹב אִיקְּרִי טוּב לֵבָב לָא אִיקְּרִי אָמַר רַב מַתְנָה מִנַּיִן לַבִּיכּוּרִים שֶׁטְּעוּנִין שִׁירָה אָתְיָא טוֹב טוֹב מֵהָכָא אִינִי וְהָא אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מִנַּיִן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים אִם אֲנָשִׁים מְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים בַּמֶּה מְשַׂמֵּחַ מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כִּדְתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי פְּרִי אַתָּה מֵבִיא וְאִי אַתָּה מֵבִיא מַשְׁקִין הֵבִיא עֲנָבִים וּדְרָכָן מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר תָּבִיא חִזְקִיָּה אָמַר מֵהָכָא וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם יָשׂוֹר בַּמַּשָּׂא כִּי מֵבִין הוּא אַל תִּיקְרֵי יָשׂוֹר אֶלָּא יָשִׁיר בִּלְווֹטֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מֵהָכָא לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה אֵיזֶהוּ עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא הֵם יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה' צָהֲלוּ מִיָּם וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר בַּכָּתֵף אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂאוּ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר יִשָּׂאוּ אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף וְאוֹמֵר יִשְּׂאוּ קוֹלָם יָרוֹנּוּ וְגוֹ' חֲנַנְיָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מֵהָכָא מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל רש"י
עשרה נקבים היו בה. ובכל נקב היה קנה אחד ובכל קנה וקנה היו בו י' נקבים ובכל נקב של קנה הוציא מין זמר נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר: וסימניך. שלא תטעה מי אמר מאה מי אמר אלף: מתניתא גוזמא. דרך משניות לשנות גוזמא כגון הנך דאמר בשחיטת חולין בפרק גיד הנשה (דף צ:): רבי יוסי. דאמר ישראלים מיוחסים היו מאי קסבר אלא דכ''ע עיקר שירה בפה: בין למעשרות. דמחזקינן ליה בחזקת לוי: ואתנה את הלוים. ולוים משוררים הם: שבשם. שמזכירין בו שם שמים: אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב דכתיב (ישעיהו סה) הנה עבדי ירונו מטוב לב: אימא ביכורים. וה''ק קרא תחת אשר לא הבאת ביכורים: מנין לביכורים שטעונין שירה. שאומרים ארוממך ה' כי דליתני כדתנן במס' ביכורים (פ''ג מ''ד): טוב טוב. כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כח) בשמחה ובטוב לבב: פרי. בביכורים כתיב (שם כו) מראשית פרי: הביא ענבים. לעזרה לביכורים ודרכן מנין שיצא ת''ל אשר תביא מארצך מ''מ: (ישור במשא) חזקיה אמר מהכא. אשכחן שירת לוים מן התורה ישור במשא נשיאות קול בשיר: בלווטי. שם חכם: שירה. צריך עבודת קרבן שאינו נאמר אלא על היין של נסכי קרבן כדכתיב (במדבר י) ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם: צהלו מים. יצהלו בשיר בית המקדש יותר מצהלת ים סוף: מייתי לה מהכא. לעיקר שירה מן התורה:
תוספות
לא דכ''ע עיקר שירה בפה. קשה בפרק החליל (סוכה נא.) קאמר דאי עיקר שירה בפה אין שיר של קרבן נמי דחי שבת וי''ט לעשותו בכלי וא''כ מתני' דקתני י''ב ימים החליל מכה מני וי''ל דודאי תנאי דמתניתין אית להו עיקר שירה בפה אבל איכא תנא דרבי יוסי בר יהודה התם דאמר דשיר בכלי (דקרבן) דחי שבת וי''ט ואתי רישא כוותיה: השיר מעכב הקרבן. קשה דהא השיר בשעת ניסוך והניסוך אין מעכבת הקרבן דאדם מביא זבחו היום ונסכים מכאן עד ארבעה ימים (מנחות דף טו:) ונראה לפרש שיר מעכב את הקרבן היינו ניסוך שאם אין שירה אין ניסוך: משמח לב איקרי טוב לא איקרי. וא''ת והכתיב (משלי ד) לקח טוב נתתי לכם (תהלים קיט) טוב לי תורת פיך וי''ל דה''ק משמח לב איקרי טוב שסמוך (ללב) לשמחה ומשמעותו לשון שמחה א''נ טוב הסמוך ללב לא איקרי וא''ת והא כתיב (רות ג) וייטב לבו ופירש''י שיש במדרש וייטב לבו בתלמוד תורה וה''נ דרשינן שבת (דף סג:) ויטיבך לבך על תלמוד תורה וי''ל דלא כתיבי בהדיא ולפ''ז לא הוי אתי שפיר הא דמקשה ואימא ביכורים דהא טוב סמוך ללב לא איקרו וי''ל דה''נ משני דבעינן טוב הסמוך ללב ומיהו כיון דהיה יודע דבעינן טוב הסמוך ללב מעיקרא שוב לא צריך להקשות עוד מביכורים ולשון ראשון עיקר: מנין לביכורים שטעונין שירה. פרש''י (דתנא) שהיו טעונין שירה [כדתנן במס' ביכורים] (פ''ג מ''ד) החליל (היה) מכה לפניהם [כו'] והא דפריך איני והא אמר ר' שמואל בר נחמני ומקשה לרבי שמואל בר נחמני אך יש תימה אמאי לא מקשה ליה בהדיא מן המשנה וי''ל שהש''ס לא הביא המשנה דזרעים וגם מילתיה דר' שמואל בר נחמני לא אייתי ליה הש''ס אלא אגב גררא הלכך לא פריך אלא הכי ולרבי נראה ששיר המשנה על ביכורים אינו עיקר השיר כ''א לשמחה בעלמא הלכך לא פריך מינה לר' שמואל בר נחמני ולא כפירש''י ויש תימה דלא איירי המשנה בעיקר שיר כלל ועוד הקשה ר' אלחנן היכי מוקי לה למשנת ביכורים הכא בהביא ענבים ודרכן דהא בכל הביכורים מיירי בתאנים וחטין וכל ז' המינין ואין לפרש דה''ק שאם הביא ענבים בביכורים ודרכן לאחר כך שלא תפקע מהם קדושת הביכורים אע''ג דכתיב בקרא פרי דהתם תניא בחולין פרק העור והרוטב (דף קכ:) אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים אלמא שהמשקה מהם חשוב לביכורים אלא דיש לפרש הביא ענבים ודרכם פי' הפריש ענבים ודרכם מנין שכשרים לביכורים ת''ל תביא והא דתניא אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים דמשמע לכתחילה מביאין יש לפרשו בדיעבד דהא קרא כתיב שאומרים שיר על ביכורים והיכי כתב קרא בדיעבד ונראה לפרש דמיירי לכתחלה וה''פ הביא ענבים ודרכן מנין שיביאם לכתחילה ת''ל תביא דמשמע לכתחילה ומשנת ביכורים נמי אתיא שפיר דמיירי במשקין היוצאין מזיתים וענבים שאומרים עליהם שירה לכתחילה ואיידי דתקנו עליהם שירה תקנו נמי בכל הביכורים של ז' המינים ולא קשיא מידי מכל מה שהקשיתי לעיל וצ''ע בירושלמי: אל תיקרי ישור אלא ישיר. תימה דכמה קראי איכא בדברי הימים (א ט) בני פלוני משוררים וי''ל דבעי לאשכוחי דשירה מן התורה לכך דייק ליה מהך קרא דכתיב ישור במשא וכתיב עבודת משא אי נמי מפיק מקראי שהיא עבודה וזר חייב עליה מיתה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|