סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַל תֵּצֵאוּ וַיֵּצְאוּ אַל תּוֹתִירוּ וַיּוֹתִירוּ
שְׁנַיִם בַּשְּׂלָיו [בִּשְׂלָיו] רִאשׁוֹן וּבִשְׂלָיו שֵׁנִי בִּשְׂלָיו רִאשׁוֹן בְּשִׁבְתְּכֶם עַל סִיר הַבָּשָׂר
בִּשְׂלָיו שֵׁנִי וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ
בָּעֵגֶל כִּדְאִיתֵיהּ בְּמִדְבַּר פָּארָן כִּדְאִיתֵיהּ
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא מַאי דִּכְתִיב מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַלָּשׁוֹן כׇּל אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם זְקוּפִים וְאַתָּה מוּטָל כׇּל אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מִבַּחוּץ וְאַתָּה מִבִּפְנִים וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִקַּפְתִּי לְךָ שְׁתֵּי חוֹמוֹת אַחַת שֶׁל עֶצֶם וְאַחַת שֶׁל בָּשָׂר מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא כׇּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִילּוּ כָּפַר בָּעִיקָּר שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא כׇּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִים עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר מְלׇשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית וּכְתִיב הָתָם לַצְּמִיתֻת וּמְתַרְגְּמִינַן לַחֲלוּטִין
וּתְנַן אֵין בֵּין מְצוֹרָע מוּסְגָּר לִמְצוֹרָע מוּחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רַע
וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן לֶעָתִיד לָבֹא מִתְקַבְּצוֹת כׇּל הַחַיּוֹת וּבָאוֹת אֵצֶל נָחָשׁ וְאוֹמְרוֹת אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל אַתָּה מָה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ אוֹמֵר לָהֶם וְכִי מָה יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן
וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כׇּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ
אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא כׇּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְסוֹקְלוֹ בְּאֶבֶן כְּתִיב הָכָא אוֹתוֹ אַצְמִית וּכְתִיב הָתָם צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי
וְאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא כׇּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע אֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר מְלׇשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל אַל תִּיקְרֵי אוֹתוֹ לֹא אוּכָל אֶלָּא אִתּוֹ לֹא אוּכָל וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ עַל גַּסֵּי הָרוּחַ
אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא כׇּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגֵיהִנָּם אֲנִי עָלָיו מִלְּמַעְלָה וְאַתָּה עָלָיו מִלְּמַטָּה נְדוּנֶנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים אֵין חֵץ אֶלָּא לָשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר
וְאֵין גִּבּוֹר אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר ה' כְּגִבּוֹר יֵצֵא גַּחֲלֵי רְתָמִים הַיְינוּ גֵּיהִנָּם
אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מָה תַּקָּנָתוֹ שֶׁל מְסַפֵּרי לָשׁוֹן הָרָע אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְאֵין לָשׁוֹן אֶלָּא לָשׁוֹן הָרָע שֶׁנֶּאֱמַר חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר [בְּ]רוּחַ
רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר סִיפֵּר אֵין לוֹ תַּקָּנָה שֶׁכְּבָר כְּרָתוֹ דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר יַכְרֵת ה' כׇּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת אֶלָּא מָה תַּקָּנָתוֹ שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר [בְּ]רוּחַ
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כׇּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּתִיב הָכָא לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת וּכְתִיב בַּעֲבוֹדָה זָרָה אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה
בְּגִילּוּי עֲרָיוֹת כְּתִיב וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּתִיב גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא
גְּדוֹלוֹת אֵימָא תַּרְתֵּי הֵי מִינַּיְיהוּ מַפְּקָא
בְּמַעְרְבָא אָמְרִי לָשׁוֹן תְּלִיתַאי קָטֵיל תְּלִיתַאי הוֹרֵג לַמְסַפְּרוֹ וְלַמְקַבְּלוֹ וְלָאוֹמְרִין עָלָיו
אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מַאי דִּכְתִיב מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְכִי יֵשׁ יָד לַלָּשׁוֹן לוֹמַר לָךְ מָה יָד מְמִיתָה אַף לָשׁוֹן מְמִיתָה אִי מָה יָד אֵינָהּ מְמִיתָה אֶלָּא בְּסָמוּךְ לָהּ אַף לָשׁוֹן אֵינָהּ מְמִיתָה אֶלָּא בְּסָמוּךְ לָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם
אִי מָה חֵץ עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה אַף לָשׁוֹן עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה תַּלְמוּד לוֹמַר שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ
וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִיב שַׁתּוּ בַּשָּׁמַיִם פִּיהֶם חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם לְמָה לִי הָא קָמַשְׁמַע לַן דְּקָטֵיל כְּחֵץ
וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִיב חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן לְמָה לִי לְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא דְּבָעֵי חַיִּים בְּלִישָּׁנֵיהּ דְּבָעֵי מִיתָה בְּלִישָּׁנֵיהּ
הֵיכִי דָּמֵי לִישָּׁנָא בִּישָׁא רָבָא אָמַר כְּגוֹן דְּאָמַר אִיכָּא נוּרָא בֵּי פְלָנְיָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאי קָא עָבֵיד גַּלּוֹיֵי מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא אֶלָּא דְּמַפֵּיק בְּלִישָּׁנָא בִּישָׁא דְּאָמַר הֵיכָא מִשְׁתְּכַח נוּרָא אֶלָּא בֵּי פְלָנְיָא
אָמַר רַבָּה כֹּל מִילְּתָא דְּמִיתְאַמְרָא בְּאַפֵּי מָרַהּ לֵית בַּהּ מִשּׁוּם לִישָּׁנָא בִּישָׁא אֲמַר לֵיהּ כׇּל שֶׁכֵּן חוּצְפָּא וְלִישָּׁנָא בִּישָׁא אֲמַר לֵיהּ אֲנָא כְּרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לִי דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִיָּמַי לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי אָמַר

רש"י

אל תצאו. בשבת ללקוט: בשליו ראשון. כשהתחיל המן לירד היה שליו יורד עמו כדכתיב (שמות טז) ויהי בערב ותעל השליו וגו' ובבקר היתה שכבת הטל וגו' ולאחר זמן מרובה התאוו יותר: במדבר פארן. מעשה מרגלים: של עצם. שינים: מה יתן לך ומה יוסיף לך. עוד הקדוש ברוך הוא שמירה שלא תספר לשון הרע: האומרים ללשוננו נגביר. כמי שאומר מי אדון לנו דכופרים בעיקר: למצורע מוחלט. אלמא אצמית דמתרגם לשון חליטה היינו צרעת: אותו לא אוכל. בהאי קרא לעיל כתיב מלשני בסתר רעהו: על גסי הרוח. להא דרב חסדא דבהאי קרא דאותו לא אוכל כתיב נמי גבה עינים: נדוננו גרסי': וסלף בה. מי שסולף בה וחפץ לסלקה שלא תהא בו עוד ישבור רוחו: כרתו. לשון כרת: הי מינייהו מפקא. הא בכולהו כתיב גדולות הלכך כולהו אתו: לישנא תליתאי. זה לשון הרכיל שהיא שלישית בין אדם לחבירו לגלות לו סוד: לאומרו. לרכיל עצמו שמתוך מריבה שנופלת בין השנים הורגין זה את זה והורגין גואלי הדם את הרכיל שההרג בא על ידו: דבעי מיית בלישניה. יעסוק בדברי שטות ונבלה: דבעי חיי בלישניה. יעסוק בתורה: נורא בי פלניא. דמשמע עשיר הוא וכל שעה מצוי אש בביתו לבשל תבשילין: גלויי מילתא בעלמא הוא. הואיל ואינו אומרה בלשון הרע אלא מגלה לאותן שמבקשין אור לכו לבית פלוני: דמיתאמרא באפי מרה. שהמרגל אומרה בפני האומר עליו: וחזרתי לאחורי. לראות מי יעמוד אחורי שאף בפני הבעלים אני אומרה אלמא לאו לישנא בישא חשיבא ל''א שאם באו הבעלים ואמרו למה אמרת כן לא חזרתי בי לאמר לא אמרתי אלא בפניהם הודיתי:

תוספות

(לעיל) אל תקרי ממנו אלא ממנו פירוש אל תקרי ממנו רפי אלא ממנו דגש ואינו כן שכל ממנו שבתורה דגושין ואינו מחליף כלל זה בזה וכן מצינו בסיפרי ולא נס ליחה אין כתיב כאן אלא ולא נס ליחה: התאוו תאוה. פרש''י התאוו יותר משמע שלא פסק להם השליו רש''י והר''ר יוסף קרא. פירש שפסק להם השליו ראשון והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה לפי שלא היה להם שליו וירד להם שליו שני: ואמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת תהיה תורת המצורע תורת מוציא שם רע. אמר גרסינן ולא גרסי' ואמר דהא ריש לקיש לא אמר כלל לעיל: לישנא תליתאי. פרש''י לשון שלישי של רכיל מגלה סוד ואני מצאתי כתוב לישנא תליתאי שהקיפה הקב''ה אחת של עצם ואחת של בשר והוא שלישי בתוכם: כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא. פירוש כגון כה''ג דנורא בי פלוני דאיכא למישמע דלא אמרה משום לישנא בישא אבל אם הוא אמר דבר קנטור על חבירו אפילו היה אומרה בפניו אית ביה משום לישנא בישא: אבנט מכפר על הרהור הלב. אהיכא דאיתא ואבנט הוא כמו חגור של שש ארוכה מאד ואיתא נמי במדרש שהיה הכהן מקיפו סביביו ב' פעמים כנגד לב של אדם:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר