סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר
נִיסֵּת לְאַחֵר וְרָאֲתָה דָּם מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר נִיסֵּת לְאַחֵר וְרָאֲתָה דָּם מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדּוֹק עַצְמָהּ
כֵּיצַד בּוֹדֶקֶת אֶת עַצְמָהּ מְבִיאָה שְׁפוֹפֶרֶת וּבְתוֹכָהּ מִכְחוֹל וּמוֹךְ מוּנָּח עַל רֹאשׁוֹ אִם נִמְצָא דָּם עַל רֹאשׁ הַמּוֹךְ בְּיָדוּעַ שֶׁמִּן הַמָּקוֹר הוּא בָּא לֹא נִמְצָא דָּם עַל רֹאשׁוֹ בְּיָדוּעַ שֶׁמִּן הַצְּדָדִין הוּא בָּא
וְאִם יֵשׁ לָהּ מַכָּה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם תּוֹלָה בְּמַכָּתָהּ וְאִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת תּוֹלָה בְּוִסְתָּהּ
וְאִם הָיָה דַּם מַכָּתָהּ מְשׁוּנֶּה מִדַּם רְאִיָּיתָהּ אֵינָהּ תּוֹלָה וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר מַכָּה יֵשׁ לִי בַּמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנָּה דָּם יוֹצֵא דִּבְרֵי רַבִּי
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר דַּם מַכָּה הַבָּא מִן הַמָּקוֹר טָמֵא וְרַבּוֹתֵינוּ הֵעִידוּ עַל דַּם הַמַּכָּה הַבָּא מִן הַמָּקוֹר שֶׁהוּא טָהוֹר
מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר עוּלָּא מָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ
שְׁפוֹפֶרֶת (אַפְגּוֹרֵי מַפְגְּרָא) [אַפְסוֹדֵי מַפְסְדָא] לַהּ אָמַר שְׁמוּאֵל בִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל אֲבָר וּפִיהָ רָצוּף לְתוֹכָהּ
אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְתִבְדּוֹק עַצְמָהּ בְּבִיאָה שְׁלִישִׁית שֶׁל בַּעַל הָרִאשׁוֹן אֲמַר לֵיהּ לְפִי שֶׁאֵין כׇּל הָאֶצְבָּעוֹת שָׁווֹת
אֲמַר לֵיהּ וְתִבְדּוֹק עַצְמָהּ בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל בַּעַל שְׁלִישִׁי לְפִי שֶׁאֵין כׇּל הַכֹּחוֹת שָׁווֹת
הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲמַר לֵיהּ לְאַבָּדָן זִיל בַּעֲתַהּ אֲזַל בַּעֲתַהּ וְנָפַל מִמֶּנָּה חֲרָרַת דָּם אָמַר רַבִּי נִתְרַפְּאָה זֹאת
הַהִיא אִתְּתָא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל אֲמַר לֵיהּ לְרַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף זִיל בַּעֲתַהּ אֲזַל בַּעֲתַהּ וְלָא נְפַל (מִמֶּנָּה) [מִינַּהּ] וְלָא מִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל זוֹ מְמַלְּאָה וְנוֹפֶצֶת הִיא וְכׇל הַמְמַלְּאָה וְנוֹפֶצֶת אֵין לָהּ תַּקָּנָה
הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּכֹל אֵימַת דַּהֲוָת סָלְקָא מִטְּבִילַת מִצְוָה הֲוָת קָחָזְיָא דְּמָא אֲמַר לַהּ שֶׁמָּא דִּימַת עִירִיךְ עָלְתָה בִּיךְ לְכִי וְהִבָּעֲלִי לוֹ עַל גַּבֵּי הַנָּהָר
אִיכָּא דְּאָמַר אֲמַר לַהּ תְּגַלִּי לְחַבְרוֹתִיךְ כִּי הֵיכִי (דתהוו) [דְּתָוְוהָן] עֲלַיךְ לְהָךְ גִּיסָא נִתְוְוהוּ עֲלַךְ לְהָךְ גִּיסָא וְאִיכָּא דְּאָמַר אֲמַר לָהּ גַּלִּי לְחַבְרוֹתִיךְ כִּי הֵיכִי דְּלִבְעוֹ עֲלַיךְ רַחֲמִים דְּתַנְיָא וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים
אָמַר רַב יוֹסֵף הֲוָה עוֹבָדָא בְּפוּמְבְּדִיתָא וְאִתַּסִּי
אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב הִתְקִין רַבִּי בְּשָׂדוֹת רָאֲתָה יוֹם אֶחָד תֵּשֵׁב שִׁשָּׁה וְהוּא
שְׁנַיִם תֵּשֵׁב שִׁשָּׁה וְהֵן שְׁלֹשָׁה תֵּשֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים
אָמַר רַבִּי זֵירָא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחֱמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאֲפִילּוּ רוֹאוֹת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים
אַדְבְּרֵיהּ רָבָא לְרַב שְׁמוּאֵל וְדָרֵשׁ קִשְּׁתָה שְׁנֵי יָמִים וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה תֵּשֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים קָסָבַר אֵין קָשָׁוֵי לִנְפָלִים וְאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא מַאי אִרְיָא קִשְּׁתָה שְׁנֵי יָמִים אֲפִילּוּ מַשֶּׁהוּ בְּעָלְמָא דְּהָא אָמַר רַבִּי זֵירָא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחֱמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאֲפִילּוּ רוֹאוֹת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים
אֲמַר לֵיהּ אָמֵינָא לָךְ אִיסּוּרָא וְאַתְּ אָמְרַתְּ מִנְהָגָא הֵיכָא דְּאַחְמוּר אַחְמוּר הֵיכָא דְּלָא אַחְמוּר לָא אַחְמוּר
(תְּבָעוּהָ נֶתֶר בְּחַמִּין לִטְבוּל קְמָטִים עַל גַּבֵּי נָמָל סִימָן) אָמַר רָבָא תְּבָעוּהָ לִינָּשֵׂא וְנִתְפַּיְּיסָה צְרִיכָה שֶׁתֵּשֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים
רָבִינָא אֶיעְסֹק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַב חֲנִינָא אֲמַר לֵיהּ סָבַר לֵיהּ מָר לְמִכְתַּב כְּתוּבָה לְאַרְבָּעָה יוֹם אֲמַר לֵיהּ אִין כִּי מְטָא לְאַרְבָּעָה נְטַר עַד אַרְבְּעָה אַחֲרִינָא אִיעַכַּב שִׁבְעָה יוֹמֵי בָּתַר הָהוּא יוֹמָא
אֲמַר לֵיהּ מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרָבָא דְּאָמַר רָבָא תְּבָעוּהָ לִינָּשֵׂא וְנִתְפַּיְּיסָה צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים אֲמַר לֵיהּ אֵימַר דְּאָמַר רָבָא בִּגְדוֹלָה דְּקָחָזְיָא דְּמָא אֲבָל בִּקְטַנָּה דְּלָא חַזְיָא דְּמָא מִי אָמַר
אֲמַר לֵיהּ בְּפֵירוּשׁ אָמַר רָבָא לָא שְׁנָא גְּדוֹלָה לָא שְׁנָא קְטַנָּה גְּדוֹלָה טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם דְּמֵחֲמָדָא קְטַנָּה נָמֵי מֵחֲמָדָא
אָמַר רָבָא אִשָּׁה

רש"י

ותנשא לאחר. כדמפרש לקמיה שאין כל האצבעות שוות: ותנשא לאחר. דתלתא זימני בעינן לחזקה כרשב''ג בכולה גרסינן ושלישית: מכחול. קיסם ארוך ומוך על ראשו של מכחול: מן הצדדין. וטהור: ואם יש לה וסת. לקלקול הזה שאינה רואה כל שעה מחמת תשמיש אלא לפרקים תולה בוסתה ומשמשת בלא בדיקה בין וסת לוסת: דברי רבי. הך מילתא לחודה דנאמנת אשה קאמר רבי אבל רישא כולה רבן שמעון היא: אפגורי מפגרא. שהעץ אינו חלק ומסרטט ומוציא דם: רצוף. כפול: ותבדוק בביאה שלישית של בעל ראשון. כלומר מביאה שלישית של ראשון ואילך תשמש ע''י בדיקה ולמה תתגרש: לפי שאין כל האצבעות שוות. ושמא בבעל אחר לא תצטרך בדיקה ומוטב שתתגרש ותתקן ולא תבא לידי כרת הלכך מתגרשת עד שתתחזק בשלש אצבעות: ותבדוק בביאה ראשונה של בעל שלישי. משבא עליה פעם אחת לא תשמש שניה בלא בדיקה שהרי הוחזקה בג' אצבעות ומשנינן אין חזקת ביאה אחת חזקה דאין כל הכחות שוין ושמא בעילה זו היתה בכח מרובה הלכך עד שתתחזק בג' ביאות לכל אחד ואחד והדר תבעי בדיקה לביאה רביעית של בעל שלישי: ההיא דאתאי. שהיתה רואה דם מחמת תשמיש: בעתה. הבהילה פתאום: ממלאה ונופצת. מתמלאה דם ומנפצתו בשעת תשמיש: דימת עיריך. בנות עיריך שהיו מתקנאות ביך בחיבה שביניך לבעליך דימת לשון ליעוז פרליר''ץ כמו (יבמות דף נב.) מידם דיימא וכמו (סוטה דף כז.) לא ישא אדם דומה: כי היכי דתהוו עליך. עד השתא להאי גיסא על חיבה יתירה שביניכם: נתהוו עליך לאידך גיסא. ויאמרו כמה שנואה זו ותשוב קנאה ממך: הוה עובדא. וגילתה צערה לרבים ובקשו עליה רחמים ונתרפאה: בשדות. מקום שאין בני תורה ואינן יודעות למנות פתח נדות מתי הן ימי נדה מתי הן ימי זוב: ששה והוא. כדין תורה ושמא בימי נדה הוא: שנים תשב ששה והן. לחומרא שמא ראשון סוף זוב ושני תחלת נדה וצריכה עוד ששה אבל שלשה דאילו הוה ימי זיבה צריכה ז' נקיים השתא נמי תשב שבעה נקיים שמא בימי זיבה עומדת: קשתה שנים. וראתה בימי זוב: איסורא. דאפי' היכא דלא אחמור תשב על כרחה מן התורה: צריכה לישב שבעה נקיים. שמא מחמת תאות חימוד ראתה דם: איעכב ז' יומי. בתר יומא שנתפייסה לינשא:

תוספות

ונאמנת אשה לומר וכו' דברי רבי. פרש''י דדוקא הך סיפא דנאמנת כרבי אבל כולה רישא כרשב''ג דסבירא ליה בג' זימני הוי חזקה ור''י מפרש דאפילו רבי מודה ברואה מחמת תשמיש דבעי ג' זימנין לאחזוקה דומיא דהך דלעיל דאמר לימים ב' ולמה שלא מנו חכמים ג' כגון אכלה שום או פלפלין דאפילו לרבי בעי תלת זימני: ותבדוק עצמה בביאה שלישית כו'. פירש בקונטרס מביאה שלישית ואילך תשמש על ידי בדיקה ולמה תתגרש מתוך לשונו משמע דאסורה לראשון אפי' בבדיקה וה''ה דהוה מצי למיפרך לפי פירושו דגם לשני לא תשתרי אלא ע''י בדיקה כיון דלא ידע שינויא דלאו כל האצבעות שוות ור''ת מתיר לראשון בבדיקה ויש להעמיד הברייתא כשאינה רוצה לטרוח בבדיקה או שאינה יודעת לבדוק וכן משמע בירושלמי בפ' דם הנדה דפריך ותבדוק עצמה בבעל שני ומשני לפי שאין כל האצבעות שוות כן י''ל דהש''ס דידן נמי פריך אשני ובתוספתא (פ''ח) נמי תניא עד כמה מותרת לינשא עד שלשה כו' פירוש עד כמה מותרת בלא בדיקה ומדלא מהדר אאיסורא לפרש עד כמה היא אסורה אפילו בבדיקה משמע דבבדיקה שריא אפילו לראשון ואתי שפיר לפירוש ר''ת דפירכא קמייתא הוי כמו פירכא שניה: ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל שלישי. תימה למאי דלא ידע שינויא דאין כל הכחות שוות ליפרוך דתבדוק עצמה בביאה שניה של בעל שני דלענין אצבע שלו אין לומר לא כל האצבעות שוות שהרי כבר ראתה פעם ראשונה על ידי בעילתו ומשום חזקת כחות אין להתירה שהרי הוחזקה בג' כחות של בעל ראשון ואין להתירה אלא מטעם זה דאין כל הכחות שוין ואין חזקת כחו של ראשון מועלת לשני ואכתי לא ידעינן הך טעמא: כי היכי דתהוו עליך להך גיסא. פירש''י תחת אשר קנאו באהבת אישך יאמרו כמה שנאה גדולה ותשוב קנאתם ממך ובערוך פי' ששלטו בך עינים להתרחק מבעליך תודיעם עכשיו שאת בת דמים מרובים שבניך מרובין ביותר ויתנו עיניהם בך ויאמרו אשריה שדמיה מרובים שמתוך כך בניה מרובים ומתוך העין שיתנו בך יפסקו הדמים ותתרפא: שנים תשב ששה. שמא ראתה יום ראשון דם ירוק ואינו מן המנין:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר