|
טקסט הדף מנוקדהָכָא רְשׁוּיוֹת דְּרַבָּנַן וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן בָּרְשׁוּיוֹת דְּרַבָּנַן נָמֵי אָמַר (דְּתַנְיָא) כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרוֹחַב אַרְבָּעָה מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ פֵּירוֹת אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין נִפְרַץ הַכּוֹתֶל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּפֶתַח יוֹתֵר מִכָּאן מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְהָוֵינַן בַּהּ אֵין בּוֹ אַרְבָּעָה מַאי אָמַר רַב אֲוִיר שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת שׁוֹלֶטֶת בּוֹ וְלֹא יָזִיז בּוֹ מְלֹא נִימָא וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ מַעֲלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין וְאֵלּוּ מַעֲלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה מוּתָּר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְלִבְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַתֵּף עָלָיו וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ הָהִיא זְעֵירִי אַמְרַהּ וְלִזְעִירִי קַשְׁיָא הָא מוֹקֵים לַהּ בְּאַמַּת הַמַּיִם גּוּפַהּ וְרַב דִּימִי תַּנָּאֵי הִיא וְתִיהְוֵי כִּי חוֹרֵי כַּרְמְלִית אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַב חֲנִינָא בַּר אָבִין דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אֵין חוֹרִין לְכַרְמְלִית רַב אָשֵׁי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא יֵשׁ חוֹרִין לְכַרְמְלִית הָנֵי מִילֵּי בִּסְמוּכָה הָכָא בְּמוּפְלֶגֶת רָבִינָא אָמַר כְּגוֹן דַּעֲבַד לַהּ נִיפְקֵי אַפּוּמַּהּ וְאָזְדוּ רַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְטַעְמֵיהּ: מַתְנִי' גְּזוּזְטְרָא שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם אֵין מְמַלְּאִין הֵימֶנָּה בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ מְחִיצָה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה וְכֵן שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עָשׂוּ לְעֶלְיוֹנָה וְלֹא עָשׂוּ לְתַחְתּוֹנָה שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיְּעָרְבוּ: גְּמָ' מַתְנִיתִין דְּלָא כַּחֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא דְּתַנְיָא חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר גְּזוּזְטְרָא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע אַמּוֹת חוֹקֵק בָּהּ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא לֹא הִתִּיר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא אֶלָּא בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהּ אוֹגָנִים וַעֲיָירוֹת וְקַרְפֵּיפוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ אֲבָל בִּשְׁאָר מֵימוֹת לֹא תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הִתִּיר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא לְאַנְשֵׁי טְבֶרְיָא מְמַלְּאִין מַיִם מִגְּזוּזְטְרָא בַּשַּׁבָּת וְטוֹמְנִין בְּעֵצָה וּמִסְתַּפְּגִין בַּאֲלוּנְטִית מְמַלְּאִין מַיִם מִגְּזוּזְטְרָא בַּשַּׁבָּת הָא דַּאֲמַרַן וְטוֹמְנִין בְּעֵצָה מַאי הִיא דְּתַנְיָא הִשְׁכִּים לְהָבִיא פְּסוֹלֶת אִם בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו טַל הֲרֵי הוּא בְּכִי יוּתַּן וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִבָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ אֵינוֹ בְּכִי יוּתַּן וּסְתָם רש"יוהא ר' יוחנן ברשויות דרבנן. כגון ב' חצירות: נמי אמר. דלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו: אויר ב' רשויות שולטת בו. דכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו: ולא יזיז. בראשו אפילו כמלא נימא וכ''ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום: אלו מעלין כו'. דבטיל לגבייהו לקולא: ואזדא ר' יוחנן לטעמיה. מסקנא דאתקפתא היא: ההוא. דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא: זעירי אמרה. משמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף: ולזעירי קשיא הא. דקתני לעיל פחות מג' משלשל דלי וממלא וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור: זעירי מוקי. פלוגתייהו דרשב''ג ורבנן ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית: ודרב דימי. דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא: ותיהוי כי חורי כרמלית. האי אמה אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן במס' שבת (דף ז:) חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה ברה''ר ה''נ הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תיתסר דמכרמלית אתיא: אין תורת חורין לכרמלית. דלא אחמירו ביה רבנן כולי האי: בסמוכה. כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים: במופלגת. שאין בה כשיעור אלא למרחק: רבינא אמר. האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב''ג לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף: אלא דעבד לה ניפקי. מוצאות: אפומה. בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפירצה היא: ורבן שמעון לטעמיה. דאמר בפרק קמא פחות מד' לבוד: מתני' אא''כ עשו לה. כל סביבותיו או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר להכשיר אע''פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר: בין מלמטה. מחוברת לגזוזטרא מתחתיה: זו למעלה מזו. אפילו זו שלא כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה כדאמר בגמרא: שתיהן אסורות. למלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ''ל שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה''י קא ממלא: גמ' חוקק בה כו'. ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב: ממלאין מים מגזוזטרא. שיש בה ד' אמות על ד' אמות: וטומנין. פירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה: אלונטית. בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ: השכים. קודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן: תוספותהכא רשויות דרבנן. בריש חלון (לעיל דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא''ת דלקמן בפ' בתרא (דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ''א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע''ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי''ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין: ולזעירי קשיא. אע''ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ''מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור''י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם: גזוזטרא שהיא למעלה מן הים. פי' לעיל: אלא א''כ עשו לה מחיצה כו'. וא''ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור''י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א''נ אור''י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי: עושה מחיצה גבוה י'. והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק (שבת ד' ק:) עושה מקום ד' וממלא ע''י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם: בין מלמעלה בין מלמטה. מתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר: מתני' דלא כחנניה. אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|