סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

קוֹרָה אַרְבָּעָה מַתִּיר בְּחוּרְבָּה וְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ קוֹרָה אַרְבָּעָה מַתִּיר בְּמַיִם מַנִּי
לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ בְּעֶשֶׂר לָא פְּלִיגִי בְּעֶשֶׂר וְדִבְרֵי הַכֹּל לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ בְּעֶשֶׂר פְּלִיגִי כְּרַב
לֵימָא אַבָּיֵי וְרָבָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי דְּאִיתְּמַר סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין כְּשֵׁירָה אֵין לָהּ פַּצִּימִין אַבָּיֵי אָמַר כְּשֵׁירָה וְרָבָא אָמַר פְּסוּלָה
אַבָּיֵי אָמַר כְּשֵׁירָה אָמַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם וְרָבָא אָמַר פְּסוּלָה לָא אָמַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם לֵימָא אַבָּיֵי כְּרַב וְרָבָא כִּשְׁמוּאֵל
אַלִּיבָּא דִשְׁמוּאֵל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְרַב אַבָּיֵי כְּרַב וְרָבָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַב הָתָם אֶלָּא דְּהָנֵי מְחִיצוֹת לְאַכְסַדְרָה עֲבִידִי אֲבָל הָכָא דְּהָנֵי מְחִיצוֹת לָאו לְסוּכָּה עֲבִידִי לָא:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם מוּתָּרִין: אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי לֶאֱסוֹר אוֹ לְהַתִּיר
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לֶאֱסוֹר וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֶאֱסוֹר תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא כָּךְ אֲסוּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת
אִיתְּמַר רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי וּשְׁמוּאֵל אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה
וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי וְהָתְנַן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעֵירוּבֵי תְחוּמִין אֲבָל בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת מְעָרְבִין בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי יְהוּדָה בְּעֵירוּבִין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ
וַאֲמַר לֵיהּ רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה לְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אֲפִילּוּ בְּמָבוֹי שֶׁנִּיטַּל קוֹרָתוֹ אוֹ לְחָיָיו וַאֲמַר לֵיהּ בְּעֵירוּבִין אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא בִּמְחִיצוֹת
אָמַר רַב עָנָן לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל כָּאן שֶׁנִּפְרְצָה לְכַרְמְלִית כָּאן שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
מַתְנִי' הַבּוֹנֶה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁים מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹסְרִין
וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מְעָרְבִין לְמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
גְּמָ' אָמַר רַבָּה לָא תֵּימָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּקָא סָבַר שְׁתֵּי מְחִיצוֹת דְּאוֹרָיְיתָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָתִּים מִשְּׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים עוֹשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן אוֹ קוֹרָה מִכָּאן וְקוֹרָה מִכָּאן וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּאֶמְצַע אָמְרוּ לוֹ אֵין מְעָרְבִין רְשׁוּת הָרַבִּים בְּכָךְ
אֲמַר לֵיהּ מֵהַהִיא אִין מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ
אָמַר רַב אָשֵׁי מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא מִדְּקָתָנֵי וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מְעָרְבִין בְּמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשּׁוּם דְּקָא סָבַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם הַיְינוּ דְּקָתָנֵי וְעוֹד
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם דְּקָא סָבַר שְׁתֵּי מְחִיצוֹת דְּאוֹרָיְיתָא מַאי וְעוֹד שְׁמַע מִינַּהּ:
הַדְרָן עֲלָךְ כׇּל גַּגּוֹת
מַתְנִי' הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁנַיִם שְׁנַיִם בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּישָׁנוֹת אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת פָּטוּר
מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְרִיכוֹת מַחְשִׁיךְ עֲלֵיהֶן וּמְבִיאָן

רש"י

שיש לה פצימין. עמודין קבועין במחיצותיה פחות מג': אליבא דשמואל כ''ע לא פליגי. כלומר ודאי כדקאמרת אביי כרב ולא כשמואל דמודה אביי דלשמואל פסולה דכיון דבאכסדרה דהנך פיות תקרה לאכסדרה נעשו ואפ''ה אסר בטלטול שבת כ''ש דלא מהני לענין סוכה דלא לסוכה עבידי: כי פליגי אליבא דרב. כלומר הא דאמר רבא כשמואל ולא כרב לא היא דרבא נמי כרב אמרה למילתיה ואמר לך ע''כ לא קא שרי רב לענין שבת: אלא דהני מחיצות. פי' אותן הקורות הנתונים על ארבעה עמודים דאינהו פי תקרה לאכסדרה עבידי: לאו לסוכה. לשם סוכה אע''ג דלא בעי מחיצות לשמן כולי האי מיהא לא מקילינן: במה דברים אמורים. דצריך להודיע בפרק חלון: ערובי חצירות. לעולם הוא זכות להן אבל עירובי תחומין פעמים שהוא חוב שמפסידין לרוח שכנגדה: נפרצה לכרמלית. שרי כר' יהודה דאי נמי אתי לאפוקי לבר לאו איסורא דאורייתא איכא: מתני' על גבי שני בתים. והם בשני צידי רה''ר מטלטלין תחת העלייה דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם: וכן גשרים המפולשים. שיש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים: מערבין למבוי המפולש. הואיל ואיכא שתי מחיצות: גמ' דאורייתא. הלכה למשה מסיני כדאמרינן בפ''ק (דף ד.) שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני והרי יש כאן ב' מחיצות משני הבתים דאי לאו משום פי תקרה לא הוה שרי: יתר על כן וכו'. רישא דברייתא אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות וגשרים ונפשות ורה''ר המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן אמר רבי יהודה דאפילו רה''ר גמורה ואין שם תקרה למימר יורד וסותם שרי בשתי מחיצות של שני צידי רה''ר: מההיא אין. מצית למשמע דשתי מחיצות דאורייתא אבל ממתני' לא שמעינן לה דטעמא משום סתימת פי תקרה הוא: מתני' נמי דייקא. דאית ליה לרבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא: אי אמרת בשלמא. טעמיה דר' יהודה דקמייתא משום דשתי מחיצות דאוריי' היינו דקתני ועוד זו דמשמע ועוד זו אע''ג דליכא פי תקרה מתיר ר' יהודה משום האי טעמא אלא אי אמרת טעמיה בקמייתא משום פי תקרה מאי ועוד הא במבוי ליכא פי תקרה לשון אחר מתני' נמי דייקא כרבה דטעמא דקמייתא משום פי תקרה הוא וה''ג אא''ב דטעמא דר''י בקמייתא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם ובתרייתא משום שתי מחיצות היינו דקתני ועוד זו מתיר רבי יהודה ואע''ג דליכא פי תקרה משום שתי מחיצות אלא אי אמרת קמייתא נמי משום שתי מחיצות מאי ועוד היא היא ופשיטא דמערבין ראשון שמעתי ואית דגרסי כלישנא בתרא ומסתברא כוותייהו: מתני' המוצא תפילין. בשדה במקום שנאבדין: מכניסן. לעיר ולבית: זוג זוג. אחד בראש ואחד בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשן בחול וחוזר תמיד ומכניסן זוג אחר זוג עד שיכלו: שנים שנים. זוג בראש וזוג בזרוע ובגמרא בעי טעמא מאי נינהו: בישנות. שניכר הקשר העשוי כמין שדי דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן בבזיון: אבל בחדשות פטור. מלהכניסן דילמא קמיע הן בעלמא ואין בהן קדושה אלא בנעשים כהלכתן והיינו לשמן הלכך לא מחללינן שבתא עלייהו: צבתים. קשרים קשרים הרבה תפילין בכל קשר ובגמ' מפרש מאי צבתים ומאי כריכות: מחשיך עליהן. ימתין עד שתחשך וישב שם וישמרם ולכשתחשך יטלם יחד ובגמ' פריך וליעיילינהו זוג זוג:

תוספות

ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה. בסמוך מוקי לה בנפרצה לכרמלית ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפי' בנפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי דמחמיר והיכא דאיתנהו למחיצות אפילו ר' יוסי מודה דאמר שבת הואיל והותרה הותרה כדאמרי' פ' קמא (דף יז.): איתיביה יתר על כן. פריך מברייתא משום דממתניתין דקתני ועוד א''ר יהודה מערבין במבוי המפולש לא שמעינן ברשות הרבים גמורה: מתני' המוצא תפילין. הך פירקא במסכת שבת ה''ל למיתני גבי הוצאות אלא משום דקתני סיפא רבי יהודה אומר נותן אדם לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו חוץ לתחום ועוד משום דקתני בסוף פרקין רבי שמעון אומר כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו: מכניסן זוג זוג. בספ''ק דביצה (דף טו.) מוכח דאיירי דלא מינטרי מחמת כלבי אבל מינטרי מחמת כלבי אע''ג דלא מינטרי מחמת גנבי לא: אבל בחדשות פטור. איסור נמי איכא דלקמן (צז.) תניא אוסר בחדשות:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר