|
טקסט הדף מנוקד
מִשּׁוּם דְּהָוֵי דִּירָה שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ לַאֲוִיר וְכׇל דִּירָה שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ לַאֲוִיר אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ יָתֵר מִבֵּית סָאתַיִם:
שׇׁרָשָׁיו גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ וְכוּ': אִיתְּמַר שׇׁרְשֵׁי אִילָן הַבָּאִין מִלְּמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה לְתוֹךְ שְׁלֹשָׁה רַבָּה אָמַר מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן רַב שֵׁשֶׁת אָמַר אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן רַבָּה אָמַר מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן דְּכׇל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה דְּאַרְעָא אַרְעָא הִיא רַב שֵׁשֶׁת אָמַר אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן דְּכֵיוָן דְּמִכֹּחַ אִיסּוּר קָאָתֵי אֲסוּרִין דְּדָמוּ כִּמְשׁוּנִּיתָא דְּסָלְקִין לְעֵילָּא אֲסוּרִין דְּנָחֲתִין לְתַתַּאי שְׁרוּ לִצְדָדִין פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּה וְרַב שֵׁשֶׁת וְכֵן אַנִּיגְרָא וְכֵן בְּקֶרֶן זָוִית הָהוּא דִּיקְלָא דַּהֲוָה לְאַבָּיֵי וַהֲוָה סָלֵיק בְּאִיפּוּמָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף וּשְׁרָא לֵיהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר תַּחְלִיפָא דִּשְׁרָא לָךְ כְּרַבָּה שְׁרָא לָךְ פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא אֲפִילּוּ לְרַב שֵׁשֶׁת בֵּיתָא כְּמַאן דִּמְלֵי דָּמֵי וְלִישְׁתַּמֵּשׁ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג קָא מַשְׁמַע לַן תְּנַן שׇׁרָשָׁיו גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶם הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלָא הָדְרִי כָּיְפִי פְּשִׁיטָא אֶלָּא לָאו אַף עַל גַּב דְּהָדְרִי כָּיְפִי לָא לְעוֹלָם דְּלָא הָדָרִי כָּיְפִי וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן אַף עַל גַּב דְּצִידּוֹ אֶחָד שָׁוֶה לָאָרֶץ: תָּנוּ רַבָּנַן שׇׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁגְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ שֶׁיֵּשׁ חָלָל תַּחְתֵּיהֶן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אַף עַל פִּי שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד שָׁוֶה לָאָרֶץ הֲרֵי זֶה לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן לְפִי שֶׁאֵין עוֹלִין בְּאִילָן וְאֵין נִתְלִין בְּאִילָן וְאֵין נִשְׁעָנִין בְּאִילָן וְלֹא יַעֲלֶה בְּאִילָן מִבְּעוֹד יוֹם וְיֵשֵׁב שָׁם כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ אֶחָד אִילָן וְאֶחָד כׇּל הַבְּהֵמָה אֲבָל בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה וְגָדֵר מְטַפֵּס וְעוֹלֶה מְטַפֵּס וְיוֹרֵד וַאֲפִילּוּ הֵן מֵאָה אַמָּה תָּנֵי חֲדָא אִם עָלָה מוּתָּר לֵירֵד וְתָנֵי חֲדָא אָסוּר לֵירֵד לָא קַשְׁיָא כָּאן מִבְּעוֹד יוֹם כָּאן מִשֶּׁחָשֵׁיכָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא מִשֶּׁחָשֵׁיכָה וְלָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשׁוֹגֵג כָּאן בְּמֵזִיד וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּשׁוֹגֵג וְהָכָא בְּקָנְסוּ שׁוֹגֵג אַטּוּ מֵזִיד קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר קָנְסִינַן וּמָר סָבַר לָא קָנְסִינַן אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ כְּתַנָּאֵי הַנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּנִיתָּנִין מַתָּנָה אַחַת יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַחַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תִּגְרַע אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲרֵי הוּא עוֹבֵר בְּבַל תּוֹסִיף אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא נֶאֱמַר בַּל תִּגְרַע אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁנָּתַתָּ עָבַרְתָּ עַל בַּל תּוֹסִיף וְעָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְּיָדֶךָ כְּשֶׁלֹּא נָתַתָּ עָבַרְתָּ עַל בַּל תִּגְרַע וְלֹא עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְּיָדֶךָ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר הָתָם קוּם עֲשֵׂה עָדִיף הָכִי נָמֵי יֵרֵד לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר הָתָם שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עָדִיף הָכִי נָמֵי לֹא יֵרֵד דִּילְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם קוּם עֲשֵׂה עָדִיף אֶלָּא דְּקָא עָבֵיד מִצְוָה אֲבָל הָכָא דְּלָא עָבֵיד מִצְוָה הָכִי נָמֵי לֹא יֵרֵד וְאִי נָמֵי עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עָדִיף אֶלָּא רש"ימשום דהוי דירה שתשמישה לאויר. אינה לדור בה תמיד אלא להסתופף בה שומרי (אויר) השדה: מלמעלה מג' לתוך ג'. דלאחר שהגביהו שלשה חזרו וכפפו: דדמו כי משוניתא. כשן סלע כהר זה שמשופע לצדדין כך יוצאין שרשיו קטנים מתוך הגדולין לצדדין וכפופין לארץ מכאן ומכאן הגדולים הולכין ומגביהין באלכסון יותר מג': דסלקי לעילאי. הגדילים משהגביה למעלה מג': אסורין. לדברי הכל: דנחתי לתתאי. הגדילים לראשו של צד האילן כל שלא גבוה ג' וכן קטנים היוצאין מן הגדילים בשיפולו: שרו. לדברי הכל דאכתי לאו לכלל איסור אתו: לצדדין. השרשים הקטנים היוצאים מתוך גובה של גדולים ומטין לארץ לתוך ג' לרב ששת אסירי דמכח איסורא אתו לרבה שרו: וכן אניגרא. אילן היוצא מתוך חריץ קצר העשוי להוליך המים לשדות ושני צידי האילן של צד גידודי החריץ נכנסין בגידודיו ואם בא למדוד מצדדין שבתוך הנגר הרי הוא גבוה ג' ויותר ואם בא למדוד מצדדיו השניים שהן מגידודי החריץ ולמעלה אין גבוה ג' לרבה דמודד הגידודים שרו דכל פחות מג' לארעא כארעא לרב ששת מעומקו מודד והרי גבוה ג' ומכח איסורא אתו: וכן קרן זוית. אילן העולה במקצוע שני כותלים של חצר וג' צדדיו נכנסין בתוך המקצוע שבכותלים ואין נראה אלא צדו שמבחוץ והולך ועולה עד למעלה לכותל פחות מג' לרבה כל פחות מג' לאו אילן הוא דמעולם לא גבוה שלשה ולרב ששת מארעא משחינן ומכח איסורא אתו ודוקא קרן זוית אבל אצל כותל בעלמא מודה רבה דהואיל ושלשת צדדיו . גבוהין והרביעי שוה לארץ או לכותל דאסור אפי' צדו דשוה לכותל: דהוה סליק באיפומא. בתוך הבית היה עומד ועולה דרך פי ארובה למעלה מן הגג פחות מג': ושרא ליה. דאינו נראה מן הגג ג' אפי' באחד מצדדיו: כרבה שרא לך. דאמר לא אמרי' מכח איסורא אתי דהא הכא בתוך הבית הוא דאסור שגובהו נראה שם: דמלי. כארעא סמיכתא היא דהא אמרן לעיל חלון שבין שני בתים למעלה מי' כמאן דמלי דמי: דהדרי כיפי. ואשמעינן דלא ישב על הכפופין דאי על הגבוהין פשיטא אכתי לא אשמעינן אלו הן משום שבות. לא. עולין באילן במס' ביצה (דף לז:): דצדו אחד שוה לארץ. שהקרקע גבוה בצדו האחד מודה רבה היכא דשלשת צדדיו גבוהין מן הארץ דאסורה צד השוה לארץ: ואין ניתלין באילן. אשטנדליי''ר: בור ושיח ומערה. בין שיש בהן מים בין שאין בהם מים: מטפס. דנפיי''ר מטפס ויורד דטעמא. לאו משום דטרחא אלא שלא יתלוש מן המחובר במתכוין: אם עלה. באילן אסור לירד דכל דרך ירידתו הוא משתמש במחובר: עלה מבעוד יום. וקדש עליו היום לא קנסינן ליה ויורד: הניתנין במתנה אחת וכו': כגון דם הבכור שנתערב בדם בכור אחר: ינתנו במתנה אחת. ועולה אותה מתנה לזה ולזה: מתן ארבע במתן ארבע. דם חטאת זו נשפך לדם חטאת זו ינתנו ד' מתנות ועולה לזו ולזו: ינתנו במתן ארבע. דקסבר קום עשה מצוה עדיף אע''ג דבהאי מצוה איכא צד עבירה דעבר אבכור אבל תוסיף אתי עשה דחטאת דכתיב (ויקרא ד) ונתן על קרנות ודחי לבל תוסיף דבכור: ורבי יהושע אומר נותנו במתנה אחת. כיון דקיימא לן כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת . כיפר הכא דלא אפשר סמכינן עלה אפילו לכתחילה ולא עברינן אבל תוסיף ואי משום בל תגרע דחטאת כדקאמר טעמא מוטב שיעקר בל תגרע מאליו שהוא יושב ואינו עוקר הלאו בידים מעבור על בל תוסיף שהוא עוקרו בידים: ה''נ יורד. דהך ירידה מצוה היא דהא כל זמן שהוא יושב משתמש והרי זה תשמיש הלכך אע''ג דהשתא משתמש תשמיש אחר כשיורד יותר ויותר עדיף משישב שם: דקא עביד מצוה. דמקיים עשה: לא קא עביד מצוה. פורש מן העבירה הוא ע''י עבירה אבל קיום מצוה אין כאן: תוספותוכן בקרן זוית. פי' בקונטרס שג' צדדיו נכנסין תוך המקצוע ואין נראה מבחוץ אלא צד רביעי ואיצטריך למימר תרוייהו קרן זוית להודיעך כחו דרב ששת ונגר דמשני צדדיו להודיעך כחו דרבה דשרי ומיהו מודה רבה בסמוך לכותל שאינו שוה לארץ אלא מצד אחד דאסור והא דנקט ברייתא בסמוך וצדו אחד שוה לארץ לא תקשי לרב ששת דלדידיה לאו דוקא נקט צדו אחד דהוא הדין משני צדדין: מתן ד' במתן אחת. פי' עולה שהיא מתן שתים שהן ד' בבכור או בפסח אבל אין לפרש מתן ד' היינו חטאת דאם נתערבה מתן חטאת בפסח או בבכור אין להם תקנה לפי שזה למעלה מחוט הסיקרא וזה למטה וא''ת וליתי עשה ולידחי לאו דבל תוסיף וי''ל דלא דמי כלל לכלאים בציצית דהכא ע''י פשיעה הוא בא והיה יכול להתקיים בלא דחיית הלאו: ינתנו במתנה אחת. דקיימא לן כל הניתנין שנתנו במתנה אחת כפר: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|