סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תַּלְמוּד לוֹמַר כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא וּסְמִיךְ לֵיהּ מִכׇּל הָאֹכֶל אוֹכֶל מִטַּמֵּא מֵאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס וְאֵין כׇּל הַכֵּלִים מִטַּמְּאִין מֵאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס:
רַב חִסְדָּא רָמֵי פִּיסְחָא אַפִּיסְחָא וּמְשַׁנֵּי מִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת
וּרְמִינְהוּ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין הַנִּדּוֹן דּוֹמֶה לִרְאָיָה כְּשֶׁהֵעִידוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל מָה הֵעִידוּ אִם עַל הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה שֶׁשּׂוֹרְפִין אוֹתוֹ עִם הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה זֶה טָמֵא וְזֶה טָמֵא
אִם עַל הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּפְסַל בִּטְבוּל יוֹם שֶׁמַּדְלִיקִין אוֹתוֹ בְּנֵר שֶׁנִּטְמָא בִּטְמֵא מֵת זֶה פָּסוּל וְזֶה טָמֵא אַף אָנוּ מוֹדִים בִּתְרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת בִּוְלַד הַטּוּמְאָה שֶׁשּׂוֹרְפִין אוֹתָהּ עִם הַתְּרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת בְּאַב הַטּוּמְאָה אֲבָל הֵיאַךְ נִשְׂרוֹף אֲפִילּוּ תְּלוּיָה עִם הַטְּמֵאָה שֶׁמָּא יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֵם
וּמְשַׁנֵּי הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָא רַבִּי יוֹסֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ
דְּתַנְיָא אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מְבַעֲרִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וְשׂוֹרְפִין תְּרוּמוֹת טְמֵאוֹת תְּלוּיוֹת וּטְהוֹרוֹת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר טְהוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְלוּיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּטְמֵאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל הַטְּהוֹרָה וְעַל הַטְּמֵאָה שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין עַל הַתְּלוּיָה וְעַל הַטְּהוֹרָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל הַתְּלוּיָה וְעַל הַטְּמֵאָה שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תִּישָּׂרֵף זוֹ בְּעַצְמָהּ וְזוֹ בְּעַצְמָהּ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת
וְהָא מַתְנִיתִין רַבִּי יוֹסֵי הִיא הָכִי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי מֵאִיר אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּמֵיקֵל כִּי מֵיקֵל בִּתְלוּיָה וּטְמֵאָה אֲבָל בִּטְהוֹרָה וּטְמֵאָה לָא
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא רָמֵי תְּרוּמָה אַפִּיסְחָא וּמְשַׁנֵּי מִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת
וּרְמִינְהוּ חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ סְפֵק טוּמְאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם הָיְתָה מוּנַּחַת בִּמְקוֹם הַתּוּרְפָּה יַנִּיחֶנָּה בְּמָקוֹם הַמּוּצְנָע וְאִם הָיְתָה מְגוּלָּה יְכַסֶּנָּה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אִם הָיְתָה מוּנַּחַת בְּמָקוֹם הַמּוּצְנָע יַנִּיחֶנָּה בִּמְקוֹם הַתּוּרְפָּה וְאִם הָיְתָה מְכוּסֶּה יְגַלֶּנָּה
גְּרָמָא אִין בְּיָדַיִם לָא וּמְשַׁנֵּי הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָא רַבִּי יוֹסֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ
רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי תְּרוּמָה אַתְּרוּמָה וּמְשַׁנֵּי מִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ גְּרָמָא אִין בְּיָדַיִם לָא
וּרְמִינְהוּ חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בַּגַּת הָעֶלְיוֹנָה וְתַחְתֶּיהָ חוּלִּין טְמֵאִין
מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (לְרַבִּי) יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנָּה רְבִיעִית בְּטׇהֳרָה יַצִּיל וְאִם לָאו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תֵּרֵד וְתִטַּמֵּא וְאַל יְטַמְּאֶנָּה בַּיָּד
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יְטַמְּאֶנָּה בַּיָּד
וּמְשַׁנֵּי שָׁאנֵי הָתָם דְּאִיכָּא הֶפְסֵד חוּלִּין
מַתְקֵיף לַהּ רָבָא מַתְנִיתִין נָמֵי אִיכָּא הֶפְסֵד עֵצִים אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְהֶפְסֵד מְרוּבֶּה חָשְׁשׁוּ לְהֶפְסֵד מוּעָט לֹא חָשְׁשׁוּ
וּמְנָא תֵּימְרָא דִּלְהֶפְסֵד מְרוּבֶּה חָשְׁשׁוּ וּלְהֶפְסֵד מוּעָט לֹא חָשְׁשׁוּ דְּתַנְיָא חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן תְּרוּמָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בַּגַּת הָעֶלְיוֹנָה וּבַתַּחְתּוֹנָה חוּלִּין טְמֵאִין מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנָּה רְבִיעִית בְּטׇהֳרָה יַצִּיל וְאִם לָאו תֵּרֵד וְתִטַּמֵּא וְאַל יְטַמְּאֶנָּה בַּיָּד
מַאי שְׁנָא שֶׁמֶן דְּרָאוּי לְהַדְלִיק יַיִן נָמֵי רָאוּי לְזִילּוּף
וְכִי תֵימָא זִילּוּף לָאו מִילְּתָא הִיא וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא שׁוֹתִין מִלּוֹג בְּסֶלַע וּמְזַלְּפִין מִלּוֹג בִּשְׁתַּיִם בְּחָדָשׁ
וְהָא רָאוּי לְיַשְּׁנוֹ אָתֵי בֵּיהּ לִידֵי תַּקָּלָה שֶׁמֶן נָמֵי אָתֵי בֵּיהּ לִידֵי תַּקָּלָה
דְּרָמֵי לֵיהּ בִּכְלִי מָאוּס יַיִן נָמֵי רָמֵי לֵיהּ בִּכְלִי מָאוּס לְזִילּוּף קָא בָעֵי לֵיהּ בִּכְלִי מָאוּס רָמֵי לֵיהּ
וְתַקָּלָה עַצְמָהּ תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תִּשָּׁפֵךְ חֲבָל וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים תֵּעָשֶׂה זִילּוּף
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֲנִי אַכְרִיעַ בַּשָּׂדֶה תִּשָּׁפֵךְ חֲבָל בַּבַּיִת תֵּעָשֶׂה זִילּוּף אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּחָדָשׁ תִּשָּׁפֵךְ חֲבָל בְּיָשָׁן תֵּעָשֶׂה זִילּוּף אָמְרוּ לוֹ

רש"י

ת''ל וכו' וסמיך ליה מכל האוכל. כלומר האי כל אשר בתוכו שאמרתי לך באוכל אמרתי לך ואי כמאן דמלי טומאה חשיב ליה לחיצון נמצאת טומאה נוגעת בגבו של כלי שטף וכלי שטף מטמא מגבו אלא שמע מינה כל אשר בתוכו יטמא מחמת כלי הוא דמטמא ואשמעינן קרא דאוכלין ומשקין הוא דמקבלי טומאה מולד הטומאה אבל כלי לא ומהאי פירוקא נפקא לן בכל דוכתא הא דאשכחן דאין כלי ראשון מטמא כלי ואין אוכלין ומשקין מטמאין כלי כדיליף לעיל מק' 'ו ואדם נמי שאינו אב הטומאה כגון נוגע בטומאת נבלה ובשרץ לא מטמא כלי דכתיב והנוגע בנבלתם יטמא ולא כתיב כבוס בגדים אבל גבי נושא גזירת הכתוב היא בטומאת משא שמטמא אדם לטמא בגדים שעליו בשעת משא ולא בגדים הבאין לאחר מכאן אלמא ולד הטומאה לא מטמא כלי חוץ מטמא מת שהוא אב הטומאה וכן אדם לא מצינו לו טומאה בכל התורה אלא מאב הטומאה כגון ע''י שרץ ונבלה ושכבת זרע ועל ידי זב ומעיינותיו ומדרסו ועל ידי נדה ומעיינותיה ומדרסה וע''י טמא מת: שתיהן כאחת. בתלויה וטמאה בחמץ בפסח: ורמינהו כו'. וקתני היאך ישרף אפילו תלויה עם הטמאה: מתני' ר' שמעון היא ואליבא דרבי יהושע. וברייתא רבי יוסי אמרה כדקתני אמר ר' יוסי אין הנדון כו' ולקמן פריך והא מתני' ר' יוסי נמי קאמר לה דתנן א''ר יוסי אינה היא המדה: ושורפין תרומה תלויה וטמאה וטהורה. הכל ביחד ר' מאיר לטעמיה דאמר מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח: ה''ג לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על טהורה ועל טמאה שאין שורפין על התלויה ועל הטהורה ששורפין. דהואיל ולא הוחזק טומאה אין נראה כמטמא בידים: על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה. דהואיל ואין לה טומאה ודאית הרי היא מטמא בידים לר' אליעזר ור' יהושע סבר כיון דתלויה היא אי אתה מוזהר על שמירתה: רמי תרומה אפיסחא. תרומה דעלמא אתרומה דפיסחא: ומי א''ר יהושע שתיהן כאחת. דמותר לטמא תלויה בידים: בידים לא. ואע''ג דתלויה היא: הא. דקתני בידים לא ר' יוסי היא ואליבא דר' יהושע דגבי תלויה דפיסחא נמי הכי אמר ואנן היאך נשרוף אפילו תלויה עם הטמאה: מתני' נמי איכא הפסד עצים. ואמאי קאמר רבי יוסי אליבא דרבי יהושע דלא: מודה רבי אליעזר כו'. אמסקנא קאי אאם לאו תרד ותטמא ולקמן פריך מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מבעי ליה מכל מקום קתני גבי שמן דכולהו מודו שלא יטמאנה בידים משום הפסד חולין דשמן חולין שנתערב תרומה בהן יאסרו לכהן ולזר משום טומאה דתרומה משום דהפסד מועט הוא כדמפרש דראוי להדליק: לאו מילתא היא. לא חשיב והרי הפסידו: שותין מלוג. שנמכר בסלע ומזלפין מלוג הנמכר בשתים נוח לקנות לוג בשתי סלעים לזילוף מלקנותו לשתיה ומי שאינו עשיר יקח יין בזול לשתייתו לוג בסלע ויין ביוקר לזילוף: בחדש. דאין ריחו נודף ואין ראוי לזילוף: אתי ביה ידי תקלה. אם ישהנו אצלו עד שיתיישן אתי למשתי מיניה: לזלוף קבעי ליה. וצריך שיהא לו ריחו טוב ובכלי מאוס רמי ליה בתמיה: ותקלה עצמה. אי חיישינן לה ואסור לשהויי אי לא תנאי היא: תשפך חבל. לשון חבילה כלומר תשפך יחד ולא לזלף דילמא אדמזלף קלי קלי אפילו בו ביום אתי למשתיה: בשדה תשפך חבל. שאין מזלפין בשדה והא לא אמרינן שיביאנה בבית לזלפו דאדהכי אתי ביה לידי תקלה: ואיכא דאמרי. לשהייה מועטת (לא חיישינן) כי הא מן השדה לבית לא חיישינן אלא בחדש תשפך חבל כו': אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי. כמה שנים אחר בית הלל וב''ש היה: אמרו לו. בני דורו:

תוספות

מי אמר ר' יהושע שתיהן כאחת ורמינהו חבית. אומר ר''י הא דלא משני פסח שאני דמשמע ליה דפסח לא מעלה ולא מוריד מדשרי בתלויה ואסר בטהורות א''כ מה שהיא תלויה הוי הטעם: הא ר' שמעון אליבא דר' יהושע. תימה לר''י לר' שמעון כיון דשרי תלויה לטמא ביד א''כ שרי לשורפו ואמאי קרי ליה תלויה דתלויה היינו לא אוכלין ולא שורפין וי''ל דתלויה לר''ש היינו דלא מחייב לשורפו: ראוי לזילוף. אף על גב דתרומה טמאה בשריפה כיון דמסקינן בפ' בתרא דתמורה (ד' לג.) הראוי לשריפה שרפה הראוי לקבורה קבורה והוא הדין בכי האי גוונא הואיל וראוי לזילוף:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר