|
טקסט הדף מנוקד
דִּסְמִידָא בָּשָׂר שָׁמֵן דִּצְפִירְתָּא דְּלָא אִפְּתַח יַיִן יָשָׁן עַתִּיק עַתִּיקֵי
כׇּל מִילֵּי דִּמְעַלֵּי לְהַאי קָשֵׁה לְהַאי וּדְקָשֵׁה לְהַאי מְעַלֵּי לְהַאי בַּר מִזַּנְגְּבִילָא רַטִּיבָא וּפִילְפְּלֵי אֲרִיכְתָּא וּפַת נְקִיָּיה וּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן דִּמְעַלֵּי לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ: שֵׁכָר הַמָּדִי: דְּרָמוּ בֵּיהּ מֵי שְׂעָרֵי: וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי: דְּשָׁדוּ בֵּיהּ שְׂעָרֵי אָמַר רַב נַחְמָן (בַּר יִצְחָק) בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיוּ מְבִיאִין נְסָכִים מִיְּהוּדָה לֹא הָיָה יֵינָם שֶׁל יְהוּדָה מַחְמִיץ עַד שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן שְׂעוֹרִין וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ חוֹמֶץ סְתָם וְעַכְשָׁיו אֵין יֵינָם שֶׁל אֲדוֹמִיִּים מַחְמִיץ עַד שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן שְׂעוֹרִין וְקוֹרִין אוֹתוֹ חוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה אִם מְלֵאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ וְאִם מְלֵאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמָץ תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בִּיהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה הַלּוֹקֵחַ חוֹמֶץ מֵעַם הָאָרֶץ אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר מִפְּנֵי שֶׁחֲזָקָה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַתֶּמֶד וְעַכְשָׁיו הַלּוֹקֵחַ חוֹמֶץ מֵעַם הָאָרֶץ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר שֶׁחֶזְקָתוֹ אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַיַּיִן וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה תֶּמֶד לָאו בַּר עַשּׂוֹרֵי הוּא וְהָא (תְּנַן) הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְּדֵי מִדָּתוֹ פָּטוּר וְרַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב הָכִי קָאָמַר לֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עַל הַתֶּמֶד אִי בָּעֵית אֵימָא נֶחְשְׁדוּ וְלָא קַשְׁיָא הָא בְּדִרְווֹקָא הָא בִּדְפוּרְצָנֵי: וְזֵיתוֹם הַמִּצְרִי וְכוּ': מַאי זֵיתוֹם הַמִּצְרִי תָּנָא רַב יוֹסֵף תְּלָתָא שְׂעָרֵי תְּלָתָא קוּרְטְמֵי וּתְלָתָא מִלְחָא רַב פָּפָּא מַפֵּיק שְׂעָרֵי וּמְעַיֵּיל חִיטֵּי וְסִימָנָיךְ סִיסָנֵי תָּרוּ לְהוּ וְקָלוּ לְהוּ וְטָחֲנִי לְהוּ וְשָׁתוּ לְהוּ מִדִּיבְחָא וְעַד עֲצַרְתָּא דִּקְמִיט מְרַפֵּי לֵיהּ וְדִרְפֵי מְקַמֵּיט לֵיהּ לְחוֹלֶה וּלְאִשָּׁה עוּבָּרָה סַכַּנְתָּא: וְזוֹמָן שֶׁל צַבָּעִים וְכוּ': הָכָא תַּרְגִּימוּ מַיָּא דְּחִיוָּרֵי דְּצָבְעִי בְּהוּ לִבָּא: וַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים וְכוּ': פַּת תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ שֶׁמַּנִּיחָהּ עַל פִּי קְדֵירָה וְשׁוֹאֶבֶת הַזּוּהֲמָא: וְקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים וְכוּ': הָכָא תַּרְגּוּמָא פֵּרוּרָא דְאוּשְׁכָּפֵי רַב שִׁימִי מָחוֹזְנָאָה אָמַר זֶה טִיפּוּלָן שֶׁל בְּנוֹת עֲשִׁירִים שֶׁמְּשַׁיְּירוֹת אוֹתוֹ לִבְנוֹת עֲנִיִּים אִינִי וְהָא תָּנֵא רַבִּי חִיָּיא אַרְבָּעָה מִינֵי מְדִינָה וּשְׁלֹשָׁה מִינֵי אוּמָּנוּת וְאִי אָמְרַתְּ טִיפּוּלָן שֶׁל בְּנוֹת עֲשִׁירִים מַאי מִינֵי אוּמָּנוּת אִיכָּא וְאֶלָּא מַאי פֵּרוּרָא דְאוּשְׁכָּפֵי אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ הַאי קוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים קוֹלָן שֶׁל רַצְעָנִין מִיבַּעְיָא לֵיהּ אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא לְעוֹלָם פֵּרוּרָא דְאוּשְׁכָּפֵי וּמַאי קָרֵי לֵיהּ קוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים דְּסוֹפְרִים נָמֵי מְדַבְּקִין בְּהוּ נְיָירוֹתֵיהֶן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים וְכוּ': תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא אַף טִיפּוּלֵי נָשִׁים דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל רש"ידסמידא. סולת: דצפירתא דלא אפתח. עז שלא ילדה: עתיק עתיקי. ישן של שלש שנים: כל דמעלי. לחולי זה קשה לזה המועיל ללב קשה לעינים או לאחד מתחלואי שאר האברים: זנגבילא. זינזיבר''א: דרמו ביה מי שערי. שמטילין לתוכו מי שעורין כגון שכר שלנו ועושין אותו במדי שכר המדי. לפי שבאותן הימים אין נוהגין לעשות שכר אלא מתמרים ובמדי עושין שכר ממי שעורין כעין אותן שלנו קרי ליה שכר המדי: דרמו ביה מי שערי. ביין נותנין שעורין שלמים כדי להחמיצו לפי שיינם טוב ואינו בא לידי חימוץ עד שנותנין לתוכו שעורין: בתחילה. כשבית המקדש קיים היו מביאין נסכים מיהודה ובזכות הנסכים היה טעם ביינם ולא היה מחמיץ כו': אמלאה החרבה. רישא דקרא יען אמרה צור לירושלים האח וגו' אתמלא מן חורבנה של ירושלים וצור מאדום היא: ולאם מלאם יאמץ. כשעשו גבור יעקב חלש אין מלכות שניהם מתקיים יחד: תמד. בופי''ט לפי שהיין היה טוב ואינו מחמיץ וסתם חומץ שלהם מן תמד היה בא: ועכשיו. בטל טעם היין וממהר להחמיץ: פטור. מלעשר שהרי אין כאן אלא מים שלא מצא אלא כדי מדתו ואע''ג דחזותיה וטעמא חמרא קיוהא דפירא בעלמא הוא דעייל ביה: ורבי יהודה מחייב. דאזיל בתר חזותא וטעמא: הכי קאמר. מתניתא קמייתא לא נחשדו עמי הארץ מלעשר את התמד לפי שאינו חשוב בעיניהם לפיכך הלוקחו ממנו פטור מן הדמאי: ואי בעית אימא נחשדו ורבי יהודה במתניתא קמייתא טעמיה משום דפטור אפי' ממעשר ודאי ובתמד דפורצני קאמר שנותנין מים בחרצנין והוא מחמיץ ומרתיח לאחר זמן כיין התוסס והיינו תמד ולית ביה אלא קיוהא דפירא והא דקתני ר' יהודה מחייב בדרווקא שנותנין בשמרים מים והוא נמי תמד בההוא מחייב ר' יהודה אע''ג דלא מצא אלא כדי מדתו לפי שהיין של שמרים מעורב בו ומן המים נשאר בשמרים: קורטמי. מוריק''א קרו''ג: וסימניך. שלא תטעה מאן אמר חיטי ומאן אמר שערי: סמ''ך סמ''ך. רב יוסף שיש סמ''ך בשמו אמר שערי לישנא אחרינא וסימניך סיסני כלי ששמו כן כדאמרינן (בכתובות) (ב''מ דף סז:) ואי אגבינהו בסיסני קנה ושם כלי זה יהא סימן לגירסא זו דרב יוסף אמר שערי שני סמכי''ן יחד: תרו להו. שורין אותן יחד: מדבחא ועד עצרתא. מפסח ועד עצרת: דקמיט. עצור מנקביו: מרפי ליה. משלשלו: ודרפי קמיט ליה. למי שיש לו שילשול מעצרו: סכנתא. שמשלשל יותר מדאי: מיא דחיורא. מי סובין: דצבעו בהו לבא. סרכ''א: פירורא דאושכפי. גלו''ד והרצענים מדבקין בו את העור כשמתחלק לשתים או מדבקין שתי עורות יחד לעשותן עבה ודרכן לתת בה קמח של שיפון ולקמיה מפרש מאי של סופרים: טיפולן של בנות עשירים. שהיא של סולת משיירות משיוריהן לבנות סופרים מלמדי תינוקות שהן עניים ומטיפולן של בנות עניים לא מצי למימר דעניות אין להן סולת אלא סיד טיפול לשון מטפל ומדביק אותו דבר או סיד או סולת על בשרן להשיר השער: והא תני ר' חייא. ויהיב סימנא בהני דמתני' ואמר ארבע מיני מדינה שנינו בהם הצריכין לכל אדם בין אומן בין לא אומן שהרי למאכל או לרפואה עשויין כותח שכר וחומץ וזיתום אבל זומן אינו ראוי אלא לצבעים וקולן של סופרים ועמילן של נחתומין נייר עשוי מעשבים ע''י דבק שקורין גלו''ד: תכשיטי נשים. הוא כחל ושרק ובשמים שתולות בצואריהן להריח ומאי חמץ איכא: תוספותהא בדרווקא והא בדפורצני. והא דאמרינן שחזקתו מן התמד היינו מתמד דפורצני אבל דרווקני טוב מאד ואינם נעשים לעולם חומץ: וסימניך סיסני. בבמה אשה יוצאה (שבת סו.) גבי הקיטע יוצא בקב שלו רבי יוסי אוסר גרסינן וסימניך סמ''ך סמ''ך הוא סימן טוב יותר והכא לא מצי למימר הכי משום דשערי בשי''ן כתיב: טיפולן בנו' עשירי. וא''ת א''כ היינו תכשיטי נשים ותירץ הר''י דאורלינ''ש דהכא מיירי בפנים של מעלה דלא מאיס כל כך כשטופלים על פניהם ותכשיטי נשים היינו בפנים של מטה שטופלים להסיר השער דמאיס טפי: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|