סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תַּנָּא קוּלֵּי קוּלֵּי קָתָנֵי:
וּבְכׇל מָקוֹם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְכוּ': לְמֵימְרָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר לָא חָיְישִׁינַן לְיוּהֲרָא וְרַבָּנַן סָבְרִי חָיְישִׁינַן לְיוּהֲרָא וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ דִּתְנַן חָתָן אִם יִרְצֶה לִקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֲמַר לֹא כׇּל הָרוֹצֶה לִיטּוֹל אֶת הַשֵּׁם יִטּוֹל
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר לָא תֵּיפוֹךְ דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא הָכָא כֵּיוָן דְּכוּלֵּי עָלְמָא עָבְדִי מְלָאכָה וְאִיהוּ לָא עָבֵיד מִיחְזֵי כְּיוּהֲרָא אֲבָל הָתָם כֵּיוָן דְּכוּלֵּי עָלְמָא קָרֵי וְאִיהוּ נָמֵי קָרֵי לָא מִיחְזֵי כְּיוּהֲרָא
דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא קַשְׁיָא הָתָם הוּא דְּבָעֵינַן כַּוּוֹנָה וַאֲנַן סָהֲדֵי דְּלָא מָצֵי כַּוּוֹנֵי דַּעְתֵּיהּ מִיחְזֵי כְּיוּהֲרָא אֲבָל הָכָא לָא מִיחְזֵי כְּיוּהֲרָא אָמְרִי מְלָאכָה הִיא דְּלֵית לֵיהּ פּוֹק חֲזִי כַּמָּה בַּטְלָנֵי אִיכָּא בְּשׁוּקָא:
מַתְנִי' וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּיהוּדָה הָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת וּבַגָּלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כׇּל עִיקָּר הַלַּיְלָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִים וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין עַד הָנֵץ הַחַמָּה:
גְּמָ' מֵעִיקָּרָא תְּנָא מִנְהָגָא וּלְבַסּוֹף תְּנָא אִיסּוּרָא
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי מֵאִיר הָא רַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בִּיהוּדָה הָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת וּבַגָּלִיל אֵינָן עוֹשִׂין כׇּל עִיקָּר אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר מָה רְאָיָיה יְהוּדָה וְגָלִיל לְכָאן אֶלָּא מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עוֹשִׂין מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֵין עוֹשִׂין מִדְּקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר מִנְהָגָא מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה אִיסּוּרָא קָאָמַר
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אַרְבָּעָה עָשָׂר מוּתָּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה וְהָתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמְנַכֵּשׁ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְנֶעְקְרָה בְּיָדוֹ שׁוֹתְלָהּ בִּמְקוֹם הַטִּיט וְאֵין שׁוֹתְלָהּ בִּמְקוֹם הַגְּרִיד
בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר אִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לָא מִכְּדִי שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר כׇּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אַרְבָּעָה עָשָׂר מוּתָּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה לְמָה לִי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְהָאִיכָּא אַרְבֵּיסַר וַחֲמֵיסַר וּמִקְצָת שִׁיתְּסַר אָמַר רָבָא בַּגָּלִיל שָׁנוּ
וְהָאִיכָּא לֵילְיָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת כְּבֵית שַׁמַּאי רַב אָשֵׁי אָמַר לְעוֹלָם כְּבֵית הִלֵּל לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְנַכֵּשׁ בַּלַּיְלָה
רָבִינָא אָמַר לְעוֹלָם בִּיהוּדָה וּבְהַשְׁרָשָׁה חַד מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ אָמְרִינַן תְּרֵי מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ לָא אָמְרִינַן:
מַתְנִי' רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כׇּל מְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ קוֹדֶם לְאַרְבָּעָה עָשָׂר גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֲבָל לֹא יַתְחִיל בָּהּ בַּתְּחִלָּה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְגוֹמְרָהּ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ אוּמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת וְאֵלּוּ הֵן הַחַיָּיטִין וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר אַף רַצְעָנִין:
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד תְּנַן אֲבָל שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד אֲפִילּוּ מִיגְמַר נָמֵי לָא אוֹ דִילְמָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד תְּנַן אֲבָל לְצוֹרֶךְ אַתְחוֹלֵי מַתְחֲלִינַן אוֹ דִילְמָא בֵּין לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד בֵּין שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מִיגְמַר אִין אַתְחוֹלֵי לָא
תָּא שְׁמַע אֲבָל לֹא יַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֲפִילּוּ צִלְצוֹל קָטָן אֲפִילּוּ שְׂבָכָה קְטַנָּה מַאי אֲפִילּוּ לָאו אֲפִילּוּ הָנֵי דִּלְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד מִיגְמַר אִין אַתְחוֹלֵי לָא מִכְּלָל דְּשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מִיגְמַר נָמֵי לָא גָּמְרִינַן
לָא לְעוֹלָם דְּשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מִיגְמַר נָמֵי גָּמְרִינַן וּמַאי אֲפִילּוּ אֲפִילּוּ הָנֵי נָמֵי דְּזוּטְרֵי נִינְהוּ דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הַתְחָלָתָן זוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּן נַתְחֵיל בְּהוּ נָמֵי לְכַתְּחִילָּה קָמַשְׁמַע לַן:
תָּא שְׁמַע רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כׇּל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד

רש"י

תנא קולי קולי נקט. כל הני אין בין חד תנא אמרינהו וקולי קולי נקט ברישא תנא אין בין תשעה באב קל מיוה''כ לכתחלה אלא שזה ספיקו כו' וסיפא תנא אין תשעה באב קל מתענית ציבור אלא לענין מלאכה ובחומרי דחמיר תשעה באב מתענית ציבור לא איירי הכא דתידוק מינה זה וזה שוין ולעולם לענין רחיצה ט''ב חמיר: ליטול לו את השם. כתר פרישות ויראת חטא שאינו יכול לבטל הימנו מלכות שמים אפילו לילה אחת לא כל הרוצה ליטלו יטלנו דמיחזי כיוהרא ומחינן בידיה: מוחלפת השיטה. התנא שסידרן טעה באחת מהן והחליף שיטתו: אמרי מלאכה לית ליה. הרואה אותו בטל אומרים אין לו מה לעשות ולא מיחזי כנוהג בו איסור: מתני' הלילה. אור לארבעה עשר: גמ' מעיקרא תנא מנהגא. תלה במנהג: ולבסוף תנא איסורא. דקתני בית שמאי אוסרין דמשמע בכל מקום: מה ראיה יהודה וגליל לכאן. אף כל מקום שנהגו היתר היתר נהגו איסור איסור: מכלל דר' יהודה איסורא קאמר. דבני יהודה מתירין ובני גליל אוסרין דאי מנהגא קאמר מאי פלוגתיה דר''מ הא ר' יהודה נמי הכי הוה אמר בגליל היו נוהגין בו איסור שהחמירו על עצמן וביהודה נוהגין בו היתר: וסבר רבי יהודה מותר. דקאמר בני יהודה מתירין: המנכש. מבין תבואת דגן: בשלשה עשר בניסן. מפרש ואזיל שלשה עשר אמאי נקט: ונעקרה בידו. השיבולת עצמה נעקרה בידו שורשה מן הארץ ובא לחזור ולשותלה: שותלה במקום הטיט. שתמהר ליקלט קודם העומר שהעומר מתיר את הנשרשין אבל הנשרשין אחר העומר אסורין משום חדש עד שיבא עומר הבא: הגריד. יבש שאינו ממהר לקלוט: מנכש בשלשה עשר. קתני מנכש בארבעה עשר לא קתני ומ''ט נקט שלשה עשר ולא קתני ארבעה עשר אי משום דלא מיקלטה לפני העומר הקרב בששה עשר מכדי שמעינן לרבי יהודה כו' בפ''ק דראש השנה (דף י:) ואי ארבעה עשר מותר במלאכה נינקוט ארביסר נמי דהא איכא מקצת ארביסר וחמיסר כוליה ומקצת שיתסר עד שעת הקרבתו: בגליל שנו. שלא היו עושין מלאכה כל עיקר בארבעה עשר ובהן נשנית משנה זו: והא איכא לילה. ומצי למיתני המנכש לילי ארבעה עשר: כב''ש. דמתניתין דתנן הלילה ב''ש אוסרין: ה''ג רבינא אמר לעולם ביהודה. ודקשיא לך ליתני בארבעה עשר ובהשרשה חד מקצת אמרינן תרי מקצת לא אמרינן לענין השרשה חד מקצת היום ככולו אמרינן אם היה מנכש בין השמשות של כניסת ארבעה עשר הוה אמרינן דקלטה בי''ד שלם ובחמשה עשר שלם ומקצת ששה עשר אבל תרי מקצת כגון מנכש בי''ד דמיבעי לן למימר תרי מקצת לא אמרינן: מתני' שלש אומניות עושין מלאכה. בכל מקום וטעמא מפרש בגמרא: רצענין. אושכפין: גמ' לצורך המועד תנן. הא דר''מ: או דילמא שלא לצורך המועד תנן. ומשום הכי אין מתחילין אבל לצורך המועד אפילו אתחולי נמי שרי כו': צילצול. בנדי''ל לחגור: שבכה. על הראש:

תוספות

קולי קולי קתני. בלא דר' אלעזר דאסר להושיט אצבעו במים צ''ל קולי קולי קתני דהא בתשעה באב לכל הפחות כל גופו אסור אפילו בצונן ובתענית ציבור מותר בצונן כדמוכח בפ''ק דתענית (דף יג.): אמר ר' מאיר מה ראייה יהודה וגליל לכאן. לרבי מאיר דאית ליה דהוי מנהגא קסבר דלא נחלקו ב''ש וב''ה בדבר זה דבמנהג לא שייך פלוגתא דליחזי היכי נהוג: מדקאמר ר''מ מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר. אמתניתין ליכא למידק הכי מדקאמר ת''ק מנהגא מכלל דחכמים איסורא קאמרי דאמתני' איכא למימר דתרוייהו סברי מנהגא וה''ק חכמים לת''ק למה אתה סותם דבריך והלא אתה יכול לפרש דבריך ולבאר דבגליל אין עושין וביהודה עושין ובברייתא לא שייך לפרש כן: כל הרכבה שאינה קולטת. וא''ת א''כ למה אינו שותלה במקום הגריד אי קלטה עד שלשה ימים שרי לה עומר ואי לא קלטה שוב לא תקלוט ואינו צריך היתר כמו חיטי דכדא וי''ל דבמקום הגריד מאחרת לקלוט יותר מג' ימים א''נ יש לחוש כשיראה שלא תקלוט שישתול אותה במקום הטיט אחר העומר: ומאי אפילו אפי' הני נמי דזוטרי. ה''מ לשנויי כדבסמוך אפי' הני נמי דלצורך המועד מיגמר אין אתחולי לא אלא ניחא ליה למידחי שלא יפשוט מינה כלל דהשתא מצי למימר דלצורך המועד אתחולי נמי מתחלינן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר