סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְהָנֵי תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי חַד בְּעוֹלָה וְחַד בִּשְׁלָמִים וּצְרִיכָא דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּעוֹלָה הֲוָה אָמֵינָא עוֹלָה הִיא דַּחֲמִירָא שֶׁכֵּן כָּלִיל אֲבָל שְׁלָמִים דְּלָא חֲמִירִי אֵימָא לָא
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא שְׁלָמִים הֲוָה אָמֵינָא אַדְּרַבָּה דְּאִית בְּהוּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת אֲבָל עוֹלָה דְּלֵית בָּהּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי הָכְתִיב וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל אָמַר לָךְ הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ אַשֶּׁאֵין הַבָּשָׂר מוּתָּר בַּאֲכִילָה עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם
אִי הָכִי אֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בָּשָׂר מְנָלַן
אָמַר לָךְ אִם כֵּן נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא הַבָּשָׂר תֹּאכֵל וַהֲדַר וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ כְּדִכְתִיב בְּרֵישָׁא וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם מַאי שְׁנָא דְּאַקְדְּמֵיהּ לְדַם זְבָחֶיךָ שְׁמַע מִינַּהּ דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר וּשְׁמַע מִינַּהּ שֶׁאֵין הַבָּשָׂר מוּתָּר בַּאֲכִילָה עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵין הַבָּשָׂר מוּתָּר בַּאֲכִילָה עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם קַל וָחוֹמֶר הוּא וּמָה אֵימוּרִין דְּכִי לֵיתַנְהוּ לָא מְעַכְּבִי כִּי אִיתַנְהוּ מְעַכְּבִי דָּם דְּכִי לֵיתֵיהּ מְעַכֵּב כִּי אִיתֵיהּ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן דִּמְעַכֵּב
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתֵב לַהּ קְרָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כׇּל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִדְרַשׁ דָּרְשִׁינַן
הַשְׁתָּא לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּכֵיוָן דְּאָמַר בָּעֵינַן תַּרְתֵּי וְצִיץ אַאֲכִילוֹת לֹא מְרַצֶּה הֵיכִי אָתֵי בְּטוּמְאָה
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא קָסָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הָעוֹלִין
הָא תִּינַח זְבָחִים דְּאִיכָּא עוֹלִין אֶלָּא עוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּלֵיכָּא עוֹלִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אָמְרִי כִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָמֵי דְּבָעֵינַן תַּרְתֵּי בִּזְבָחִים בִּמְנָחוֹת לָא אָמַר
וּבִמְנָחוֹת לָא אָמַר וְהָתְנַן נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ כְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֵׁירָה כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּסוּלָה
כְּמִדַּת וְלֹא כְּמִדַּת כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּבָעֵינַן תַּרְתֵּי וְלֹא כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים אָמַר בִּמְנָחוֹת לָא אָמַר וְאִילּוּ הַאי תַּנָּא סָבַר אֲפִילּוּ בִּמְנָחוֹת
וּמַנּוּ הַאי תַּנָּא דְּקָאֵי כְּווֹתֵיהּ וּמַחְמֵיר טְפֵי מִינֵּיהּ וְעוֹד תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְנָחוֹת וּבִזְבָחִים וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים וּבִמְנָחוֹת
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּזְבָחִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר דָּם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בָּשָׂר וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר אִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְנָחוֹת שֶׁהָיָה אוֹמֵר קוֹמֶץ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שִׁירַיִם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּמְנָחוֹת שֶׁהָיָה אוֹמֵר אִם אֵין קוֹמֶץ אֵין שִׁירַיִם אִם אֵין שִׁירַיִם אֵין קוֹמֶץ
אֶלָּא קָסָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל [הָעוֹלִין וְעַל ] הָאֲכִילוֹת
אִי הָכִי אַמַּאי כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּסוּלָה אַאָבוּד וְשָׂרוּף
אֶלָּא נִטְמָא לְמַאן קָתָנֵי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּשִׁיטָא הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר אָבוּד וְשָׂרוּף דְּלֵיתַנְהוּ מַכְשִׁיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִטְמָא דְּאִיתֵיהּ מִיבַּעְיָא אֶלָּא פְּשִׁיטָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָתָנֵי פְּסוּלָה
וְעוֹד תַּנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כׇּל זְבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין שֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר וְחֵלֶב קַיָּים וּבֵין שֶׁנִּטְמָא חֵלֶב וּבָשָׂר קַיָּים זוֹרֵק אֶת הַדָּם אֲבָל נִטְמְאוּ תַּרְוַויְיהוּ לָא אַלְמָא קָסָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הָעוֹלִין וְלֹא עַל הָאֲכִילוֹת
אֶלָּא לְעוֹלָם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא מַתְנִיתִין וְלָא קַשְׁיָא כָּאן לְכַתְּחִלָּה כָּאן דִּיעֲבַד כִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְכַתְּחִלָּה דִּיעֲבַד לָא
וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּין לְכַתְּחִלָּה לְדִיעֲבַד דְּתַנְיָא נִטְמָא בָּשָׂר אוֹ שֶׁנִּפְסַל אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִזָּרֵק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא יִזָּרֵק וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם זָרַק הוּרְצָה
חֲדָא דִּפְסוּלָה דִּיעֲבַד מַשְׁמַע וְעוֹד חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּאִין לְכַתְּחִלָּה מַשְׁמַע

רש"י

והני תרי קראי. לר' יהושע למה לי: וחד בשלמים. זבחיך שלמים: שכן כליל. הילכך חשיבא ומחמרינן בה: אם כן. דכולי אתא למימר דדם מתיר בשר באכילה ולאו למימר דם אע''פ שאין בשר: לכתוב ובשר זבחיך תאכל והדר והדם ישפך. והוי משמע נמי והדם ישפך תחלה קודם לאכילה דהא לא כתיב והדם תשפוך מאי שנא דאקדמיה לדם זבחיך ישפך ברישא: ש''מ. למדרש ודם זבחיך ישפך מכ''מ: אימורים דכי ליתנהו לא מעכבי. וכגון נטמאו או אבדו לא מעכבי אכילת בשר כדאמרן בתמיד נשחט (לעיל דף נט:): כי איתנהו מעכבי. אכילת בשר כדאמרן התם: דם דכי ליתיה מעכב. דהא תרווייהו מודו אם אין דם אין בשר דמתחלת הקדשן הן נאסרין וכפרה אינה באה אלא בדם וכהנים משולחן גבוה קא זכו וכיון דכפרה ליתיה איסורא להיכא אזל: לימא דלא כר' יהושע. אמילתיה קא מהדר דאמרן לעיל מתני' דלא כר' יהושע: בעינן תרתי. דם ובשר: וציץ אאכילות לא מרצי. והשתא בשר ליכא אלא דם לחודיה דמרצי ציץ עלה ה''נ דלא אתו בטומאה: הציץ מרצה על העולין. על טומאת הנקטרין על האשים דהיינו אימורין מודי רבי יהושע דאי איכא כזית חלב לאכילת מזבח זורק את הדם כדאמר לקמן בברייתא בפירקין (ד' עט.) רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק הדם: עומר ושתי הלחם דליכא עולין. לבד הקומץ שהוא במנחה כזריקת דם בזבחים אבל בשיריים ליכא הקטרה וכיון דבעי ר' יהושע תרתי צריך להיות קומץ ושיריים קיימין והכא שיריים ליכא ושתי הלחם דכוליה אכילות אפילו חדא נמי ליכא בשלמא לר''א דאית ליה הציץ מרצה על אכילות כולהו כמאן דלא איטמו נינהו: כי אמר ר' יהושע. דבעינן תרתי: נטמאו שיריה. של מנחה לאחר שנקמצה ועדיין לא נקטר קומצה: כמדת ר' אליעזר. שהיה אומר בזבחים (ד' קד.) דם אף על פי שאין בשר כשירה להקטיר קומצה ונפטרו הבעלים: ומאן האי תנא כו'. היכא אשכחן תנא דאמר הכי מילתיה דר' יוסי מיפרשא לקמן בשמעתין: אלא קסבר רבי יהושע הציץ מרצה על אכילות. ומיתוקמא מתני' אליביה דהא איכא תרתי וגבי שתי הלחם נמי כיון דציץ מרצה על אכילות הוה ליה כמעיקרא ומתירין במקדש: אי הכי נטמאו שיריה. כיון דנטמאו לר' יהושע אמאי פסולין ומשני כי קתני פסולה אאבדו שיריה ונשרפו שיריה: אלא נטמאו שיריה. כיון דרבי יהושע לא עלה פליג: למאן קתני לה לר' אליעזר וכו'. להודיע לנו דברי מי שנאה להודיענו בה דברי רבי אליעזר דלמדתו כשירה בתמיה פשיטא השתא י''ל כו' אלא פשיטא על כרחיך ר' יהושע פליג עלה ולאשמעינן דרבי יהושע פסיל בה תניא ורבותא אשמעינן דאף על גב דאיתא בעינא פסול: ולא על העולין. דהיינו חלב דאי מרצי אחד מינייהו אמאי פסול: אלא לא קשיא. מתני' ודרבי יהושע מתני' דיעבד ודר' יהושע לכתחלה תרתי בעי ואי אייתוה מתכשר דיעבד: נפסל. בטבול יום: חדא דפסולה דיעבד משמע כו'. אתקפתא היא: ועוד. אי נמי משמע פסולה להקטיר קומצה לכתחלה מתני' באין לכתחלה קתני:

תוספות

שאין בשר ניתר באכילה עד שיזרק הדם. תימה אימא דוקא שלמים דאית ביה תרי אכילות אבל עולה מנלן דאימא כי היכי דלית בה מעילה אחר שנזרק הדם כדתנן במעילה בפרק חטאת העוף (דף ט.) לית בה נמי מעילה קודם זריקה דהאי קרא בשלמים כתיב וי''ל דר''א לא חשיב הך חומרא ורשב''א מתרץ דר''א יליף עולה מקל וחומר דר' יהושע ובשלמים טרח וכתב לה קרא כדאמר בסמוך: עומר ושתי הלחם דליכא עולין מאי איכא למימר. וא''ת ובשתי הלחם מה שייך באין בטומאה ויש לומר משום תנופה דאית בהו: קסבר ר' יהושע הציץ מרצה על העולין. וא''ת לענין מה מפיק קרא בעולה אם אין בשר אין דם הלא הציץ מרצה ויש לומר לענין אבוד ושרוף דלא מרצה ציץ: כי אמר ר' יהושע בזבחים במנחות לא אמר. השתא משתי הלחם לא תירץ כלום ובלאו הכי פריך שפיר: אלא פשיטא ר' יהושע קתני לה. תימה לרשב''א אמאי לא משני כדלעיל כמדת ר' יהושע דבעי תרתי ולא כמדת ר' יהושע דאיהו ס''ל הציץ מרצה על אכילות ואנן סבירא לן דלא מרצה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר