|
טקסט הדף מנוקד
בֶּן בְּנוֹ שֶׁל נִמְרוֹד הָרָשָׁע שֶׁהִמְרִיד אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ עָלַי בְּמַלְכוּתוֹ כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה
מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּבֵין (כׇּל) רָקִיעַ לְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכֵן בֵּין כׇּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר תְּיוּבְתָּא תָּנוּ רַבָּנַן חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים גַּלְגַּל קָבוּעַ וּמַזָּלוֹת חוֹזְרִין וְחַכְמֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים גַּלְגַּל חוֹזֵר וּמַזָּלוֹת קְבוּעִין אָמַר רַבִּי תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם מֵעוֹלָם לֹא מָצִינוּ עֲגָלָה בַּדָּרוֹם וְעַקְרָב בַּצָּפוֹן מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וְדִילְמָא כְּבוּצִינָא דְרִיחְיָא אִי נָמֵי כְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בַּיּוֹם חַמָּה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ וּבַלַּיְלָה לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ וְחַכְמֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים בַּיּוֹם חַמָּה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ וּבַלַּיְלָה לְמַטָּה מִן הַקַּרְקַע אָמַר רַבִּי וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶן מִדְּבָרֵינוּ שֶׁבַּיּוֹם מַעֲיָנוֹת צוֹנְנִין וּבַלַּיְלָה רוֹתְחִין תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בִּימוֹת הַחַמָּה חַמָּה מְהַלֶּכֶת בְּגוֹבַהּ שֶׁל רָקִיעַ לְפִיכָךְ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ רוֹתֵחַ וּמַעֲיָנוֹת צוֹנְנִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים חַמָּה מְהַלֶּכֶת בְּשִׁיפּוּלֵי רָקִיעַ לְפִיכָךְ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ צוֹנֵן וּמַעֲיָנוֹת רוֹתְחִין תָּנוּ רַבָּנַן בְּאַרְבָּעָה שְׁבִילִין חַמָּה מְהַלֶּכֶת נִיסָן אִיָּיר וְסִיוָן מְהַלֶּכֶת בֶּהָרִים כְּדֵי לְפַשֵּׁר אֶת הַשְּׁלָגִין תַּמּוּז אָב וֶאֱלוּל מְהַלֶּכֶת בַּיִּשּׁוּב כְּדֵי לְבַשֵּׁל אֶת הַפֵּירוֹת תִּשְׁרֵי מְרַחְשְׁוָן וְכִסְלֵיו מְהַלֶּכֶת בַּיַּמִּים כְּדֵי לְיַבֵּשׁ אֶת הַנְּהָרוֹת טֵבֵת שֵׁבֶט וַאֲדָר מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא לְיַבֵּשׁ אֶת הַזְּרָעִים: וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מֵאִסְקוּפַּת כּוּ': וְאַף עַל גַּב דְּמָצֵי עָיֵיל וְלָא אָמְרִינַן לֵיהּ קוּם עֱיֵיל וְהָתַנְיָא יְהוּדִי עָרֵל שֶׁלֹּא מָל עָנוּשׁ כָּרֵת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר אַבָּיֵי דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לַטָּהוֹר וְאֵין דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לַטָּמֵא רָבָא אָמַר תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר רִיחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר רִיחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר מָה לְהַלָּן חוּץ לַאֲכִילָתוֹ אַף כָּאן חוּץ לַאֲכִילָתוֹ רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חוּץ לַעֲשִׂיָּיתוֹ כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר רַב יוֹסֵף בִּטְמֵאִים הַלֵּךְ אַחַר רוֹב הָעוֹמְדִין בָּעֲזָרָה כְּמַאן כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי לְפִיכָךְ וְכוּ': תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר דֶּרֶךְ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מַהֲלַךְ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה מַגִּיד שֶׁמֵּאִסְקוּפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ קָרוּי דֶּרֶךְ: רש"י
בן בנו של נמרוד. לאו דוקא בן בנו אלא כלומר מזרע נמרוד: שהמריד. השיא עצה לאנשי דור הפלגה לבנות מגדל להלחם בצבא השמים שהוא היה מלך בבבל כדכתיב (בראשית י) ותהי ראשית ממלכתו בבל: וכן בין רקיע לרקיע. לאורכו של עולם כמדת גובהו כדכתיב אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים וגו' במסכת חגיגה (דף יב.) דריש ליה הכי אלמא עולם מהלך חמש מאות שנה צא וחשוב עשר פרסאות ליום נמצא עולה לכמה אלפים ותיובתא דרבא: גלגל. כמין אופן ברקיע שהמזלות נתונים בו גלגל קבוע ואינו מגלגל אלא כעין אופן עגלה המונח בקרקע אבל המזלות מהלכים סביב הילוך מועט ואין מקיפין את הגלגל אלא כל מזל משמש את החמה נד ממקומו ומוליכו עד חבירו וחוזר למקומו לפיכך אין עגלה נראית בדרום ולא עקרב בצפון שהרי אין מקיפין אלא מהלכין הילוך מועט וחוזרין: לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון. ואי ס''ד גלגל חוזר ומזלות קבועין נמצא גלגל מוליך ומגלגל המזלות לכל ד' הרוחות כשם שהוא מגלגל והיינו כמין אופן ונתון ברקיע חציו למטה מן הרקיע וחציו למעלה מן הרקיע וכשעולה צדו זה שוקע צדו אחר לפי דברי חכמי אומות העולם שאומרים גלגל חוזר ולפי דברי חכמי ישראל שאומרים גלגל קבוע אין לפרש שוקע ועולה אלא במזלות: דילמא כי בוצינא דריחיא. כברזל התחוב בנקב רחב שברחים שהשוכב עומד במקומו והברזל חוזר ואם באת לגלגל השוכב מתגלגל סביב הברזל והברזל עומד במקומו: אי נמי כי צינורא דדשא. שהדלת סובבת בחור המפתן העליון והמפתן במקומו עומד ואם באת לגלגל המשקוף הוא מתגלגל סביב הציר והדלת עומד במקומו וכך הגלגל מתגלגל בפני עצמו ומוליך החמה והמזלות קבועים בגלגל אחר בתוכו ואותו הגלגל אינו זז ממקומו אלא גלגל חיצון מוליך חמה על פני כל המזלות אי נמי גלגל חמה מבפנים וגלגל המזלות מבחוץ: למטה מן הרקיע. זורחת על הארץ כאשר אנו רואין ובלילה למעלה מן הרקיע זורחת ואינה נראית למטה: ה''ג וחכמי או''ה אומרים ביום למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע: מעינות צוננין. אין לך מים נובעין שאינו צונן ביום יותר מבלילה ואע''פ שמי נהרות חמין הן ביום בחום הקיץ הוא זה מפני שרחקו ממקום נביעתן ונתחממו בחום העולם אבל תכף נביעתן הן צונן ביום לפי שהחמה גבוהה מהן: ובלילה מעינות רותחין. שהחמה מחממתן תחת הקרקע תדע שבעלות השחר אתה רואה עשן על הנהרות: בשפולו של רקיע. סמוך לקרקע בשולי הכיפה: לפיכך כל העולם צונן. שאינה מהלכת אלא בצדי העולם: ומעינות רותחים. דהיינו אצל המים מצדי העולם שהמעינות באות מהם: בארבע שבילין. מהלכת גבורתה של חמה: ולא אמרינן ליה קום עייל. ואי לא עיילת מיחייבת כרת: ענוש כרת. משום פסח אלמא אמרינן ליה קום מהול: דרך רחוקה. פטרה את הטהור והרי הוא בדרך רחוקה דחוץ לעזרה דרך רחוקה מיקרי דילפינן מריחוק מקום דמעשר מה להלן חוץ למקום הכשירו אף כאן חוץ למקום הכשירו והכשירו דפסח בעזרה היא הלכך לא אמרינן ליה קום עייל אבל אין דרך רחוקה בטמא דלאו משום טעמא דריחוק איפטר טמא אלא משום דלא מצי אכיל לאורתא והכי נמי אין דרך רחוקה לערל והאי דנקט טמא משום דלעיל (דף צג:) אמרו להאי שינויא גבי טמא וכיון דערל מצי לתקוני נפשיה מיחייב דלא פטריה רחמנא לטמא אלא משום דלא מצי למיכל באורתא והאי מצי למיכל והכי נמי ערל: נאמר ריחוק מקום בפסח. או בדרך רחוקה לכם (במדבר ט) ריחוק מקום במעשר כי ירחק ממך המקום (דברים יד) חוץ לחומת ירושלים אפילו פסיעה אחת דכתיב כי לא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה במס' מכות (דף יט:): חוץ לאכילתו. חומת ירושלים אבל חוץ לעשייתו דהיינו חומת עזרה לא דאמרינן קום עול: חוץ לעשייתו. דגמרינן מריחוק דמעשר הכי מה להלן חוץ להכשירו והכשירו דפסח בעזרה אלמא איכא תנאי דפליגי בדר' אליעזר ותנא דערל שלא מל פליג ואמר דלא פטר ר' אליעזר אלא בעומד חוץ למודיעים דלא מצינו למימר ליה קום עול: הלך אחר רוב העומדים בעזרה. אם רובן טמאין אע''פ שבחוץ ישראל טהורין הרבה יעשה בטומאה דדרך רחוקה היא לאותן העומדין מבחוץ ואינן חשובין בעושי פסח ובתר הני [שבעזרה] אזלינן: ה''ג בתוספתא ר' יוסי הגלילי אומר דרך רחוקה שומע אני מהלך שנים ושלשה ימים כשהוא אומר ובדרך לא היה מגיד שמאסקופת עזרה ולחוץ קרוי דרך ובספרים היא משובשת:
תוספות
מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון. צ''ל דעגלה לאו היינו מזל שור כדפי' בקו' ועקרב נמי אינו עקרב די''ב מזלות דבפ''ק דראש השנה (דף יא:) קאמר די''ב מזלות לעולם ששה למטה מן הארץ וששה למעלה וכשהא' עולה שכנגדו שוקע והכא אמר שאינן זזים ממקומן ושניהם לעולם למעלה אלא אחרים הם: ואין דרך רחוקה לטמא. קצת תימה כשהוא עומד חוץ לעזר' והוא ערל או טמא חייב בפסח ואם ימול ויטהר יפטר מיהו דוגמת זה מצינו כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו (מנחות קג:): מה להלן חוץ לאכילתו. לא היה לרש''י להזכיר כאן ואין שאת אלא אכילה דלא צריכא לכך אלא במעשר שני בירושלים שנטמא: אף כאן חוץ לאכילתו. ובסיפרי מסיים ואיזה מקום אכילתו מפתח ירושלים ולפנים ולא מייתי תנאי אלא כלומר כיון דאשכחן תנאי דפליגי אליבא דר' אליעזר בשיעור דרך רחוקה ה''נ ההוא דקתני ערל שלא מל ענוש כרת סבור דלר' אליעזר דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ דהשתא לא מצי עייל: בטומאה הלך אחר העומדים בעזרה. פי' בעשיית פסח בטומאה הלך אחר טהורים העומדים בעזרה דאותם שבחוץ הם בדרך רחוקה: שומע אני רש''י לא גרס אפילו ב' וג' פרסאות והדין עמו דמשום הכי לא הוי דרך רחוקה כיון שיכול לבוא בשעת שחיטה או בשעת אכילה לכך נראה לגרוס כדאיתא בתוספתא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|