סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַף עַל גַּב דְּיַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאׇהֳלֵי שֵׁם
וּפָרְסָאֵי מְנָא לַן דְּמִיֶּפֶת קָאָתוּ דִּכְתִיב בְּנֵי יֶפֶת גּוֹמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתוּבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס גּוֹמֶר זֶה גֶּרְמַמְיָא מָגוֹג זוֹ קַנְדִּיָּא מָדַי זוֹ מַקֵדוֹנְיָא יָוָן כְּמַשְׁמָעוֹ תּוּבָל זֶה בֵּית אוּנַיְיקִי מֶשֶׁךְ זוֹ מוּסְיָא תִּירָס פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי סִימַאי וְרַבָּנַן וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנַן חַד אָמַר זוֹ בֵּית תְּרַיְיקִי וְחַד אָמַר זוֹ פָּרַס תָּנֵי רַב יוֹסֵף תִּירָס זוֹ פָּרַס
סַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא תָּנֵי רַב יוֹסֵף סַקִּיסְתָּן גַּוָּיְיתָא וְסַקִּיסְתָּן בָּרַיְיתָא בֵּין חֲדָא לַחֲדָא מְאָה פַּרְסֵי וְהֶיקֵּפַהּ אַלְפָּא פַּרְסֵי
וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בָּבֶל כְּמַשְׁמְעָה אֶרֶךְ זֶה אוֹרִיכוּת וְאַכַּד זֶה בַּשְׁכַּר כַּלְנֵה זֶה נוּפַר נִינְפִי
מִן הָאָרֶץ הָהִיא יָצָא אַשּׁוּר תָּנֵי רַב יוֹסֵף אַשּׁוּר זֶה סִילַק וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחוֹבוֹת עִיר וְאֶת כָּלַח נִינְוֵה כְּמַשְׁמָעוֹ רְחוֹבוֹת עִיר זוֹ פְּרָת דְּמֵישָׁן כָּלַח זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִיף וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה רֶסֶן זֶה אַקְטִיסְפוֹן הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אִם רֶסֶן הָעִיר הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֱוֵי אוֹמֵר נִינְוֵה הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה
וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק תָּנָא אֲחִימַן מְיוּמָּן שֶׁבָּאַחִים שֵׁשַׁי שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ כִּשְׁחִיתוֹת תַּלְמַי שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ תְּלָמִים תְּלָמִים דָּבָר אַחֵר אֲחִימַן בָּנָה עֲנָת שֵׁשַׁי בָּנָה אָלוּשׁ תַּלְמַי בָּנָה תַּלְבּוּשׁ יְלִידֵי הָעֲנָק שֶׁמַּעֲנִיקִין הַחַמָּה בְּקוֹמָתָן
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר רַבִּי עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד פָּרַס שֶׁנֶּאֱמַר לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ (עַל) אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב (עַל) יוֹשְׁבֵי תֵימָן אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם
מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי צְעִירֵי הַצֹּאן פָּרַס הוּא דִּכְתִיב הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם (הוּא) מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס וְאֵימָא יָוָן דִּכְתִיב וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן
כִּי סְלֵיק רַב חֲבִיבָא בַּר סוֹרְמַקִי אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּהָהוּא מֵרַבָּנַן אֲמַר לֵיהּ מַאן דְּלָא יָדַע פָּרוֹשֵׁי קְרָאֵי מוֹתֵיב תְּיוּבְתָּא לְרַבִּי מַאי צְעִירֵי הַצֹּאן זוּטְרָא דַּאֲחוֹהִי דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף תִּירָס זֶה פָּרַס
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד פָּרַס קַל וָחוֹמֶר וּמָה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁבְּנָאוּהוּ בְּנֵי שֵׁם וְהֶחְרִיבוּהוּ כַּשְׂדִּיִּים נָפְלוּ כַּשְׂדִּיִּים בְּיַד פָּרְסִיִּים מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁבְּנָאוּהוּ פָּרְסִיִּים וְהֶחְרִיבוּהוּ רוֹמִיִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְּלוּ רוֹמִיִּים בְּיַד פָּרְסִיִּים
אָמַר רַב עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד רוֹמִי אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב בָּנוֹיֵי בְּיַד סָתוֹרֵי אֲמַר לְהוּ אִין גְּזֵירַת מֶלֶךְ הִיא אִיכָּא דְאָמְרִי אֲמַר (לֵיהּ) אִינְהוּ נָמֵי הָא קָא סָתְרִי בֵּי כְנִישְׁתָּא
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד רוֹמִי חֲדָא דְּסָתְרִי בֵּי כְנִישְׁתָּא וְעוֹד גְּזֵירַת מֶלֶךְ הוּא שֶׁיִּפְּלוּ בּוֹנִין בְּיַד סוֹתְרִין דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּפְשׁוֹט מַלְכוּת רוֹמִי הָרְשָׁעָה בְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
תָּנוּ רַבָּנַן כׇּל הַלְּשָׁכוֹת שֶׁהָיוּ בְּמִקְדָּשׁ לֹא הָיוּ לָהֶן מְזוּזָה חוּץ מִלִּשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין שֶׁהָיָה בָּהּ בֵּית דִּירָה לְכֹהֵן גָּדוֹל
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא כַּמָּה לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ שֶׁהָיָה לָהֶן בֵּית דִּירָה וְלֹא הָיָה לָהֶן מְזוּזָה אֶלָּא לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין גְּזֵירָה הָיְתָה
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר (רָבָא) קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה כׇּל בַּיִת שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִימוֹת הַחַמָּה וְלִימוֹת הַגְּשָׁמִים אֵינוֹ בַּיִת אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי וְהָכְתִיב וְהִכֵּיתִי (אֶת) בֵּית הַחוֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ אֲמַר לֵיהּ בֵּית חוֹרֶף וּבֵית קַיִץ אִיקְּרִי בַּיִת סְתָמָא לָא אִיקְּרִי
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי סוּכַּת הֶחָג בֶּחָג רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין וְתָנֵי עֲלַהּ רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב בְּעֵירוּב וּבִמְזוּזָה וּבְמַעֲשֵׂר
וְכִי תֵּימָא מִדְּרַבָּנַן בִּשְׁלָמָא עֵירוּב וּמְזוּזָה אִיכָּא לְמֵימַר מִדְּרַבָּנַן אֶלָּא מַעֲשֵׂר מִי אִיכָּא לְמֵימַר מִדְּרַבָּנַן

רש"י

אעפ''י שיפת אלהים ליפת. שזכו פרסיים לבנות בית שני אין שכינה שורה אלא במקדש ראשון שבנה שלמה שבא מזרעו של שם: סקיסתן גווייתא וסקיסתן ברייתא. אסבתה וסבתכא קאי ששמן שוה והם מחוז מוקף הרים והחיצונה מקפת את הפנימית ורחוקה פנימית חוץ מן היקף חיצונה לכל צד מאה פרסי והיקף החיצונה אלפא פרסי: מן הארץ ההיא יצא. שלא להיות בעצת דור הפלגה: ושם אחימן וגו'. איידי דדריש שמהתא נקט נמי להאי: שמשים את הארץ כשחיתות. בפסיעותיו: וששי. לשון השאת והשבר (איכה ג) והשי''ן אחד לבדו שורש בתיבה: תלמים. כשורות המחרישה: דבר אחר לא גרסינן: מעניקין את החמה. דומה שצוארו נוקב ועולה בחלון הרקיע: אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי גרסינן: אמרה קמיה ההוא מרבנן. להא אתקפתא דרבה בר עולא: נפלו כשדיים ביד פרסיים. בלשאצר ביד דריוש המדי וכורש הפרסי חתנו: והלא כמה לשכות היו שם. לשומרי הבית: גזירה היתה. לקמיה מפרש: גזירה שמא יאמרו כהן גדול בבית האסורים הוא חבוש: אינו בית. וגבי מזוזה בעינן בית חשוב: רבי יהודה מחייב. לענין מעשר דקיימא לן אין הטבל מתחייב במעשר מלאכול ממנו אכילת עראי עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקודש מן הבית: בעירוב. אם פתוחה לחצר שיש בה שאר דירות אוסרת על (בני) כולם אם לא עירבה עמהן: ובמזוזה. ואע''ג דאינה עשויה לימות החמה ולימות הגשמים:

תוספות

איני יודע אם נינוה העיר הגדולה וכו'. ותימה לי אמאי לא קאמר נמי איני יודע אם כלח העיר הגדולה כיון דמספקא ליה ברסן ונינוה שלפני פניו אם העיר הגדולה עלייהו קאי כ''ש דאיכא לספוקי בכלח דמינה קא סליק וי''ל אדרבה משום דמינה קא סליק אם איתא דעלה קאי לא הוה ליה למימר היא העיר הגדולה אלא העיר הגדולה: חוץ מלשכת פרהדרין שבה היתה דירה. ואם תאמר ליחשוב נמי לשכת בית אבן שבה היתה דירה לכהן השורף את הפרה י''ל לא חשיב אלא לשכות שבמקדש שבנויות בקודש אבל לשכת בית אבן בהר הבית הוה א''נ כיון דלא הוה בכל שתא אלא אחת לכמה שנים לא חשיב דירה: וכי תימא מדרבנן. וא''ת מ''מ אכתי תיקשי לעיל נמי גבי לשכת פרהדרין ליגזרו מהאי טעמא ומאי איצטריך לפרושי טעמא משום שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים י''ל דלמאי דס''ד השתא לשכת פרהדרין נמי מחייב ר' יהודה מהאי טעמא ולא מטעמא דשלא יאמרו כ''ג חבוש אבל תימה לי מאי קאמר וכי תימא מדרבנן מכל מקום תיקשי אכתי דרבנן אדרבנן מכ''ש דהכא פטרי אפילו מדרבנן ולעיל מחייבי אפי' מדאורייתא וי''ל דרבנן אדרבנן לא קשה דשאני סוכה דדירת עראי היא דבקל יכול להיות שהוא יוצא ממנה כגון אם הוא מצטער או ירדו גשמים וכהנה רבות אבל לשכת פרהדרין שהיה בתוכה בקביעו' מחייבי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר