שכל מזבח שאין לו לא כבש ולא קרן ולא יסוד ולא ריבוע (שלא נעשה כריבוע או שנפגם ריבועו), אם חסר בו אחד מאלה — הריהו פסול לעבודה. ר' יוסי בר יהודה אומר: אף הסובב (הכרכוב) הוא חלק מעכב במזבח.

א אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: שיתין שהם הנקבים והחללים שהיו במזבח ומתחתיו, מששת ימי בראשית נבראו. שנאמר: "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן" (שיר השירים ז, ב). ומפרשים בדרך הרמז: "חמוקי ירכיך" — אלו השיתין שהם מוסתרים במזבח כחמוקים אלה "כמו חלאים" כוונתו — שמחוללין (חלולים) ויורדין עד התהום. "מעשה ידי אמן" — זו מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא. ומעין זה תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: נאמר: "בראשית" (בראשית א, א) אל תיקרי "בראשית" אלא "ברא שית", כלומר: מראשית בריאת העולם נבראו שיתין אלה.

תניא [שנויה ברייתא] ר' יוסי אומר: שיתין אלה היו מחוללין (חלולים) ויורדין עד לתהום. שנאמר: "אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן. ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו, וגם יקב חצב בו" (ישעיה ה, א-ב), והוא מפרשו כמשל למקדש ולאשר בו: "ויטעהו שרק" — זה בית המקדש, "ויבן מגדל בתוכו" — זה מזבח, "וגם יקב חצב בו" — אלו השיתין, לומר שהן בריאה טבעית מראשית ימי עולם.

תניא [שנויה ברייתא] אמר ר' אלעזר בר צדוק: לול (חלל) קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש, ואחת לשבעים שנה פרחי כהונה (צעירי הכהנים) היו יורדין לשם, ומלקטין משם יין קרוש משיירי הנסכים, שנתייבשו מימיו שדומה לבסוף לאחר שנקרש לעיגולי דבילה (תאנה יבשה) ובאין ושורפין אותו בקדושה בעזרה, שנאמר: "בקדש הסך נסך שכר לה'" (במדבר כח, ז)