סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

פירוש שטיינזלץ

בבתי גואי [בבתים פנימיים], שם יש רק אור, הא [זה] שיש חושך סביבו, מדובר בבתי בראי [בבתים חיצוניים]. ואמר רב אחא בר יעקב: עוד רקיע אחד יש מעל לאלה, שהוא למעלה מראשי החיות, דכתיב [שנאמר]: "ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא" (יחזקאל א, כב).

ומעירים: עד כאן יש לך רשות לדבר, מכאן ואילך — אין לך רשות לדבר. שכן כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות. תניא [שנינו בברייתא], אמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע נבוכדנאצר בשעה שאמר "אעלה על במתי עב אדמה לעליון" (ישעיה יד, יד), שאמר בלבו לעלות לשמים — יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע, בן בנו, כלומר, מצאצאיו והולך בדרכיו של נמרוד הרשע, שהמריד את כל העולם כולו עליו (כלומר, על הקדוש ברוך הוא) בזמן מלכותו;

כמה שנותיו של אדם — שבעים שנה, שנאמר: "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה" (תהלים צ, י), והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע עצמו מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע.

ולמעלה מהן מכל הרקיעים נמצאות חיות הקדש; רגלי החיות כנגד כל הרקיעים כולם, קרסולי החיות כנגד כולן, שוקי החיות כנגד כולן, רכובי (ברכי) החיות כנגד כולן, ירכי החיות כנגד כולן, גופי החיות כנגד כולן, צוארי החיות כנגד כולן, ראשי החיות כנגד כולן, קרני החיות כנגד כולן. ולמעלה מהן כסא הכבוד; רגלי כסא הכבוד כנגד כולן, כסא הכבוד כנגד כולן, ומלך אל חי וקים רם ונשא שוכן עליהם. ואתה אמרת "אעלה על במתי עב אדמה לעליון""אך אל שאול תורד אל ירכתי בור" (ישעיהו יד, יד – טו).

א שנינו במשנה: ולא דורשים במרכבה ביחיד. תני [שנה] ר' חייא: אבל מוסרין לו ליחיד ראשי פרקים בענין זה, והוא מבין מדעתו. אמר ר' זירא: אין מוסרין ראשי פרקים של מעשה מרכבה אלא לאב בית דין שבשל חכמתו ומעשיו הוא צריך לדעת, ולכל מי שלבו דואג בקרבו, שדואג על חטאיו ומשתדל לעשות תשובה שלימה. איכא דאמרי [יש שאומרים] שאין מדובר בשני אישים, אלא באב בית דין והוא שלבו דואג בקרבו.

אמר ר' אמי: אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים: "שר חמשים, ונשוא פנים, ויועץ, וחכם חרשים, ונבון לחש" (ישעיהו ג, ג). ועוד אמר ר' אמי: אין מוסרין דברי תורה לגוי, שנאמר: "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום" (תהלים קמז, כ).

מסופר: אמר ליה [לו] ר' יוחנן לר' אלעזר: תא ואגמרך [בוא ואלמדך] במעשה המרכבה, אמר ליה [לו] ר' אלעזר: עדיין לא קשאי [זקנתי] דיי, וללימוד זה צריך שיהא אדם מיושב בדעתו מאוד. כי קש [כאשר הזדקן] — נח נפשיה [נחה נפשו, כבר נפטר] ר' יוחנן, אמר ליה [לו] ר' אסי: תא ואגמרך [בוא ואלמדך] במעשה מרכבה. אמר ליה [לו]: אי זכאי גמירתא [אילו זכיתי הייתי לומד] זאת מר' יוחנן רבך, ואם כן נראה שאין אני ראוי לכך.

מסופר: רב יוסף הוה גמיר [היה לומד, יודע] במעשה המרכבה, ואילו סבי [זקני] פומבדיתא הוו תנו [היו שונים] במעשה בראשית. אמרו ליה [לו] לרב יוסף: ליגמור לן מר [שילמד אותנו אדוני] מעשה מרכבה. אמר להו [להם]: אגמרון לי [למדו אתם אותי] מעשה בראשית. בתר דאגמרון [אחרי שלימדוהו] אמרו ליה [לו]: ליגמרון מר [שילמדנו אדוני] במעשה מרכבה! אמר להו [להם]: תנינא בהו [שנינו בהם] על סודות התורה: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד, יא), והכוונה בזה היא — דברים המתוקין מדבש וחלב יהו תחת לשונך. כלומר, דברים אלה אין לומר אותם, ומי שיודע אותם אסור לו לגלותם.

ר' אבהו אמר ראיה אחרת לאותו רעיון מהכא [מכאן], ממה שנאמר: "כבשים ללבושך" (משלי כז, כו), שהוא דורש כאילו היה כתוב (ב־"ש") כבשים — דברים שהן כבשונו של עולם (כבושים ונסתרים) יהו תחת לבושך ואל תגלה אותם. כיון שראו שאינו עומד ללמד אותם אמרו ליה [לו]: תנינן בהו [שנינו בהם] במעשה מרכבה האמור בספר יחזקאל עד לפסוק "ויאמר אלי בן אדם" (יחזקאל ב, א). אמר להו [להם]: אם כן — הן הן מעשה המרכבה, שאלה הם עיקרי הדברים בנושא זה.

מיתיבי [מקשים] על כך: עד היכן מעשה המרכבה? רבי אומר: עד "וארא" בתרא [האחרון] (יחזקאל א, כז) ואין פסוק זה בכלל, ר' יצחק אומר: עד המלה "החשמל" (יחזקאל א, כז), שלא כדעת רב יוסף שמעשה מרכבה נמשך עד סוף הפרק? ומתרצים: עד "וארא" מגמרינן [מלמדים אנו] למי שראוי לכך, מכאן ואילך — מסרינן [מוסרים אנו] רק ראשי פרקים. איכא דאמרי [יש שאומרים]: עד "וארא" מסרינן [מוסרים] ראשי פרקים, מכאן ואילך, אם הוא חכם ומבין מדעתו — אין [כן], מוסרים לו, אי [אם] לא — לא ימסרו לו אף ראשי פרקים.

ושואלים: ומי דרשינן [והאם בכלל דורשים אנו] ועוסקים בחשמל שבמעשה מרכבה? והא ההוא ינוקא [והרי אותו תינוק, צעיר אחד], שדרש בחשמל ונפקא נורא ואכלתיה [ויצאה אש ואכלתו], משמע שיש סכנה גדולה בדבר! ומשיבים: שאני ינוקא, דלאו מטי זמניה [שונה התינוק, הילד, שלא הגיע עדיין זמנו] לעסוק בזה, ולכן קרה לו מה שקרה.

אמר רב יהודה: ברם (אכן) זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל. ומדוע רצו לגונזו — מפני שמצאו שהיו דבריו סותרין דברי תורה, כי בפרקיו האחרונים ישנם דינים שאינם כדיני התורה. מה עשה? העלו לו שלוש מאות גרבי (כדי) שמן למאור ולמזון, וישב בעלייה ודרשו לישבו עם דברי תורה.

תנו רבנן [שנו חכמים]: מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל והיה מבין בחשמל, ויצאה אש מחשמל ושרפתו, וביקשו לגנוז את ספר יחזקאל מפני הסכנה שבו. אמר להם חנניה בן חזקיה: אם זה חכם כלומר, אם ילד זה הוא במקרה חכם — האם הכל חכמים הן שמסוגלים להבין בספר יחזקאל?

ושואלים: מאי [מהו עניינו] של החשמל? אמר רב יהודה:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר