ומבררים: וכמה הוא שיעור סתירה — כדי טומאה, כלומר, כדי ביאה, ולא ביאה גמורה, אלא כדי העראה (מגע ראשוני של ביאה).

וכמה זמן נחוץ לכך — כדי הקפת דקל, כמשך הזמן הנחוץ להקיף בהליכה עץ דקל, אלו דברי ר' ישמעאל. ר' אליעזר אומר: כדי מזיגת (מהילת) הכוס של יין שיש בה שיעור רביעית. ר' יהושע אומר: כדי לשתותו, את היין, מן הכוס שנמזגה.

בן עזאי אומר: כדי לצלות ביצה. ר' עקיבא אומר: כדי לצלותה ולגומעה. ר' יהודה בן בתירא אומר: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו. ר' אלעזר בן ירמיה אומר: כדי משך הזמן שבו צריך לקשור גרדי (אורג) נימא (חוט).

חנין בן פנחס אומר: כדי שתושיט האשה ידה לתוך פיה ליטול קיסם מבין שיניה. החכם פלימו אומר: כדי שתושיט אשה ידה לסל ליטול ככר. ומוסיף: אף על פי שאין מן הכתובים ראיה לדבר, מכל מקום יש זכר לדבר: "כי בעד אשה זונה עד ככר לחם" (משלי ו, כו).

ותחילה שואלים: וכל הני [אלה] שיעורי זמן שנאמרו: כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי הקפת דקל, למה לי?

ומשיבים: צריכי [צריכים] הדברים, דאי תנא [שאילו היה שונה] החכם רק כדי טומאה, הוה אמינא [הייתי אומר] שהכוונה למשך הזמן שנדרש כדי טומאתה בביאה וגם כדי ארצותה [ריצויה, פיתויה] קודם לכן, קא משמע לן [השמיע לנו] כדי ביאה בלבד.

ואי תנא [ואילו היה שונה] רק כדי ביאה, הוה אמינא [הייתי אומר] עד כדי גמר ביאה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] כדי העראה בלבד.

ואי אשמעינן [ואילו היה משמיע לנו] כדי העראה בלבד, הוה אמינא [הייתי אומר] כדי העראה וארצותה [וריצויה, פיתויה], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] כדי טומאה, וכבר למדנו שאין היא כוללת את הריצוי. ואחר כך בא להשמיענו כמה כדי [העראה] — כדי הקפת דקל.

ורמינהי [ומטילים, מראים סתירה] מברייתא אחרת; נאמר בסוטה "ונסתרה" (במדבר ה, יג) וכמה שיעור סתירה לא שמענו, כשהוא אומר "והיא נטמאה" (במדבר ה, יג) הוי אומר ששיעור סתירה — כדי טומאה, והוא כדי ביאה, כלומר, כדי העראה, והוא כדי חזרת דקל, אלו דברי ר' אליעזר,

ר' יהושע אומר: כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר: כדי לשתותו, ר' עקיבא אומר: כדי לצלות ביצה. ר' יהודה בן בתירא אומר: כדי לגומעה.

ומעירים: קא סלקא דעתין [עלה על דעתנו] לומר היינו [הוא] הקפת דקל המוזכרת בברייתא הקודמת היינו [הוא] חזרת דקל ששני שיעורי זמן אלה זהים, ואם כן יש סתירה בין המקורות, שכן התם [שם] בברייתא הראשונה אמר ר' ישמעאל כדי הקפת דקל, ופליג [וחלק] ר' אליעזר עליה [עליו], ואילו הכא [כאן] אמר ר' אליעזר עצמו כדי חזרת דקל!

אמר אביי: אין שיעורם שווה, אלא הקפה כוונתה משך הזמן שאדם מקיף דקל ברגל, וחזרה היא ברוח שהרוח מניעה את הדקל ואחר חוזר הדקל למקומו, והוא שיעור קצר יותר.

בעי [שאל] רב אשי: חזרה זו ברוח האם שיעורה כי היכי דאזיל והדר אתי [כדי שהדקל הולך ושב] ואפילו הוא עדיין נע, או דילמא כי היכי דאזיל ואתי והדר קאי בדוכתיה [שמא כשהוא הולך ובא ושב ועומד במקומו] שנמשך הדבר זמן ארוך יותר עד שהדקל נשאר עומד ונח במקומו. לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.

וסתירה נוספת: התם [שם] בברייתא ראשונה אמר ר' אליעזר: כדי מזיגת הכוס, הכא [כאן] הוא אומר: כדי חזרת דקל! ומשיבים, אידי ואידי חד שיעורא [זה וזה שיעור אחד] הוא.

ועוד שואלים: התם [שם] אמר ר' יהושע: כדי לשתותו, הכא [כאן] אמר: כדי מזיגת הכוס! ומשיבים: אימא [אמור] שיש לצרף את הדברים ולומר שהכוונה בשתי הברייתות היא לשיעור זמן כדי למזוג ולשתות. ושואלים: ולימא [ושיאמר]: אידי ואידי חד שיעורא [זה וזה שיעור אחד] הוא, כפי שתירצנו את שיטת ר' אליעזר! ומשיבים: אם כן היינו [זוהי] שיטת ר' אליעזר שאמר: כדי חזרת דקל, וכבר אמרנו שמזיגת הכוס וחזרת דקל הם שיעור אחד.

ועוד שואלים: התם [שם] אמר בן עזאי: כדי לצלות ביצה, ואילו הכא [כאן] אמר: כדי לשתותו. ומשיבים: אידי ואידי חד שיעורא [זה וזה שיעור אחד] הוא.

ועוד, התם [שם] אמר ר' עקיבא: כדי לגומעה, הכא [כאן] אמר: כדי לצלות ביצה! ומשיבים: אימא [אמור] שהכוונה היא כדי לצלות ביצה ולגומעה. ושואלים: ולימא [ושיאמר]: אידי ואידי חד שיעורא [ושיאמר זה וזה שיעור אחד] הוא! ומשיבים: אם כן אתה מפרש, היינו [זו היא] שיטת בן עזאי, שאמר: כדי לשתותו, וצריך לומר שיש חילוק ביניהם.

ועוד שואלים: התם [שם] אמר ר' יהודה בן בתירא: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו, הכא [כאן] אמר: כדי לגומעה, כלומר, ביצה אחת! ומשיבים: לדבריו של ר' עקיבא קאמר [אומר הוא], דקאמר [שאמר] ר' עקיבא משערין בצליאה (בצליה) ובגמיעה, והשיב לו ר' יהודה: אימא [אמור] שיעור גמיעה לחודה [לבדה] שיש בו כדי לגמע שלש ביצים זו אחר זו, דהיינו [שהוא] שווה שיעור צליאה וגמיעה, ואין צורך לשער גם בצליה.

בברייתא הראשונה שנינו שר' אלעזר בן ירמיה אומר: כדי שיקשור גרדי (אורג) נימא (חוט). בעי [שאל] רב אשי: האם מדובר שחלקי הנימה דמרחק [שרחוקים] הם, ומשך הזמן הנדרש לקשירתם ארוך יותר, או דמקרב [שקרובים] הם? לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.

ועוד שנינו שם, חנין בן פנחס אומר: כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם. בעי [שאל] רב אשי: כיצד בדיוק מדובר, האם הקיסם דמהדק [שמהודק] בין השיניים ומשך הזמן להוציאו ארוך יותר או שלא מהדק [מהודק]? גם לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.

ועוד, פלימו אומר: כדי שתושיט אשה ידה לסל כדי ליטול מתוכו ככר. בעי [שאל] רב אשי: האם מדובר דמהדק [שמהודק] הככר בתוך הסל או דלא מהדק [שאינו מהודק], בחדתא [בסל חדש] או בעתיקא [בישן], שהסל הישן חלק יותר, ואילו בסל חדש מעכבים ראשי הנצרים את הככר, בחמימא [בלחם חם] או בקרירא [בלחם קר], שככר לחם חמה רכה ונצמדת יותר, וקשה יותר להוציאה.