פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי אצל פלוני שאגבנו כל זמן שארצה". וכיון שהזכיר רק "פלוני ופלוני הדיינים" משמע ששניים הם, ובכל זאת הם קרויים דיינים.

ורב ששת טוען כנגד זה: אטו [וכי] התנא כי רוכלא ליחשיב וליזיל [כרוכל ימנה וילך] את כל הפרטים? ומה שאמר "פלוני ופלוני", משום שרצה להגיד שיש להזכיר את שמות כל הדיינים, אבל לא התכוון להשמיע בכך את מניינם של הדיינים.

אמר רב נחמן: מנא אמינא לה [מניין אומר אני אותה] ששניים אף הם קרויים בית דין? דתנן [שכן שנינו במשנה] לענין פרוזבול: הדיינים חותמין בשטר הפרוזבול למטה, או העדים. מאי לאו [האם לא] נוכל לדייק בלשון המשנה ולומר: דיינים דומיא [בדומה] לעדים, מה עדים שנים — אף דיינים נמי [גם כן] שנים? ורב ששת טוען לעומת זאת: מידי איריא [וכי שייכים הדברים]? הא כדאיתא, והא כדאיתא [זה כפי שהוא, וזה כפי שהוא], שדיינים הם שלושה דווקא, ועדים שניים.

לגופו של דבר שואלים: למה ליה למיתנא [לו לתנא במשנה לשנות] גם דיינים, ולמה ליה למיתנא [לו לשנות] גם עדים? ומשיבים: הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו] שלא שנא [שונה] אם כתוב הפרוזבול בלשון דיינים וחתמי [וחתומים] עליו עדים, ולא שנא [שונה] אם כתוב בלשון עדים וחתמי [וחתומים] דיינים, שעיקר הדבר הוא שימסור את הפרוזבול לבית דין, ואין זה משנה באיזה לשון בדיוק נכתב הדבר.

א שנינו במשנה שתיקן רבן גמליאל הזקן שלא יבטלו את הגט בבית דין במקום אחר מפני תיקון העולם. ושואלים: מאי [מה] פירוש "מפני תיקון העולם"? ר' יוחנן אמר: מפני תקנת ממזרים, שהרי ייתכן שיבטל הבעל את הגט והאשה לא תדע זאת, ותינשא לאחר (בעודה בעצם נשואה) ותלד ילדים ויהיו אלה ממזרים. ריש לקיש אמר: מפני תקנת עגונות, שמא תחשושנה נשים לאחר שקיבלו גט לידן שאולי ביטל הבעל את הגט, ולא תינשאנה על סמך גט זה, ותישארנה עגונות.

ומסבירים את השיטות: ר' יוחנן שאמר טעמו מפני תקנת ממזרים, סבר לה [סבור הוא] כרב נחמן, שאמר שאפשר לבטל אפילו בפני שנים, ובי תרי לית להו קלא [ושניים אין להם קול], כלומר, אין זה מתפרסם ברבים, וכיון שכך, היא לא שמעה [שומעת] ולא ידעה [יודעת] שביטל את הגט, ואזלה ומינסבא, ואיכא [והולכת ומתחתנת, ויש] ממזרים מנישואיה אלה.

וריש לקיש אמר טעמו מפני תקנת עגונות, סבר לה [סבור הוא] כרב ששת, שאמר: שמבטלים בפני שלשה, ובי תלתא אית להו קלא [ושלושה יש להם קול], ושמעה וידעה [ושומעת ויודעת] שביטל בעלה את הגט ולא מינסבא [ואינה מתחתנת] ולכן אין מקום לחשש ממזרים, ואולם תקנת עגונות הוא דאיכא [שיש], שלא תישארנה נשים בלי הבעל ובלי גט.

ב תנו רבנן [שנו חכמים]: אף לאחר שתיקן רבן גמליאל הזקן שלא יבטל אדם את הגט שלא בפני השליח או האשה, אם בטלו בכל זאת — הריהו מבוטל, אלו דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו יכול לא לבטלו וגם לא להוסיף על תנאו אם היה בגט תנאי כלשהו, שאם כן, מה כח בית דין יפה (מועיל)? והלא בית דין של רבן גמליאל תיקן שלא יבטלו!

ותוהים: ומי איכא מידי [והאם יש דבר] דמדאורייתא [שמן התורה] בטל גיטא [הגט], ומשום הנימוק של "מה כח בית דין יפה" שרינן [מתירים אנו] אשת איש לעלמא [לכל]? שהרי לפי זה למרות שהגט מצד הדין מבוטל, והיא עדיין אשת איש, מכל מקום אין בית דין מכירים בביטול, ומתירים לה להינשא! ומשיבים: אין [כן], כל המקדש אשה — אדעתא דרבנן [על דעת חכמים] הוא מקדש, ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה [והפקיעו חכמים את הקידושין ממנו] במקרה זה שביטל את גיטו.

אמר ליה [לו] רבינא לרב אשי: תינח דקדיש בכספא [נניח, במקרה שקידש בכסף] את אשתו, אפשר לומר שחכמים הפקיעו את הכסף הזה מבעליו, ונמצא שלא היו קידושין מתחילה. אבל אם קדיש [קידש] בביאה מאי איכא למימר [מה יש לומר]? והשיב לו רב אשי: שויוה רבנן [עשו חכמים] את בעילתו בעילת זנות, שהפקיעו מכאן את כוח הקידושין שבדבר, והחשיבו אותה כבעילה של זנות.

ג תנו רבנן [שנו חכמים]: אמר הבעל לעשרה בני אדם: "כתבו גט לאשתי" — יכול לבטל זה (חלק מהם) שלא בפני זה (השאר), שרשאי לומר לחלק מהם אף שלא בפני השאר: "אל תכתבו", אלו דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה, כלומר, בפני כולם יחד.

ושואלים: במאי קמיפלגי [במה, באיזה עיקרון נחלקו]? ומשיבים: בהלכה של עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קמיפלגי [נחלקו], רבי סבר: עדות שבטלה מקצתה