סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

פירוש שטיינזלץ

וניחזי זוזי ממאן נקט [ונראה את הכסף ממי לקח]? ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא לאופן דנקט מתרוייהו [שלקח משניהם] ואמר המוכר: חד מדעתאי [אחד קיבלתי מדעתי], שרציתי למכור לו וחד [ואחד מהם] נתן לי בעל כורחי, שלא רציתי לקבל ממנו. ולא ידיע [ידוע] לבית דין הי [איזה] מדעתו והי [ואיזה] לא מדעתו, ובזה אין אנו סומכים על עדותו ממי קיבל בעל כרחו.

וממשיכה הברייתא, וכן נאמן הדיין לומר: לזה זכיתי ולזה חייבתי. במה דברים אמוריםשבעלי דינים עדיין עומדים לפניו, אבל אם אין בעלי דינים עומדים לפניו, אלא הלכו להם — אינו נאמן. ושואלים: וניחזי זכותא מאן נקיט [ונראה את כתב הזכות, מי מחזיק בו]? ולשם מה צריך את נאמנותו של הדיין!

ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא לאופן דקריע זכותייהו [שנקרעו כתבי הזכויות שלהם] ואי אפשר לברר מתוכם. ושואלים: אם כן וניהדר ונידיינינהו [ויחזור וידון אותם] שנית! ומשיבים: שהיה זה בשודא דדייני [בהכרעת הדיינים], שיש מקרים שבהם אין פסק הדין תלוי אלא בהכרעת הדיינים שמחליטים לפי הרגשתם. ובמקרה זה אין ודאות שבפעם השניה יחליטו כבראשונה.

ועוד בענין נאמנות על הבכור, אמר רב נחמן: שלשה נאמנין על הבכור, אלו הן: חיה (המיילדת), אביו, ואמו. חיה נאמנת רק לאלתר (מיד), אמו נאמנת כל שבעה ימים ראשונים ללידתו, אביו נאמן לעולם. כדתניא [כפי ששנינו בברייתא] על הכתוב "כי את הבכור... יכיר לתת לו פי שניים" (דברים כא, יז), ואמרו: יכירנו לאחרים. כלומר, הוא נאמן לומר לאחרים שזה בכורו.

מכאן אמר ר' יהודה: נאמן אדם לומר "זה בני בכור". וכשם שנאמן לומר "זה בני בכור" כך נאמן לומר על בנו "זה בן גרושה", או "זה בן חלוצה". וחכמים אומרים: בזה אינו נאמן, אלא לבכורה בלבד.

א שנינו במשנה שאבא שאול היה קורא לשתוקי "בדוקי". שואלים: מאי [מה פירוש] "בדוקי"? אילימא [אם תאמר] שבודקין את אמו והיא אומרת: לכשר נבעלתי, ואז נאמנת, ואם כן הלכה זו כמאן שיטת מי]כשיטת רבן גמליאל היא, ואולם תנינא חדא זימנא [כבר שנינו דבר זה פעם אחת]! דתנן כן שנינו במשנה]: היתה אשה פנויה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? אמרה להם: מאיש פלוני שנבעלתי לו וכהן הוא. רבן גמליאל ור' אליעזר אומרים: נאמנת, ור' יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין ואין סומכים עליה. ואמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל. ומה הוסיף איפוא אבא שאול בדבריו?

ומשיבים: בכל זאת נצרכו דברי אבא שאול, משום שחדא [הלכה אחת] נאמרה כדי להכשיר בה, אותה עצמה, שלא תיחשב כנבעלת לפסול ושהיא עצמה כשירה לכהונה, וחדא [ואחת] להכשיר בבתה, שאם נולדה לה בת, אף היא נחשבת לכשירה על פי דברי האם, ומותרת להינשא לכהונה. ושואלים: הניחא למאן דאמר [זה נוח לשיטת מי שאומר] שלדברי המכשיר בה וסומך על דבריה — פוסל בבתה שאין נאמנותה מספיקה להכשיר גם את בתה הנולדת לה, שאין לה חזקת כשרות, ואם כן יש חידוש בדבר שכשאמרה לכשר נבעלתי נאמנת גם על בתה.

אלא למאן דאמר דעת מי שאומר] שלדברי המכשיר בה מכשיר גם בבתה, לפי זה אבא שאול מאי אתא לאשמועינן [מה בא להשמיענו]? הרי כבר ידוע הדבר!

ומשיבים: ההלכה של אבא שאול עדיפא ומרחיקה לכת יותר מזו של רבן גמליאל. דאי מהתם הוה אמינא [שאילו משם בלבד, ענין הפנויה, הייתי אומר]: התם [שם] מדובר שרוב כשרין הם אצלה, כגון שרוב אנשי העיר כשרים לקהל וראויים להשיא בנותיהם לכהונה, אבל היכא [במקום] שרוב פסולין אצלהאימא [אמור] שלא תהיה נאמנת לומר שנבעלה לכשר, ולכן צריכא [צריכה] הלכה זו של אבא שאול להיאמר גם ברוב פסולים. אמר רבא: הלכה כאבא שאול.

ב משנה כל האסורין לבא בקהלמותרים לבא זה בזה. ר' יהודה אוסר להם להתחתן אלא מבני אותו סוג של פסול.

ר' אליעזר אומר: ודאן בודאן [וודאים בוודאים], כלומר, ודאי פסולים בודאי פסולים, כגון ממזרים ונתינים — מותר, אבל ודאן [וודאים], אלה שפסולים בודאי, כגון ממזרים בספיקן [בספיקות], כגון שתוקי ואסופי, או ספיקן בודאן [ספיקות בוודאים], וכן ספיקן בספיקן [ספיקות בספיקות], כגון שתוקי באסופית — אסור. ואלו הן הספיקות: שתוקי, אסופי, וכותי (שומרוני).

ג גמרא מאי [מה פירוש] כל האסורין לבא בקהל? אילימא [אם תאמר] ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי [ממזרים, ונתינים שתוקים ואסופים]הא תנא ליה רישא [הרי שנה כבר דבר זה מתחילה], בתחילת הפרק, שממזירי ונתיני שתוקי ואסופי [ממזרים, ונתינים שתוקים ואסופים] מותרים לבא זה בזה!

ותו [ועוד] מה שאמרנו שר' יהודה אוסר, אהייא [על איזה] דבר אמר? אילימא אודאן בספיקן [אם תאמר על וודאים בספיקות], שהוא אוסר אותם — הא מדקתני סיפא [הרי ממה ששנה בסוף] ר' אליעזר אומר: ודאן בודאן [וודאים בוודאים]מותר, ודאן בספיקן, וספיקן בספיקן [וודאים בספיקות וספיקות בספיקות]אסור, מכלל הדברים אתה לומד שר' יהודה לא סבירא ליה [אינו סבור כן]!

וכי תימא [ואם תאמר] שר' יהודה אוסר כוונתו אגר [על גר] שהוא אסור בממזרת, אולם מידי [וכי] גר בממזרת קתני [שנה] שם? הלא כל האסורין לבא בקהל קתני [שנה] וגר אינו בכלל האסורים לבוא בקהל!

אמר רב יהודה:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר