סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

פירוש שטיינזלץ

מאי [את מה]? ומשיבים: לאתויי [להביא] נשים, וכדברי ר' יהושע בן לוי, שאמר ר' יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס של פורים, שניצלו מגזירת המן.

ושואלים, מה ששנינו בברייתא: "הכל חייבין בזימון" (לזמן עצמם לברך יחד ברכת המזון), לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] נשים ועבדים, וכפי דתניא [ששנויה ברייתא]: נשים מזמנות לעצמן, ועבדים מזמנין לעצמן.

ושואלים, מה ששנינו בברייתא: "הכל מצטרפין לזימון", לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] קטן היודע למי מברכין, שאמר רב נחמן: קטן שיודע למי מברכיןמזמנין עליו, כלומר, הריהו נחשב כחלק ממנין המזמנים.

א ושואלים: "הכל מטמאין בזיבה" ששנינו במשנה, לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] תינוק בן יומו, שאם יצאה זיבה מגופו הריהו טמא. דתניא [ששנויה ברייתא]: די היה לכתוב "איש"מה תלמוד לומר "איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא" (ויקרא טו, ב)? הרי זה בא לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה, אלו דברי ר' יהודה.

ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: אינו צריך לריבוי זה, הרי הוא אומר: "והזב את זובו לזכר ולנקבה" (שם לג), "לזכר"כל שהוא זכר, בין קטן בין גדול, "לנקבה"כל שהיא נקבה, בין קטנה בין גדולה. אם כן, מה תלמוד לומר "איש איש"? דברה תורה כלשון בני אדם, שהם רגילים לכפול לשונם, ואין ללמוד מכך דין חדש.

ושואלים, מה ששנינו בברייתא: "הכל מטמאין בטמא מת" לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] קטן; שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] שמהכתוב "איש אשר יטמא ולא יתחטא" (במדבר יט, כ), יש ללמוד כי "איש"אין [כן] נטמא, אבל קטן, שלא הגיע לכלל איש — לא מקבל טומאה, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] הכתוב בטהרת הנטמאים במת: "והזה על האהל... ועל הנפשות אשר היו שם" (שם יח), ומכאן שכל נפש שנמצאת שם נטמאת, בין גדול בין קטן.

ושואלים: אלא לפי זה, "איש" למעוטי מאי [למעט מה] הוא בא? ומשיבים: למעוטי [למעט] קטן מעונש כרת האמור באותו פסוק: "ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש ה' טמא" (שם כ), שאם נטמא ונכנס למקדש — אינו חייב כרת.

ושואלים, מה ששנינו במשנה: "הכל מטמאין בנגעים" לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] קטן, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: "איש צרוע הוא טמא הוא" (ויקרא יג, מד) כתיב [נאמר], ונלמד מכך שאישאין [כן] נטמא, אבל קטן, שלא הגיע לכלל איש — לא, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] התנא שגם הוא מיטמא בנגעים.

ושואלים: ואימא הכי נמי [ואמור כך גם כן], שקטן אינו מיטמא בנגעים! ומשיבים: לכך נאמר "אדם כי יהיה בעור בשרו" (ויקרא יג, ב) מכל מקום, כל שהוא אדם, גם קטן שלא הגיע לכלל "איש".

ושואלים: ואלא לפי זה, "איש צרוע הוא" למה לי? ומשיבים: לכדתניא [לכמו ששנויה בברייתא] על פסוק זה: "איש צרוע הוא" — אין לי אלא איש, אשה מנין שניטמאת בנגעים? כשהוא אומר מיד לאחר מכן שוב: "והצרוע אשר בו הנגע" (שם מה), ואין בכך צורך — הרי כאן שנים, כלומר, לא רק איש, אלא גם אשה.

אם כן, מה תלמוד לומר, כלומר, לשם מה נאמר מתחילה "איש"לענין של מטה כלומר, להמשך הכתוב: "בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע", ללמד שאיש מצורע פורע את שערו, ופורם את בגדיו, ואין האשה פורעת ופורמת.

ושואלים, מה ששנינו בברייתא: "הכל רואין את הנגעים", כדי לטמאם או לטהרם, וכן מה ששנינו במשנה: "הכל כשרין לראות את הנגעים" לטמאם ולטהרם, לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] כהן שאינו בקי בהן במראה הנגעים ובשמותיהן.

ומקשים: והאמר מר [והרי אמר החכם]: מי שאינו בקי בהן ובשמותיהן אינו רואה את הנגעים! אמר רבינא, לא קשיא [אין זה קשה]: הא דמסברי ליה וסבר [זה שמסבירים לו והוא סובר ומבין], יכול לראות, ולטמא או לטהר לאחר שהסבירו לו, הא דמסברי ליה ולא סבר [זה שמסבירים לו ואינו סובר, מבין], והוא אינו רואה את הנגעים.

ב ושואלים, מה ששנינו במשנה: "הכל כשרין לקדש" (לתת אפר פרה אדומה במים החיים) לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לדעת ר' יהודה הרי זה בא לאתויי [להביא] קטן, ולרבנן לדעת חכמים], הסבורים שקטן אינו מקדש — לאתויי [להביא] אשה, שכשרה לקדש. דתנן כך שנינו במשנה]: הכל כשרין לקדש, חוץ מחרש שוטה וקטן; ר' יהודה מכשיר בקטן, ופוסל באשה ובאנדרוגינוס (שיש בו גם סימני זכר וגם סימני נקבה).

ושואלים, מה ששנינו במשנה: "הכל כשירין להזות" ממי פרה אדומה על טמא מת, לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: לאתויי [להביא] ערל, וכדברי ר' אלעזר, שאמר ר' אלעזר: ערל שהזההזאתו כשרה.

ושואלים, מה ששנינו במשנה פעמיים: "הכל שוחטין" לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא? ומשיבים: חדא לאתויי [פעם אחת להביא] כותי, ששחיטתו כשירה, וחדא לאתויי פעם אחת להביא] ישראל משומד (עובר עבירה באופן קבוע).

ושואלים, מה ששנינו: "הכל מעלין לארץ ישראל", כלומר, כופים את בני ביתם לעלות, לאתויי מאי [להביא את מה] הוא בא?

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר