סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

פירוש שטיינזלץ

ויש לדייק: ואילו על ספיקו של דין זה העוסק במעילה, מביא אשם תלוי לא קתני [אינו שונה]. ויש לשאול: מני הא [כשיטת מי ברייתא זו]? אילימא [אם תאמר] כשיטת ר' עקיבאליתני נמי סיפא [שישנה גם כן בסופה]: ועל ספיקן מביא אשם תלוי, דהתנן [שהרי שנינו במשנה]: ר' עקיבא מחייב גם על ספק מעילה אשם תלוי!

אלא לאו [האם לא] שיטת ר' יהושע היא הברייתא, שהוא סבור כחכמים החולקים על ר' עקיבא, וקתני הרי הוא שונה] בה שהאוכל נותר מחמישה תמחויים בחמש העלמותמביא חמש חטאות, ונדייק: דווקא אם אכל בחמש העלמות הדין כן, אבל אם היה זה בהעלם אחד, אפילו אכל מחמשה תמחויים (או זבחים) — מביא חטאת אחת, ושמע מינה [ולמד מכאן] כי ר' יהושע קיבלה מיניה [ממנו], מר' עקיבא.

ודוחים: אלא אדרבה [להיפך], מסיפא דקתני [מסופה, מהמשכה של הברייתא, שהוא שונה]: מחמשה זבחים אפילו בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחתשמע מינה [למד מכאן] שלא קיבלה מיניה [ממנו] ר' יהושע!

ואלא מאי אית למימר [מה יש לך לומר] ליישב את חלקי הברייתא לשיטת ר' יהושע — תנאי [מחלוקת תנאים] היא, דאיכא [שיש] תנא הסבור שקיבלה, ואיכא [ויש] תנא הסבור שלא קיבלה; אם כן יש לפרש את הברייתא

אפילו תימא [תאמר] ששיטת ר' עקיבא היא, והאי תנא סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא [ותנא זה סבור כמוהו באחת וחלוק עליו באחת], סבר לה כותיה [סבור כמוהו] בהעלמה, שאם אכל מחמישה זבחים בהעלם אחד — חייב חטאת אחת, ופליג עליה [וחלוק עליו] בספק מעילות, ולדעתו אין מביאים על ספק מעילה אשם תלוי.

א על מה ששנינו במשנה שאם אכל מזבח אחד בחמישה תמחויים יתחייב חמש קרבנות של מעילה, שואלים: היכי דמי [כיצד מדובר] שיתחייב חמש מעילות? אמר שמואל, צריך שיהיו אלו דברים שונים לחלוטין כדי שייקראו "חמישה תמחויים" כאותה ששנינו לענין אחר: חמשה דברים בקרבן עולה מצטרפין לכזית, להתחייב משום הקרבה בחוץ: הבשר, והחלב, והיין של נסכי העולה, והסלת של מנחת הנסכים, והשמן שבוללים בו את המנחה.

חזקיה אמר: כגון שאכל מחמשה אברים שונים של בהמה אחת. ריש לקיש אמר: אפילו תימא [תאמר] שמדובר באבר אחד, משכחת לה [מוצא אתה אותה] בכתף, שיש בה חלקים שונים. ר' יצחק נפחא אמר: כגון שאכל מן הבשר בחמשה מיני קדירה, בחמישה אופנים של בישול (תוספות). ר' יוחנן אמר: כגון שאכל את הבשר בחמשה טעמים, עם תבלינים שונים.

ב משנה אמר ר' עקיבא, שאלתי את ר' אליעזר בעושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, וכל אותן מלאכות היו מעין (תולדות של) מלאכה אחת, ועשאן כולן בהעלם אחת, מהו? האם חייב חטאת אחת על כולן, או חייב על כל אחת ואחת?

אמר לו: חייב על כל אחת ואחת, מקל וחומר, ומה נדה שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, שאין בה אלא איסור אחד של ביאה — חייב על כל אחת ואחת מן הביאות, למרות שנעשו בהעלם אחד. שבת שיש בה תוצאות (עניינים) הרבה ומיתות הרבה, שיש בה מלאכות רבות ותולדותיהם, שעל כל אחת מהן חייב מיתה (במזיד, וחטאת בשוגג) — אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת בפני עצמה?

אמרתי לו: לא, אם אמרת בנדה שיש בה שתי אזהרות, שהוא מוזהר על הנדה וגם הנדה מוזהרת עליו, תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת?

אמר לי: הבא על הקטנות בנידתן יוכיח, שאין בה אלא אזהרה אחת, שרק הוא מוזהר, אבל הקטנה פטורה מן המצוות, ומכל מקום חייב על כל אחת ואחת!

אמרתי לו: אם אמרת בקטנות, שאף על פי שאין בהן שתי אזהרות עכשיויש בהן לאחר זמן, לכשיגדלו, תאמר בשבת שאין בה שתי אזהרות, לא עכשיו ולא לאחר זמן?

אמר לי: הבא על הבהמה יוכיח, שאין בה לעולם שתי אזהרות, וחייב על כל ביאה וביאה! אמרתי לו: הבהמה כשבת, גם לגביה קיים ספק זה.

ג גמרא ושואלים: מאי קבעי מיניה [מה בדיוק שאל אותו] ר' עקיבא את ר' אליעזר? אי [אם] לגבי שבתות, כגופין דמיין ואי לא בעי מיניה [האם כגופים שונים הן נחשבות או לא שאל אותו] כלומר, האם העושה מלאכה אחת בשבתות הרבה בהעלם אחד נחשב כאילו בא על חמש נשים נדות בהעלם אחד — ניבעי [שישאל] בלשון זו: העושה מלאכה אחת בשבתות הרבה בהעלם אחד מהו!

אלא תאמר שלגבי ולדי מלאכות של אב אחד, אי כאבות דמיין ואי לא בעי מיניה [האם כאבות הם נחשבים לחייב חטאת על כל אחד או לא שאל אותו]ניבעי מיניה [שישאל אותו] בלשון זו: העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבת בהעלם אחד מהו!

אמר רבא: אמרי בי [אומרים בבית מדרשו של] רב, תרתי בעא מיניה [שתים שאל אותו]: האם שבתות כגופין נפרדים דמיין ואי לא בעא מיניה [האם כגופים שונים הן נחשבות או לא שאל אותו]. ועוד, האם ולדי מלאכות כמלאכות דמיין אי לא [נחשבים או לא]. ועל שתיהן השיב לו, ששבתות כגופים נפרדים הם, ושוולדי מלאכות דינם כמלאכות.

ועוד שואלים: ועושה מלאכה בשבתות הרבה בהעלם אחד, היכי מיבעי ליה [כיצד בדיוק נשאלה לו]? האם במקרה של שגגת שבת וזדון מלאכות, שידע שהמלאכה אסורה, אלא שבכל שבת סבר שאין זו שבת (ולא נודע לו בינתיים) פשיטא ליה [פשוט לו] שימים שבינתיים הויין [הריהם נחשבים] ידיעה לחלק, וחייב על כל שבת, כאילו עשה מלאכה בשני העלמות,

ודווקא זדון שבת ושגגת מלאכות, שלא ידע שמלאכה זו אסורה, וחזר ועשאה שבת אחר שבת הוא דבעי מיניה אי כגופין דמיין אי לא [הוא ששאל אותו האם השבתות שעשה בהן מלאכה זו כגופים נפרדים הן נחשבות או לא].

או דלמא [שמא] להיפך, לענין זדון שבת ושגגת מלאכותפשיטא ליה דכגופין דמיין [פשוט לו שהשבתות כגופים נפרדים נחשבות], ושגגת שבת וזדון מלאכות הוא דבעי מיניה [ששאל אותו], לגבי ימים שבינתים אי הויין [האם הם] נחשבים ידיעה לחלק בין השבתות אי [או] לא?

אמר רבה:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר