סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

פירוש שטיינזלץ

ושואלים: כיצד היו הלוחות כתובים? ר' חנינה בן גמליאל אומר: חמשה מעשרת הדברים היו כתובים על לוח זה והחמשה האחרים על לוח זה. הדא הוא דכתיב [זה הוא שנאמר] "ויכתבם על שני לוחות אבנים" (דברים ד, יג), לומר: חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה. ואילו רבנן אמרי [וחכמים אומרים]: כל העשרה דברים היו כתובים על לוח זה, ובדיוק אותם העשרה על לוח זה. הדא הוא דכתיב [זה הוא שנאמר]: "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים" (שם), לומר: עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה. ר' שמעון בן יוחאי אומר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה, שעל כל לוח היו כתובים פעמיים, דכתיב [שנאמר]: "ויכתבם על שני לוחות אבנים", לומר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה. ר' סימאי אמר: ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה, שכל עשרת הדברים היו כתובים ארבעה פעמים על כל לוח, פעם אחת על כל אחד מארבעת צידיו. דכתיב [שנאמר] "מזה ומזה הם כתובים" (שמות לב, טו), כלומר, טטרוגה, בארבעה צדדים. ועוד בענין הלוחות, חנניה בן אחי ר' יהושע אומר: בין כל דבור ודבור שהיה בעשרת הדיברות היו כתובים דקדוקיה ומדרש אותיותיה של תורה, דכתיב [שנאמר] "ממולאים בתרשיש" (שיר השירים ה, יד), ו"תרשיש" הוא שמו של ים, וכוונת הכתוב שהתורה מלאה בכל אלו כימא רבא [כמו הים הגדול] שהוא מלא בגלים. וכדי לבאר מדרש זה מביאים שר' שמעון בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייה [כאשר היה מגיע לפסוק הזה] "ממולאים בתרשיש" הוה אמר [היה אומר]: יפה ומתאים המשל שלמדני חנניה בן אחי ר' יהושע לנמשל. שכן מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול יש גלים קטנים, כך בין כל דבור ודבור בעשרת הדיברות היו כתובים דקדוקיה ואותיותיה של תורה. שנינו למעלה שנחלקו ר' מאיר ור' יהודה במידות הארון, וכן שלשיטת ר' מאיר היה ספר התורה של משה מונח אף הוא בתוך הארון, ולשיטת ר' יהודה לא היה מונח שם.

אמר ר' תנחומא: איתקשיית קומי [התקשיתי בבעיה זו לפני] ר' פנחס, כי אתיא [בא, עולה יפה] הפסוק שיובא להלן דווקא כשיטת ר' יהודה, ולא אתיא [ולא באה] כשיטת ר' מאיר. שכן מאי טעמא [מה הטעם] של ר' יהודה?דכתיב [שנאמר]: "לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' " וגו' (דברים לא, כו), הרי שהיה ספר התורה מונח בצד הארון ולא בתוכו. וזהו על דעתיה [על דעתו, לפי שיטתו] של ר' יהודה דו אמר [שהוא אמר] היכן היה ספר התורה של משה נתון?כמין גלוסקייא (מדף, תיבה) היה עשוי לו לארון מבחוץ, והיה ספר התורה נתון בתוכו. ושואלים: אם כן, מאי טעמא [מה הטעם] של ר' מאיר הסבור שספר התורה היה מונח בתוך הארון? ומשיבים: דכתיב [שנאמר] "ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך" (שמות כה, כא). ומלשון הכתוב משמע שתחילה ניתנה הכפורת על הארון ורק לאחר מכן ניתנה העדות בתוכו. ועל כרחך "עדות" זו היא ספר התורה של משה ולא הלוחות. שהרי הכפורת ניתנה על הארון רק לאחר שניתנו בה הלוחות, ואילו ספר התורה של משה לא היה יכול להינתן אז בתוך הארון שהרי נכתב רק בשנת הארבעים להיותם במדבר, זמן רב לאחר נתינת הכפורת על הארון. ומפורש איפוא בכתוב ("ואל הארון תתן את העדות") שספר התורה ניתן בתוך הארון, וכשיטת ר' מאיר. ומעירים: על דעתיה [על דעתו לפי שיטתו] של ר' יהודה יש לתרץ דו אמר [שהוא אומר] ביישוב הכתוב שאין מוקדם ומאוחר בתורה, ופעמים דברים המאוחרים בזמן, באים יותר מוקדם בכתוב, אלא הרי זה כאילו נאמר "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך" ואחר כך "ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה". וכיון שעסקנו בלוחות ובתורה מביאים את שאמר ר' פנחס בשם ר' שמעון בן לקיש בענין נתינה בסיני: התורה שנתן לו הקדוש ברוך הוא למשה, נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה, שהיו דבריה כתובים באש שחורה על גבי אש לבנה. היא, התורה עצמה, אש מובללת (בלולה) בתוך אש, חצובה מאש, מתחת כסא הכבוד שהוא אש, ונתונה מאש, מהקדוש ברוך הוא עליו נאמר "אש אוכלה הוא" (דברים ד, כד. שם ט, ג). וזהו דכתיב [שנאמר] "מימינו אש דת למו" (דברים לג, ב), שהתורה שהיא אש ניתנה לישראל מימינו של הקדוש ברוך הוא.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר