סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מַאי לָאו אַעוּבָּר לָא אַבְּהֵמָה
וְהָא דָּמָיו קָתָנֵי תְּנִי דָּמֶיהָ וְהָא נוֹתֵן כׇּל דָּמָיו לַכֹּהֵן קָתָנֵי וְאִי בְּהֵמָה כֹּהֵן מַאי עֲבִידְתֵּיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּיָהֵיב לֵיהּ בְּהֵמָה מְעַבַּרְתָּא לְפַטּוֹמַהּ דְּמִיגּוֹ דְּקָנְסִינַן לֵיהּ אַבְּהֵמָה קָנְסִינַן לֵיהּ אַעוּבָּר
אָמַר רַב אָשֵׁי תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת הָא יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת אָסַר וְהָא עוּבָּר נָמֵי כְּיָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת דָּמֵי שְׁמַע מִינַּהּ
וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַמַּתְנִיתִין וְהַמּוֹכֵר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה שְׁבוּרָה לָאו הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ עוּבָּר הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ
תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי וְיָלְדָה מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּשׇׁוְיוֹ וְנוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו לַכֹּהֵן וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו וְנוֹתֵן כׇּל דָּמָיו לַכֹּהֵן מַאי לָאו אַעוּבָּר לָא אַבְּהֵמָה
וְהָא דָּמָיו קָתָנֵי תְּנִי דָּמֶיהָ וְהָא נוֹתֵן כָּל דָּמָיו לַכֹּהֵן קָתָנֵי וְאִי בְּהֵמָה כֹּהֵן מַאי עֲבִידְתֵּיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּיָהֵיב בְּהֵמָה מְעַבַּרְתָּא לְפַטּוֹמַהּ דְּמִיגּוֹ דְּקָנְסִינַן לֵיהּ אַבְּהֵמָה קָנְסִינַן לֵיהּ אַעוּבָּר
אָמַר רַב אָשֵׁי תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת הָא יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת אָסוּר וְהַאי נָמֵי כְּיָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת דָּמֵי שְׁמַע מִינַּהּ
אִיבַּעְיָא לְהוּ מָכַר בְּהֵמָה לְעוּבָּרֶיהָ מַאי תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יְהוּדָה תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן
תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יְהוּדָה עַד כָּאן לָא קָא שָׁרֵי רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בִּשְׁבוּרָה דְּלָא אָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי אֲבָל שְׁלֵמָה דְּאָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי אָסַר
אוֹ דִלְמָא וּמָה שְׁבוּרָה דִּפְסַקָה מִינֵּיהּ וְכׇל שֶׁכֵּן שְׁלֵמָה דְּלָא פְּסַקָה מִינֵּיהּ
תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָאָסְרִי רַבָּנַן אֶלָּא בִּשְׁבוּרָה דִּפְסַקָה מִינֵּיהּ אֲבָל שְׁלֵמָה דְּלָא פְּסַקָה מִינֵּיהּ שָׁרוּ
אוֹ דִלְמָא וּמָה שְׁבוּרָה דְּלָא אָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי אָסְרִי וְכׇל שֶׁכֵּן שְׁלֵמָה דְּאָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי
וְטַעְמָא דְרַבָּנַן מִשּׁוּם הָכִי הוּא וְהָתַנְיָא אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא מַרְבִּיעִין עָלֶיהָ וְיוֹלֶדֶת אַלְמָא מִשּׁוּם עוּבָּרֶיהָ הוּא
הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ טַעְמָא דִידַן מִשּׁוּם דְּאָתְיָא לְאִיחַלּוֹפֵי בִּבְהֵמָה אֶלָּא אַתְּ מַאי טַעְמָא שָׁרֵית מִשּׁוּם דְּאֵין יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת כְּמַאן דְּזַבְּנַהּ לִשְׁחִיטָה דָּמֵי
וַהֲלֹא מַרְבִּיעִין עָלֶיהָ וְיוֹלֶדֶת וְכֵיוָן דְּמַרְבִּיעִין עָלֶיהָ וְיוֹלֶדֶת מְשַׁהֵא לַהּ
וַאֲמַר לְהוּ לִכְשֶׁתֵּלֵד דְּלֹא מְקַבֶּלֶת זָכָר
תָּא שְׁמַע וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה וְלָא קָתָנֵי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי
וְלִיטַעְמָיךְ הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ דְּלָא קָתָנֵי הָכִי נָמֵי דְּרַשַּׁאי וְהָא אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה שׁוּתָּפוּת עִם הַגּוֹי שֶׁמָּא יִתְחַיֵּיב לוֹ שְׁבוּעָה וְנִשְׁבָּע לוֹ בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְהַתּוֹרָה אָמְרָה לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ
אֶלָּא תְּנָא מְכִירָה וְהוּא הַדִּין לְשׁוּתָּפוּת הָכִי נָמֵי תְּנָא מְכִירָה וְהוּא הַדִּין לְקַבְּלָנוּת וּמַאי שְׁנָא מְכִירָה דְּנָקֵט דְּעִיקָּר מְכִירָה הִיא
תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי וְיָלְדָה מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּשׇׁוְויוֹ וְנוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו לַכֹּהֵן וְהַנּוֹתֵן בְּקַבָּלָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו וְנוֹתֵן כָּל דָּמָיו לַכֹּהֵן
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כׇּל זְמַן שֶׁיַּד הַגּוֹי בָּאֶמְצַע פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה

רש"י

מאי לאו אעובר. קאמר דאינו רשאי: כהן מאי עבידתיה. בבהמה אלא ודאי אעובר: לא. לעולם מהכא לא תפשוט דהכא במאי עסקינן כגון דיהיב ליה בהמה מעברתא לפטומה וליטול חצי השבח בין בפטום בין בוולדות דמיגו דקנסינן וכו' אבל אי זבין ליה עובר לחודיה לא: שאינה יכולה להתרפאות. ולעשות מלאכה בשבת: מתיר בשבורה. ועובר דומיא דשבורה: היינו אורחיה. ולא שבור הוי: בהמה לעובריה. כגון שעדיין לא נתעברה ומכר לו כל הוולדות שעתידין להתעבר ובהמה עצמה לא מכר לו: מהו. לקונסו לפדותה משום מוכר בהמה לעובד כוכבים: דאתי לאיחלופי. להתיר מכירת שלמה: דפסקה מיניה. שלא שייר בה לעצמו כלום משמכרה: וכ''ש שלמה. כי האי גוונא דלא פסקה מיניה שהרי שייר לעצמו גוף הבהמה ואי משום עוברין ליכא למיחש שהרי לא נתעברה עדיין ולא כלום מכר לו ולכשיבאו ברשות עובד כוכבים הם באים: דפסקה מיניה. ומכירה חלוטה היא ואתי לאחלופי ולהתיר מכירה חלוטה שלמה אבל הכא דלא פסקה מיניה שרי דלאו מכירה היא: וכל שכן שלמה דאתיא לאחלופי. במכירה חלוטה של שלימה אחרת: משום הכי הוא. בתמיה דאיצטריך לן למיבעי: עליה. על השבורה: אלמא טעמא דרבנן משום עוברין. תיפשוט מינה דלרבנן אסור למכור לעובד כוכבים בהמה לעובריה ולר' יהודה מותר: לעולם טעמא דרבנן משום איחלופי. ואיצטריך למיבעי כיון דלא פסקה מיניה איכא למימר לא אתי לאיחלופי במכירה גמורה והכי קאמרי ליה רבנן לר' יהודה: כמאן דזבנה לשחיטה דמי. וליכא למיחש לאיחלופי דמאן דחזי ידע דלא מזבין ליה אלא לשחיטה ולא אתי לזבוני בהמה שלא לשחיטה: משהא לה. לצורך וולדות ומאן דחזי לה בבית העובד כוכבים לסוף שנה או שתים סבר מותר למכור בהמה לעובד כוכבים שלא לשחיטה: ת''ש. ממתני': ולא קתני אע''פ שאינו רשאי. אלמא מותר למכור בהמה לעובריה דהא קבלה מכירה לעוברין היא שאין חולק העובד כוכבים אלא בוולדות דקס''ד דלא פליג עובד כוכבים בשבח פטימת בהמה: על פיך. בהגרמת פיך: תנא במכירה. אינו רשאי והוא הדין לכולהו: ומאי שנא מכירה דנקט. בה אינו רשאי ולא נקטיה בחדא מהנך: דעיקר מכירה היא. עיקר איסורא הויא מכירת בהמה:

תוספות

מאי לאו אעובר. פי' ואיירי בבהמה מעוברת. לא אבהמה פי' ולא איירי בעובר אלא בבהמה לעוברה וכן משמע לקמן גבי בעיא דבהמה לעובריה מהו ובעי למיפשט מהכא דאסור דקאמר מאי לאו אבהמה ש''מ דאי אבהמה קאי איירי בבהמה לעוברה ולכאורה לא איירי בבהמה לעוברה דא''כ מאי פריך והא דמיו קתני לימא דקאי אעובר וכי תימא דמשמע ליה דקאי אבהמה א''כ לקמן נמי לידוק הכי אלא הכא איירי בבהמה לפטומה כדמסיק לקמן לעוברה: דלא מקבלת זכר. לא מטעם טרפות מדאמר פרק אלו טריפות (חולין דף נז:) גבי ר''ש [בן חלפתא] שהיה עסקן בדברים ודילמא קסבר ר' יהודה טריפה יולדת ומשבחת ואית ספרים דלא גרסי יולדת שאין צורך שם בלידה אלא במה שמשבחת ומ''מ מסתבר הכא דאפילו מן הארכובה ולמטה שרי רבי יהודה משום דלא מקבלה זכר: ולטעמיך המשתתף לו כו'. מקבלה לא שייך להקשות דמיתסר משום שותפין דלא אתי בקבלה כל כך לידי שבועה ודוקא נקט שותפות אבל שאר משא ומתן לא אסור: אסור לאדם שיעשה שותפות עם העובד כוכבים. הא דתניא פ''ק דמסכת ע''ז (דף כב.) ישראל ועובד כוכבים שקבלו שדה בשותפות וכן עובדא דעובד כוכבים נוטל שני ערלה וישראל נוטל שני היתר ואמר פרק הזרוע (חולין דף קלג.) המשתתף עם עובד כוכבים צריך שירשום כל הני עובדא פליגי אאבוה דשמואל: שמא יתחייב לו עובד כוכבים שבועה. מכאן אוסר רבינו שמואל קבלת השבועה מק''ו ור''ת מתיר מפני שהוא כמציל מידם כדתניא פ''ק דמס' ע''ז (דף ו:) מלוה על פה גובין מהן מפני שהוא כמציל מידם אע''ג דאזיל ומודה ויש לחלק בין ספק לודאי עוד מייתי ר''ת ראיה מההיא דפרק [בתרא] דמגילה (דף כח.) דאמר אבוה בר איהי תיתי לי דלא עבדי שותפות עם עובד כוכבים ואי אסור מאי רבותיה וכן פר''ת שלא היו נזהרים משלש סעודות מדאמר פרק כל כתבי (שבת דף קיח:) תיתי לי דקיימית ג' סעודות משמע שכולן לא היו נזהרים בהן עוד פר''ת בזמן הזה כולן נשבעים בקדשים ואין תופסין בהם אלהות ואע''פ שמזכירין [עמהם] שם שמים וכוונתם [לד''א מ''מ] אין זה [שם] עבודת כוכבים כי דעתם לשם עושה שמים וארץ ואע''ג שמשתתף ש''ש ודבר אחר אין כאן לפני עור לא תתן מכשול דבני נח לא הוזהרו על כך ולדידן לא אשכחן איסור בגרם שיתוף: דעיקר מכירה. פרש''י דעיקר איסור הוא המכירה משמע שרוצה לומר שעיקר האיסור הוא המכירה וקשה הא שותפות לא מיתסר משום מכירה אלא כדאבוה דשמואל וצ''ל עיקר איסור הפשוט הוא מכירה כדתנן פרק קמא דמס' ע''ז (דף יד:):
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר