סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כֹּל שֶׁחֲלִיפָיו בְּיַד כֹּהֵן פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת וְרַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב חֲלִיפִין בְּיַד כֹּהֵן אִין אֵין חֲלִיפִין בְּיַד כֹּהֵן לָא
מַהוּ דְּתֵימָא רַבִּי יוֹסֵי לִדְבָרָיו דְּרַבִּי מֵאִיר קָאָמַר לֵיהּ לְדִידִי אֲפִילּוּ אֵין חֲלִיפִין בְּיַד כֹּהֵן דְּאִי מְחַיְּיבַתְּ לֵיהּ בְּמַתָּנוֹת אָתֵי לֵיהּ לִידֵי גִּיזָּה וַעֲבוֹדָה לְדִידָךְ אוֹדִי לִי מִיהָא הֵיכָא דַּחֲלִיפִין בְּיַד כֹּהֵן דְּעָשׂוּ שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה כְּזוֹכֶה וְאָמַר לֵיהּ רַבִּי מֵאִיר לָא
וְאָמַר רַב פָּפָּא הַכֹּל מוֹדִים בִּסְפֵק מַעֲשֵׂר שֶׁפָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת הַכֹּל מוֹדִים מַאן רַבִּי מֵאִיר פְּשִׁיטָא עַד כָּאן לָא קָמְחַיֵּיב רַבִּי מֵאִיר הָתָם אֶלָּא בִּסְפֵק בְּכוֹר הוֹאִיל וּבָא עָלָיו כֹּהֵן מִשְּׁנֵי צְדָדִין אֲבָל סָפֵק מַעֲשֵׂר לָא
מַהוּ דְּתֵימָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר דְּלֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת מַתָּנוֹת אֲפִילּוּ סְפֵק מַעֲשֵׂר נָמֵי קָא מַשְׁמַע לַן
וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי וְהָקָתָנֵי סֵיפָא שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כֹּל שֶׁחֲלִיפָיו בְּיַד כֹּהֵן פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת וְרַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב
מַהוּ דְּתֵימָא רַבִּי מֵאִיר אֲפִילּוּ סְפֵק מַעֲשֵׂר מְחַיַּיב וְהָא דְּמִיפַּלְגִי בַּחֲלִיפִין לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּפָטַר אֲפִילּוּ הֵיכָא דְּכֹהֵן בָּא עָלָיו מִשְּׁנֵי צְדָדִין קָא מַשְׁמַע לַן
מֵת אֶחָד מֵהֶן רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יַחְלוֹקוּ אַמַּאי יַחְלוֹקוּ נִיחְזֵי אִי שָׁמֵן מִית דְּכֹהֵן הוּא וְהַאי דְּאִיכָּא דְּבַעַל הַבַּיִת וְאִי כָּחוּשׁ מִית דְּבַעַל הַבַּיִת מִית וְהַאי דְּאִיכָּא דְּכֹהֵן הוּא אָמַר [רַבִּי] אַמֵּי חָזַר בּוֹ רַבִּי טַרְפוֹן
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה אָמַר רַבִּי חִיָּיא מָשָׁל דְּרַבִּי טַרְפוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל רוֹעֶה שֶׁמַּנִּיחַ רוֹעֶה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק
וּמָשָׁל דְּרַבִּי עֲקִיבָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁהִפְקִיד אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה
אֶלָּא בְּמַאי פְּלִיגִי רַבִּי עֲקִיבָא פְּלִיג בִּשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל רוֹעֶה שֶׁמַּנִּיחַ רוֹעֶה וּמִסְתַּלֵּק וְרַבִּי טַרְפוֹן פְּלִיג בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא הַכֹּל מוֹדִים בִּשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל רוֹעֶה שֶׁמַּנִּיחַ רוֹעֶה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק וּבְאֶחָד שֶׁהִפְקִיד אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה
לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בַּחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת וְרוֹעֶה כֹּהֵן רַבִּי טַרְפוֹן סָבַר אַקְנוֹיֵי קָא מַקְנֵי לֵיהּ בַּחֲצֵירוֹ וְנִיחָא לֵיהּ דְּלִיתְעֲבִיד מִצְוָה וְהָוֵה לֵיהּ כִּשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל רוֹעֶה שֶׁמַּנִּיחַ רוֹעֶה בֵּינֵיהֶן וּמִסְתַּלֵּק
וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ פְּסֵידָא לָא מַקְנֵי לֵיהּ מִידַּעַם וְהָוֵה לֵיהּ כְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה
מַתְנִי' שְׁתֵּי רְחֵילָיו שֶׁלֹּא בִּיכְּרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים שְׁנֵיהֶם לַכֹּהֵן זָכָר וּנְקֵבָה הַזָּכָר לַכֹּהֵן שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לַכֹּהֵן רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר הַכֹּהֵן בּוֹרֵר לוֹ אֶת הַיָּפֶה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב
וְחַיָּיב בַּמַּתָּנוֹת רַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר מֵת אֶחָד מֵהֶן רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יַחְלוֹקוּ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם
אַחַת בִּיכְּרָה וְאַחַת לֹא בִּיכְּרָה וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לַכֹּהֵן רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר הַכֹּהֵן בּוֹרֵר אֶת הַיָּפֶה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב
וְחַיָּיב בַּמַּתָּנוֹת רַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כֹּל שֶׁחֲלִיפָיו בְּיַד כֹּהֵן פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת וְרַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב מֵת אֶחָד מֵהֶן רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יַחְלוֹקוּ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה זָכָר וּנְקֵבָה אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם
גְּמָ' צְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן קַמַּיְיתָא בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא דִּתְרֵי מֵחֲדָא
אֲבָל רְחֵילָיו שֶׁלֹּא בִּיכְּרוּ דִּתְרֵי מֵחֲדָא וְחַד מֵחֲדָא אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן דְּהָךְ דִּילִידָא חַד שְׁבִיחַ טְפֵי
וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָא בְּהָא קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּתַרְוַיְיהוּ לֹא בִּיכְּרוּ אֲבָל אַחַת בִּיכְּרָה וְאַחַת שֶׁלֹּא בִּיכְּרָה וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן

רש"י

כל שחליפיו כו'. אי אמרת בשלמא טעמא דרבי מאיר גבי בכור משום דבא עליו משני צדדין היינו דקנסיב ר' יוסי (הש''ס) דהואיל וחליפיו ביד כהן פטור דאינו יכול לומר אי בכור הוא כולו דידי הוא דהוי כמאן דזבניה לישראל אלא אי אמרת טעמא דר' מאיר משום שלא תשתכח תורת מתנות אמאי נקט רבי יוסי טעמא משום דחליפיו ביד כהן הא לר' מאיר נמי מה''ט לפטר אלא ודאי טעמא לאו משום שלא תשתכח תורת מתנות הוא: אי שמן מית דכהן הוא. האי דמית דהא רבי טרפון אמר כהן בורר לו את היפה: חזר בו רבי טרפון. מקמייתא דאמר כהן בורר לו את היפה וסבר דלשניהם יש חלק בשניהם: לשנים שהפקידו אצל רועה. שתי בהמות ומתה האחת ואין ידוע של מי מתה: שמניח רועה בין שניהם. לחלקה ומסתלק דהכא ליכא למימר המוציא מחבירו ומתני' נמי דקאמר רבי טרפון יחלוקו כגון שאותו ספק בכור החי נמסר לרועה ואתי בעל הבית וכהן גבי רועה דליכא מוציא מחבירו דהא לא קאי ברשותא דחד מינייהו: ומשל דרבי עקיבא לאחד שהפקיד אצל בעל הבית. והניחה בעדרו ומתה בהמה אחת בעדרו ואומר שלך מתה והלה אומר אחת מאותן שלך מתה המוציא מחבירו עליו הראיה ומתני' נמי דמרע ליה ר' עקיבא לכחו של כהן כשישנן ברשות בעל הבית דהוי כהן מוציא מחבירו: אלא במאי פליגי. הואיל ולאו בחד גונא קמיתרצא מתני': ר' עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל רועה. בתמיה הא ודאי ליכא למימר המוציא מחבירו עליו הראיה: לא נחלקו. אלא כגון שהבכור חי עומד בחצר בעל הבית וכהן רועה כל בהמותיו של בעל הבית: אקנויי אקני ליה. בעל הבית לכהן מקום בחצירו כדי שיזכה כהן בבכורות כשיוולדו מיד דתיקני ליה חצירו: דניחא ליה לאינש דתתעביד מצוה בממוניה. שיגדלו בכורותיו של כהן בחצירו והוה ליה חצר של שניהם והוי האי חצר כי רועה וכאילו שנים הפקידו אצלו הילכך חולקין דברשות שניהם עומד: פסידא. היכא דאיכא ספיקא מפסיד בעל הבית אי קיימא חצר ברשות כהן: מתני' אחד לו. שהרי היתה נקבה עמו ואיכא למימר נקבה יצאת תחלה: משמנין ביניהן. כהן נוטל כחוש: יחלוקו. דחזר בו ר' טרפון מקמייתא: שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום. דאיכא למימר כל חדא וחדא ילדה זכר ונקבה ויצאת נקבה תחלה: שחליפיו ביד כהן. שהכהן נוטל אחת מן הספיקות פטור האחר מן המתנות דעשו את שאינו זוכה כזוכה: זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום. דשמא אותה שלא ביכרה ילדה הנקבה ואותה שכבר ביכרה ילדה זכר: גמ' קמייתא. רחל שילדה שני זכרים התם קאמר ר''ע כהן נוטל כחוש: משום דתרי מחדא. רחל נפוק ומספקא מילתא והמוציא מחבירו עליו הראיה: אבל שתי רחלים. שילדו שני זכרים ונקבה דתרי נפקו מחדא וחד מחדא: אימא מודי ליה רבי טרפון. דכהן בורר לו את היפה דלפיכך הוא יפה שיצא יחיד ולא היתה הנקבה עמו וזהו ודאי בכור גמור: והך דילידא חד שביח טפי. שביח מעולה:

תוספות

הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה כו'. בפרק המפקיד (ב''מ דף לז:) פריך דרבא אדרבא אהא דאמר רבא דבשתי כריכות הוה ליה למידק כו': שמניח רועה ביניהם ומסתלק. אין זה כי ההוא דגזל אחד מחמשה בני אדם דאמרי' מניח גזילה ביניהם ומסתלק ופריך בפ' המפקיד (שם.) ושקלי ליה כולהו ואזלי והאמר ר' אבא בר זבדא ספק הנוח לכתחלה לא יטול ואם נטל לא יחזיר ומפרש דמניח דקאמר גבי גזל היינו שיניח בידו או ביד בית דין עד שיתברר של מי הוא אבל הכא לא חיישינן אי שקלי לה כולהו ואזלי דמיירי כשהפקידו לו שלא מדעתו ואינו מוטל עליו לשמור ולא הוי בספק הינוח ואי מסתלק דהכא בעי למימר שיחלוקו ביניהם הוי ממש כמו דרבי טרפון ואם רוצה לומר מסתלק וכל דאלים גבר צריך לומר דהא דמדמי להא דר' טרפון לשנים שהפקידו אצל רועה הכי קאמר דכיון דהתם כל דאלים גבר ולא אמרינן ביה המוציא מחבירו עליו הראיה סברא הוא לתקן כמו כן גבי כהן (שיחלוקו): אקנויי קא מקני ליה מקום בחצרו. ואפי' בלא קנין קא קני דגמר ומשעבד נפשיה אי נמי כמה פעמים הרועה פותח ונועל כדאמר תיזיל איהי ותחוד ותפתח וברשות בעל הבית קא מחזיק:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר