עינתא דמידליין [מעיינות שבמרומי ההרים], ואיך אפשר לומר שהם באים מהפרת! אמר רב משרשיא: הנהו סולמי דפרת נינהו [אלו סולמות של פרת הם], שמי הפרת מחלחלים תחת הקרקע ועולים ונובעים באותם מעיינות. ומקשים עוד: וכיצד ייתכן שכל הנהרות נמשכים מן הפרת?

והא כתיב [והרי נאמר]: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים... והנהר הרביעי הוא פרת" (בראשית ב, י—יד), ומשמע שהוא אחרון הנהרות, ולא הראשון!

אמר רב נחמן בר יצחק, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב אחא בר יעקב: מה שנאמר "הוא פרת" פירושו שפרת הוא הנהר דמעיקרא [שהוזכר מתחילה], הנהר היוצא מעדן, שממנו יוצאים כולם, ולאחר מכן הוא ממשיך במהלכו.

וכן תניא [שנויה ברייתא], ר' מאיר אומר: "יובל" שמו של נהר הפרת היוצא מעדן, שנאמר: "והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו" (ירמיהו יז, ח), ולדעתו כוונת הנאמר היא לעץ החיים, שהוא שתול בגן עדן, והוא שולח את שרשיו על נהר היובל היוצא משם. ולמה נקרא שמו "פרת" — מפני שמימיו פרים ורבים מעצמם, בלא מטר.

ואומרים: מסייע ליה [לו] הדבר לדברי שמואל, שאמר שמואל: נהרא מכיפיה מיבריך [הנהר מגדותיו הוא מתברך במים]. ופליגא [וחלוק] שמואל על מה שאמר רב, שאמר רב אמי אמר רב: מיטרא במערבא סהדא רבה [כשיש מטר בארץ ישראל העד הגדול על ירידתו] הוא פרת, שמימיו מתרבים מפני המטר שמגיע אליו משם.

מסופר, אבוה [אביו] של שמואל עביד להו לבנאתיה [היה עושה להן לבנותיו] מקוה ביומי [בימי] ניסן כדי שיטבלו בו, ולא יטבלו בנהר, והיה עושה להן מפצי ביומי [מחצלות לצניעות בימי] תשרי, שאז התיר להם לטבול בנהר. ומסבירים: מה שהיה עושה להן מקוה ביומי [בימי] ניסן, הרי זה מפני שבאותו זמן מתרבים מאד מי הנהר, ואביו של שמואל סבר לה [סבור הוא] כשיטת רב, שאמר רב אמי אמר רב: מיטרא במערבא סהדא רבה [מטר בארץ ישראל העד הגדול] הוא נהר פרת, והיה חושש שמא ירבו המים הנוטפין (מי הגשמים) על הזוחלין (מי הנהר עצמו), והוו להו [ויהיו להם] מי גשמים רובא [רוב], ולכן יקבל כל הנהר דין מי גשמים, שאין לטבול בהם כשהם זורמים, עד שייקוו במקום אחד ל"מקוה".

ומה שהיה עושה להן מפצי ביומי [מחצלות לצניעות בימי] תשרי, והתיר לטבול בנהר, הרי זה מפני שבאותה תקופה רוב מימיו היו מי מעיינות הכשרים לטבול בהם, גם כאשר הם זורמים.

ושבים לדברי שמואל, שאמר שהנהר מתברך מעצמו, ומעירים: ופליגא דידיה אדידיה [וחלוקים דבריו שלו על דבריו שלו], שאמר שמואל עצמו: אין המים נטהרים (מטהרים) בזוחלין (שלא במקוה) אלא נהר פרת ביומי [בימי] תשרי, שאז רוב המים שבו הם מי הנהר עצמו, אבל בשאר ימות השנה יש לחשוש לריבוי מי גשמים.

א משנה הלוקח (הקונה) צאן ובקר, או שניתן לו במתנה — הרי זה פטור ממעשר בהמה.

ב גמרא ושואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו]? אמר רב כהנא: דאמר קרא [שאמר הכתוב] "בכור בניך תתן לי, כן תעשה לשרך לצאנך" (שמות כב, כח—כט),