סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן שֶׁאִם קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין
תַּלְמוּד לוֹמַר וְכׇל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁמִינִי וּשְׁנֵים עָשָׂר
אָמְרַתְּ הוֹאִיל וְהוּא קָדוֹשׁ וְטָעוּתוֹ מִתְקַדֶּשֶׁת מָה הוּא אֵינוֹ מְקוּדָּשׁ אֶלָּא בְּסָמוּךְ אַף טָעוּתוֹ אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא בְּסָמוּךְ
וְהָתַנְיָא מָה הוּא מְיוּחָד אַף טָעוּתוֹ מְיוּחֶדֶת
תָּאנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הָא מַנִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵין אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ עַד שֶׁיִּשְׁתּוֹק בַּתְּשִׁיעִי וְיִקְרָא לָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי
סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר טָעוּת מַעֲשֵׂר תְּמוּרָה הָוֵי וְסָבַר לַהּ כַּאֲבוּהּ דְּאָמַר אֵין מֵימֵר חוֹזֵר וּמֵימֵר
אָמַר רָבָא יָצְאוּ שְׁנַיִם בַּתְּשִׁיעִי קְרָאָן תְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה עֲשִׂירִי מֵאֵלָיו קָדוֹשׁ לַתְּשִׁיעִי תְּשִׁיעִי קָא קָרֵי לֵיהּ
קְרָאָן עֲשִׂירִי עֲשִׂירִי וּתְשִׁיעִי מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה מַאי טַעְמָא עֲשִׂירִי קָא קָרֵי לְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ
יָצְאוּ שְׁנַיִם בָּעֲשִׂירִי וּקְרָאָן עֲשִׂירִי עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה קְרָאָן אַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה
הָא תּוּ לְמָה לִי הַיְינוּ הָךְ הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּכֹל בַּת אַחַת תַּרְוַויְיהוּ קָא קָדְשִׁי וְאַף עַל גַּב דְּלֹא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ
יָתֵיב רַב כָּהֲנָא וְקָאָמַר לֵיהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא וַהֲלֹא לֹא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ וּתְנַן זֶה הַכְּלָל כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ הָנֵי מִילֵּי בְּזֶה אַחַר זֶה אֲבָל בְּבַת אַחַת תַּרְוַיְיהוּ קָא קָדְשִׁי
זֶה אַחַר זֶה בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלָעֲשִׂירִי עֲשִׂירִי וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ זֶה הַכְּלָל לְאֵיתוֹיֵי מַאי לָאו לְאֵיתוֹיֵי בְּבַת אַחַת
לָא לְאֵיתוֹיֵי יָצָא עֲשִׂירִי וְלֹא דִּבֵּר דְּהָא לֹא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ
דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי הָא דְּתַנְיָא יָצְאוּ שְׁנַיִם בָּעֲשִׂירִי וְלֹא קָדַם אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵירוֹ וּקְרָאָן עֲשִׂירִי עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה וַהֲלֹא לֹא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן כֹּל בְּבַת אַחַת תַּרְוַיְיהוּ קָא קָדְשִׁי
אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דִּקְדֵים חַד מִינַּיְיהוּ וְאַפֵּיק לְרֵישֵׁיהּ וְקַרְיֵיהּ אַחַד עָשָׂר וַהֲדַר אִיעָרוּב וּנְפוּק בַּהֲדָדֵי וּקְרִינְהוּ עֲשִׂירִי דְּהָא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ
וְהָא לֹא קָדַם קָתָנֵי מַאי לֹא קָדַם דַּהֲדַר אִיעָרוּב
וּכְמַאן דְּלָא כְּרַבִּי דְּאִי רַבִּי הָאָמַר אַחַד עָשָׂר לָא הָוֵי עֲקִירָה
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי כִּי אָמַר רַבִּי הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ בְּהֵמוֹת טוּבָא דְּאָמְרִינַן חַד עִישּׂוּרָא קָאָמַר הָכָא דְּלֵית לֵיהּ בְּהֵמוֹת טְפֵי
מַאי רַבִּי דְּתַנְיָא קָרָא לַעֲשִׂירִי אַחַד עָשָׂר וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי אֵין אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ כְּלָל אָמַר רַבִּי כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי הֵימֶנּוּ אֵין אַחַד עָשָׂר קָדוֹשׁ אָמַר רָבָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ בְּהֵמוֹת טוּבָא דְּאָמְרִינַן חַד עִישּׂוּרָא קָאָמַר
יָצְאוּ שְׁנַיִם בָּעֲשִׂירִי תָּנֵי חֲדָא יִרְעוּ וְתַנְיָא (חֲדָא) [אִידַּךְ] יִקְרְיבוּ וְתַנְיָא אִידַּךְ יָמוּתוּ
לָא קַשְׁיָא הָא דְּתַנְיָא יִרְעוּ רַבָּנַן הִיא דְּאָמְרִי אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל

רש"י

וכל מעשר בקר וצאן. משמע בין שקראו הוא עשירי בין שהיה עשירי למנין ולא קראו עשירי: שמיני ושנים עשר. אם קראם עשירי: מה הוא. העשירי גמור אינו מקודש אלא בסמוך לו שאין לך סמוך בו יותר מגופו: אף טעותו. מה שהוא טעה וקרא עשירי אינו מקודש אא''כ שטעה באותו שסמוך למעשר גמור כגון תשיעי ואחד עשר שהן סמוכין לו זה מלפניו וזה מלאחריו: מיוחד. שהעשירי אינו אלא אחד: אף טעותו מיוחדת. שאם טעה בתשיעי ובאחד עשר לא היו שנים מקודשין אלא אחד מהם והיכי אמרת דכולהו מקודשים: עד שישתוק בתשיעי. שאילו קראו עשירי לא ליהוי אחד עשר קדוש משום דשני טעיות של מעשר אחד אינן קדושים דטעותו מיוחדת כהוא עצמו: וטעמא דרבי אלעזר הכי הוי משום דסבר לה כר' יהודה. דאמר במתני' טעות וכו' דקאמר וכי יש תמורה עושה תמורה ור''ש אבוה דר' אלעזר אמר בפ' ראשון דתמורה (דף ט.) דאין ממירין וחוזרין וממירין דלאחר שהמירו על הבהמה פעם אחת אינה תופסת עוד תמורה פעם אחרת והכא נמי אין שתי טעיות למעשר: בתשיעי. כשהיה תשיעי ראוי לצאת: עשירי וחולין. דאחד מהן הוי תשיעי ואחד מעשר אע''ג דקראו תשיעי: מעורבין. ואין נאכלין אלא במומן והגוזז והעובד אחד מהן אינו סופג את הארבעים דשמא חולין הוא: עשירי ואחד עשר מעורבין. כלומר מעשר גמור ואחד עשר קדוש הויין מעורבין ביחד ומשום דאחד עשר שהוא קדוש קרב שלמים לכך יקרבו שניהם ויאכלו כחומר קודש שבהן דטעונין שתי מתנות והרמת חזה ושוק כמו שלמים: הא תו למה לי. כיון דאשמעינן דיצאו שניהם בתשיעי וקראן עשירי ממילא ידענא דכי ההיא דינא איכא ביצאו שניהם בעשירי: בב''א. דקרא שם עשירי לעשירי ולאחד עשר בב''א אע''ג דלא נעקרה דהא לעשירי נמי קרא עשירי: לאיתויי יצא עשירי ולא דבר. דלא חשיבא עקירה בהך שתיקה אא''כ עקרו בפירוש וקראו תשיעי: דאי לא תימא הכי. דבב''א קדוש ולרב אשי דקפריך לרב כהנא והלא לא נעקר וכו' לא הוה שמיע ליה מה דתריצנא לעיל הא קמ''ל דבב''א כו': הכא במאי עסקינן. דקתני עשירי ואחד עשר מעורבין דחשבינן ליה לאחד עשר מקודש אע''ג דקרא לעשירי עשירי כגון דקדים כו': וקרייה אחד עשר. דהשתא נעקר שם עשירי ממנו שלא קראו עשירי אלא אחד עשר ולהכי אע''ג דהדר קרא אתרוייהו עשירי קדוש האחד עשר אבל היכא דמתחלה קרינהו עשירי אע''ג דבבת אחת לא הוי אחד עשר קדוש ולהכי מוקמינן כגון דקרייה אחד עשר דאי קרייה תשיעי לא איצטריך למיתני דהא ודאי עקירה הוי אבל באחד עשר פליג רבי ואמר דלא הוי עקירה כדלקמן ואיצטריך לאשמועינן דהוי עקירה: וכמאן. מתרצינן דמה שקורא אחד עשר חשיבא עקירה: דאית ליה בהמות טובא. לעשר דהשתא כי מנה עשרה ראשונים וקרא העשירי אחד עשר איכא למימר דבהכי לא נעקר שם עשירי ממנו דמאי אחד עשר דקאמר חד עישורא קאמר כלו' זה עישור ראשון: אבל היכא דל''ל בהמות יותר. מאחד עשר או י''ב או י''ג או י''ד או ט''ו ליכא למימר הכי שאין מנהגו של עולם לומר זה עישור אחד אלא אם כן יודע שיהו לו עישוריות הרבה הלכך אמרינן דאחד עשר ממש קאמר ועקר שם עשירי ממנו: יצאו שנים בעשירי. היינו כגון אמר מר ואשמעתא דרבא קמהדר דקאמר לעיל יצאו שנים בעשירי קראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה והשתא קא פריש תנא חדא דהנהו שנים שמעורבין ירעו עד שיסתאבו ותניא אידך כו':

תוספות

עד שישתוק בתשיעי (אלא שלא קראו עשירי לה). יש לפרש בשני ענינים לאו דוקא שישתוק בתשיעי אלא שלא קראו עשירי ואפילו קראו תשיעי דאם קראו עשירי אין אחד עשר קדוש דשתי טעיות אין קדושין כאחד דטעות מיוחדת בעינן כהוא עצמו ועוד יש לפרש דאם קראו לתשיעי תשיעי תו לא הוי טעות כשקרא לעשירי תשיעי וכאילו קראו עשירי דמי ואין אחד עשר מקודש דלא חשיב כאילו נעקרה שם עשירי ממנו והשתא הוי שישתוק דוקא שלא ידבר כלל ומתרצא בהכי קושיא אחת לקמן בשמעתין דקאמר הב''ע דקדים חד מינייהו ואפיק לרישיה וקרא אחד עשר ומקשי עלה כמאן דלא כרבי דאי כרבי הא אמר אחד עשר לא הוי עקירה והשתא לוקמה דקרוי תשיעי לההוא דאפקיה לרישיה דלדברי הכל הויא עקירה ולפי פירוש זה ניחא דלא הוי עקירה כדפרי' וללשון ראשון שפירשתי להכי לא מוקי ליה דלקרייה תשיעי דלא איצטריך למיתני הא דודאי הוי עקירה אבל הא איצטריך לאשמועינן משום דזמנין לא הוי עקירה לרבי היכא דאית ליה בהמות טובא: שנים בעשירי כו'. לעיל פ''ב (יז: ושם ד''ה אפשר) פירשתי דמצי סבר אי אפשר לצמצם:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר