סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תַּלְמוּד לוֹמַר אִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שְׂדֵה אֲחוּזָּה יָצְתָה זוֹ שֶׁהִיא שְׂדֵה אֲחוּזָּה
אִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילּוּ הִקְדִּישָׁהּ וְאַחַר כָּךְ מֵת אָב שְׂדֵה אֲחוּזָּה הָוְיָא מַאי טַעְמָא אִי מִשּׁוּם קְרָא קְרָא לְכִדְרַבִּי מֵאִיר הוּא דַּאֲתָא
אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָזֵיל בָּתַר פִּדְיוֹן
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן קְרָא אַשְׁכַּחוּ וּדְרוּשׁ
אִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא אִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא אֲחֻזָּתוֹ מַאי מִשְּׂדֵה שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה
אָמַר רַב פָּפָּא הִקְדִּישׁ טְרָשִׁין פּוֹדָן בְּשׇׁוְויָן מַאי טַעְמָא בֵּית זֶרַע אָמַר רַחֲמָנָא וְהָנֵי לָאו בְּנֵי זְרִיעָה נִינְהוּ
לֹא גְּאָלָן יוֹצְאִין [לַכֹּהֲנִים] בַּיּוֹבֵל מַאי טַעְמָא שָׂדֶה אָמַר רַחֲמָנָא כֹּל דְּהוּ
מָכַר טְרָשִׁין נִגְאָלִין פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים מַאי טַעְמָא מִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאוֹת אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי לָאו בְּנֵי תְבוּאָה נִינְהוּ לֹא גְּאָלָן (חוֹזֶרֶת) [חוֹזְרִין] לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל מַאי טַעְמָא וְשָׁב לַאֲחוּזָּתוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי נָמֵי אֲחוּזָּה הִיא
הִקְדִּישׁ אִילָנוֹת (פּוֹדֶה) [פּוֹדָן] בְּשׇׁוְויֵהֶן מַאי טַעְמָא בֵּית זֶרַע אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא אִילָנוֹת לֹא גְּאָלָן אֵין יוֹצְאִין לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל וְהָיָה הַשָּׂדֶה אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא אִילָנוֹת
מָכַר אִילָנוֹת אֵין נִגְאָלִין פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים מַאי טַעְמָא שְׁנֵי תְבוּאוֹת אָמַר רַחֲמָנָא וְהָנֵי בְּנֵי תְבוּאוֹת נִינְהוּ לֹא גְּאָלָן אֵין חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים בְּיוֹבֵל מַאי טַעְמָא וְשָׁב לַאֲחוּזָּתוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא אִילָנוֹת
אָמַר מָר הִקְדִּישׁ אִילָנוֹת (פּוֹדֶה) [פּוֹדָן] בְּשׇׁוְויָן אַמַּאי וְלִיקְדְּשׁוּ אַגַּב אַרְעַיְיהוּ וְלִיפְרְקוּהָ אַגַּב אַרְעַיְיהוּ
וְכִי תֵּימָא אִילָנוֹת אַקְדֵּישׁ אַרְעָא לָא אַקְדֵּישׁ וְהָאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי מַאן דִּמְזַבֵּן לֵיהּ דִּקְלָא לְחַבְרֵיהּ קָנֵי לֵיהּ מִשִּׁיפּוּלָא וְעַד תְּהוֹמָא לָאו מִי אִיתְּמַר עֲלַהּ בְּבָא מֵחֲמַת טַעֲנָה
שְׂדֵה מִקְנָה נוֹתֵן שׇׁוְויוֹ תָּנוּ רַבָּנַן בְּמִכְסַת מַה בָּא לִלְמוֹד לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר זֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף יָכוֹל אַף שְׂדֵה מִקְנָה כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר מִכְסַת
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן וְחִשַּׁב וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְחִשַּׁב מָה לְהַלָּן דָּבָר קָצוּב אַף כָּאן דָּבָר קָצוּב
אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבָּנַן אִית לְהוּ גְּזֵירָה שָׁוָה וּמַפְּקִין לֵיהּ לְחוֹמֶשׁ אוֹ דִלְמָא לֵית לְהוּ גְּזֵירָה שָׁוָה וְלֵית לְהוּ לְחוֹמֶשׁ
אָמַר רָבָא מִסְתַּבְּרָא לֵית לְהוּ גְּזֵירָה שָׁוָה מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא חוֹמֶשׁ גַּבֵּי שְׂדֵה אֲחוּזָּה וְגַבֵּי מַקְדִּישׁ בֵּיתוֹ הָווּ לֵיהּ שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד וְכׇל שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין
וּלְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא חוֹמֶשׁ בְּמַעֲשֵׂר בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה וּבִבְהֵמָה טְמֵאָה הָוֵה לֵיהּ טוּבָא וְאֵין מְלַמְּדִין
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא וְלָא מִטַּעְמֵיהּ תַּנְיָא בְּמִכְסַת הָעֶרְכְּךָ הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לַעֲרָכִין מָה עֲרָכִין אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ אַף שְׂדֵה מִקְנָה אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ
מַתְנִי' בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר כֵּיצַד אֶחָד שֶׁהֵמִית אֶת הַנָּאֶה שֶׁבַּעֲבָדִים וְאֶת הַכָּעוּר שֶׁבָּעֲבָדִים נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע הֵמִית בֶּן חוֹרִין נוֹתֵן שׇׁוְויוֹ חָבַל בָּזֶה וּבָזֶה נוֹתֵן נֶזֶק שָׁלֵם
גְּמָ' בְּמוּעָד אִין בְּתָם לָא לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא דִּתְנַן רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף תָּם שֶׁחָבַל בָּאָדָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ תָּם נָמֵי וְאַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא הֵמִית עֶבֶד הֵמִית בֶּן חוֹרִין דִּבְמוּעָד הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּתָם לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי מוּעָד
מַתְנִי' בָּאוֹנֵס וּבַמְפַתֶּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר כֵּיצַד אֶחָד שֶׁאָנַס וּפִיתָּה אֶת גְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהוּנָּה וְאֶת הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סְלָעִים וְהַבּוֹשֶׁת וְהַפְּגָם הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ
גְּמָ' אַמַּאי אֵימָא חֲמִשִּׁים סְלָעִים אָמַר רַחֲמָנָא מִכֹּל מִילֵּי
אָמַר רַב זְעֵירָא יֹאמְרוּ בָּעַל בַּת מְלָכִים חֲמִשִּׁים בָּעַל בַּת הֶדְיוֹטוֹת חֲמִשִּׁים
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי גַּבֵּי עֶבֶד נָמֵי יֹאמְרוּ עֶבֶד נוֹקֵב מַרְגָּלִית שְׁלֹשִׁים עֶבֶד עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה מַחַט שְׁלֹשִׁים אֶלָּא אָמַר רַב זְעֵירָא

רש"י

תלמוד לומר וכו'. שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יש לה דין שדה מקנה לפדות בשוויה יצתה זו כו': ואח''כ הקדישה. דבשעת הקדש הויא שדה אחוזה אבל הקדישה ואח''כ מת אביו אינה אלא כשדה מקנה: אי משום קרא. דאשר לא משדה אחוזתו דלמא לאו למעוטי הקדישה ואח''כ מת אביו אלא למעוטי מת אביו ואח''כ הקדישה וכדדריש ליה רבי מאיר: בתר פדיון. וכיון דבשעת פדיון מת אביו הויא לה שדה אחוזה: א''כ. דלכדר' מאיר הוא דאתא לכתוב רחמנא וכו': פודן בשויהן. ואע''ג דאחוזה נינהו: לא גאלם. ומכרם גזבר לאחר: יוצאין לכהנים ביובל. כדכתיב (ויקרא כז) ואם לא יגאל וגו' וכתיב והיה השדה בצאתו ביובל וגו': שדה אמר רחמנא. והיה השדה בצאתו ביובל וגו' (שם): פחות משתי שנים. ואע''ג דמוכר קרקע לחבירו אין רשאי לגאול עד שתהא שתי שנים ביד הלוקח כדכתיב (שם כה) במספר שני תבואות וגו': לא גאלם אין יוצאין לכהנים ביובל. אם מכרם גזבר לאחר: ליפרקו אגב ארעייהו. מקום מושב האילן ולהדרו לבעלים אגב ארעייהו אם מכרן והגיע היובל ואמאי אמר מכר אילנות ולא גאלם אין חוזרין לבעלים ביובל: משיפולא. מקום מושב האילן עד תהומו: מחמת טענה. שטוענו שהזכיר לו שם קרקע: שדה מקנה. כתיב (שם כז) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך: לפי שנאמר. בגאולת שדה אחוזה זרע חומר שעורים: ת''ל מכסת. מנין דמיו דהיינו שויין: נאמר כאן. בשדה מקנה ולהלן בשדה אחוזה: דבר קצוב. חמשים כסף: מי אית להו הך גזירה שוה. דוחשב ומפקי ליה לחומש למילף חומש אשדה מקנה משדה אחוזה: חומש בשדה אחוזה. ובמקדיש בית בפרשת בחקתי וחומש דבהמה טמאה וטהורה ומעשר שני נמי התם כתיב: תניא כוותיה דרבא. דאין חומש בשדה מקנה: ולא מטעמיה. דאילו טעמא דרבא מדגלי חומש בכל הנך דוכתי וטעמא דברייתא מדהיקישו לערכין לאדם שהעריך עצמו או חבירו: מתני' המית בן חורין נותן שויו. דכתיב במועד (שמות כא) אם כופר יושת עליו וגו' ותניא בב''ק (דף מ.) ונתן פדיון נפשו דמי ניזק: חבל בזה ובזה. בין בעבד בין בבן חורין ולא המיתו משלם נזק שלם: גמ' במועד אין בתם לא. אסיפא קאי דקתני חבל בזה ובזה כו' דרישא פשיטא לן דקנס דעבד לא שייך בתם דכתיב בתם ובעל השור נקי ואמרי' בב''ק בפ' שור שנגח ארבעה וחמשה (דף מב.) נקי מדמי עבד וקתני נמי המית בן חורין נותן שויו ודמי כופר לא שייך בתם דהתם נמי אמרינן נקי מחצי כופר: אף תם שחבל באדם וכו'. בב''ק בפ' המניח את הכד שני שוורים תמים שחבלו זה בזה כו' ר' עקיבא אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם והיינו במותר אם חבל גם האדם בשור ושמו בית דין חבלה שבאדם יותר על חבלה שבשור בעל השור משלם אותו מותר נזק שלם אלמא תם שחבל באדם משלם נזק שלם: איידי דבעי למיתני סיפא המית עבד המית בן חורין כו'. משום הכי נקט ברישא מועד והאי דקאמר סיפא לאו סיפא ממש אלא סיפא דרישא היא דמועד ברישא קתני לה: מתני' פגם. מפרש בכתובות (ד' מ.) שמין אותה כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לו קורת רוח הימנו: גמ' מכל מילי. ובושת ופגם לא ליתיב ליה: בעל בת הדיוטות כו'. בתמיה אבל השתא כי יהיב בושת יש חילוק בין בת מלכים לבת הדיוטות:

תוספות

איבעיא להו לרבנן אית להו גז''ש ומפקין ליה לחומש או דלמא כו'. קשה לרבינו אלחנן אמאי לא נילף מינהון ג''ש נהי דבנין אב לא ילפינן מינייהו מ''מ ג''ש נילף מינייהו ונראה לר' מדאיצטריך למיכתב חומש גבי מקדיש שדה אחוזה וגבי מקדיש את ביתו ומצינו למילף חד מחבריה בג''ש ולא ילפינן אלא כתב חומש לכל חד וחד ש''מ שני כתובין הבאים כאחד ולא ילפינן מינייהו בעלמא אפילו בג''ש: במועד אין בתם לא לימא מתני' דלא כרבי עקיבא כו'. אסיפא דסיפא קאי דקתני חבל בזה ובזה משלם נזק שלם אבל לא מצי למימר דקאי אהמית העבד ולא אהמית בן חורין דבהא לא פליג רבי עקיבא דתם אינו משלם לא כופר ולא שלשים של עבד כדאיתא בב''ק בפ' שור שנגח ד' וה' (דף מב:): יאמרו בת מלכים חמשים בת הדיוט חמשים. יש תימה קצת דבמשנה תני אחד הגדולה שבכהונה ואחד הקטנה שבישראל נותן חמשים ומאי שנא דהכא מזכיר בגמ' הגדולה בת מלכים ובמשנה תנא גדולה שבכהונה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר